מכירה מקוונת 028 - מכירה מיוחדת לכבוד חג הפסח ויום הולדתו של הרבי מליובאוויטש
מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו-יורק, כ"ט תשרי תש"א [1940].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל "התלמיד הנכבד" יצחק שאנבערגער בירושלים, במענה לשאלתו אודות לימוד תורת החסידות עם נשים. במכתבו משיב הריי"ץ, שבדורנו הותר לימוד התורה עם נשים, ובפרט בזמן האחרון: "אשר כל עניני החינוך פרועים לשמצה והצעירים והנוער קוראים ספרי מינות ורעל הכפירה בהאמת הולך ומתפשט, מצוה וחובה להעמיד עמוד האש להאיר את החשך".
בסיום מכתבו מברך האדמו"ר: "והשי"ת יעיר את לבבינו ואת לבב אחינו ואחיותינו בני ובנות ישראל... לעבדו ית' בלב שלם בקיום מצות המעשיות בחיות ורגש פנימי וללמוד תורה בשקידה ובטהרת הלב ובהרחבת הדעת".
בראש המכתב (בצד שמאל) חותמת-דיו – כתובת מגוריו של האדמו"ר בברוקלין, ניו-יורק (770 Eastern Parkway Brooklyn N.Y.).
המכתב נדפס ב"אגרות קדש" של האדמו"ר הריי"ץ (כרך ה, אגרת א'רנט), על פי העתקה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 15 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. כתמים. נתון בניילון נצמד.
מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת ידו. ברוקלין, ניו-יורק, כ"ג מר חשון תש"א [1940].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
המכתב נשלח אל הרב אברהם יצחק ברומברג, חודשים ספורים לאחר שנמלט מציפורני הנאצים באירופה: "והשי"ת יעזר לו להסתדר עם ב"ב [בני ביתו] יחיו בסדר חיים מאושרים ויחוס וירחם על ידידינו היקרים וב"ב יחיו כי הדחקות והרעב השורר שם אין להעלות על הכתב והתמיכה ממדינה זו עבורם – לסבות שונות – מועטת היא, והנני בצער גדול ממצבם". הריי"ץ ממשיך ומברך: "והשי"ת יזכנו לבשר ולהתבשר אך טוב בגשמיות וברוחניות".
הרב אברהם יצחק ברומברג (תרנ"ט-תשל"ה), בן למשפחה מחסידי גור בפולין. בשנת תרפ"ה הוסמך להוראה בידי הרבנים יחזקאל צבי מיכלזון ושלמה דוד כהנא. נישא בתרפ"ו למרת ליבא מוסיא גורבי'ץ, בת למשפחת חסידי חב"ד. התמנה לאבד"ק של גרודז'ונדז בשנת תר"צ והיה חבר באגודת הרבנים בפולין. עמד בקשרים עם האדמו"ר הריי"ץ ופעל עמו בעסקי ציבור. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה עלה לארץ ישראל. התנדב כרב בצבא פולין החופשית, ונדד עמו ברחבי המזרח התיכון. סייע למאות יהודים פליטים שהיו בטהרן להגיע לארץ במסווה של חיילים פולניים, ואף נטל חלק בהעלאת ילדי טהרן. לאחר שנודע לו שאשתו ושני ילדיו נספו בשואה, נישא בשנית בשנת תש"ו. בשנת תש"ח נסע לאירופה לסייע ליהודי שארית הפליטה במחנות העקורים, ולאחר שובו לארץ החל לעבוד במחלקת החינוך של המרכז העולמי של "המזרחי". עמד בקשרים עם הרבי מליובאוויטש ואף נפגש עמו. פרסם ספרים ומחקרים תורניים רבים, ובהם את סדרת הספרים "מגדולי התורה והחסידות".
בראש המכתב (בצד שמאל) חותמת-דיו – כתובת מגוריו של האדמו"ר בברוקלין, ניו-יורק (770 Eastern Parkway Brooklyn N.Y.).
המכתב נדפס ב"אגרות קדש" של האדמו"ר הריי"ץ (כרך יג, אגרת ד'תשצב). ראה מכתב ארוך אליו ב"אגרות קדש" של הרבי מליובאוויטש (כרך טו, אגרת ה'תכז), בנושא הוצאת ספריו על גדולי החסידות.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתם קל בשוליים.
מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת ידו. ברוקלין, ניו-יורק, ז' אדר שני תש"ו [1946].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
במכתבו מברך הריי"ץ: "והשי"ת יחזר את בריאותו ואת בריאות ב"ב [בני ביתו] יחיו וימלא משאלות לבבו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות". בהמשך מכתבו כותב הריי"ץ כי מסר למוסדות "מחנה ישראל" ו"המרכז לענייני חינוך" הוראה לסייע לאחותו וגיסתו, ומברך: "והשי"ת ישמור אותן ואת ב"ב יחיו ויעזרם במהצטרך להן בגו"ר [בגשמיות וברוחניות] ". בסיום המכתב מייעץ לו האדמו"ר לפנות לישיבה בה הוא רשום, כדי שיסייעו לו בהליך ההגירה לארה"ב.
המכתב שלפנינו לא נדפס ב"אגרות קודש" של האדמו"ר הריי"ץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. קרעים בשוליים. כתמים קלים.
מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו-יורק, כ"א שבט תש"ז [1947].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
המכתב נשלח אל הרה"ח אהרן האפין [גופין], כנראה בעת שהותו במחנה הפליטים בצרפת, לאחר שהבריח את הגבול מרוסיה, דרך פולין, בשנת תש"ז.
במכתבו מברך האדמו"ר: "במענה על כתבו, ברוך בואם לשלום והשי"ת ישלח לו רפואה ויעזרו להסתדר בסדר טוב בגשמיות וברוחניות".
הרה"ח אהרן גופין (תרנ"ג-תשמ"ב), תלמיד ישיבת "תומכי תמימים" דליובאוויטש בליובאוויטש. נולד לאביו ר' ברוך בעיר לודמיר שבפלך ווהלין באוקראינה, והצטרף לאחר מלחמת העולם השנייה לבריחתם של אלפי חסידי חב"ד מרוסיה ("יציאת רוסיה תש"ו"). בתחילה שהה במחנה פליטים בצרפת, ובשנת תש"ט עלה לארץ. הוא נמנה עם שבעים המשפחות המייסדות של כפר חב"ד, והיה מנהלו הראשון של תלמוד התורה בכפר. נכדו הוא המשפיע החב"די הנודע הרה"ח זלמן גופין.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים.
מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו-יורק, י"א ניסן תש"ז [1947].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל הרה"ח משה אריה לייב שפירא מירושלים, לרגל קישורי התנאים של בתו מרת צביה עם הרב פנחס יוסף רבינוביץ (בן האדמו"ר מנחם נחום רבינוביץ, האדמו"ר מקנטקוזבה).
במכתבו מברך האדמו"ר: "הנני בזה לברכם בברכת מז"ט, יעזור השי"ת שתהי' בשעה טובה ומוצלחת ותהי' החתונה במועדה ויראו מהם ומשאר ילידיהם רוב נחת בגו"ר [בגשמות וברוחניות]".
בסוף המכתב מברכם הריי"ץ לרגל חג הפסח ב"חג כשר ושמח".
הרב משה אריה לייב שפירא (תרמ"ט-תשל"ב), ראש ישיבת תורת אמת ורב ומו"צ בשכונת בית ישראל בירושלים. בעת ביקורו של הריי"ץ בירושלים בשנת תרפ"ט, נמנה הרב שפירא בין מלוויו של האדמו"ר. מחבר הספרים "נימוקי מלבי"ם" ו"טבעות זהב" על קצות החושן.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים.
מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו-יורק, א' תמוז תש"ח [1948].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", בתוספת שתי מילים בכתב-ידו.
נשלח אל הרה"ח מנחם נחום יצחק אייזיק חנון מירושלים. במכתבו מברך האדמו"ר אותו ואת בני משפחתו: "השי"ת יחזק את בריאותו ובריאות זוגתו תחי' בריאות בנם מר משה מרדכי וב"ב יחיו בריאות בנם מר מאיר דובער שי'", וממשיך בברכה להריון ולידה קלים: "וימלא ימי הריונה של זוגתו תחי' ותהיה הלידה בעתה ובזמנה בנקל כשורה ולד חייא וקיימא", ובברכה עבור בתו להפקד בבנים: "וישמח השי"ת לבב בתם מרת יהודית ובעלה מר חיים דוד [רובינשטיין] יחיו בזרעא חייא וקיימא", ובברכה לרגל הולדת נכדו: "ומז"ט בעד הבן שנולד לבתם מרת שטערנא פריידא ובעלה מר מיכאל פנחס לייבוש [הרצל]", ומסיים בברכה לפרנסה בהרחבה: "ויתן לכולם פרנסה טובה בהרחבה".
בסוף המכתב, לאחר "המברכם", הוסיף האדמו"ר את המילים "בגשמיות וברוחניות" בכתב-יד קדשו.
