מכירה 76 - הגר"א ותלמידיו: ספרים וכתבי יד מאוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל
- (-) Remove ספרים filter ספרים
- עם (24) Apply עם filter
- and (24) Apply and filter
- book (24) Apply book filter
- with (24) Apply with filter
- הגהות, (17) Apply הגהות, filter
- חתימות (17) Apply חתימות filter
- והקדשות (17) Apply והקדשות filter
- הגהות (17) Apply הגהות filter
- dedic (17) Apply dedic filter
- gloss (17) Apply gloss filter
- glosses, (17) Apply glosses, filter
- signatur (17) Apply signatur filter
- בחייו (7) Apply בחייו filter
- וספרים (7) Apply וספרים filter
- הסכמת (7) Apply הסכמת filter
- המביאים (7) Apply המביאים filter
- הגרא (7) Apply הגרא filter
- הגר (7) Apply הגר filter
- מתורתו (7) Apply מתורתו filter
- הגר"א (7) Apply הגר"א filter
- approb (7) Apply approb filter
- by (7) Apply by filter
- gaon (7) Apply gaon filter
- his (7) Apply his filter
- in (7) Apply in filter
- lifetim (7) Apply lifetim filter
- of (7) Apply of filter
- quot (7) Apply quot filter
- teach (7) Apply teach filter
- the (7) Apply the filter
- vilna (7) Apply vilna filter
העותק של המקובל רבי משה שלמה מטאלאטשין, תלמיד הגר"א, עם עשרות הגהות קבליות בכתב-ידו. ההגהות נכתבו בשולי הדפים, חלקן ארוכות. הגהות ארוכות במיוחד נכתבו בדפים הריקים שבתחילת הספר (ארבעה עמודים בכתב-יד). ההגהות שלפנינו לא נדפסו.
כמה מן ההגהות חתומות בראשי תיבות של שמו: "נלמ"ש" = נראה לי משה שלמה.
באחת ההגהות הארוכות שבתחילת הספר מזכיר רבי משה שלמה את רבו הגר"א: " ועיי' בכתבי מו"ר החסיד מוהר"א מווילנא בביאור אעבר וזעיר...".
רבי משה שלמה ב"ר יצחק מטאלאטשין, מגיד בווילנא ומקובל מופלא, תלמיד-חבר של הגר"א בחכמת הקבלה ועורך כתביו בחכמה זו. בהקדמת בני הגר"א לשו"ע אורח חיים, בה מנו את גדולי תלמידי אביהם, הוא מוזכר כ"החמישי": "והחמישי הרב המאה"ג [המאור הגדול] המפורסם מ"ו שלמה ז"ל מטלאטשין מגיד דבריו ליעקב בק"ק ווילנא. כמה חיבה יתירה נודעת לו שלמד אתו זוהר וספר יצירה, וכל דבר הקשה לו בכתבי גורי האר"י ז"ל הסביר לו פנים לפי כחו ותכונת מדעו". שם נכתב כי הגר"א העלים ממנו כמה דברים, אך לאחר פטירת רבי משה שלמה הצטער על כך ואמר: "מדוע כסיתי ממנו דברים הכבושים, הלא בכל כחו היה ירא את ה' מנעוריו...". רבי אברהם דנציג בעל "חיי אדם" כתב עליו: "הגדול והטהור חסידא ופרישא המקובל הרב המאה"ג מהור"ר משה שלמה זלה"ה שהיה מ"מ ומ"ץ פה קהילתינו... שעסק כל ימיו בתורה ועבודה ובתעניתים ובסיגופים... והיה גדול בחכמת האמת עד שמחותני מרנא ורבנא הגאון החסיד ר"א ז"ל העיד עליו שראוי למסור לו סתרי תורה".
רבי משה שלמה היה גדול בחכמת הנסתר עוד קודם הגיעו לווילנא. כאשר זכה להסתופף בצלו של הגר"א, הפך לתלמידו המובהק בעניינים נשגבים אלה וזכה לקבל ממנו דברים הנמסרים מפה לאוזן, עד כי רבי שמואל לוריא שהוציא לאור את ספרו "שער השירים" (וורשא תר"ן), מכנהו "תלמיד חבר של הגר"א בנסתרות". מלבד היותו מתלמידיו המובהקים של הגר"א, נטל חלק חשוב בהפצת תורתו, העתיק את כתבי הגר"א בתורת הסוד מעצם כתב ידו, ערך אותם והוסיף עליהם את הגהותיו, ולמעשה, אין כמעט חיבור של הגר"א בתורת הסוד שאינו מעוטר בהגהותיו.
