ספר שערי היחוד והאמונה, ביאור על "שער היחוד והאמונה" שבספר התניא, מאת האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה, "האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מו"ה שניאור זלמן [מלאדי] נ"ע אשר יצק מים על ידו שלושים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמה וכל רז לא אניס ליה וכל דמיטמרן איתגליין ליה". שקלוב, [תק"פ 1820]. מהדורה ראשונה.
בראש הספר הקדמה חשובה מאת המחבר, שהיא אבן יסוד למבררי מקחו ותורתו של האדמו"ר הזקן ובית מדרשו.‎ בהקדמה כותב המחבר שספרו זה הוא ביאור, הרחבה והשלמה של היסודות שכתב רבו, בעל התניא, בפרקי "שער היחוד והאמונה" שבספרו "ליקוטי אמרים – תניא". בספר זה מבאר המחבר באריכות גדולה את כתבי האר"י לאור יסודותיו של רבו הגדול.
עותק חסר. [18]; ד; ד, ט-נו; נו (חסרים 4 דפים, נז-ס, הושלמו בצילום); נב (דפים כא-לב נכרכו שלא כסדרם); מד, [2]; כח, [4] דף. 15.5 ס"מ. נייר תכלכל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט בדף השער, משוקמים במילוי נייר. פגם בהדפסה באחד מן הדפים, עם קטע חסר בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 582.
ספריו של רבי אהרן מסטרשלה לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.

האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), מקובל אלוקי וקדוש עליון, גאון ועמקן. גדול תלמידיו ומקורביו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. מאז היותו כבן 17 לא מש מאהלו של רבו, והיה לאיש סודו ויד ימינו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שניהם יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שהגיעו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ושניהם יחד כתבו אגרות לחסידים בענייני עבודת ה'. כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בלאדי בשנת תקס"ב, עקר גם הוא את דירתו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. בערך בשנת תקס"ט חל פירוד בינו לבין האדמו"ר האמצעי מסיבות שונות, וכן חל ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, שמחמתו עקר את דירתו מלאדי לעיירת מולדתו אשווע. רבו הצטער מאד על עזיבתו, ואמר: נעקרה אחת מעיני. לאחר פטירת האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בינו לבין האדמו"ר האמצעי על מורשתו הרוחנית של האדמו"ר הזקן, פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו משני הצדדים, בהם כל אחד הראה פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרשלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, בראשם רבי אברהם שיינעס, חתנו של האדמו"ר הזקן. בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", בו מבאר את תורת האר"י ע"פ תורת רבו בעל התניא. בראש ספרו זה כתב הקדמה חשובה, שהיא אבן יסוד למבררי מקחו של בית מדרשו של האדמו"ר הזקן. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו מבאר את יסודות עבודת ה' ע"פ תורת האר"י ותורת רבו בעל התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, בהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.