מגילת אסתר גדולה, מעוטרת באיורים מודפסים ובעלי זהב. [ללא ציון מוציא לאור ומקום, סוף שנות ה-90 של המאה ה-20 בקירוב].
דיו על קלף; צבע ארגמני ועלי זהב. חתומה ומתוארכת בכמה מקומות בידי האמן, בדפוס: "Hanin 98 / "Hanin 97".
מגילת "המלך" (רוב העמודות פותחות בתיבת "המלך") בפורמט גדול. כתיבה אשכנזית. לאורך המגילה מודפסים איורים, מעוטרים בצבע ארגמני ובעלי זהב – בתחתית כל טור נראית סצנה מסיפור המגילה, ובראש כל טור צמד בעלי חיים ממסורת האיקונוגרפיה היהודית (צמדי אריות, נשרים ואיילים). בין הטורים מפרידים תיאורי נוף עירוני באירופה ובמזרח המשובצים במסגרות נאות, ציפורים, כתרים ודגמי עלים מתפתלים. בשובל שבפתח המגילה נראית חצר ארמון ודמותו של מרדכי הרוכב על הסוס.
גובה (עם מוט הגלילה): 67 ס"מ. מצב טוב מאוד.

קמיע עם פסוקי ברכת כהנים "יברכך ה' וישמרך...", ושמות קודש "אנקת"ם..." (שם הקודש בן כ"ב אותיות, העולה מפסוקי ברכת כהנים). כתב מרובע ונאה על נייר. [איטליה, המאה ה-18/19 בקירוב].
מקור השימוש כ'קמיע' בפסוקי ברכת כהנים, מובא כבר במדרשי חז"ל, בהם נאמר כי בעת מתן תורה ובנין המשכן, כתב הקב"ה פסוקי ברכת כהנים ונתנם לישראל כקמיע (ראה במדרש רבה, פרשת נשא, פרשה יב; פסיקתא רבתי פרשה י; מדרש אגדה נשא פרק ז': כשנתן הקב"ה התורה לישראל ניתנה בפומבי ושלטה בהם עין הרע ונשתברו הלוחות – "כשבא להשרות ביניהם המשכן, מה עשה? כתב תחילה ברכת כהנים במקום קמיע, כדי שלא תשלוט בה עין הרע"). בספרי הסגולות מובאים פסוקי ברכת כהנים, בתוך נוסחאות קמיעות שונות. בספר "תולדות אדם" (זולקווא, ת"פ, דף כא/2, אות קטו) המיוחס לרבי יואל בעל שם, מובא נוסח קמיע שמירה ליולדת ולילוד, הכולל פסוקי ברכת כהנים ופסוקים ושמות קודש נוספים.
פיסת נייר. 7X9 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים ובלאי. מספר קרעים ונקבים בפינות.

-----------------------------------------------------------------------------

כחו של קמיע "ברכת כהנים" שכתב רבי כלפון הכהן מג'רבה

מסופר על רבי כלפון משה הכהן רבה של ג'רבה (תוניס), שכתב פעם לנכדתו את פסוקי "ברכת כהנים" על נייר פשוט ונתנו לנכדתו כקמיע ללידה קלה. אותו קמיע הפך ל"בדוק ומנוסה" אצל בני העיר ג'רבה שהיו משתמשים בו כסגולה ללידה קלה ולרפואה, וכך מסופר:

"נכדתו שהיתה מקשה בלדתה וגם מפלת נפלים (בר מינן) התחננה לפניו שיכתוב לה קמיע, ואחר הפצרות רבות נאות לכך וכתב לה קמיע בדיו פשוט על נייר פשוט, והועיל לה מאד ולכמה נשים אחרות. כשפתחו הקמיע מצאו בו רק שלושה פסוקי ברכת כהנים... לא שמות, לא ציורים ולא השבעות" (אור תורה, טבת תשנ"ז, עמ' רנו).

"נכדתו של רבנו סבלה מקושי רב בלידותיה... בנוסף לכך, מספר פעמים קרה שהפילה עוברה... בצר לה פנתה אל סבה הגדול, סיפרה לו על צרתה וביקשה ממנו כי יואיל בטובו לכתוב לה קמיע שישים קץ וסוף לכל צרותיה... אחר מספר פעמים שבא הנכדה ובכתה... נכמרו רחמיו... נטל פיסת נייר פשוט ועט, טבלו בקסת, וכתב לה את ברכת הכהנים... ללא שמות, לא ציורים וללא השבעת מלאכים... והנה מאז שהניחה הנכדה את הקמיע עליה, יותר לא הפילה וילדה בנקל. עד מהרה פשט ברחבי העיר ג'רבא שמעו של הקמיע המופלא. כל אשה שנתקלה בבעיה בלידה, נשאה את הקמיע עליה, ו'בטרם תָּחִיל וְיָלָדָה', ויהי לנס. לא רק בעניני לידה חולל הקמיע ישועות, אלא גם לצורך ריפוי מחלות שונות, עד שנתפרסם ל'קמיע מומחה'. קמיע זה עבר במשך שנים מחולה אחד למשנהו, ומפאת ביקושו הרב, הוא ניתן לכל אחד לזמן מוגבל של שבוע ימים בלבד..." (פניני הפרשה, ח, תשס"ז, גליון 398).