באחת מהגהותיו על ספר יצירה עם פירוש הגר"א (וורשא תרמ"ד; ראה פריט 79) הוא כותב על דברי הגר"א: "ודנתי לפני מו"ר המחבר ז"ל כלפי לייא... והודה לדברי ואמר שצריך להגיה..." (שם, דף ב ע"ב, הערה ב). בספר תיקוני זוהר עם ביאור הגר"א (ווילנא, תרכ"ז; ראה פריט 78), מובאים ליקוטים מ"הרב החסיד מוהרמ"ש תלמיד הגר"א", ושם כותב רבי משה שלמה: "והנה באתי במגלת ספר... מה שאמר לי פא"פ [=פה אל פה] ונשקני מנשיקות פיהו...". בהמשך שם כותב: "וכן שמעתי מפיו פי' על מאמר בהת"ז...".
אחד מחיבוריו החשובים של הגר"א בקבלה הוא החיבור "הדרת קודש" שנלקט ונערך על ידי רבי משה שלמה, כפי שנכתב עליו ב"עליית קיר": "כרך הדרת קודש (כ"י) חיבור ארוך מסודר מתלמידו הרה"ג רמ"ש ז"ל, וז"ל השער שם ס' הדרת קודש, אחד משבעים חיבורים קדושים שחיבר כו'... וכל הספר העתיק וסידרו תלמידו הגדול המקובל הרב כו' מ' שלמה זצ"ל מטאלטשין...". חיבור זה הוא המקור לענייני קבלה המובאים בשם הגר"א בספרים רבים. לאחרונה נדפס מכת"י על ידי הרב דוד קמינצקי (מוסד הרב קוק, ירושלים תשע"ד; ראה במבוא שם, וראה גם: הנ"ל, תורת הגר"א, עמ' תרה ואילך).
רוב תורתו של רבי משה שלמה נותר בכתבי-יד. ספרו "שער השירים" הנ"ל – שירים לסעודות שבת ומועדים (שהיה חלק מתוך חיבור גדול יותר בכתב-יד שאבד) נדפס בוורשא בשנת תר"ן. כמו כן, נדפס ממנו פירוש על פירוש הגר"א לחד גדיא בסוף הגדה של פסח, ירושלים תרכ"ג (ראה פריט 151). (עוד על רבי משה שלמה מטאלאטשין, ראה אצל: הרב דוד קמינצקי, תורת הגר"א, עמ' תשיב-תשיד; הנ"ל, הגאון המקובל רבי משה שלמה מטאלטשין זצ"ל – תלמיד חבר רבנו הגר"א, ישורון, כרך כט, תשע"ג, עמ' תתלא-תתמ).
[1], קפג דף (חסר דף שער ראשון ודף הסכמות) + 4 עמ' בכתב-יד. מצב בינוני. כתמים. דפים וקונטרסים מנותקים (כולל דפי כתב היד שבראש הספר). הכריכה פגומה וחסרה.
העותק של רבי יששכר בער אחי הגר"א מווילנא. בראש דף השער מופיעה חתימה: "יששכר בער בהרבני מ"ו שלמה זלמן נ"י". כפי הנראה, זו חתימת ידו של רבי יששכר בער אחי הגר"א.
מתחת לחתימה זו שני רישומים, בכתיבה שונה: " יששכר בער בהרבני מו"ה שלמה זלמן נ"י"; "שלמה זלמן שי"ל[?]".
הגאון רבי ישכר בער ב"ר שלמה זלמן (נפטר אלול תקס"ז), אחיו של הגר"א מווילנא. גאון מופלג בנגלה ובנסתר. רבי יששכר בער היה חתנו של הגביר רבי אשר גינצבורג ועל כן נודע בווילנא גם בכינוי בשם "ר' בער ר' אשר'ס". על מצבתו בווילנא נכתב כי "בערמה ובדעת למד תורה לשמה... שלימה היתה משנתו בתבונה ובחכמה... נ"י ע"ה פ"ה" [נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק]. רש"י פין מווילנא מספר כי "חיבר פירוש על התורה ספר גדול ורחב מחזיק כמאה ניירות... מתוך החיבור נראה שחיבר ביאורים גם על הש"ס; וכן נמצא ממנו ביד יורשיו פירוש על שו"ע יורה דעה בכ"י" (פין, קריה נאמנה, עמ' 205). יצחק אייזיק בן יעקב בספרו "אוצר הספרים" (עמ' 479, אות פ, מס' 718) רושם חיבור בכתב-יד מאת רבי יששכר בער: "חבור נפלא מאד ע"ד עומק הפשט, ראיתי ביד א' מבני בניו פה עירנו אשר צוה לסדרו לדפוס וקרא לו צוף דבש". כתב יד של חיבור זה התגלה לאחרונה ונדפס בתוך קובץ ישורון ד', ניו יורק-ירושלים תשנ"ט, עמ' רסט-שכח.
