מכירה מקוונת 028 - מכירה מיוחדת לכבוד חג הפסח ויום הולדתו של הרבי מליובאוויטש
שלושה שטרות של דולר אחד, שהתקבלו מהאדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש.
בשולי שניים מהשטרות כיתוב (בעט): "דולר מכ"ק אדמו"ר מליובאביטש שליט"א במיוחד לאמא שתח', נר חמישי תש"ן [1989] "; "פסח שני נ"א [1991] ". השטר השלישי ללא כיתוב.
מצורף אישור מהרבנית בת שבע מנדלסון: " אני הח"מ מאשרת בזאת כי קיבלתי מהרבי מידיו הקדושות דולרים אלו שמספרם הם..." (עם רישום המספרים הסידוריים של השטרות).
מצב טוב. סימני קיפול קלים.
ספר ליקוטי אמרים תניא, מאת רבי שניאור זלמן מלאדי – האדמו"ר הזקן. הוצאת קה"ת, ברוקלין, ניו-יורק, תשנ"א [1990].
מהדורה זו חולקה על ידי הרבי ביום חמישי י"ט כסלו תשנ"א (1990), בצירוף שטר דולר לצדקה – ל פנינו ספר התניא בלבד, ללא הדולר המצורף.
המהדורה נדפסה בפורמט גדול לרגל 192 (קצ"ב) שנים ל"חג הגאולה" של האדמו"ר הזקן בעל התניא (תקנ"ט-תשנ"א 1798-1990) ולרגל שנת הארבעים לנשיאותו של הרבי מליובאוויטש (תשי"א-תשנ"א 1951-1991).
הדפסה מס' 3415 (ג'תטו) של ספר תניא. בסוף הספר נדפסו מדור ביבליוגרפי נרחב של כל דפוסי התניא ותרגומיו, צילומי השער וכתבי-יד אדמו"ר הזקן מספר התניא מהדורה קמא, ראשי פרקים מתולדות האדמו"ר הזקן, ועוד.
בשיחה שנשא הרבי יומיים לאחר החלוקה, שבת פרשת וישב כ"א כסלו, הוא התייחס להדפסת מהדורה זו, ואמר: "בי"ט כסלו שנה זו מלאו קצ"ב שנה להגאולה די"ט כסלו בפעם הראשונה (ה'תקנ"ט-ה'תנש"א)... וזהו א' הטעמים להדפסת ספר התניא... בהוצאה חדשה (ובפורמט גדול) וחלוקתו לכל אחד ואחד מהאנשים והנשים והטף בקשר ובשייכות ל'חג הגאולה י"ט כסלו קצב שנה' – כדי להדגיש בפועל ובגלוי לעיני בשר שלימות העבודה דיפוצו מעינותיך חוצה במשך קצב שנה, סוף זמן הגלות, 'קץ הימים'..." ("תורת מנחם" תשנ"א, חלק ב', עמ' 20-21).
רישום בשער (בעט): "י"ט כסלו ה'תשנ"א".
[3], רלז דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. רישומים בעט בצדה הפנימי של העטיפה הקדמית. קמטים ופגמים קלים בשולי העטיפה.
ספר ליקוטי אמרים תניא, מאת רבי שניאור זלמן מלאדי – האדמו"ר הזקן. הוצאת קה"ת, ברוקלין, ניו-יורק, תשמ"ב [1982].
מהדורה זו חולקה על ידי הרבי בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ב בצירוף שטר דולר לצדקה – לפנינו ספר התניא בלבד, ללא הדולר המצורף.
מהדורה מיוחדת של ספר התניא (הוצאה קסד) שנדפסה לרגל יום הולדתו השמונים של הרבי מליובאוויטש – י"א ניסן תשמ"ב. בסופה נדפסו צילומי השערים של כל הוצאות ספר התניא ותרגומיו עד לשנה זו, ופקסימיליות של כתבי-יד התניא מהדורה קמא.
