עשרים וארבעה - חמשה חומשי תורה, עם נביאים ראשונים, אחרונים וכתובים "לפי סדר הפרשיות פתוחות וסתומות... בלי נקודות... הוגה בעיון רב". אמשטרדם, [תס"א 1701]. דפוס גערארדוס בורשטיוס ושותפיו.
שלושה שערים, הראשון שער מאויר בתחריט נחושת, עם איורי משה ואהרן ובית קודש הקדשים. השער השני בעברית והשער השלישי בלטינית. הקדמה בלטינית ושיר בעברית: "תורת עולם אשר היתה, בטרם - כל יציר נברא".
שני טורים בכל עמוד. בתנ"ך ממהדורה זו, שנדפסה בשנת תס"א, היה נוהג רבי אריה לוין לערוך את "גורל הגר"א", לפי המסורת המיוחדת כיצד לערוך את הגורל - שעברה אליו מהגר"א מווילנא, דרך רבותיו ראשי ישיבת וואלוז'ין [על הגורל המפורסם שערך רבי אריה לוין לזיהוי גופות חללי שיירת הל"ה, ראה צילום מצורף מספר "איש צדיק היה", עמ' 113-117, עם צילום ספר התנ"ך שבו נערך הגורל].
[6], 292 דף, 306-293, [4] עמ'. 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בדף השער המאויר, עם פגיעות קלות במסגרת השער, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

תקון סופרים הישרים, חמשה חומשי תורה, עם הפטרות וחמש מגילות. אמשטרדם, [תקכ"ז 1767]. חמישה כרכים.
שני שערים בכל כרך, הראשון מאויר בתחריט נחושת.
"תקון סופרים" מדוייק מאת רבי איצק פרעמסלא, שיצא לאור ע"י בנו רבי הרש. בשער הראשון איור צבי הרומז כנראה לשמו של רבי הרש, המו"ל. הסכמות רבי שאול אב"ד אמשטרדם וגיסו רבי שאול הלוי אב"ד האג.
5 כרכים. בראשית: [5], ד, פח; ו; [2], י דף. שמות: [5], פט-קסא, [3]; ז-יב; [2], יא-כד דף. ויקרא: [4], קסג-ריב דף. יג-טו דף של שיר השירים, ו-[2] דפים עם השער להפטרות וברכות ההפטרה חסרים. יתר דפי ההפטרות של כרך זה, נכרכו בכרך דברים. במדבר: [4], ריג-רפג דף. מגילת רות ודפי ההפטרות של כרך זה, נכרכו בחלק דברים. דברים: [4], רפד-שמז; יט-כ, [1]; מא-נה דף. [2] דף עם שער פנימי להפטרות וברכות ההפטרה חסרים בכרך זה. לאחר דף שמז, נכרכו דפים השייכים במקור לכרכים אחרים: ו דף (קהלת, דפים אלה מופיעים גם בכרך בראשית), ז-יב דף (מגילת אסתר, דפים אלו מופיעים גם בכרך שמות), טז-יח דף (מגילת רות). לאחר מגילת איכה נכרכו הדפים הבאים: כה-לא, [7], לג-לה דף (הפטרות ויקרא), [2], לג-מ, [2] דף (הפטרות במדבר).
20 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים (בהם כתמי רטיבות רבים, בעיקר בכרך ויקרא). חלק מקונטרסי הדפים בכרך דברים מנותקים (מגילות אסתר, רות ואיכה). כריכות עור חדשות, אחידות, נתונות בקופסה.

ספר תהלים, עם באורי זוהר ומצודת ציון. צפת, [תקצ"ג 1833]. דפוס רבי ישראל ב"ק.
מהספרים הראשונים שנדפסו בידי רבי ישראל ב"ק בעיר צפת, כשנה לאחר יסוד בית דפוסו בעיר. ספר התהלים הראשון שנדפס בארץ ישראל.
מעבר לדף השער, הקדמת המדפיס רבי ישראל ב"ק: "וכל הקונים אשר יקנו ויזולו זהבם וכספם על הספרים אשר יהיו נדפסים פה באה"ק תוב"ב ובפרט ספרי תהלים עם הזוהר אשר יחזיק בחיקו ובתרמילו, השי"ת יצילם מכל צער ונזק ובהלה...". הקדמה נוספת, ארוכה, מהמביא לדפוס, רבי גרשון מרגליות, בה מספר כיצד הפציר ברבי ישראל ב"ק שלא ידפיס את הביאור הקבלי "באורי זוהר" לבדו, אלא לצד פסוקי התהלים. רבי ישראל ב"ק נעתר לו וכך אכן הדפיס בסופו של דבר במהדורה שלפנינו.