חתנו הוא הגאון רבי יעקב כהנא, בעל "גאון יעקב" על מסכת עירובין. בהקדמה לספר זה מספר רנ"נ רבינוביץ על מחבר הספר כי "הגביר הגאון מוהר"ר ישכר בער זצ"ל אחי הגאון החסיד רבן של ישראל מוהר"ר אליהו מווילנא זצ"ל – לקחו לחתן – ופיזר עליו רב כסף והביאו לביתו והעמידו לפני מר אחיו הגאון החסיד ז"ל לשאוב מבאר תורתו הצלולה והנקיה ולהיות לו לאחד מתלמידיו מקשיבי אמריו, ואף הוא [הגר"א] סמך ידיו עליו ויהי לו לאב ולרב ולמד לפניו בהתמדה גדולה בפרישות וטהרה עשרים ואחד שנים עד אשר נגנז ארון הקודש...".
[1], עד דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות בדף השער. כריכה ישנה, בלויה ופגומה. קרעים בשדרה. נתון בקופסה נאה.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
הגהות הגר"א שולבו בתוך ביאורו של הרד"ל, המזכיר אותן בשם "הגהות המיוחסות להגאון נ"ע".
שני החלקים בעותק שלפנינו הם בגדלים שונים (החלק השני עם שוליים רחבים יותר). בדף הבטנה שבראש החלק הראשון "הקדשה עצמית" בכתב-ידו של רבי צבי יעקב הלוי דננבורג, הרב בחאראשץ, הכותב כי קיבל את הספר (את החלק הראשון) מאת המחבר: "זה הספר שלח לי ע"י הפאצט [=פוסט, דואר] הגאון המחבר רד"ל... הכ"ד צבי יעקב הלוי דעננבורג מו"ץ דפה". את החלק השני צירף רבי יעקב צבי מאוחר יותר. בראש החלק השני מופיע רישום על מכירת הספר לרבי יעקב צבי. בשערים ובדפי שני החלקים מופיעות חתימות של רבי "צבי יעקב הלוי מו"ץ דחאראשץ", וחותמותיו: "צבי יעקב במו"ה מנחם אלי' דענינבורג".
בדפי שני החלקים עשרות הגהות בכתב יד, ארוכות וקצרות, כולל מראי-מקומות והשלמות.
[3], ב-יד, [1], א-נא דף; [2 דפי מגן], נב-קכ, [1], קכג-קכט, [1] דף. 31.5-35 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים. סימני עש בודדים. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 312.
ללא [4] דף של "השמטות ותיקונים" שנוספו לחלק מעותקי הספר (ראה מפעל הביבליוגרפיה).
וינוגרד רושם שער לחלק השני משנת תרי"ד. ידוע על שער לחלק הראשון עם שנה זו (ב'עלית קיר', אות יז, נרשם כי הספר נדפס בשנת תרי"ד).
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
העותק של הגאון רבי שמואל שטראשון (הרש"ש) מווילנא, עם חתימתו והגהותיו.
בראש דף הבטנה הקדמי חתימותיו של הרש"ש בשלוש שפות: בעברית, באותיות לטיניות ובאותיות קיריליות. בדף זה מספר רישומים נוספים וחותמת ספריית "ישיבת חכמי לובלין".
בספר מופיעות חמש הגהות למדניות בכתב ידו של הרש"ש.
הגאון רבי שמואל שטראשון – בעל "הגהות הרש"ש" (חשון תקנ"ד-תרל"ב 1793-1872), מגדולי חכמי ווילנא. תלמיד רבי אברהם דאנציג בעל ה"חיי אדם". בנו של רבי יוסף מזסקוביץ', וחתן הנגיד רבי דוד מהכפר שטראשון שעקר עם משפחתו לווילנא והיה אחד מראשי הקהילה בווילנא. חיבור הגהותיו על הש"ס נדפס במהדורות ש"ס ווילנא בשם "הגהות הרש"ש". חיבור זה מקיף את כל הש"ס (ישנן הגהות מהרש"ש על כל דף בש"ס, למעט שמונה עמודים בלבד; ראה: גדולי הדורות, ב', עמ' 683). הגהות הרש"ש הפכו לחיבור יסודי בלימוד הגמרא, ודבריו נדונו רבות בספרי האחרונים ובשיעורי ראשי הישיבות. בנוסף נדפסו "הגהות הרש"ש" על המשניות, מדרש רבה והרמב"ם.
[2], נה; [1], נו-קיח דף. 38.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. דף אחרון מנותק. חותמות. תו-ספר. כריכה חדשה.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
ספר מבוא שערים, לרבינו חיים ויטאל. קוריץ, [תקמ"ג 1783]. מהדורה ראשונה.
עותק מבית מדרשו של רבי בנימין ריבלין, תלמיד הגר"א. בשער ובדפים נוספים חותמות בית המדרש (שני נוסחים שונים): "חותם בהמ"ד דהרב ר' בנימין ז"ל שקלאוו", "מבהמ"ד הרב בנימין ז"ל משקלאוו".