הספר חולק על ידי הרבי למשתתפים בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ב. לקראת סיום ההתוועדות, שארכה כחמש שעות, התבטא הרבי ואמר: "והנה, היות שיש צורך למהר ולזרז עוד יותר את ביאת משיח צדקנו – הועלתה הצעה נוספת: להדפיס את כל ספרי התניא שהודפסו בכל קצוי תבל – בכרך אחד... להדפיס צילומים מכל 'דפי השער' של כל ספרי התניא שהודפסו בכל קצוי תבל... ולכן, כדי לבטא את הכרת התודה לכל אלו שבאו להשתתף בהתוועדות זו... הרי הדרך לביטוי הכרת-תודה על ענין זה היא, ע"י חלוקת ספר התניא הנ"ל.... לכל אחד ואחת מהנמצאים כאן". הרבי מוסיף לקראת סיום ואומר: " ועוד – והוא העיקר: ללמוד בספר התניא בריבוי כל כך עד שהספר יתבלה מרוב שימוש, ויצטרכו להדפיס ספרים חדשים" ("תורת מנחם" תשמ"ב, חלק ג', עמ' 1244-1245).
בפתח-דבר מאת המערכת, נאמר: "בהתוועדות דמוצאי שבת קודש מברכים החדש אלול ה'תשל"ח ביקש כ"ק אדמו"ר שליט"א להדפיס את ספר התניא בכל קצוי תבל, ומאז נדפס בעשיריות מקומות בעולם" (מאז אותה התוועדות בשנת תשל"ח ועד להדפסת מהדורה זו שלפנינו בתשמ"ב, נדפסו כשמונים מהדורות חדשות של ספר התניא).
[4], שלד, [3] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כריכה מקורית, עם שתי סימניות בד. שדרה מנותקת חלקית, מחוזקת ברצועת דבק. קרע חסר קטן בשולי השדרה.
מכתב (מעל ל-50 שורות) בכתב ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש. זאאלשע דאצ'ע (עיירת נופש סמוכה לליובאוויטש), יו"ד מנחם אב תרע"ב [1912].
כתוב על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ בליובאוויטש.
נשלח אל הרה"ח שלמה זלמן הבלין (תרל"ז-תרצ"ו), ראש ישיבת "תורת אמת" בחברון, בתקופה בה שימש הריי"ץ כמנהל ישיבת "תומכי תמימים" ומחלקותיה השונות ופעל כיד ימינו של אביו האדמו"ר הרש"ב בעבודתו הקדושה ובענייני עסקנות הכלל.
המכתב, שנשלח כשמונה חודשים לאחר הקמת מחלקת "תומכי תמימים" בעיר חברון, עוסק בבירור חשבונות כספיים שונים הנוגעים להוצאות הכרוכות בהחזקת הבחורים וצוות הישיבה.
בראשית מכתבו נוזף הריי"ץ ברש"ז הבלין על הדיווח הדל והלקוי שנשלח אליו אודות התלמידים: "הנה מני אז בא אל הקדש פנימה עדיין אין סדר לכל הענינים החיצוניים... אין אני יודע פה מי הם התלמידים, האברכים, ומה מהותם, ומה לימודם, מוצאם ומובאם", ומוכיחו על אי הסדר והבלבול השורים בניהול הוצאות הישיבה: "רק אחת הנני רואה כי אין לו שום חשבון וסדר מדויק רק מוציא הוצאות על חשבון הגבירים".
בהמשך מכתבו יורד הריי"ץ אל פרטי פרטים הנוגעים לתשלומים והעלויות השונים (שכירות, ניקיון, תפירה, תיקונים וכביסות, נסיעות, וכדו'), וגוער ברש"ז הבלין במילים חריפות: "מה זה הריבוי כל כך... גם אם חיים הם ע"ח [על חשבון] הגבירים ג"כ צריך להיות בחשבון מדוייק. הדרך הזה לא יביא לידי מוסר נפשיי ולא יביא תועלת והלואי שלא יקלקל ודי למבין אם יחפוץ להבין". הריי"ץ ממשיך ומנחה את הרש"ז בפירוט רב כיצד לערוך מעתה ואילך חשבונות כספיים מדויקים ודוחות מסודרים.
בסוף המכתב, הריי"ץ מברכו: "ויעזרינו אלקים לשמוע ולהשמע אך טוב", ומבקשו למסור פרישת שלום ממנו לתלמידים: "פרסו גיני בשלום התלמידים יחיו וימסור להם פרישת שלום חַם ממני כאשר עם לבבי, באשר שהם עוסקים באמת".
המכתב שלפנינו נדפס בספר "המשפיע" (עמ' רסג-רסד), וכן ב"אגרות קדש" של הריי"ץ (כרך א, אגרת לט), עם השמטות נרחבות.
[1] דף (2 עמודים כתובים), נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. נייר כהה. סימני קיפול. קרעים, קרע לכל רוחב מרכז הדף (לשני חלקים), עם פגיעה בטקסט. קרע חסר קטן בפינת הדף.
מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת ידו. [לנינגרד (פטרבורג)], כ"ד מר חשון תרפ"ה [1924].
כתוב בכתב-יד סופר (בידי המזכיר ר' אלחנן – חוני'ע – מרוזוב), בתוספת שלוש שורות בכתב-יד קדשו של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו המלאה – "יוסף יצחק שניאורסאהן".
נשלח אל שאר בשרו הרה"ח עזריאל זליג סלונים בירושלים, במענה למכתבו על אודות "שהתאספו יחד בועידת רעים אהובים... בדבר הרמת קרן החסידות".
במכתבו מעודדו האדמו"ר לקבוע שיעורי תורה ולהמשיך להפיץ את תורת החסידות בארץ ישראל, ומזכיר לו את תקופת לימודיו בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, בה היה סמוך על שולחן האדמו"ר הרש"ב: "התבונן בעצמך אם כי צעיר התלמידים הנך, אבל עיניך ראו זוהר אור אספקלריא המאירה וקול דברי קדשו שמעת קול חוצב להבות אשר יש בו כדי לעורר להעיר ולהאיר".
במכתב שלפנינו מספר הריי"ץ לראשונה את הסיפור הידוע אודות ביקורו של הסבא משפולי אצל הבעש"ט: "מספרים על האדמו"ר משפאלא... שידוע שהי' איש נלהב מאד ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד, ובהיותו בליאדי אצל רבינו הזקן [בעל התניא] ... סיפר אשר בהיותו בן ג' שנים ראה את רבינו הבעש"ט, און ער האט מיר ארויף גילייגט דיא הייליקע האנט אויפין הארצין. און פון יעמאלט אן איז מיר וארעם [והוא הניח ידו הקדושה על ליבי, ומאז חם לי] , כי תנועת הצדיק ומכ"ש ראי' ושמעת קול צריך לפעול שלא יִשָּכַח לעד". מכתב זה הנו המקור על פיו נדפס הסיפור בלוח "היום יום" (י"ד טבת), שהופיע בשנת תש"ג בעריכת הרבי מליובאוויטש.
בסוף מכתבו הוסיף האדמו"ר בכתב-יד קדשו: "כתוב לי מכל הנעשה אתך, וידעתי כי כמה פעמים עלה בידך לפעול לטובה בהתחזקות בלימוד, ובטח יעזרך השי"ת גם עתה. ש"ב הדו"ש [שאר בשרך הדורש שלומך] ומברכך", וחתם בחתימת ידו המלאה – "יוסף יצחק שניאורסאהן".
הרה"ח עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
הרע"ז נולד בעיר חברון לאביו הרה"ח זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. התייתם בצעירותו מאביו, ולקראת שנת תרע"ג, בהיותו כבן 15, נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. הרע"ז היה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה. בחרסון התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. בין היתר, פעל בקולוניה "נהר טוב" (ברעזנא גבאוואטע), מקום מושבו של ר' איצ'ע. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקותו, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית כנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות"). בשנת תרפ"ד, בעידודו והוראתו של הריי"ץ, החל את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. בשנת תרפ"ד נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר). הרע"ז שב לירושלים עם קום המדינה, והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ. היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב, והרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.
המכתב נדפס ב"אגרות קדש" של הריי"ץ (כרך א', אגרת רנה), על פי צילום המכתב שלפנינו בספר "מגדל עז" (עמ' 19).
[1] דף (2 עמודים כתובים), 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים, משוקמים בהשלמת נייר (עם פגיעה במספר מילים). חריכת דיו. כתמים קלים.
מכתב (כ-15 שורות) בכתב ידה ובחתימתה של הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, אשת האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ריגא, מוצאי [שבת] מנוחה, ב' שבט תרפ"ט. עברית ויידיש.
נשלח אל הרה"ח עזריאל זעליג סלונים, במענה לברכתו לרגל חתונת נכדתה הרבנית חיה מושקא, בת האדמו"ר הריי"ץ, עם החתן הרב מנחם מנדל שניאורסון, לימים הרבי מליובאוויטש (החתונה נערכה כחודשיים קודם לכן, בי"ד כסלו תרפ"ט, בעיר ורשה, אך נבצר מהרב סלונים להשתתף בה מאחר ושהה בשליחותו של הריי"ץ בבריסל).
