ספר יעיר קנו, שני פירושים על מסכת קינים, שיח השדה ולקח טוב, מאת רבי מנחם אליעזר גינשטלינג מווילנא. ווילנא, תרכ"ב 1861.
על הספר שלפנינו העיד הגר"א כי זכה לכוון לאמיתה של תורה. עדות זו מובאת בספר עליות אליהו (הערה קז), בשם רבי אליהו רגולר אב"ד קאליש, ששמע מרבי חיים מוולוז'ין כי המחבר הגיע אל הגר"א והראה לו את ספרו. הגר"א ביקש ממנו להשאיר את הספר אצלו ולמד בו כל הלילה. למחרת בבוקר, כשנכנס אל הגר"א תלמידו רבי חיים מוולוז'ין, הפליג הגר"א בשבחו של המחבר והחיבור ואמר לו: "הנה הביא לפני אברך א'[חד], בן הגאון עטרת ראש, ספר על קנים נפלא מאד, אשר משמיא קא זכו ליה, לחבר חיבור על מס'[כת] ולכוין לאמיתה, אשר כל הראשונים לא מצאו דרכה..." (ראה ציטוט מלא של עדות זו להלן).
המחבר, רבי מנחם אליעזר גינשטלינג, מגדולי התורה בדורו, היה בנו של רבי לוי ב"ר דוד מקדאני בעל "עטרת ראש", וגיסו של רבי מנחם מענדל מלובלין תלמיד הגר"א. רבי מנחם אליעזר היה תלמידו של רבי שלמה מווילקומיר, מתלמידי הגר"א (מנוי השני בהקדמת בני הגר"א לשולחן ערוך אורח חיים, לפני אחיו של הגר"ח – ר' זלמן מוולוז'ין). על רבי מנחם אליעזר ראה בהרחבה: א' כ"צמאן, לדמות הג"ר מנחם מענדל תלמיד הגר"א, ישורון, ד, תשנ"ט, עמ' שסז-שסט.
[2], לז דף. 28.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים ופגמים במספר דפים. קרע חסר בדף השער, עם פגיעה בטקסט. דף השער מנותק. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, מנותקת ושבורה.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

"סיפר לי מו"ר הגאון מוהר"א זצ"ל האב"ד בק"ק קאליש, כי שמע מח"ז הגאון מוהר"ח זצ"ל, אשר שארי בד"ז הגאון מ' מנחם אליעזר בן בעל עטרת ראש, כאשר השלים ספרו על מס' קנים, הנקרא בשם יעיר קינו, והיה אז עוד צעיר לימים, בא עם הספר לפני הגאון החסיד נ"ע לווילנא, לשום עינו עליו, וציוה עליו הגאון, שיניח הספר בידו עד עבור הלילה, ובענות צדקת הגאון ובאמתו, כאשר ראה כי הולך הוא למישרים בביאור מס' חמורה כזאת, אשר נלאו בה כל המבארים למצוא הפתח, למד הגאון בספרו כל הלילה (ילמדו ענוים דרכו), ולמחר בבוקר השכם, בא הגאון ח"ז מוהר"ח ז"ל אל בית תלמודו של הגאון נ"ע, ויאמר לו הגאון: הנה הביא לפני אברך א', בן הגאון עטרת ראש, ספר על קנים נפלא מאד, אשר משמיא קא זכו ליה, לחבר חיבור על מס' ולכוין לאמיתה, אשר כל הראשונים לא מצאו דרכה, וימהר ח"ז הגאון מוהר"ח ויספר זאת להמחבר, והוא שמח וטוב לב נכנס אל הגאון, בחשבו כי הוד והדר יעטרהו הגאון נ"ע, וידבר אתו טובות ע"ד החיבור, אך כאשר בא לפני הגאון, הושיט לו חיבורו ולא דיבר אתו מאומה מזה (אולי חשש לבל יכנוס להמחבר מחשבות גאות ע"י החיבור)". (עליות אליהו, הערה קז)