רישום בעלות בכתב-יד, שמתמשך על פני דפים רבים בספר: "שייך / לבית / המדרש / של / הרבני / הנגיד / שלמה / מוהר"ר / בנימין / במוהר"ר / זלמן / משקלאב".
רבי בנימין ב"ר שלמה זלמן ריבלין (ריבלעס) משקלוב (תפ"ח-תקע"ב/תקע"ג), בעל "גביעי גביע הכסף". ראש משפחת ריבלין הידועה. ממקורבי הגר"א ובן משפחתו (מצאצאי רבי משה רבקש בעל "באר הגולה"). מגדולי חכמי העיר שקלוב ומעמודי התווך של הקהילה שם. ייסד יחד עם ידידו רבי יהושע צייטלין את "ישיבת העילויים" בעיר, "על ידו נבנתה עיר שקלאב וחכמיה, כי האציל עליהם מאור רבו הגר"א בסדר הלמוד ובמנהגיו בסדר העבודה" (ראה אודותיו בהרחבה להלן).
נכדו, הגאון רבי שלמה זלמן ב"ר הלל ריבלין, בעל "דברי שלמה" (וורשא תרכ"ח-תר"מ), מגדולי חכמי שקלוב וגאוני ליטא, מתלמידי רבי מנשה מאיליא, ורבו המובהק של הגאון רבי דוד פרידמן מקארלין.
[1], קיח דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה מנותקת ופגומה.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
רבי בנימין ריבלין משקלוב – "על ידו נבנתה עיר שקלאב וחכמיה"
רבי בנימין ב"ר שלמה זלמן ריבלין (ריבלעס) משקלוב (תפ"ח-תקע"ב/תקע"ג), בעל "גביעי גביע הכסף". ראש משפחת ריבלין הידועה. ממקורבי הגר"א, תלמידו ובן משפחתו (מצאצאי רבי משה רבקש בעל "באר הגולה"). רבי בנימין הפיץ את תורת הגר"א ושיטתו, והיה בין התומכים והמעודדים המרכזיים של עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל. לשם כך הקים גם קרן לתמיכה בעולים לארץ ישראל, שנקראה על שמו "מעות ריבלי'ס". היה מגדולי קהילת שקלוב ומעמודי התווך בה. בשקלוב הקים יחד עם ידידו רבי יהושע צייטלין את "ישיבת העילויים" המפורסמת והעמיד תלמידים רבים. בני הגר"א כותבים על רבי בנימין בהקדמתם לשולחן ערוך אורח חיים, שקלוב תקס"ג: "הרב המופלג בתורה ובעבודה הנגיד המפורסם לשבח, איש חי רב פעלים, פרי קדש הלולים... עלה למרום שבתו [=של הגר"א] לק"ק ווילנא, לעשות נחת רוח ליוצרו, ותדד שנתו מעיניו, וזכה לשמוע מפי הקדוש והטהור בלימודים, ואור תורתו ויראתו נגה עליו מאז בדרכו והנהגתו, וגם על ידו נבנתה עיר התהלה ק"ק שקלאוו על תלה. קימו וקבלו עליהם הרבה מהנהגותיו בדרכי הלימוד...".
בראש מהדורת תרנ"ח של ספרו "גביעי גביע הכסף" הדפיס המו"ל את תולדותיו של רבי בנימין ריבלין. שם מובא תיאור ציורי שלו: "הרב הגדול גדול שמו בשערים המצוינים בהלכה חסידות וחכמה ר' בנימין, הנקרא ר' בנימין זלמן ריבלעס מק"ק שקלאוו ועל ידו נבנתה עיר שקלאב וחכמיה, כי האציל עליהם מאור רבו הגר"א בסדר הלמוד ובמנהגיו בסדר העבודה... הוא היה ארוך בדורו, משכמו ומעלה גבוה מכל העם, איש זקן עוטה מעיל, זקנו יורד על פי מדותיו, מנעלים קלים ברגליו וכובע סאבל בראשו. לא אכל לחם ובשר ולא שתה שום משקה בעולם אף בשבת ויו"ט, ומאכלו זרעונים ופירות ולעתים רחוקות דגים ותפוחי אדמה טבולים בשמן זית, משקהו לצמאון ולכבד אורחיו היה קאפע חזקה בלא דבש וחלב, קרא בשחוק מרה שחורה. היה טובל שחרית וערבית בקיץ ביאור ובחורף תבר גזיזא דברדא מלבד ביום השבת, ולמד כל היום וכל הלילה וקנה העופרת בידו תמיד לרשום את חדושי הגהות על גליון הספרים ומליצלו המורגלת ע"ז [על זה] 'וקנה לך חבר', וכאשר נלאה היו בני בית הגאון מהרי"צ [=רבי יהושע צייטלין] מקרים לפניו והוא הקדימם על פה, שוכב על מטתו הנקיה עד אשר נתנמנם ושפתיו מרחשן, וכאשר נעור נטל ידיו וחזר לתלמודו. תפלתו היתה צלולה ונעימה אבל בלא כוונות ויחודים ולא אמר פיוטים ביום טוב. היה שמח וטוב לב מקבל כל אדם באהבה, משמחו בסיפוריו הנעימים מגדולי ישראל וביחוד מרבו הגאון החסיד רבינו אליהו זצלל"ה, ובכל פעם בהזכירו היה נרעד ונפחד, ועסקן בדברים היה, וידבר על העצים ועל המחצבים ועל כל בהמה ורמש, ומבין בכל מלאכת מחשבת. בקיץ היה הולך לשוח כמה שעות בכל יום ואסף עשבים שרשים ופרחים וייבשם ויעש מהם רפואות כמשפט חכמת הרקוח אשר ידע היטב מספרי חכמי העמים בלשונם, כאשר ידע גם כל חלקי חכמת הטבע, והיה נותן את העשבים והרפואות אשר הכין לכל חולה אשר בא לדרוש בו, כי גם בחכמת הרפואה היתה לו ידיעה גדולה...".