במכתבה מודה לו הרבנית: "מכ'... עם ברכת מז"ט בעד כלולות נכדתי המהוללה ח"מ [חיה מושקא] תי' עם ש"ב [שאר בשרה] המהולל מ"מ [מנחם מנדל] נ"י קבלתי לרוב עונג". הרבנית ממשיכה ומברכת את הזוג הצעיר ואת אבי הכלה: "הש"י יעזור שהברכות של ידידינו האישיים והקרובים יתגשמו בזוג הצעיר, שיחיו מאושרים בדור ישרים יבורך. שבני היקר הרבי שליט"א [האדמו"ר הריי"ץ] ירווה נחת רב מילדיו"; ומבקשת: "תתפללו לשלום בני היקר הרב שליט"א ובני ביתו. יתן הש"י להבא לשמוע אך טוב זמ"ז [זה מזה]".
בסיום מכתבה מפצירה הרבנית בעד אנ"ש שנותרו מאחורי מסך הברזל ברוסיה: "השם יתברך ירחם על אנ"ש בכלל ועל יהודי רוסי' בפרט, [שיפסקו] הרדיפות על הישיבות והמנהלים, והמאסרים שנוטלים את הבריאות והאומץ כולו".
הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, אשת האדמו"ר הרש"ב ואמו של האדמו"ר הריי"ץ. נולדה בשנת תר"כ לאביה האדמו"ר יוסף יצחק מאוורוטש בן ה"צמח צדק" ולאמה בתו של רבי יעקב ישראל מטשרקס חתנו של האדמו"ר האמצעי. בשנת תרכ"ה נערכו אירוסיה עם הרש"ב בביתו של הסבא ה"צמח צדק" (החתן והכלה היו כבני חמש); נישואי הזוג נערכו לאחר כעשר שנים – בשנת תרל"ה. עמדה לצד בעלה וסייעה לו בענייני הכלל. פעלה רבות לטובת ישיבת "תומכי תמימים" ואף יסדה בשנת תרס"ט אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה"חדרים" בליובאוויטש. בשנת ת"ש נמלטה מוורשה הכבושה לארה"ב יחד עם בנה יחידה האדמו"ר הריי"ץ. הסתלקה בי"ג שבט תש"ב ומנוחתה כבוד בניו יורק. על שמה נוסד רשת בתי הספר לבנות "בית שרה".
הרה"ח עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
הרע"ז נולד בעיר חברון לאביו הרה"ח זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. התייתם בצעירותו מאביו, ולקראת שנת תרע"ג, בהיותו כבן 15, נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. הרע"ז היה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה. בחרסון התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. בין היתר, פעל בקולוניה "נהר טוב" (ברעזנא גבאוואטע), מקום מושבו של ר' איצ'ע. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקותו, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות"). בשנת תרפ"ד, בעידודו והוראתו של הריי"ץ, החל את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. בשנת תרפ"ד נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר). הרע"ז שב לירושלים עם קום המדינה, והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ. היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב, והרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.
המכתב נדפס בספר "עבד מלך" (קרית גת, תשס"ח, עמ' 129-130).
[1] דף, 27 ס"מ. מצב בינוני-רע. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט, מודבקים בנייר דבק שקוף. נקבי תיוק, עם פגיעה בכמה אותיות. קרעים חסרים בשוליים. כתמים ובלאי.
דף ב' מתוך מכתב (של שני דפים) מהאדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש. [ברוקלין, ניו-יורק, י"ג ניסן תש"י].
שכפול של הדפסה במכונת כתיבה, עם הוספת שורות בכתב-יד קדשו של הרבי.
נשלח כחודשיים לאחר הסתלקות האדמו"ר הריי"ץ (י' שבט תש"י), טרם התמנותו של הרבי מליובאוויטש לאדמו"ר.
המכתב (בשלמותו) עוסק בגודל הנחת רוח שנגרם על ידי לימוד תורתו וכתביו של האדמו"ר הריי"ץ לאחר הסתלקותו, כיוון שעל ידי הלימוד ואמירת שמועה מפיו נפעל ש"שפתי הצדיק דובבות בקבר ונשמתו בישיבה של מעלה". הרבי מבאר זאת באריכות על פי דברי חז"ל והזוהר שנאמרו בארבעת הצדיקים – דוד המלך, ר' יוחנן, ר' ששת ור' יצחק, שביקשו והקפידו שיאמרו שמועה בשמם עוד בחייהם.
