מכירה מקוונת 30 - מכירת חב"ד מיוחדת לרגל יום ההסתלקות ג' בתמוז של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון

דגל ארה"ב שקיבל האדמו"ר הריי"ץ בפגישתו עם נשיא ארה"ב בבית הלבן בשנת תר"צ – הדגל הונף על סיפון האנייה עמה עזב הריי"ץ את אירופה הכבושה בשנת ת"ש – עם אישור חתום בידי בתו הרבנית חנה גורארי'

פתיחה: $5,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה

דגל ארה"ב שקיבל רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש במהלך פגישתו עם נשיא ארה"ב הרברט הובר בבית הלבן בשנת תר"צ (1930), ושעמו הפליג עשר שנים לאחר מכן בשנת ת"ש (1940) מאירופה הכבושה לארצות הברית.
דגל ארצות הברית גדול (עם 48 כוכבים לבנים. כיום, לאחר הצטרפותן של אלסקה והוואי לברית, נושא הדגל חמישים כוכבים).
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את דגל ארה"ב שאבי [הריי"ץ] קיבל בבית הלבן במהלך פגישתו עם הנשיא [הרברט הובר]. אחד ממזכיריו האישיים של הנשיא העניק לו אותו כמתנת פרידה. לדגל 48 כוכבים המייצגים את 48 המדינות [בברית] באותה עת. אבי נתן אותו למרדכי דובין למשמרת. קודם עזיבתו את לטביה בשנת 1940, אבי ביקש מדובין את הדגל. לקחנו אותו עמנו באונייה לאמריקה, ואבי הורה לבני [שלום בער (בערי) גורארי'] לפרוש אותו ולנופף בו כשעזבנו את אירופה. אנשים הריעו על הספינה. גם בשעה שראינו את פסל החירות, אבי הורה לבני לנופף בו. אבי נתן לי אותו במתנה במלון "גרייסטון" (Greystone hotel) מספר ימים לאחר הגעתנו. האישור מתוארך – 10 בספטמבר 1989.


כשנתיים לאחר שחרורו מהכלא הסובייטי (י"ב-י"ג תמוז תרפ"ז) והעתקת מקום מגוריו לעיר ריגה (תשרי תרפ"ח), ערך האדמו"ר הריי"ץ מסע לארה"ב. לקראת תום המסע, שנמשך קרוב לשנה (י"ג אלול תרפ"ט-כ"א תמוז תר"צ), נפגש הריי"ץ עם נשיא ארה"ב הרברט הובר בבית הלבן (י"ד תמוז). בפגישתם הודה לו הריי"ץ על חופש הדת שניתן ליהודי ארה"ב ועל הסיוע שמעניקה ממשלתו ליהודי העולם.
הריי"ץ הגיע לארה"ב מלווה בחתנו הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג), דודו הרב משה הורנשטיין (חתן המהר"ש) והרה"ח מרדכי דובין (חסיד חב"ד שהיה מהעסקנים היהודיים הבולטים באירופה, ציר בית הנבחרים הלטבי ומהגורמים המרכזיים שהביאו לשחרורו של הריי"ץ ממאסרו וליציאתו מרוסיה). מטרת המסע הייתה לגייס את דעת הקהל לטובת יהודי רוסיה ולעודד ולחזק את יהדות בארה"ב: "לעשות בדק הבית של בית תפארתנו להרים קרן החסידים והחסידות".
בכל מקום בו שהה, פעל למען חיזוק היהדות וביצורה וערך תעמולה עבור שמירת שבת, הנחת תפילין וקביעת שיעורי תורה וחסידות. הוא ייסד אגודות חסידי חב"ד ואגודות נשים שעניינן טהרת המשפחה. בשבתות היה מתוועד ומוסר דברי חסידות ובימי חול היה עורך אספות שונות ומקבל אנשים ליחידות. הריי"ץ סיים את מסעו בארה"ב ביום ה', כ"א תמוז תר"צ. הוא הפליג מנמל ניו-יורק באנייה "ברמן" (SS Bremen) והגיע לברלין בכ"ז תמוז. לאחר שהות של מספר שבועות בעיירת המרפא מרינבד, חזר הריי"ץ באמצע אלול תר"צ למקום מושבו בעיר ריגה.
בשנת תרצ"ג העתיק הריי"ץ את מקום מגוריו לוורשה ובשנת תרצ"ה התיישב באוטבוצק. מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה (אלול תרצ"ט) שב הריי"ץ לוורשה. בתקופה קשה זו, הוא נאלץ להימלט מבית לבית מאימת ההפגזות וההפצצות, וידיעות ושמועות כוזבות אף טענו שהוא נתפס והוצא להורג בידי הגרמנים. לאחר התערבות הממשל בארה"ב, ובעזרתם של מספר קצינים גרמנים, הצליח הריי"ץ להימלט מוורשה, יחד עם כעשרים בני משפחה ומקורבים, ובשלהי חודש אדר א' ת"ש עזב את אדמת אירופה הכבושה והפליג באנייה "דרטינגהלם" מנמל גטבורג שבשוודיה לארה"ב.
על פי האישור המצורף, הריי"ץ לקח עמו את דגל ארה"ב שלפנינו, שקיבל כעשור קודם לכן בפגישתו עם נשיא ארה"ב, והורה לנכדו להניפו בעת עזיבת האונייה את אדמת אירופה הכבושה וכן בהגיעם לארה"ב אל מול פסל החירות.


בתקופה הראשונה לשהותו בארה"ב השתכן הריי"ץ במלון "גרייסטון" (Greystone hotel) במנהטן, ולאחר מכן התיישב בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, בה ייסד מחדש את חצר חסידות חב"ד ומוסדותיה והמשיך לפעול עשר שנים נוספות, עד להסתלקותו ביום י' שבט תש"י. על מקומו עלה חתנו רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש.


115X173 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרע חסר קטן באחת הפינות. קרעים ופרימות בכל 48 הכוכבים בדגל.


קדושתם של חפצי צדיקים במשנת הרבי – "וכל כליו שהשתמש בהם... קדושתו עליהם"

הרבי בשיחותיו האריך בכמה הזדמנויות לבאר את גדר הקדושה השורה על חפצים ונכסים גשמיים שהשתמש בהם הצדיק, אף לאחר פטירתו מן העולם. באחת משיחותיו הרבי מצטט את דברי חמיו האדמו"ר הריי"ץ: "שהמקום שבו למד ועסק בתורה, וכל כליו שהשתמש בהם לצרכי העבודה, קדושתו [של הצדיק] עליהם מחלקי בירורו בעולם". הרבי מסביר שכמו שחייו הרוחניים של הצדיק - שהיה אף בחייו מרכבה לשכינה - הם נצחיים ואין להם הפסק, כך ממשיכה השראת קדושת הצדיק לשרות בביתו ובכל חפציו שהשתמש בהם לצורכי עבודתו את השם יתברך, אף לאחר פטירת הצדיק מהעולם: "שחיי הצדיק הם נצחיים, ולא רק ברוחניות הענינים אלא גם – בנוגע למקום הגשמי וכליו הגשמיים (שולחנו וכסאו כו')... כי קדושתו של הצדיק חודרת בכל עניניו". הרבי מדגיש יתרה מזו, ש"קדושת המקום והכלים כו' של הצדיק (גם לאחר הסתלקותו) היא באותו האופן כהזמן שהצדיק השתמש בהם בפועל, נשמה בגוף" (לקוטי שיחות, לב, עמ' 19-27).


Category
חב"ד