1-2. שני עותקים של ספר מכילתא, עם הגהות מהגר"א מווילנא (תחת השם "איפת צדק"), מאת רבי יצחק אליהו לנדא. ווילנא, [תר"ד] 1844. מהדורה ראשונה של הגהות הגר"א.
רבי יצחק אליהו לנדא (אחיו של בעל "דמשק אליעזר") היה מגיד מישרים בווילנא וחיבר ספרים על נ"ך ועל דברי חז"ל. בהקדמתו הוא מאריך לספר כיצד התגלגל לידו עותק של ספר מכילתא עם הגהות בכתב-יד קדשו של הגר"א וממנו העתיק בחיבורו שלפנינו (ראה על כך בהרחבה: הרב דוד קמינצקי, תורת הגר"א עמ' תה-תז).
בעותק הראשון מופיעה חתימה בשער: "הק' יעקב אשכנזי נכד הגאון מליסא". בדף הבטנה הקדמי ובדפי הספר הערות בכתב יד, כפי הנראה בכתב ידו.
בעותק השני חותמת וחתימה של רבי רפאל גארדאן אב"ד וושלקאווא, מחבר ספר נחל עדן. בדפי הספר עשרות הגהות בכתב ידו, בהן מביא את דברי הגר"א והגהותיו ומפלפל בהם. אחת מהגהותיו (בדף יט/ב) חתומה בסופה בשמו: " כנלפע"ד ברור פי' המכילתא - רפאל גארדאן מחבר ס' 'נחל עדן'".
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 255.
• מצורף: ספר נחל עדן, עיונים וביאורים שונים - בהם עיונים בדברי הגר"א מווילנא, מאת רבי רפאל גארדאן אב"ד וושלקאווא. ווילנא, [תרנ"ח] 1898.
3. ספרי, במדבר ודברים, עם הגהות הגר"א מווילנא. ווילנא, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה של הגהות הגר"א (ללא המעטפת המודפסת המצורפת לחלק מהעותקים; ראה פריט הבא).
בדף הבטנה הקדמי ובדפי הספר הגהות בכתב-יד, מאת רבי אליעזר הרכבי אב"ד זסלב. שתים מן ההגהות חתומות בשמו: "הצעיר באלפי אליעזר הרקאווי", "אליעזר הרכבי".
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 273.
3 ספרים (וספר נוסף מצורף), גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
מעטפת מודפסת. בצדה הקדמי שער כללי, בצדה האחורי "מודעה" מאת המו"ל רבי שמואל לוריא, המספר כי הסתמך בעיקר על שתי העתקות של הגהות הגר"א ומבקש ממי שמחזיק בידו את כתב-יד קדשו של הגר"א עם הגהות אלה שישלח לו תיקונים: "הגהות הגר"א על הספרי הדפסתים עפ"י שתי העתקות נאמנות... העתקות הגרד"ל ז"ל שהעתיק מבין כתבי הרב מוה' שמחה בונם משקלאב תלמיד הגר"א, ועפ"י העתקה שמצאתי בין העתקות כי"ק הגר"א ז"ל… ועכ"ז הנני להעיר לכל אשר חננו ה' בגוף כי"ק הגר"א ז"ל… וימצא איזה טעותים או שינויים, יזכה נא במצוה… ולשלחם אלי...".
• כרוך עם: ספר דרושים נאים, דרוש לשבת הגדול ולשבת תשובה, מאת המהר"ל מפראג. וורשא, [תר"ל] 1870.
בשער המעטפת של הספר הראשון רישום בעלות וחתימה של רבי יוסף חבר, בנו של הגאון רבי יצחק אייזיק חבר. בשערים ובדפי שני הספרים חותמותיו של רבי יוסף. מספר הגהות בכתב יד.