תוכן הדברים המלא נדפס לראשונה במכתב משנת תש"ו (אגה"ק, כרך ב', רה) אל הרה"ח משה דובער רבקין (תרנ"ג-תשל"ז), ונעתק ונשלח שוב לכמה מאנ"ש בסמיכות להסתלקות הריי"ץ.
לפנינו דף ב' של המכתב שנשלח בי"ג ניסן תש"י אל הרה"ח ישעיה הורוויץ (תרמ"ג-תשל"ח), ובשוליו הוסיף הרבי שתי שורות בכתב-יד קדשו: "מש"כ במכ' הקודמים ליישב החילוק בין משה ויהושע (בזח"ג קמח, א) דבמרע"ה כתיב נעליך ל' רבים משא"כ ביהושע – יפה כיוון כ"כ כתוב בז"ח תצא במדה"נ" (נדפס באגה"ק, כרך ג', עמ' רעג).
[1] דף (עמוד אחד מודפס; בראשו המספור ב'). 27.5 ס"מ בקירוב. נייר דק. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים קטנים ונקבי סיכה בשוליים. כתמים קלים. רישום בעט.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, ניסן ("חדש הגאולה") תשי"ג [1953].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו, בתוספת תיקונים בכתב-ידו.
נשלח אל הרה"ח דוד פרקוביץ בירושלים, לרגל חג הפסח. במכתבו מברך הרבי: "ולקראת ימי החג הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח, ולקיום היעוד המקווה, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, בגאולתינו האמיתית והשלימה, בימיו ובימינו על ידי משיח צדקנו".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. כתם דיו.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, י"א ניסן תשי"ז [1957].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, בתוספת מספר תיקונים בכתב-ידו.
נשלח אל העסקן, איש החינוך והסופר, הרב אברהם מוקוטובסקי (אליהו כי טוב, תרע"ב-תשל"ו) בירושלים. במכתבו מברך הרבי: "לקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב. ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה".
בשולי המכתב, תחת חתימת ידו, מתייחס הרבי לפרישתו של הרב מוקוטובסקי מפעילותו הציבורית: "ע"פ השמועות המגיעות לכאן, נראה שזה זמן רב ביותר אשר כ' משך ידיו מעסקנות בצ"צ [בצרכי ציבור]" (בשנת תשי"ד, לאחר שרשימתו "אמוני ישראל" לכנסת השנייה לא עברה את אחוז החסימה, זנח הרב מוקוטובסקי את פעילותו הציבורית, והתמסר לייסודה של הוצאת ספרים קטנה – בה פרסם את חיבוריו בהלכה ובאגדה, ובהם חיבורו הגדול "ספר התודעה").
במכתבו מביע הרבי את הצער שנגרם לו מכך: "ומובנת הפליאה מתופעה הכי מצערת ומכאיבה זו", ותוהה: "האומנם לדעת כ' עתה היא שעת הכושר לנוס מן המערכה?". בשולי דבריו, מתייחס הרבי לסגנון החריף: "אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו – אבל בודאי שאין החריפות מספיקה כלל בערך הצרה ומצוקה בה עניני יהדות נמצאים בכ"מ [בכל מקום]".
נדפס ב"אגרות קודש" הרבי מליובאוויטש (כרך ט"ו, אגרת ה'שסא) וב"לקוטי שיחות" (חלק י"ב, עמ' 203), על פי צילום המכתב שלפנינו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. נקבי תיוק. קמטים קלים וסימני קיפול.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, י"א ניסן תשכ"ג [1963]. יידיש.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ח מנחם מענדל וזוגתו מרת אסתר רחל [איידלמאן], לרגל חג הפסח. במכתבו מברך הרבי: "לקראת חג המצות, זמן חירותנו.... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח. ולהמשיך משמחה זו בכל ימות השנה" (יידיש).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים וקמטים קלים.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, י"א ניסן תשכ"ד [1964].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל מר שמחה פורת, לרגל חג הפסח. במכתבו מברך הרבי: "לקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע לכ' ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב. ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. קמטים קלים.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, י"א ניסן תשכ"ה [1965].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, בתוספת מספר מילים בכתב-ידו.
נשלח אל הרה"ח ראובן געציל כהן מירושלים, לרגל חג הפסח. במכתבו מברך הרבי: "ולקראת חג המצות, זמן חירותנו... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח – מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב. ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה".
בפתח המכתב הוסיף הרבי את המילים "והפ"נ יקרא עה"צ [על הציון]", ובסופו את המלים: "ולבשו"ט [ולבשורות טובות]", בכתב יד קדשו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.