מכתב אישי ופיוטי בכתב-ידו ובחתימתו של אורי צבי גרינבג, אל "מרת רבקה". כתוב על נייר מכתבים רשמי. רמת גן, "שלהי שנת תש"ך ועל סף תשכ"א" [1960].
אורי צבי גרינברג כותב: "לכבוד ידידתי היקרה מרת רבקה שתחי', הנה הנה נוטה השנה לערוב. ברוך השם, שאנו יוצאים בגוף ובנפש לקראת השנה החדשה. יודע אלהים את נפשנו ואת מאווייה יסוריה ומשאלותיה לעצמנו ולגבי עמנו וארצנו. חסד עשה לביתי ה', שמכל הפגעים שנפגעו ילדי הם יצאו בשלום. ואני הייתי 'הגבור' שהחזקתי מעמד בגוף, ויכולתי בתוך כל הטרדות והדאגות להתקין דברי-יצירה לפרסום ב'הארץ' וגם ל'מאזניים' (אלו עוד לא יצאו ויצאו אחרי יוה"כ). בכן אני מברך אותך, רבקה היקרה, הנושאת בלב הרבה הרבה הרבה ויש ללב כח לשאת, והפנים מחייכים, ויש עוד נצנוץ דמעה מהתרגשות בעין! הרי אין את מסיחה את אשר בלבך, ואולם אני מרגיש במתח שבו ובדפקו ביומך ובלילך. אני מברך אותך בבריאות הגוף והנפש לקראת הבא – וברעננות הרוח! ושנזכה להתברך שוב לשנה הבאה. ועוד ברכה: לחֶדְוָת הגאולה של ירושלים. מקרב לב שלום לך: אורי צבי, שלהי שנת תש"ך ועל סף תשכ"א הבע"ל [הבאה עלינו לטובה]. אני מצרף מכתב למלכה".
לא הצלחנו לגלות מי היא "מרת רבקה". ייתכן שמדובר ברבקה אהרנסון, שהכירה את אורי צבי גרינברג, ובחודש מרץ 1960 – שנת כתיבת המכתב שלפנינו – אף השתתפה במסיבה פרטית לכבודו בבית המדפיס אלכסנדר מוזס. אחת מידידותיה הקרובות ביותר של אהרנסון היתה סוכנת ביתה, מלכה סמסונוב, ואפשר שהיא "מלכה" הנזכרת בסוף המכתב.
[1] דף, 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קו קיפול אפקי.