ספר מגיני ארץ, שו"ע אורח חיים, עם ביאור הגר"א מווילנא. שקלוב, [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר"א. חלק מנוסח השער נדפס בדיו אדומה.
במהדורה זו נדפס לראשונה ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים, מעצם כתב ידו של הגר"א. המהדורה הובאה לדפוס על ידי בני הגר"א, בשיתוף עם תלמידי הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי ישראל משקלוב, ועם נכד הגר"א רבי יעקב משה מסלונים (בנו של רבי אברהם בן הגר"א).
ביאור הגר"א נדפס מצדו האחד של נוסח השולחן ערוך ומצדו השני ה"מגן אברהם". בשוליים נדפס ה"באר הגולה".
מעבר לשער נדפסה הקדמת רבי חיים מוולוז'ין בה מסביר את דרכו של הגר"א בביאורו על השולחן ערוך. בדף השני נדפסה הקדמה ארוכה ומעניינת מאת בני הגר"א, בה מתוארת גדולת הגר"א מיום לידתו, הנהגותיו המיוחדות ודרך לימודו. כמו כן, נמנו בהקדמה תלמידיו של הגר"א לפי סדר חשיבותם (ראה להלן). בדף השלישי נדפסה הקדמת תלמיד הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב ואחריה הקדמת נכד הגר"א רבי יעקב משה מסלונים. בדף הרביעי נדפסה "הקדמת המסדר" – תלמיד הגר"א רבי ישראל משקלוב.
בדף השער חתימות שונות של רבי "יעקב ברלין ממיר" – "בעה"ק ירושלים תובב"א". בדף קב/1 חתימה נוספת שלו. בדף הבטנה האחורי חתימה מלאה שלו, בשמו ובשם אביו: "לה' הארץ ומלואה... יעקב בא"א המנוח מו"ה ר"י ידל ברלין זללה"ה... בעה"ק ירושלים תובב"א". מספר הגהות קצרות וארוכות בכתב יד אשכנזי בפנים הספר (בדף כה/1 הגהה למדנית ארוכה, חתומה "כנלע"ד חיים צבי". בדף א/1 הקדשה בכתיבה תימנית, עם חתימה מסולסלת, משנת ב'רי"ב [תרס"א 1901]).
רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תר"ל), אביו של הנצי"ב מוולוז'ין וחותנו של בעל "ערוך השולחן". סוחר עשיר ותלמיד חכם מופלג, מראשי ונגידי קהלת מיר. עלה לירושלים בשנת תרי"ב, והיה בה לאחד מראשי הקהלה האשכנזית (על תולדותיו וצדקתו ראה באריכות בספר "מקור ברוך" לנכדו רבי ברוך עפשטיין).
[1], ג, שטז, [2] דף. 35 ס"מ. מצב משתנה (הדפים הראשונים והאחרונים במצב בינוני, ושאר הדפים במצב טוב-בינוני). כתמים ובלאי. קרעים חסרים ופגמים בשולי דף השער, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר ונייר דבק. קרעים בדפים נוספים. סימני עש, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 747.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

ביאור הגר"א לשולחן ערוך
ביאור הגר"א לשולחן ערוך הוא אחד החיבורים המעטים שכתב הגר"א בעצמו, ואינו העתקה או סיכום של תלמידים. הביאור נדפס בתוך מהדורות שולחן ערוך, כחלק מ"צורת הדף". הביאור על אורח חיים נדפס בשקלוב בשנת תקס"ג (פריט 51), הביאור על יורה דעה נדפס בהורודנא בשנת תקס"ו (פריט 52), הביאור על אבן העזר נדפס בשנים תקע"ב-תקע"ט, בכמה ווריאנטים (פריט 53), והביאור על חושן משפט נדפס לראשונה בקניגסברג תרט"ו (פריט 54).
ביאור זה של הגר"א התקבל כחיבור יסודי להבנת מקורות ההלכה, וכבסיס לפסיקה ההלכתית. בהקדמה לספר משנה ברורה מציין בעל ה"חפץ חיים" את ביאור הגר"א כאחד מן הספרים החשובים עליהם התבסס בבואו להכריע את ההלכה: "ובפרט בבאור הגר"א ז"ל שהוא אורן של ישראל ויתד שהכל תלוי בו, וכדאי להכריע הדבר".
תלמיד הגר"א, הגר"ח מוולוז'ין, בהקדמתו ל"ספרא דצניעותא" כותב בהתפעלות על ביאור רבו לשו"ע: "...הוא אשר בחבוריו הקדושים פנה וכבש והאיר לפנינו את הדרך דרך הקדש אשר לא עבר בה איש מכמה דורות שלפניו, דרך סלולה וברורה בנגלות ובנסתרות במסילה נעלה מעלה מעלה עד מקורי ומקור מקורי הדברים, כאשר נפלאות עשה בביאורו על הש"ע, שם כלל כל ההלכות מרובות שנזכרו בדבריהם הקדושים במקורם אשר הראה בשני התלמודים בבלי וירושלמי, וטחן וברר וסילת סלת נקיה מנופה כל השיטות של הראשונים ז"ל".
בהקדמתו לביאור הגר"א על אורח חיים כותב רבי חיים מוולוז'ין על כך שהפסיקה איננה יכולה להסתמך רק על עיון בשולחן ערוך ועל הפוסק לבדוק את הדברים במקורם, וכי "עיקר ההוראה" צריך להיות "מן הש"ס". הוא מציין כי זו היתה מגמתו ודרכו של הגר"א בביאורו זה: "וכל מעיין בחיבור הזה אשר חבר רבינו הגדול והקדוש אשר צדקתו ותורתו הכריזו עליו מסוף העולם עד סופו גדול מרבן שמו הטוב כבוד שם קדושתו ותורתו הגאון רבינו אליהו החסיד… יראה שזו היא דרכו… לעורר ולהזכיר בלמוד הש"ע את מקורו מן הש"ס… זולת חידושים מתוקים ועמוקים הנמצאים בדבריו הקדושים, ואף כי דבריו קצרים המה ככוכבים הנראים קטנים וכל העולם עומד תחתיו…".
על תהליך ההדפסה של חלקי הביאור, ראה: הרב אברהם הלוי שישא, סדר הדפסתם של ביאור הגר"א על שו"ע או"ח, יו"ד, אהע"ז ובעיותיו, ישורון, כרך ה' (תשנ"ט), עמ' תרעח-תרצה; הרב דוד קמינצקי, תורת הגר"א, ירושלים תשע"ח, עמ' תצב-תקיט.

