ספר עבודת הלוי, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, הפטרות, מגילות, מכתבים, ליקוטים בעניינים שונים בקבלה וחסידות ושו"ת בהלכה, מאת האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה. [למברג]-וורשא, [תר"ב-תרכ"ו 1842-1866]. מהדורה ראשונה.
סט שלם – ארבעת החלקים בארבעה כרכים.
כרך ראשון (בראשית-ויקרא, מועדים ומגילות – למברג, תר"ב): [2], צג, [1], עו; נו דף. נוסח השער כפי העותק השני שנרשם במפעל הביבליוגרפיה. כרך שני (ליקוטים ושו"ת – למברג, תר"ב): [1], לה, [2], מה-קו; יח דף (יח דף אחרונים, עם שו"ת, לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה). כרך שלישי (במדבר – וורשא, תרכ"ו): [2], ב; לא, לג-עו דף. לאחר דף ההסכמות נכרכו בטעות שני דפים של פרשת דברים. דפים כז-כח נכרכו לאחר דף כד. כרך רביעי (דברים – וורשא, תרכ"ו): [2], ב; סב; יח, [3] דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. בלאי רב וקרעים בשניים מהדפים בכרך הרביעי. קרעים, בהם קרע חסר באחד מהדפים בכרך הראשון, עם פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר. קרע חסר בשוליים העליונים של דף השער של הכרך הראשון, ללא פגיעה במסגרת השער. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 450, 451.
ספריו של רבי אהרן מסטרשלה לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.

האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), מקובל אלוקי וקדוש עליון, גאון ועמקן. גדול תלמידיו ומקורביו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. מאז היותו כבן 17 לא מש מאהלו של רבו, והיה לאיש סודו ויד ימינו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שניהם יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שהגיעו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ושניהם יחד כתבו אגרות לחסידים בענייני עבודת ה'. כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בלאדי בשנת תקס"ב, עקר גם הוא את דירתו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. בערך בשנת תקס"ט חל פירוד בינו לבין האדמו"ר האמצעי מסיבות שונות, וכן חל ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, שמחמתו עקר את דירתו מלאדי לעיירת מולדתו אשווע. רבו הצטער מאד על עזיבתו, ואמר: נעקרה אחת מעיני. לאחר פטירת האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בינו לבין האדמו"ר האמצעי על מורשתו הרוחנית של האדמו"ר הזקן, פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו משני הצדדים, בהם כל אחד הראה פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרשלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, בראשם רבי אברהם שיינעס, חתנו של האדמו"ר הזקן. בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", בו מבאר את תורת האר"י ע"פ תורת רבו בעל התניא. בראש ספרו זה כתב הקדמה חשובה, שהיא אבן יסוד למבררי מקחו של בית מדרשו של האדמו"ר הזקן. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו מבאר את יסודות עבודת ה' ע"פ תורת האר"י ותורת רבו בעל התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, בהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.