מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, א' סיון תשי"ט [1959].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, בתוספת תיקונים בכתב-ידו.

נשלח אל הרה"ח חיים ברוך דוכמן בבני-ברק, במענה למכתבו על אודות מצב בריאותו. במכתבו מברך הרבי: "ובמ"ש [ובמה שכתב] בהנוגע לבריאותו, תקותי שכבר הוטב בינתיים. ויהי רצון שיוטב עוד יותר, ובפרט בימים אלו, הכנה לזמן מתן תורתנו, שכסיפור רז"ל נעשו כל ישראל בריאים ושלמים לקבלת התורה". בסוף המכתב מברכו הרבי לרגל חג השבועות: "בברכה... לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות".

הרה"ח ברוך דוכמן נולד בעיירה הומיל לאביו הרה"ח דובער מנחם מנדל הלוי דוכמן. למד ב"תומכי תמימים" בליובאוויטש דליובאוויטש ובמחלקת "תומכי תמימים" בשצדרין. במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הרוסי. נישא למרת אלטע רייזע גנעשע לבית משפחת פבזנר (בת הרה"ח הלל פבזנר). בשנת תרפ"ב החליף את הרה"ח ר' ישראל דזייקובסון והרה"ח ר' יחזקאל פייגין בניהול מחלקת "תומכי תמימים" בהומיל. בתקופת מלחמת העולם השנייה נמלט לסמרקנד, שם ארגן שעורי תורה, פעל להקמת מקוואות ובתי כנסת, ועבד כשוחט לקהילת חב"ד שהתפתחה במקום. חשובי החסידים במקום הקפידו לאכול אך ורק משחיטתו. הגיע לארץ ישראל ביום י' כסלו תשי"ח. התיישב בבני-ברק והמשיך לפעול בהפצת מעיינות תורת החסידות בקרב בחורי הישיבות בעיר. נפטר חשוך בנים ביום י' אייר תש"כ ומנוחתו כבוד בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.

המכתב שלפנינו לא נדפס ב"אגרות קודש" של הרבי מליובאוויטש.
אגרת דואר אוויר. 30.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.