כתובה מאוירת על קלף, לנישואי החתן אברהם דוד בן בנימין ברפאל, עם הכלה שמחה בת יצחק מונדולפי. אנקונה, תק"א [1741].
כתובה צבעונית גדולה. מסגרת הכתובה מעוטרת באיורים, בדגמים צמחיים עשירים ורוקיות, בצבעי אדום וירוק ובצבע מוזהב. במסגרת החיצונית ברכות ופסוקים: "בסימנא טבא ובמזלא מעליא... יתן יי' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה... יברכך יי' וישמרך...".
נוסח הכתובה נכתב בכתיבת סת"ם מרובעת. בשולי הכתובה נוספו התנאים בכתיבה איטלקית רהוטה. על הכתובה חתמו כעדים: "דניאל בלא"א משה נחמו ז"ל סהיד [=עד]" [רבי דניאל נחמו, מחכמי אנקונה, סבו של רבי דניאל טירני בעל עיקרי הד"ט – שנקרא על שמו]; "מצליח בלא"א משה כהן סהיד".
גובה מירבי: 71 ס"מ. רוחב מירבי: 51 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול. קרעים גסים בשוליים, עם פגיעה במסגרת ובעיטורים.

כתב-יד מאויר על קלף – "כתר כהונה" – תפילות שונות לימים נוראים, שלושה רגלים, ועוד. [פאפא, האימפריה האוסטרית, כיום: הונגריה], תקצ"ג [1833].
כתב-יד מרשים, עם שער מאויר ושמונה איורים צבעוניים נוספים.
כתיבה אשכנזית מרובעת, מנוקדת. עם הוראות בכתיבה בינונית ("כתב רש"י"), לא מנוקדת.
עמוד השער מאויר ב"שער" ארכיטקטוני, הכולל משטח מרוצף ועליו שני עמודים (מעוטרים בעלים), התומכים בכיפה מקומרת, שבראשה כתר.
בנוסח השער נכתב שמו של הגביר שלכבודו הוכן כתב-היד, שנת הכתיבה, וכן שם הסופר והמאייר ומקומו: " כתר כהונה – שייך לה"ה האלוף והקצין החבר ר' ליב הרש בן החבר ר' יששכר הכהן. נגמר יום ה' י"א שבט שנת תקצ"ג לפ"ק, ע"י צבי הרש חזן מק"ק פאפא יע"א".
כתב-היד כולל ברכות וקטעי תפילה שונים, לפי הסדר הבא: סדר וערוב תבשילין; סדר הוצאת ספר תורה בראש השנה, יום כפורים ושלושה רגלים; סדר נשיאת כפים; סדר תשליך; "תפלה נאה לומר בלילה קודם שיכנס לסוכה"; סדר פדיון הבן; סדר ברכת הלבנה.
כל עמוד תחום במסגרת. לחלק מהקטעים מתלווים איורים צבעוניים, לפי הפירוט הבא:
דף [2/א]: סל ובו פרחים; אישה מצביעה על הסל, וגבר אוחז בידו ספר ומברך.
דף [2/ב]: שני מלאכים מרחפים משני צדי המילים "יי' יי'" (השמות הראשונים משלוש עשרה מדות של רחמים).
דף [4/ב]: לוי נוטל את ידי הכהן לקראת ברכת הכהנים.
דף [5/ב]: זר פרחים קשור בסרט.
דף [6/א]: זוג אריות האוחזים בפיהם זר עלים.
דף [6/ב]: שני גברים יושבים ליד שולחן, לפגישה עסקית (כנראה כדי לסמל "פרנסה טובה", שכן נכתב ליד התפילה "בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה...").
דף [7/ב]: זוג גברים נושאים סידורים, עומדים משני צדי הנהר, על משטחי דשא ירוקים, ואומרים את תפילת "תשליך".
דף [8/א]: זוג צפורים; כל אחת יושבת על ענף, משני הצדדים של המילה "יהי", הפותחת את התפילה הנאמרת קודם שנכנסים לסוכה ["יהי רצון מלפניך... שתשרה שכינתך בינינו ותפרוש עלינו סוכת שלומך..."].
האשה והגברים שבאיורים לבושים בלבוש אירופי אופייני לאותה תקופה.
כפי הנראה, נקרא כתב היד "כתר כהונה", כי הוא נכתב עבור כהן, והוא כולל את סדר ברכת כהנים ופדיון הבן, השייכים לכהנים. מסתבר שהמשותף לרוב התפילות שבכתב-היד הוא שהן נאמרות בזמנים בהם נוח יותר לאחוז בספרון או בכתב-יד קטן, כגון בשעת תשליך, שעת ברכת הלבנה, ועוד. כך גם התפילות "אבינו מלכנו זכור רחמיך וכבוש כעסך..."; "בספר חיים... היום תאמצנו... כהיום הזה תביאנו...", הנאמרות בימים הנוראים, בעוד הכהנים עומדים על הדוכן, נוספו כאן, כדי לחסוך מן הכהן את הצורך בהבאת מחזורו האישי עמו.
באחד מדפי הקלף הריקים שבסוף כתב-היד, רישומים משפחתיים על ימי הולדת, מהשנים תרי"ג-תרי"ד (1853-1854).
בדף המגן האחורי רישום (בכתיבה אשכנזית רהוטה) – שם הבעלים עבורו נכתב כתב-היד: " ר' ליב הארש קאהן – 1847".
[11] דף. מספר דפי קלף ריקים בראש כתב-היד ובסופו. 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. עקבות רטיבות, עם דהיית דיו קלה, במספר מקומות. דף השער נקצץ בחלקו העליון, עם פגיעה בראש הכתר המאוייר. כריכת עור מקורית, עם עיטורים מוזהבים, משוקמת. נתון בתוך קופסת עור מהודרת, חדשה, שהוכנה עבור כתב-היד, עם עיטורים והטבעות מוזהבות (עם פגמים קלים).
מקור: Sotheby's, ניו יורק, 30 בנובמבר 2005.