הרה"ח מנחם נחום יצחק אייזיק חנון (חאנין, תרנ"א-תשל"ו), נולד בעיירה ליובאוויטש למשפחה חב"דית ונקרא על שם אבי-סביו שהיה "חוזר" אצל האדמו"ר האמצעי והאדמו"ר הצמח צדק. בצעירותו עלה לארץ הקודש והתיישב בחברון. לאחר מכן עקר לירושלים, שם עסק בהדפסת קונטרסים ובהפצת תורת חסידות חב"ד. ליקט וערך ללשון הקודש קטעי שיחות ואמרות קודש של אדמו"רי חב"ד, שקיבל מפי חסידים ומפי השמועה, והפיצם ברבים. בין הקונטרסים שהדפיס ופרסם גם הקונטרס "דרך חיים להשמחה והאמת" וקונטרס "ליקוט פתגמים".
המכתב שלפנינו לא נדפס ב"אגרות קודש" של האדמו"ר הריי"ץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 17.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. רישום בגב.
מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו-יורק, כ' טבת תש"ט [1949].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", ובתוספת שתי מילים בכתב-ידו.
נשלח אל שאר בשרו, הרה"ח עזריאל זליג סלונים. במכתבו מברך האדמו"ר: "השי"ת יחזק את בריאותו ובריאות ב"ב [בני ביתו] יחיו ובנם התלמיד משה שלמה שי' יצליח בלימוד ובהנהגה דיראת שמים ויתן להם פרנסה טובה בהרחבה. וישלח השי"ת רפואה לדודו ר' חיים ודודתו מרת חי' שרה ויתן להם את פרנסתם".
בסוף המכתב, לאחר "ש"ב ידידו הדו"ש ומברכם", הוסיף האדמו"ר את המילים "בגשמיות וברוחניות" בכתב-יד קדשו.
הרה"ח עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
הרע"ז נולד בעיר חברון לאביו הרה"ח זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. התייתם בצעירותו מאביו, ולקראת שנת תרע"ג, בהיותו כבן 15, נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. הרע"ז היה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה. בחרסון התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. בין היתר, פעל בקולוניה "נהר טוב" (ברעזנא גבאוואטע), מקום מושבו של ר' איצ'ע. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקותו, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות"). בשנת תרפ"ד, בעידודו והוראתו של הריי"ץ, החל את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. בשנת תרפ"ד נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר). הרע"ז שב לירושלים עם קום המדינה, והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ. היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב, והרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.
בנו, הרה"ח משה שלמה סלונים (תרח"ץ-תשנ"ו) היה עסקן חב"די, מנהל "רשת אהלי יוסף יצחק" ומנהל "לשכת עזרת אחים" לעזרת יהודי ברית המועצות.
המכתב שלפנינו לא נדפס ב"אגרות קודש" של האדמו"ר הריי"ץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 18.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים.
מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת ידו. ברוקלין, ניו-יורק, כ"ה ניסן תש"ט [1949].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", ובתוספת שתי מילים בכתב-ידו.
נשלח אל הרה"ח נפתלי גלוסקין, לרגל עלייתו לארץ ישראל. במכתבו מברך הריי"ץ: "ברוך בואכם לשלום לאה"ק ת"ו", ומייעץ לו בנוגע לעבודה של רעייתו (מרת תמר איטה גלוסקין. ראו מכתבו של הרבי מליובאוויטש, פריט מס' 35): "ובדבר שאלתו אודות משרה עבור זוגתו תחי' [מרת תמר איטה] , נכון אשר תתעסק בהחינוך של תת"ל ובית רבקה". האדמו"ר מסיים את מכתבו בברכה: "והשי"ת יחזק בריאותם ויזמין להם פרנסה טובה בהרחבה".
בסוף המכתב, לאחר "המברכם", הוסיף האדמו"ר את המילים "בגשמיות וברוחניות" בכתב-יד קדשו; וחתם (בתחילת שמו השני) עם האות יו"ד בכתיבה אשורית – חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו.
המכתב שלפנינו לא נדפס ב"אגרות קודש" של האדמו"ר הריי"ץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21 ס"מ. נייר דק. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים, ובהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים (ללא פגיעה בטקסט). רישום בגב.
מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת ידו. ברוקלין, ניו-יורק, ערב ראש השנה תש"ט [1949].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", ובתוספת שתי מילים בכתב-ידו.
נשלח אל הרה"ח נפתלי גלוסקין. במכתבו מברך האדמו"ר: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה לברך אותו ואת ב"ב [בני ביתו] יחיו בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב, לאחר "הדו"ש ומברכם", הוסיף האדמו"ר את המילים: "בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]", בכתב-יד קדשו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 19 ס"מ בקירוב. נייר דק. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים (שולי הדף כהים). קרעים קטנים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט). רישום בגב.
