כתב-יד, "פנקס מוהל" של המוהל רבי יהודה משה ווייס, מוהל ראשי בירושלים ובבית החולים "הדסה". ירושלים, תרפ"ח-תש"ט (1928-1948).
כרך עבה בכתב-יד. בראשו שער מאויר ומעוטר בצבע (חלק מהאותיות בדיו מוזהבת), בו נכתב: "ספר הברית קודש לילדי בני ישראל שיחי' אשר נרשמו בשמות ליום שנמולו ונכנסו בבריתו של אאע"ה בעז"ה משנת תרפ"ח והלאה ע"י יהודא משה ווייס הי"ו מוהל ראשי בעיה"ק ירושלם תובב"א ובבית החולים 'הדסה'...".
בדפי הפנקס נרשמו בצורה מסודרת וממוספרת אלפי שמות של נימולים (עד מס' 6455), לצד שם אביהם (לפרקים שם אמם) ושם משפחתם, תאריך הלידה ותאריך המילה. לצד רובם נרשם גם היכן נערכה הברית. מבין הדפים נשקפות מספר נקודות ציון היסטוריות, דוגמת הגעת האדמו"ר רבי ישראל משה דושינסקי לארץ ישראל באלול תרצ"ג. על כמה מן הנימולים נרשם כי אביהם הינו חייל בריטי או נוצרי, ובמספר פעמים נרשם על נימולים שהם בגדר "שתוקי" או "ספק בן פנויה".
בכרך שלפנינו מתועדים שמותיהם של עשרות רבנים, אנשי מדע, פוליטיקאים ואישי ציבור מפורסמים.
בין הרבנים: רבי יהודה עדס, ראש ישיבת קול יעקב (1289); רבי נפתלי מנחם ורבי יוסף זונדל, בני רבי מאיר חדש (1011, 1721); רבי יוסף חיים קופשיץ, מראשי ישיבת פורת יוסף (421); רבי יששכר הגר, האדמו"ר מסאווראן (2120); רבי נתן צבי קעניג, מחשובי רבני ברסלב (2663); רבי בן ציון בורודיאנסקי, מראשי ישיבת קול תורה (5336); רבי שלמה ראובן ספיר, רב שכונת רמת אביב (12); רבי אברהם צבי בן רבי חיים שמואלביץ (5878); בני האדמו"ר רבי מרדכי מזוויעהל: רבי יוסף (947), רבי יעקב לייב (1593), רבי דוד (2434), רבי שמואל (5069), רבי שלמה (5864), רבי ישראל (6362).
בין החוקרים, הפוליטיקאים ואנשי התרבות: פרופ' ר' שלמה זלמן הבלין (2002); פרופ' זאב ספראי (6340); ד"ר אפרים חמיאל (5387); ראובן (רובי) ריבלין (2324); בנימין (בני) בגין (4043); מתן ואורן וילנאי (3432, 4748); דן מרידור (5884); ישראל מרדכי (פולי) פוליאקוב (3212); ועוד.
לפנקס מצורפת חוברת בכתב-יד שבה "רשימה ומפתחות לספר הברית קודש של המוהל יודא משה ווייס". הכתיבה דומה לכתיבה של הפנקס, והיא נכתבה כנראה במקביל לפנקס. המפתח מסודר לפי א"ב, אך בתוך כל אות הסדר הוא כרונולוגי.
המוהל - ר' יהודה משה חיים בן רבי שמעון ווייס (תרנ"ד-תש"ט), נקרא על שם סב אמו רבי יהודה משה סג"ל המבורגר (מתלמידי החתם-סופר שעלה לארץ ישראל בשנת תרי"ז ונמנה על מייסדי כולל הונגריה). שימש כמוהל ראשי בירושלים ובבית החולים הדסה, וזכה להכניס אלפי ילדי ישראל בבריתו של אברהם אבינו. נפטר ט"ו ניסן תש"ט ונטמן בבית הקברות שייח' באדר בירושלים.
בעיתון דואר היום, י"ח אלול תרצ"ה (16 ספטמבר 1935), פורסמה מודעה מטעם "בית התינוקות ירושלים הסתדרות עולמית לנשים ציוניות", ובה "תודה גלויה למוהל ראשי בביה"ח הדסה ירושלים, עבור הכנסת חמשת ילדינו... בברית א"א...". ואכן, בפנקס שלפנינו, ברישומים מאותו יום (642-646), נכתב: "מבית התינוקות ירושלים".
[2], 110, [12] דף (ועוד דפים ריקים רבים); חוברת המפתח: [36] דף + [1] דף נפרד עם השלמות. 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי דפים. מספר דפים מנותקים או רופפים. כריכה מקורית (חוברת המפתח במעטפת קרטון).