ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית ושמות, חנוכה ופורים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. קאפוסט, תקצ"ז 1836. מהדורה ראשונה.
הספר נכתב מפיו של בעל התניא על ידי אחיו רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", וסודר ונערך לדפוס על ידי נכדו-תלמידו האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש בעל ה"צמח צדק" (תקמ"ט-תרכ"ו). כשעסק ה"צמח צדק" בעריכת והגהת הספר "תורה אור", לא עסק בשום עניין אחר, ואף לא השיב תשובות בהלכה בכתב ובעל פה, מגודל הטרדה והאחריות שהיו לו בהגהת ועריכת כתבי זקנו בעל התניא. כאשר יצא הספר מבית הדפוס כתב ה"צמח צדק" אגרת לחסידיו על חשיבות הספר "תורה אור", ש"כל דבריו כגחלי אש להלהיב הלבבות ולקרבן לאביהן שבשמים, ולהמשיכן על אפיקי מים חיים התורה והמצוה" (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת ברוקלין תשע"ג, עמ' מא-מג).
שני שערים. חלק מהאותיות בשני השערים בדיו אדומה.
בדף ב' רישום בעלות משנת תרל"ב, חתום על ידי "צ'[עיר] שמואל בכה"ר א"א זצוק"ל יעקב זלה"ה". בעמוד האחרון של ספר בראשית הגהות מאותו כותב. הגהות ארוכות במספר מקומות (מסומנות), עם העתקה של סגולות ("רפואה לילד", "לידע הגנב") ונוסח קמיע ("חותם") "לאבעבועות ולדבר", חתום בסופו "...כתבתי זה... באורמי ש' תרל"ב לפ"ק" [אורמי - אורמיה; כיום: מחוז מערב אזרבייג'ן באיראן]. הגהה ארוכה נוספת מאותו כותב בדף קמג (חתומה: "אדר תרל"ה"). בדפי הספר הגהות נוספות קצרות בכתיבה מזרחית. בדף ב' חתימת רבי "שלמה זלמן מוזס בן דבורה". בראש ספר שמות חותמת שלו [רבי שלמה זלמן מוזס, עסקן אגודאי חשוב, שימש כמזכיר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל].
[2], ב-קסז דף. חסר הדף האחרון של "לוח הטעות". 21.5 ס"מ. מצב משתנה. רוב הדפים במצב טוב, עם כתמים מעטים. שמונת הדפים הראשונים במצב בינוני. כתמי רטיבות קשים בדפים הראשונים, עם עקבות עובש קלים. קרעים גסים בדפי השער, עם פגיעות קלות בטקסט בדף השער השני, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר. רישומים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 610.
הספר שלפנינו הוא מהספרים האחרונים שנדפסו ברוסיה טרם סגירתם של כל בתי הדפוס היהודיים בשנת תקצ"ז בעקבות הלשנת המשכילים. מאז ואילך הורשו להתקיים רק שני בתי דפוס בווילנא ובזיטומיר שעמדו תחת פיקוח חמור של הממשלה הרוסית. רק בשנת תר"ח נדפס בזיטומיר חלקו השני של הספר על חומשים ויקרא-דברים במתכונת אחרת בשם "לקוטי תורה".