[3], 272, [3] עמ'; [1], מא דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמים כהים בשער המעטפת של הספר הראשון. חותמות. כריכה פגומה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 273.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
ספר "פסקי הגאון רבינו אליהו ז"ל מווילנא על שולחן ערוך אורח חיים", עם חידושי "עמודי אש", מאת המחבר רבי צבי הירש למפרט אב"ד גודלעווא. ווילנא, [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה.
חיבור זה מבוסס על ביאור הגר"א לשולחן ערוך. רבי צבי הירש למפרט ליקט וערך את פסקיו של הגר"א לפי סדר השולחן ערוך, והוסיף להם ביאור בשם "עמודי אש". לפנינו עותק המחבר ובו מספר הגהות ותיקונים בכתב-ידו. בהגהותיו מפנה רבי צבי הירש למפרט לדברים שכתב בחלקים האחרים של חיבור זה, על יורה דעה ועל אבן העזר (לדוגמה בדף יג/2: "...עין באה"ע… מה שכתבנו שם בשם מרן ז"ל").
X, י 98 עמ'. עם מעטפת מודפסת מקורית. 28 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. מספר דפים מנותקים. קרעים ופגמים בשולי חלק מהדפים (כולל המעטפת). כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 788.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
מחבר "פסקי הגר"א" שהתעוור ועיניו נפקחו בזכות הגר"א
מחבר הספר "פסקי הגר"א", הגאון רבי צבי הירש למפרט, עסק שנים רבות בתורת הגר"א. הוא כיהן כרב בגודלווא וסטאלוויטש ובשנות זקנותו עלה לירושלים. הגאון רבי צבי פסח פראנק, רבה של ירושלים, שמע מפיו של רבי צבי הירש מעשה נס ופלא שאירע עמו בזכות הגר"א ותורתו, וכה כותב הגרצ"פ פראנק במכתבו לעורכי "ספר הגר"א": "...זכורני שלפני ארבעים וחמש שנה, קבלתי את פני הגר"צ לעמפערט בבואו לירושלים ת"ו, והביא עמו את חיבור פסקי הגר"א. אז סיפר שחיבורו זה עלה לו ביגיעה רבה של שנים, עד שמתוך עיון וכתיבה נחלשו עיניו ואבד מאור עיניו. לאחר שהשתמש ברופאים וברפואות ונלאו למצוא מרפא לעיניו ואמרו לו נואש, עמד ונסע לווילנא והוליכו אותו לקבר הגר"א. עמד שם בתפילה ואמר: 'מתניתא דמר קא מתנינא ומסיבה זו נאבד לי מאור עיניי. לכן במטותא מיניה דמר שימליץ עבורי שיוחזר לי מאור עיני למען אוכל להשלים את ספרי וללמוד וללמד'. והנה הוא חוזר לביתו וכעבור ימים מועטים שב לאיתנו ושתי עיניו נפקחו לראות את האור כי טוב, ובא לפעה"ק בריא ושלם ושולט בשתי עיניו" (ספר הגר"א, ג, ירושלים תשי"ד, עמ' יב).
מהדורה ראשונה של אחד הספרים החשובים אודות מנהגי הגר"א. בספר מפורטים מנהגיו ופסיקותיו של הגר"א, על פי עדות אישית של תלמידיו (על הספר ראה בפרק "מעשה רב" להלן).
הספר נערך ויצא לאור על ידי רבי יששכר דב בער מווילנא, שהסתמך על מה שראה בעצמו ועל תיעוד בכתב-ידו של רבי סעדיה, תלמיד הגר"א, שלא מש מתוך אהל רבו שנים רבות.
חותמות של בית המדרש "מנחם ציון... בעיה"ק ירושלם תו"ב". בדף הבטנה שנכרך בראש הספר הגהה בכתב-ידו של גבאי בית המדרש, הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, על מנהג אמירת "שיר של יום" בחג הסוכות, לפי דעת הגר"א (מתחילה: "מה שכתב בפנים בחוה"מ של סוכות… זהו נאמר על חו"ל… אבל בא"י..."). בעמ' 53 הגהה קצרה בכתב-ידו של רבי זונדל המפנה להערתו שבדף הבטנה.
הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט (תקמ"ז-תרכ"ו), מגדולי תלמידיו של רבינו חיים מוולוז'ין תלמיד הגר"א, ורבו המובהק של רבי ישראל מסלנט. רבי זונדל למד בישיבת וולוז'ין, והיה מן התלמידים המקורבים לראש הישיבה רבינו חיים מוולוז'ין. הגר"ח היה לרבו המובהק ומסר לו את כל דרכי רבו הגדול הגר"א מווילנא בנגלה ובנסתר. בשל כך נקרא רבי יוסף זונדל בכינוי "פה שלישי לאליהו". רבי יוסף זונדל היה גדול מעתיקי השמועה מפיהם של הגר"א ותלמידו הגר"ח ובכתביו נמצאו העתקות ורשימות רבות מתורתם ודרכיהם. רבי זונדל רגיל להזכיר את הגר"ח בשם "אדמו"ר" ואילו להגר"א הוא קורא "הרב הגדול".