מכתב "שנה טובה" מהרבנית נחמה דינה שניאורסון, אשת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, י"ד אלול תשי"ד [1954].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבנית, וחתום בחתימת ידה.
אל הרב והמשפיע, הרה"ח שאול דוב זיסלין (תרמ"א-תשכ"ד), יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ, "מזקני תלמידי תומכי תמימים דליובאוויטש בליובאוויטש".
במכתבה מברכת הרבנית: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה לברכו ואת ב"ב [בני ביתו] שיחיו בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
הרבנית נחמה דינה שניאורסון (תרמ"ב-תשל"א), אשת-חבר להאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. בתו של רבי אברהם שניאורסון מקישינב, בנו של האדמו"ר רבי ישראל נח מניעז'ין, בנו של ה"צמח צדק" מליובאוויטש. נישואיה נערכו באלול תרנ"ז. הייתה מסורה ומעורה במפעליו הגדולים של בעלה. כשבעלה האדמו"ר נאסר בשנת תרפ"ז ע"י הקומוניסטים, ניהלה בתבונה את המהלכים שהביאו לשחרורו, פעילות בינלאומית שהייתה כרוכה בפקחות ובאומץ, תוך סיכון חייה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 15X12.5 ס"מ בקירוב (הדף גזור בשוליו על גבול הטקסט). מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב מהרבנית נחמה דינה שניאורסון, אשת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, כ"ז שבט תשכ"ב [1962]. יידיש.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבנית, וחתום בחתימת ידה.
נשלח אל שאר בשרה הרה"ח עזריאל זליג סלונים וזוגתו, לרגל אירוסי בנם, משה שלמה: "הנני מאחלת לכם מזל טוב לבבי, שהחתונה תתקיים בשעה טובה ומוצלחת, ושתרוו מהם ומכל אשר לכם הרבה נחת חסידי. בברכה לבשורות טובות והצלחה בעבודתך עבור כולל חב"ד ושכון חב"ד" (יידיש).
הרבנית נחמה דינה שניאורסון (תרמ"ב-תשל"א), אשת-חבר להאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. בתו של רבי אברהם שניאורסון מקישינב, בנו של האדמו"ר רבי ישראל נח מניעז'ין, בנו של ה"צמח צדק" מליובאוויטש. נישואיה נערכו באלול תרנ"ז. הייתה מסורה ומעורה במפעליו הגדולים של בעלה. כשבעלה האדמו"ר נאסר בשנת תרפ"ז ע"י הקומוניסטים, ניהלה בתבונה את המהלכים שהביאו לשחרורו, פעילות בינלאומית שהייתה כרוכה בפקחות ובאומץ, תוך סיכון חייה.
הרה"ח עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), נולד בעיר חברון לאביו הרה"ח זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי. היה מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
בנו, הרה"ח משה שלמה סלונים (תרח"ץ-תשנ"ו) היה עסקן חב"די, מנהל "רשת אהלי יוסף יצחק" ומנהל "לשכת עזרת אחים" לעזרת יהודי ברית המועצות.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. רישום בשוליים.
שני כרטיסי "שנה טובה" מהרבנית נחמה דינה שניאורסון, אשת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, ערב ראש השנה תשי"ב-תשי"ד.
כרטיסי "שנה טובה" עם הבלאנק הרשמי של הרבנית נחמה דינה, חתומים בדפוס.
נשלחו אל הרה"ח מאיר חרלוב בכפר חב"ד (שמו מופיע בגב הכרטיסים, באחד מודפס ובשני בכתב-יד): "לקראת השנה החדשה.... הנני מברכת אותו ואת ב"ב יחיו בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
הרבנית נחמה דינה שניאורסון (תרמ"ב-תשל"א), אשת-חבר להאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. בתו של רבי אברהם שניאורסון מקישינב, בנו של האדמו"ר רבי ישראל נח מניעז'ין, בנו של ה"צמח צדק" מליובאוויטש. נישואיה נערכו באלול תרנ"ז. הייתה מסורה ומעורה במפעליו הגדולים של בעלה. כשבעלה האדמו"ר נאסר בשנת תרפ"ז ע"י הקומוניסטים, ניהלה בתבונה את המהלכים שהביאו לשחרורו, פעילות בינלאומית שהייתה כרוכה בפקחות ובאומץ, תוך סיכון חייה.
[2] כרטיסים, 8.5X13.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים וכתמים קלים.