כתב-יד, שולחן ערוך יורה דעה, עם הפירושים "ראשי בשמים" ו"שתילי זיתים" מאת רבי דוד משרקי ופירוש "זבח תודה" מאת רבי יחיא צלאח - מהרי"ץ. [צנעא, תימן, אחרי תקס"ז, מחצית ראשונה של המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה תימנית נאה. הסופר עיצב את צורת הדף באופן שנוסח השולחן ערוך מופיע במרכז העמוד והפירושים נכתבו סביבו; בהלכות שחיטה וטריפות - החיבור "ראשי בשמים" בעמודות הפנימיות והחיבור "זבח תודה" בעמודות החיצוניות; והחל מהלכות מתנות כהונה - החיבור "שתילי זיתים" בלבד בעמודות החיצוניות. בשוליים, באותיות זעירות, נוספו ציוני "באר הגולה".
בראש כתב-היד הקדמות רבי דוד משרקי והמהרי"ץ, ואחריהן הקדמה מיוחדת, עם הכותרת "אל עין הקורא", כנראה מאת רבי יחיא משרקי, המזכיר את אביו רבי דוד משרקי, וכותב על בחירת המעתיק לעצב את הספר באופן שלצד חיבורו של אביו יופיע גם החיבור של תלמיד-אביו - המהרי"ץ: "ברם זכור אותו האיש לטוב אשר אזר כגבר חלציו ונשתדל באונו והונו... להוציא לאור ספר השת"ז [=השתילי זיתים] שחיבר אדוני אבי האד"ם [=רבי דוד משרקי] ז"ל וזכה וזיכה ועלתה בידו והתחיל וגמר חלק א"ח... עם ספר רביד הזהב... אמנם כשהגיע להתחיל חלק הי"ד והוא חיבור ראשי בשמים על הלכות שחיטה וטריפות מהדורא בתרא וס' השת"ז עד סימן ק"י שחיבר אדוני אבי ז"ל רצה אותו האיש לזכות את הרבים... והוא להעתיק ספר ז"ת [=זבח תודה] שחיבר מרנא ורבנא הדיין המצויין כמה"ר יחיא צאלח ז"ל והוא חיבור ג"כ על הלכות שחיטה וטריפות ולהסמיכו לחיבור הראשי בשמים ויחדו יהיו תמים אחד מימין הגולה ואחד משמאלה... יזכה המזכה את הרבים לחיי אריכי ובני סמיכי אכי"ר יום ה' סדר והיה ברכה שנת [ת]קס"ז לפ"ק". רבי יחיא מתייחס גם לדרך לדרך העתקת הגהות הרמ"א בכתב היד, באופן שמבחין בין הגהות הרמ"א שנפסקו להלכה בתימן ובין אלה שלא נפסקו כמותן (ראה על כך מסגרת). למיטב בדיקתנו, הקדמה זו של רבי יחיא משרקי לא נדפסה.
במספר מקומות הוסיף המעתיק הגהות על דברי המהרי"ץ, אותן שילב בתוך "חלונות" בגוף הטקסט. אחת ההגהות היא מאת רבי יחיא משרקי (דף נג/1): "אמור יאמר העבד והוא הצעיר יחיה בן לא"א האד"ם ז"ל...".
ידוע כתב-יד נוסף, שדומה מאד בצורת הכתיבה וגם בו הועתקה הקדמת רבי יחיא משרקי - הוא כת"י ירושלים - הספריה הלאומית 1326. בשונה מכתב היד שלפנינו, הוא מכיל רק את הלכות שחיטה וטריפות (סימנים א-ס), עליהן נכתבו הספרים "ראשי בשמים" ו"זבח תודה" (בעוד לפנינו מופיעים גם הסימנים הבאים החל מהלכות מתנות כהונה עד הלכות תערובות [עד סימן קי], כשלצידן החיבור "שתילי זיתים" לרבי דוד משרקי, שנכתב על הלכות אלו). בכתב-יד הנ"ל מופיע בקולופון חתימת הסופר: "יוסף ן' שכר ן' סאלם אלושצ'י", ואולי הוא סופר כתב היד שלפנינו. כתב-יד נוסף, הדומה בכתיבתו ונכתב כנראה גם הוא על ידי אותו סופר, הוא כת"י ירושלים - מכון בן צבי 1140. גם בו מופיעות רק הלכות שחיטה וטריפות, בשונה מהעותק שלפנינו (י' טובי, כתבי היד התימניים במכון בן צבי, מס' 103, כותב על זהות מעתיק כת"י בן צבי: "בכתב היד נעתקה הקדמת ר' יחיא משרקי, בנו של המחבר, לפירושו של אביו, ואולי הוא מעתיק כתב-היד").