בתנועת המוסר מתייחסים לרבי יוסף זונדל כ"אבי תנועת המוסר", שכן היה רבו של מייסד התנועה רבי ישראל מסלנט. בימי נעוריו בעיר סלנט התקרב רבי ישראל אל רבי יוסף זונדל וקיבל ממנו את מסורת הגר"א ועל פי הדרכתו החל להתמיד בלימוד המוסר ולהנחיל את דרך המוסר לרבים.
חלק מאוצר כתביו של רבי יוסף זונדל נדפס בספר "הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו" (ירושלים תרפ"ז). ספר זה כולל בין היתר את כתביו ואת כתבי רבותיו רבי חיים מוולוז'ין והגר"א מווילנא, שנמצאו בהעתקותיו של רבי יוסף זונדל. חתנו המפורסם הוא הגאון רבי שמואל סלנט, שעלה בעקבותיו לירושלים והיה רבה של ירושלים קרוב לשבעים שנה.
בית המדרש "מנחם ציון" הוא בית הכנסת האשכנזי הראשון שנבנה ע"י תלמידי הגר"א בירושלים העתיקה, בחצר "חורבת רבי יהודה החסיד" [בית הכנסת "מנחם ציון" נחנך בשנת התקצ"ז ואילו בית כנסת "החורבה" נבנה לאחר כמה עשרות שנים]. במשך קרוב לשלושים שנה כיהן הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט כגבאי בית המדרש וכאחראי על אוצר הספרים החשוב שהיה בו.
[1], 67 עמ'. חסר דף השער הראשון. 18 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. בלאי וקרעים קלים. רישומים וחותמות שונות. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 808.
תוכן ההגהות מופיע ברובו בספר מעשה רב, לעתים עם שינויי נוסח משמעותיים, אך נראה שההגהות כוללות גם דברים שאינם מופיעים במקורות אחרים של מנהגי הגר"א.
ניתן לשער כי הכותב היה מקהילת ה"פרושים" בארץ ישראל, שכן הוא מציין את מנהגי ארץ ישראל ("מנהג ירושלים ת"ו", דף תו/2), עם זאת הוא מציין גם את מנהגי חו"ל (יום טוב שני וכדומה).
בדף רצז/1 לגבי שינה בסוכה נכתב בהגהות שלפנינו בשם הגר"א: " לברך בכל פעם שנכנס לסוכה. מצוה גדולה לישן בסוכה, ושאלוהו אם מותר לישן יחידי בסוכה, והשיב שומר מצוה לא ידע דבר רע. והחמיר מאד בשינה, אף בש"ע בחו"ל [בשמיני עצרת בחוץ לארץ] וציוה ללבוש פעלץ [=פרווה] בליל ש"ע ולישן בסוכה, כי חביבה עלינו דברי חז"ל יותר מיינה של תורה". תוכנו של קטע זה מופיע ברובו ב"מעשה רב", אך בנוסח שונה. הסיפור כי ציוה " ללבוש פעלץ... ולישן בסוכה" אינו מופיע ב"מעשה רב". עם זאת, בספר "חיי אדם" (כלל קנג סעיף ה) נכתב: "...אבל רבינו הגאון החסיד מהו' אליהו החמיר מאוד שצריך לישן בלילה וגם לאכול כל היום בסוכה... ופעם אחת היה קור גדול בליל שמיני, ואמר אף על פי שבשאר הימים היה פטור מן הסוכה, מכל מקום להראות הלכה לתלמידים, ציוה שילבישו עצמם בטוב וילינו בסוכה...".
בדף רצח/2 ובדף שח/1 מופיע סדר שונה של "שיר של יום" לחג הסוכות ולשמחת תורה (לבני ארץ ישראל), לפי דעת הגר"א.
בדף רצט/1 מופיע בהגהות שלפנינו פסק בשם הגר"א, ש"צריך לברך תיכף כשיבוא לסוכה ולא ימתין עד אחר המוציא". הלכה זו לא הובאה ב"מעשה רב" ולא בביאור הגר"א על שולחן ערוך. אולם בהוספות ל"מעשה רב" (מהדורת זלושינסקי, ירושלים, תשע"א, עמ' שעז) מובאת הלכה בנוסח דומה על פי כתב-יד "מעשה רב" של רי"צ הלוי: "ובלילה יברך ברכת סוכה בעת קידוש על היין, וביום תיכף כשיכנס (מע"ר כת"י רי"צ הלוי)".