בראש כל מזמור נדפסה "כוונת המשורר". כן כולל הכרך תפילות קודם ואחר תהלים בחול, בשבת, ביום-טוב ולליל הושענה רבה, תפלה בעד החולה וסדר פדיון הנפש.
[4], קנא דף. חסר דף אחרון. 14.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (הספר עבר שיקום מקצועי). רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

מחזור כפי מנהג ק"ק רומא, עם פירוש קמחא דאבישונא, חלק ראשון - תפילות לימות החול, לשבתות ולמועדים, הגדה של פסח, מסכת אבות עם פירוש הרמב"ם ועם פירוש "אביר הרופאים הרב רבינו עובדיה מספורנו יצ"ו". בולוניה, [ש'-ש"א 1540]. [דפוס מנחם בן אברהם ממודינא, יחיאל בן שלמה מרוינה ודן אריה בן שלמה חיים ממונצילצי]. מהדורה ראשונה של פירוש רבי עובדיה ספורנו למסכת אבות, שנדפסה בחייו.
מן המחזורים החשובים שנדפסו באיטליה. מהדורה ראשונה של הפירוש "קמחא דאבישונא", ביאור מקיף על התפילות והפיוטים, מאת רבי יוחנן ב"ר יוסף טריוויש [הפירוש נדפס בעילום שמו; על טפסים שונים של מחזור זה, שבחלקם נדפס במפורש שמו של מחבר הפירוש, ראה: אלכסנדר מארכס, ר' יוסף איש ארלי ור' יוחנן טריוויש, קובץ מדעי לזכר משה שור, ניו-יורק תש"ה, עמ' 193-194; יצחק ריבקינד, דקדוקי סופרים, קרית ספר, ד, תרפ"ז-תרפ"ח, עמ' 274-275].
בדפי המחזור הגהות רבות בכתיבה איטלקית עתיקה, מחכם לא מזוהה, מתקופת ההדפסה. מספר הגהות מכותבים נוספים. כמעט כל ההגהות קצוצות, חלקן דהויות, עם פגיעה בטקסט. בהגהות מוזכרים ספרים שיצאו לאור באותה תקופה (כגון: ספר מאור עינים לרבי עזריה מן האדומים, דרך חיים ועבודת המקדש למהר"ם די לונזאנו, ביאור האזהרות לרבי יוסף הלועז, ועוד). הכותב מביא מנהגים שונים ונוסחאות תפלה, מוסיף דברים מסברתו ובשם בני דורו [לדוגמה: "כבר אמרו שצריך להיות חתימה... ולפי דעתי... בנוסח הספרדים"; "...הוגד לי [ש]היה אומר הגאון המופלא [פרו]בינצאלו זצ"ל..."; "כך... כמוהר"ר פנחס יצ"ו", "הגירסא הנכונה לפי דעתי היא...", ועוד].
חלק ראשון בלבד. [200] דף. 29 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, חלק מהדפים במצב טוב או בינוני וחלקם במצב בינוני-גרוע. כתמים. כתמי רטיבות. בלאי רב בחלק מהדפים. נזקי עש. קרעים גסים רבים בדף השער ובכעשרים מהדפים הראשונים, עם פגיעה וחסרון במסגרת השער ובטקסט. קרעים רבים בדפים נוספים באמצע הכרך ובדף האחרון. הדבקות נייר לשיקום בחלק מהמקומות, לעיתים עם פגיעות בטקסט. דפים מנותקים. כריכת עור עתיקה ובלויה, עם פגמים.
בבולוניה נדפסו פחות מעשרים ספרים עבריים, מחזור זה הוא מהאחרונים שבהם.

סידור שער השמים - תפלות לימי החול, שבת ומועדים, יוצרות, הגדה של פסח, פיוטים וסליחות לתעניות, ספר תהלים ומעמדות, עם פירוש התפלות ע"פ הקבלה הנקרא בשם "שער השמים" - מאת רבינו ישעיה הלוי סגל הורוויץ - השל"ה הקדוש. עם לקט דינים והנהגות, מאת העורך והמו"ל רבי אברהם סגל הורוויץ מפוזן, נין המחבר. אמשטרדם, [תע"ז 1717]. מהדורה ראשונה. שני כרכים.
