שלושה ספרים על בעל התניא וגדולי החסידות:
1. ספר ספורים נוראים, ספורי מופת נאמנים ומוסמכים על הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש, המגיד מקוז'ניץ, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק", ועוד מגדולי החסידות, מאת רבי יעקב קאדאניר (בעל "מצרף העבודה"). לבוב, [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי יעקב קאדאניר (שלהי שנות התק"נ? – נפטר בין השנים תרכ"ו-תרל"ה), נקרא כך על שם מקום מגוריו בקיידאן, במחוז זאמוט שבליטא. בנעוריו הסתופף אצל בעל התניא ושמע ממנו שיחות וסיפורים על רבותיו. בהמשך (כנראה בשנות התק"ע) למד תקופה בישיבת וולוז'ין, וקיבל תורה מפי הגר"ח מוולוז'ין ובנו רבי איצל'ה. בהמשך התקרב אל האדמו"ר רבי אהרן הלוי מסטרשלה, מגדולי תלמידי האדמו"ר הזקן, ולאחר מכן נהיה תלמיד מובהק של האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. לאחר הסתלקות האדמו"ר האמצעי התקשר רבי יעקב אל ה"צמח צדק" (אך לא ברור אם גם היה נוסע אליו). רבי יעקב ערך את הספרים המפורסמים "מצרף העבודה" ו"ויכוחא רבה" (ויש אומרים שהיה מחברם).
בספר שלפנינו, "ספורים נוראים", העלה המחבר על הכתב סיפורים על רבותיו אדמו"רי חב"ד, על הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, ועל עוד מגדולי החסידות. המעלה העיקרית של הספר שלפנינו היא שעל רוב הסיפורים המחבר מציין ממי שמע אותם. רוב הסיפורים על רבו האדמו"ר האמצעי הם בעיקר ממה שראה בעיניו, וחלקם ממה ששמע מבנו של האדמו"ר האמצעי, רבי מנחם נחום מניעז'ין. הסיפורים על האדמו"ר הזקן, הם ממה ששמע המחבר מגדולי תלמידיו שהעידו על מה שראו בעיניהם. על רוב הסיפורים שהוא כותב על האדמו"ר הזקן הוא מציין את שם התלמיד שסיפר לו את הסיפור, כדוגמת רבי פנחס רייזעס משקלוב, רבי שלמה רפאלס מווילנא ורבי צבי מדיסנא. חלק מהסיפורים על הבעש"ט, המגיד ממזריטש ורבי זושא מאניפולי הם ממה ששמע המחבר בעצמו מהאדמו"ר הזקן: "כאשר שמענו כמה פעמים מפה קדוש אדמו"ר הזקן נ"ע"; "הסכת ושמע הפלא ששמענו זה כמה פעמים מפה הק' אדמו"ר הזקן הגאון האמיתי הנקרא הרב ר' שניאור זלמן נ"ע, ושמענו זה כמה פעמים מפה קדשו מצד חביבות הדבר בעיני קדשו"; "בזה הלשון שמענו כמה פעמים מפה הק' אדמו"ר הזקן נ"ע". בספר אף מובאים דברים מעניינים ששמע המחבר מפיו של הגר"ח מוולוז'ין, בתקופת לימודו אצלו, על אישיותם ותורתם של האדמו"ר הזקן והמגיד מקוז'ניץ. בתחילת הספר מביא המחבר סיפור על הבעש"ט ששמע מפי רבי חיים מרדכי מרגליות מדובנא (מחבר "שערי תשובה" על שלחן ערוך אורח חיים).
המחבר כתב הקדמה ארוכה ומעניינת לספר, בה הוא מסביר מושגים רוחניים בשפה ברורה. ההקדמה נדפסה לראשונה בסוף ספרו "מצרף העבודה" (קניגסברג תרי"ח).
אחת ממגמותיו של הספר שלפנינו היא להביא ספורי מופתים על גדולי החסידות שהתפרסמו בעיקר בלמדנותם וגאונותם בחלק הנגלה שבתורה, ובמקביל, להביא עדויות על התמדתם ובקיאותם בש"ס ופוסקים של הצדיקים שהתפרסמו בעיקר על עיסוקם בקבלה, חסידות ועבודת ה'.
האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש אמר לגבי אמינות הסיפורים שב"ספורים נוראים": "על ר' יעקב קאדאניר יש לסמוך" (הרבי מליובאוויטש, רשימות היומן, עמ' שעו).
סטפנסקי חסידות מס' 439.
2. ספר ספורים נוראים, מאת רבי יעקב קאדאניר. מונקאטש, תרנ"ד 1894. מהדורה שלישית. בעמוד האחרון ישנן הוספות שהתווספו לראשונה במהדורה זו.
3. ספר שבחי הרב, ספורי אגדות ונפלאות על בעל התניא ועל תלמידו האדמו"ר רבי אהרן הלוי מסטרשלה, מאת מיכאל לוי רודקינסון (פרומקין). מונקאטש, תרנ"ה 1895.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

"האח", עיתון שבועי לילדים, "נערך בליובאוויטש במוסד תומכי-תמימים" (ישיבת תומכי תמימים). שני כרכי גיליונות (כל גיליונות השנה הראשונה והשניה). ליובאוויטש, תרע"א-תרע"ב [1910-1912]. עברית, עם מעט יידיש.
שני כרכים. כרך ראשון, שנה ראשונה: גליונות 1-40 (כל הגליונות). עם "הוספות" לגליונות 1, 8, 15. בגליונות 6-14 לא צויינו מספרי הגליונות. כרך שני, שנה שניה: עם גליונות 1-47 (כל הגליונות). עם "הוספה" לגליון 23.
בגליון מס' 26 של השנה הראשונה, מתאריך טו סיון תרע"א, נדפסה רשימת ילדים ששלחו את תרומתם עבור הוצאת העיתון. ברשימה מופיעים מספר שמות של ילדים מהעיר יקטרינוסלב, בהם הילד מנחם מנדל שניאורסון [לימים הרבי מליובאוויטש], ושני אחיו – ישראל אריה ליב ודובער. כפי הנראה, זהו האזכור הראשון של הרבי בדפוס. באותה עת היה הרבי בן תשע. לצד שמות הרבי ואחיו נזכר גם הילד אברהם דוד שליענסקי (המשורר אברהם שלונסקי שגר בשכנות לבית בו התגורר הרבי בילדותו, על כך ראה קטלוג 66 פריט 132).
"האח" היה עיתון שבועי לילדים, בו פורסמו סיפורים חינוכיים על גדולי התורה והחסידות, דברי תורה ומוסר, שירים, חידות ושעשועים. בסוף כל גליון נדפסו הודעות שונות, שמות הילדים החוגגים בר מצוה, שמות פותרי החידות, שמות הילדים שהרימו תרומה למען העיתון ושמות הילדים "אחי התמימים" על פי סדר הערים. בעיתון מופיעים סיפורים לא מוכרים על אדמו"רי חב"ד וגדולי תלמידיהם, וכן פרטי מידע מעניינים ולא ידועים במגוון נושאים הקשורים לחב"ד בערי רוסיה, רוסיה הלבנה ואוקראינה.
עורך השבועון היה הרב משה רוזנבלום (תר"י-תרפ"ח), חסיד המהר"ש והרש"ב, וממנהלי ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש וברוסטוב. האדמו"ר הרש"ב היה קורא את גיליונות השבועון בעיון, ומדי פעם מעיר ומתקן את תוכן הדברים (יהושע מונדשיין, דברי ימי התמימים, ירושלים תשע"ז, עמ' 15).
כרך ראשון (שנה ראשונה): 40 גליונות והוספות, ספירות דפים רבות. כרך שני (שנה שניה): 47 גליונות והוספה. 381 עמודות. 24.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. קונטרסים רופפים בכרך הראשון. כריכות ישנות ופגומות (בכרך הראשון כריכה מנותקת).

קאנסטיטושאן דער חברה אנשי ליובאוויטש נוסח האר"י אף בארא פארק, תקנות לקהילת ליובאוויטש שבבורו פארק. ניו יורק, תרע"ד 1914. דפוס מנדל בייליס.
חוברת תקנות לחברי הקהילה של חסידי ליובאוויטש שבבורו פארק, כולל מנהגי בית כנסת, חברה קדישא ועוד.
34, [1] עמ'. מעטפת מקורית (מנותקת). 13.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.