סדר תלמידי הגר"א בהקדמת בני הגר"א לשו"ע אורח חיים
בתוך הקדמתם הארוכה של בני הגר"א למהדורה הראשונה של ביאור הגר"א לשולחן ערוך אורח חיים, שקלוב תקס"ג, מובאת רשימה מפורטת של תלמידי הגר"א החשובים, עם מספור: "הראשון הוא היה הרב הגאון מוהר"ר חיים נר"ו אב"ד דק"ק וולוז'ין...", "והשני הרב הגאון מוהר"ר שלמה ז"ל אב"ד דק"ק וואלקמיר...", "והשלישי הרב הגאון החסיד ועניו מ"ו שלמה זלמן זלל"ה, אחיו של הרב הגאון רבי חיים הנ"ל…", "והרביעי הרב הגדול המופלג בתורה וביראה המפורסם מו"ה סעדיה נר"ו…", "והחמישי הרב המאה"ג המפורסם מ"ו שלמה ז"ל מטלאטשין מגיד דבריו ליעקב בק"ק ווילנא…", "והששי הרב הגדול החריף ובקי המפורסם מ"ו צבי הירש נר"ו מסעמיאטין…", "והשביעי הרב הגדול החריף בקי המפורסם מו"ה שלמה זצ"ל מק"ק מאהילאב…".
לפי המסורת, סדר התלמידים ברשימה זו הנו מכוון והתלמידים מופיעים על פי סדר חשיבותם וקרבתם אל הגר"א (עם זאת, ברשימה זו לא נמנו כל תלמידי הגר"א).

יחסו של החזון איש להגר"א וביאורו לשו"ע – "כאחד מן הראשונים"
דברים מופלאים כתב ה"חזון איש" על גדולת רבינו הגר"א, ועל כוחו לחלוק על הראשונים:
"אנו מתייחסים להגר"א בשורה של משה רבנו ע"ה, עזרא ע"ה, רבנו הקדוש, רב אשי, הרמב"ם, הגר"א, שנתגלה תורה על ידו כקדוש המעותד לכך, שהאיר במה שלא הואר עד שבא ונטל חלקו, והוא נחשב כאחד מן הראשונים, ולכן חולק עליהם בכמה מקומות בתוקף עוז, וגם על הרי"ף והרמב"ם הוא חולק, ומדרגתו ברוח הקודש בחסידותו ובגודל תבונתו וביגיעתו ובבקיאותו בעיון העמוק בכל התורה המצויה עתה בידינו אי אפשר כלל לצייר את אפשרותם. כן לא יתכן לתמוה עליו למה יחלוק על השו"ע, והלא מקומות שחולק הגר"א על הכרעת השו"ע המה למאות" (קובץ אגרות ח"א, אגרת לב).
במקום אחר כותב על דרכו של הגר"א בביאורו:
"הגר"א ז"ל בביאורי הגר"א אינו מסתפק בביאור מקורו של השו"ע, אלא נכנס תמיד לקבוע מסמרות בהכרעת ההלכה, ומגלה תמיד דעתו ז"ל במקום שנוטה מדברי השו"ע, ודבריו תמיד במלול ברור בלהבת אש..." (קובץ אגרות ח"ג, אגרת כח; ראה שם בהרחבה).
במקום אחר, לאחר שמבאר את דברי הגר"א בביאורו, כותב החזון איש: "...ומה מיושב הוא פי' הגר"א... וכל המעיין מלא חדות גיל מאור האמת אשר בפירוש זה, ואשר אינו נותן מקום לנטות ממנו... וביום שגילה הגר"א את הדבר הכריזו ברקיע הזהרו באליהו ובתורתו שגילה רז זה לבני ישראל" (שם, אגרת קעח).