עשרים ותשעה מכתבים ותעודות הנושאים את חתימות-ידם של מלכים וקיסרים באירופה: גרמניה, צרפת, ספרד, שוודיה, וממלכות נוספות. אמצע המאה ה-16 עד אמצע המאה ה-20. גרמנית וצרפתית.
אוסף של עשרים ותשעה מכתבים ותעודות, רובם כתובים בכתב-יד על גבי נייר או קלף, הנושאים את חתימות-ידם של מלכי וקיסרי אירופה בעת החדשה. על גבי רבים מהם מופיע חותם הממלכה (בשעווה, בדיו או בהטבעה על גבי הנייר), ומקצתם כתובים על גבי ניירות רשמיים. שניים מהמכתבים כתובים במכונת כתיבה.
באוסף חתימות של כמה מגדולי השליטים באירופה, לצד חתימות נדירות של מלכים ששלטונם נמשך זמן קצר, או מלכים שארצותיהם אינן קיימות עוד. ביניהם: • מכתב משנת 1575 בחתימתו של אנרי השלישי (1551-1589), מלך צרפת האחרון לשושלת ולואה. • מכתב משנת 1578 בחתימתו של פליפה השני (1527-1598) – מלך ספרד, פורטוגל, נאפולי, סיציליה ואנגליה, ומגדולי השליטים בתקופתו. • מכתב משנת 1830 בחתימת קרל הארבעה עשר (1763-1844), מלך שוודיה. • מסמך משנת 1878 בחתימת פרידריך השלישי (1831-1888), קיסר גרמניה (ששלטונו נמשך 99 יום בלבד). • תעודה בחתימתו של ז'אן דאלברה (1469-1516), מלך נווארה (חבל ארץ המחולק כיום בין צרפת וספרד). • ועוד.
חלק מהתעודות שבאוסף חתומות בידי מלכים וקיסרים שתקופת שלטונם הטביעה חותם עמוק על תולדות היהודים בארצם. בין תעודות אלה: • מכתב בחתימת מקסימיליאן השני (1527-1576), קיסר האימפריה הרומית הקדושה. מקסימיליאן השני נחשב לאוהד היהודים, ובתקופת שלטונו בוטלו צווי הגירוש שהטילו קודמיו והושבו זכויות היתר שנשללו מיהודי בוהמיה. בשנת 1571, במחווה נדירה במיוחד עבור שליט אירופי, ערך מצעד מלכותי בגטו היהודי של פראג. • מכתב משנת 1753 בחתימתה של מריה תרזה (1717-1780) – הארכידוכסית האוסטרית ומלכת בוהמיה, שתחת ידה נאלצו יהודי בוהמיה לשלם מס דרקוני שרושש את קהילתם, סבלו מפרעות בהשתתפות חיילי הממלכה וגורשו מהערים פראג ובודפשט בעיצומו של החורף. • מכתב ארוך (12 עמ') בחתימת פרידריך השני ("פרידריך הגדול", 1712-1786), מגדולי מלכי פרוסיה, שהיה עוין במיוחד כלפי היהודים, הטיל עליהם עשרות גזרות ובשנת 1752 אף קבע כי הם "הכת המסוכנת ביותר בשטחי הממלכה". • מספר מסמכים בחתימת וילהלם השני (1859-1941), קיסר גרמניה האחרון. נרשם בדברי ימי הציונות בזכות פגישתו עם בנימין זאב הרצל ותמיכתו בתוכנית ליישוב ארץ ישראל בידי היהודים. • ועוד.
המכתבים והתעודות שלפנינו נאספו מתוך עניין בקשר שבין היהדות למלכי אומות העולם. הם מוצמדים ללוחות נייר עבים ומסודרים בשני אלבומים. חלק מהלוחות חתוכים באופן המאפשר לראות את התעודות משני הצדדים, ולמרביתם מודבקות פתקאות עם שמו של השליט החתום, תאריכי חייו ותוכן המסמך (גזירים מתוך קטלוגים של בתי מכירות פומביות, רובם בגרמנית). על כריכת אחד האלבומים נוספה הכותרת "אוסף אוטוגרפים [...] של 'מלכים' במשך הדורות", ותחתיה מועתקים ארבעה ציטוטים מהמקורות היהודיים העוסקים ביחסה של היהדות למלכים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
מצורף: מכתב בחתימת אן דה מונמורנסי (1493-1567), מפקד צבא ומדינאי צרפתי.

-----------------------------------------------------------------------------------

על יחס היהודים למלכי אומות העולם

בכל הדורות ובכל מקומות מושבותיהם התייחסו היהודים למלכים המקומיים ביחס של כבוד ונאמנות. בכך צעדו בעקבות מאמרים רבים בחז"ל המורים להתפלל בשלום המלכות ולהיות נאמנים לה: "רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות..." (אבות ג, ב). חכמים חייבו את הציות למלך באמרם: "דינא דמלכותא דינא", ואמרו שהקב"ה השביע את ישראל לבל ימרדו במלכות (כתובות קיא). גם ברכה מיוחדת תקנו לאדם שרואה את פני המלך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם", ובשולחן ערוך פסק: "מצוה להשתדל לראות מלכים, אפילו מלכי אומות העולם" (אורח חיים, סימן רכד, ט). בכל הקהילות נאמרה תפילה מיוחדת "הנותן תשועה למלכים" וחוברו תפילות מיוחדות לשלומם, להצלחתם ובריאותם של המלכים ובני משפחותיהם.