שער נפרד לספר תהלים ושער נפרד לסדר מעמדות (השערים הראשונים חסרים).
רבינו השל"ה הקדוש כותב בהקדמה לסידור: "ברוך ה'... אשר הנחני בדרך אמת... והביאני לירושלים עיר הקודש, בשנת שפ"ב, ביום הששי פרשת וזה שער השמים... השער שעולות בו התפילות... דרך שער השמים". בצוואת המחבר הנדפסת בתחילת סידורו, הוסיף: "...ואז עלה במחשבתי לחבר חיבור הקודש הזה, כדי שיהיה נדפס, שיתפשט בכל תפוצות ישראל, כדי שיהיה לי זכות וחלק בכל תפילות ישראל".
התפילות בסידור נדפסו רובן בנוסח אשכנז, למעט חלק מהתפילות שנדפסו בנוסח האשכנזי ובנוסח הספרדי זה לצד זה. דבר זה נעשה ע"פ צוואת המחבר בעל השל"ה שנדפסה בתחילת הסידור (אך למעשה העורך והמו"ל לא הכניס את כל הוראות המחבר בעניין שינויי הנוסחאות בגוף הסידור).
התפילה בסידור זה יש בה סגולה מיוחדת שהתפילה תתקבל ולא תשוב ריקם, כפי שכתב בעל הב"ח בהסכמתו לסידור זה: "כי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל, כל מי שמתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם". רבי אברהם יעקב האדמו"ר הראשון מסדיגורא הזכיר סגולה זו בהסכמתו למהדורתו השלישית של הסידור (ווארשא תרמ"ב): "סידור שער השמים מהגאון הקדוש השל"ה וכאשר העיד הגאון הקדוש המפורסם בעל הב"ח ז"ל כלשונו הזהב - אין ספק אצלינו שכל המתפלל בו תפילתו לא תשוב ריקם". הגאון המקובל הקדוש רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" מייחס סגולה זו למחבר עצמו, בעל השל"ה הקדוש, וזו לשונו במכתבו: "...סדר התפילות תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן לשבתות וחדשים וימים נוראים מראשית השנה ועד אחרית השנה שסידר וחיבר הגאון מוהר"ר ישעיה סג"ל בעל 'שני לוחות הברית', והיה לו געגועין גדולים על זה הסידור, וגזר על יוצאי חלציו שיביאוהו לבית הדפוס, לזכות את הרבים שיתפללו כסדר הזה בכוונות אלו, וברית כרותה מאתו אם כסדר הזה יעשו לפני שומע תפלה בכל כח ובכוונות ההם, לא ישובו ריקם מלפניו. ופוק חזי מאי עמא דבר והסכמות הגאוני' הגדולים הקדמונים המפורסמים שבאותו הדור... מוהר"ר יואל סירקיס בעל בית חדש והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב ז"ל אב"ד מלובלין... והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יום טוב ליפמן העליר זצ"ל בעל תוספות יו"ט... וכל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד הגאונים הנ"ל, שאם יתפללו בכוונות אלו שאין תפילתן חוזרת ריקם".
מסופר על בעל התניא, שבצעירותו "סדר עבודתו היה אז ע"פ סדר השל"ה הקדוש וכוונותיו בספרו השל"ה וסידורו שער השמים" (בית רבי, ברדיטשוב תרס"ב, עמ' 2, פרק א).
מספר הגהות בכתב-יד, מכמה כותבים (אחת מהן חתומה: "הק' שלמה בכמהר"[-?]")
עותק חסר. שני כרכים. כרך ראשון: [3], ד-רלט דף. חסרים [2] דפי השער הראשונים (הושלמו בצילום). כרך שני: רמ-שלה; קלט; קל; [1], מט דף. חסרים שלושה דפים אחרונים (הושלמו בצילום). גודל הכרכים משתנה, כרך ראשון: 24 ס"מ; כרך שני: 20.5 ס"מ. מצב כללי בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בדפים רבים בשני הכרכים, חלקם עם פגיעות וחיסרון בטקסט (בעיקר בכרך השני), משוקמים במילוי ובהדבקות נייר (שני הכרכים עברו שיקום מקצועי, בכרך הראשון כ-25 דפים עם שוליים קרועים וחסרים אשר שוקמו באופן מקצועי בהשלמת נייר להשוותם לגודל שאר דפי הכרך). סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכות עור חדשות מהודרות, נתונות במארז תואם.