בהגהה בדף שלח/1, נכתב בעניין זמן הדלקת נר חנוכה: "תיכף אחר שקיעת החמה ידליק הנרות, ואין לאחר". הלכה זו שונה במקצת ממה שנכתב ב"מעשה רב" (אות רלה): "זמן הדלקת נר חנוכה, משתשקע החמה קודם צאת הכוכבים, על כן מדליקין קודם תפלת מעריב". המנהג המתועד בהגהה שלפנינו תואם להנהגת תלמידי הגר"א בארץ ישראל, שהקפידו להדליק מיד לאחר שקיעת החמה (ראה בהוספות ל"מעשה רב" - מהדורת זלושינסקי, ירושלים, תשע"א, עמ' שפו).
חלק מסידור. דפים רפד-תכ בלבד (חסר יותר ממחצית הסידור. במקור: [7], תכ דף). 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. סימני עש. כריכה קדמית חסרה. לוח הכריכה האחורי המקורי פגום.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
בשולי הדפים של שער ד' וב"שמונת הפרקים" שלפני שער ד' (שבהם מתפלמס רבי חיים מוולוז'ין עם תנועת החסידות), מופיעות הערות בכתב-יד, ובהן תגובות חריפות על דברי הספר. מסתבר שהדברים נכתבו על ידי יהודי שנמנה על אוהדי תנועת החסידות.
על דברי ה"נפש החיים", "כאשר כבר לומד המלך זקן וכסיל לסמות עינים ולהביא ראיותיו ממקרא ומשנ'[ה] ותלמוד ומדרשים וספר הזוהר, כענין רחמנא ליבא בעי…", מעיר הכותב: " כמדומה לי שזה לא מן המחבר רק א' מן הפחותי ערך אמר כך". בצד פרק ה' הוא כותב: " אש היא עד אבדון תאכל… כל מה שאמר בתחלת הפ[ר] ק זה". בסוף פרק ח' הוא כותב: " זה הח' פרקים לא נאמרו מפיו המחבר, ופן ואולי הוא אמר, איתו השגיאה והוא רחום יכפר עון בעדו ויסלח לו". בראש שער ד' הוא כותב: " גם בזה השער[?] נאמר שלא כהוגן[?] ה' יכפר בעדו". בהמשך שער ד' מופיעות הערות נוספות.
על ההערות כולן הודבקו מאוחר יותר פיסות נייר, כדי להעלימן. חלק מפיסות אלה נתלשו, אך חלק מן ההערות עדיין אינן ניתנות לקריאה.
[2], 3-126 עמ'. כ-22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים גדולים ובלאי. קרעים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1419.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
העותק של הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו. בשער השני מופיעה חותמתו: "נפתלי הירץ הלוי חונה פעה"ק יפו ת"ו". בדפי הספר הגהות ותיקונים רבים בכתב-ידו של רבי נפתלי הירץ, המתקן את הנוסח מתוך "כי"ק" [כתב-יד קדשו] של הגר"א (הגהות אלו נדפסו על ידי הרב קלמן דוד רעדיש בספרו "מגנזי הגר"א ובית מדרשו", לייקווד תשנ"ט, עמ' עז-צג. ראה "אוצר ספרי הגר"א", עמ' 129, שם מתאר וינוגרד את העותק שלפנינו הנמצא בספרייתו). בדף [5/א] הערה מאת המו"ל רבי שמריה צוקרמן, המספר על קיומו של עותק תיקוני הזוהר עם הגהות בכתב יד קדשו של הגר"א, אך מתנצל שאינו יכול להביאן לדפוס בשל הדחיפות לסיים את ההדפסה.
המקובל הנודע, הגאון רבי נפתלי הירץ הלוי (ויידנבוים) אב"ד יפו (תרי"ג-תרס"ב 1852-1902), מגדולי המקובלים בליטא וירושלים. תלמידו של המהרי"ל דיסקין. עלה מביאליסטוק לירושלים בשנת תרמ"ד, ומסר בה שיעורים בישיבת "דגל תורה". מסר גם שיעורים בקבלה (אליהם הגיעו גם זקני המקובלים הליטאים בירושלים). בשנת תרמ"ו נתמנה ע"י רבי שמואל סלנט לרבנות יפו ומושבות ארץ ישראל, והיה הרב הראשון של הקהילה האשכנזית בעיר יפו. חיבר וערך ספרי קבלה רבים מתורתו ומתורת תלמידי הגר"א: "יהל אור", "עומר מן", "ברית עולם", "כסף משנה" על ספר משנת חסידים, "סידור הגר"א בנגלה ובנסתר", ועוד.
[5], קעב, נב דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט. בשער השני ובדף האחרון הדבקות נייר לשיקום. דף השער הראשון משוקם כולו בהדבקת נייר. כריכה חדשה עם שדרת עור.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 724.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.