בדפי המגן הקדמיים רישומים רבים, בהם פסקי הלכה, ענייני אגדה, רישומי בעלות, ועוד. בראש אחד הרישומים נכתב: "מצאתי מכתיבת יד מ"ו יחיא אלמשרקי נע"ג וז"ל...". בסוף העתקה של רשימת הסרכות המותרות: "כ"ה מעתיר ומתחנן מקוה לחסדי אהי"ה הצעיר מהר"ר צאלח זלה"ה בן כמהר"ר יחיא צבארה זצ"ל". רישומי בעלות נוספים: "זכיתי וקניתי זה החפץ לי למנה ומאה למקנה הב"ה יזכיני להגות בו אני וזרעי וזרע זרעי עד כל הדורות אכי"ר, ואנתקל הדא לכתאב מן דול סאלם ן' סאלם דאוד אלבוצי אלא ידי אנא הדל והצעיר סעיד ן' כמה"ר מוסא אלבוצי... יום ג' כ"ד יומין תמוז בקצ"ג [לשטרות = תרמ"ב] והכל קיים" [כתב יד שהושלמה העתקתו על ידי סעיד ן' מוסא אלבוצי באותה שנה, הוא כת"י ירושלים - הספריה הלאומית 3059; ראה: מ' גברא, חכמים וסופרים בתימן המאה הי"ח, בני ברק תשנ"ו, עמ' 228-230]; "לי למקנה קנין כספי בימי חרפי אני הקל באלפי הצעיר במשפחתי אבראהים ן' מרי יוסף מחפוץ אלצברי קניתי אותו... מן כבוד אבא מרי הנזכר לעיל תנצב"ה...".
הגהות מכותבים נוספים במספר דפים. בדף מז/2 השגה על דברי המהרי"ץ: "ולי אני עבדו קשה...".
[4], צט דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש, עם פגיעות ברישומים שבדפי המגן. קרעים וקרעים חסרים זעירים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.

על עריכת הגהות הרמ"א על ידי חכמי תימן
בהקדמת רבי יחיא משרקי ("אל עין הקורא") שבכתב-היד שלפנינו נכתב: "ולפי שהרב המחבר ז"ת [=זבח תודה] הביא כל ההגהות נהוג ושאינו נהוג ואפי' החולקות על פסקיה דמרן הקדוש מהריק"א [=מורנו הרב רבי יוסף קארו] ז"ל לפיכך כדי שיהא דבר השווה לכל נפש העתיק ג"כ כל ההגהות כמו שהעתיקן הז"ת ז"ל וכדי להעיר הקורא הציב להם ציונים, והוא שכל הגה"ה שהעלה אותה אדוני אבי ז"ל כתבה בכתיבה גסה ככתיבת ההלכה ובסדר אחד, וההגה"ה שלא העלה אותה כתבה מן הצד באותיות קטנות כמו שעשו המדפיסים בהשגות הראב"ד ז"ל ועוד עשה לה ציון אחד והיא עגולה קטנה בראש אותה ההגה"ה כזה ° ונמשך דבר זה עד סימן ק"י".
קטע זה מתאר באופן ייחודי את שיטת העריכה של הגהות הרמ"א, המופיעה בכתבי-יד תימניים של השולחן ערוך. א' גברא (אנציקלופדיה לחכמי תימן, א' עמ' 365-366) מספר כי עריכה זו התחילה ברבי דוד משרקי עצמו, שבתחילה העתיק את כל דברי השולחן ערוך והרמ"א שעליהם כתב את חיבורו, אך משראה שהופעת פסקי הרמ"א שלא נתקבלו להלכה גורמת לבלבול, ערך מהדורה נוספת שבה השמיט את הגהות הרמ"א החולקות על השו"ע או שאינן נהוגות בתימן. ואולם, בהמשך עלה בלבו החשש שהדבר מהווה פגיעה בכבוד הרמ"א, ועל כן ציווה להשיב את כל הגהות הרמ"א, אך לסמן את ההגהות שאינן נהוגות בתימן. באותה דרך צעד גם תלמידו מהרי"ץ, וכפי שניתן לראות באוטוגרף של ספרו "זבח תודה" (כת"י ירושלים - הספרייה הלאומית 6495), שם הכניס מהרי"ץ את ההגהות המקובלות כחלק מדברי השו"ע, בתוספת המילה "הגהה" לפניהן, ואילו את ההגהות שאינן מקובלות הניח בשולי הגליון בתוספת סימן °. עניין זה מתואר כאן על ידי רבי יחיא משרקי באופן מעט שונה, ממנו נראה כי ההבחנה בין הגהות הרמ"א שנפסקו להלכה בתימן ובין אלו שלא נפסקו, נעשתה בכתבי-היד רק בדור שאחרי רבי דוד משרקי.