מכירה פומבית 92 חלק א' פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove chassidut filter chassidut
- חסידות (25) Apply חסידות filter
- מיוחסים (21) Apply מיוחסים filter
- עותקים (21) Apply עותקים filter
- book (21) Apply book filter
- import (21) Apply import filter
- of (21) Apply of filter
- ownership (21) Apply ownership filter
- וכתבי (4) Apply וכתבי filter
- יד (4) Apply יד filter
- מכתבים (4) Apply מכתבים filter
- and (4) Apply and filter
- letter (4) Apply letter filter
- manuscript (4) Apply manuscript filter
ספר משנת חכמים, חידושים על ששה סדרי משנה, חלקים א-ו, מאת רבי משולם פייביש הלוי הורביץ מקרמניץ (חותנו של רבי אברהם המלאך, וסבו-זקנו של רבי ישראל מרוז'ין). אוסטרהא, דפוס אהרן בן יונה, [תקנ"ו 1796]. מהדורה ראשונה. ששת החלקים נכרכו בששה כרכים. עותק מיוחד ובו ששה שערים לכל אחד מששת הסדרים (ראו להלן).
מעבר לעמוד השער של חלק נזיקין, רישום בעלות (מחוק בחלקו) בכתב-ידו ובחתימתו של הגה"ק רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא: "לה' הארץ ומלאה--- מספר ישראל לפרט, הק' בצלאל בהגאון אמיתי מו"ה--- זללה"ה החו'[נה] פה ק"ק אוסטרהא". חתימה נוספת בכותרת של דף א' בחלק זה: "בצלאל מרגליות".
הגאון רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא (נפטר תקפ"א; אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' שסד-שסה), בנו של הגה"ק רבי מאיר מרגליות אב"ד אוסטרהא (תס"ח בערך-תק"נ; מגדולי תלמידי הבעש"ט וממקורביו הראשונים; בעל "מאיר נתיבים" ו"אור עולם"), וחתן רבי יהושע מדרוהוביטש. כיהן בתחילה כאב"ד זוויהעל. לאחר פטירת אביו בתק"נ מילא את מקומו ברבנות אוסטרהא עד לפטירתו (למעלה משלושים שנה). נודע כגאון ומקובל, חסיד ועניו. מתוקף תפקידו כרבה של אוסטרהא, כתב הסכמות לספרים רבים, בהם ספרי חסידות חשובים שנדפסו באותה התקופה (כולל הספר שלפנינו). בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט", הוא מספר על דברים בשם הבעש"ט ששמע מאביו: "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי מורי ורבי הגאון החסיד רבן של בני הגולה... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט, ומרגלא בפומיה... שהרבה לספר בשבחו של הבעש"ט". רבי בצלאל היה "סופר ומליץ בעל לשון צח ומשורר בחרוזים, והרבה מהסכמותיו כתב בדרך שיר" (מזכרת לגדולי אוסטרהא, עמ' 271). כתב חיבור בשם "כתר שבת" (לא נדפס). רבי בצלאל היה קשור מאד אל הרה"ק רבי זושא מאניפולי, ובכל פעם שהיה רבי זושא מגיע לאוסטרהא, היה מתאכסן בביתו של רבי בצלאל. בספר "שפתי צדיקים" לרבי פנחס מדינוביץ, מובאים מעט דברי תורה בשמו. נפטר בשנת תקפ"א, ועל מצבתו נכתב: "הורם המצנפת ונפלה העטרה... אדמו"ר הרב הגאון הגדול חסיד ועניו חריף ובקי בנגלה ובנסתר, אספקלריא המאירה...".
בראש הספר נדפסו הסכמות ה"נודע ביהודה", בעל ה"הפלאה", רבי שאול אב"ד אמשטרדם, רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, רבי רפאל הכהן אב"ד המבורג, ורבנים נוספים. בראש סדר נשים – הסכמות רבי אליעזר קאליר אב"ד קעלין ורבי דוד צבי אויערבך אב"ד קרמניץ (חותנו של מהרנ"ת מברסלב).
המחבר, הגאון הקדוש רבי משולם פייביש הלוי הורביץ (נולד ת"ע בערך, נפטר בחודש כסלו, בין השנים תקמ"ו-תקנ"א), נולד בעיר קרמניץ (מזרח-גליציה), בה התגורר כל ימיו והרביץ תורה לתלמידים. נודע כקדוש מרחם, וכמו שכותב עליו רבי אלעזר קאליר בהסכמתו: "קדושתו מרחם... בגבורה של תורה כארי מתגבר... עד שנתפרסם שמו הטוב כחד מדרי קמאי והיושבים במלאכת התורה לראשונה, הוא כבוד הרב המובהק דפקיע שמיה בין גדולי הדור... ורק תורתו אומנתו לומד תורה לשמה". גם ה"נודע ביהודה" כותב עליו בהסכמתו, בהפלגה שלא כדרכו: "...כבוד האי סבא יקירא הרב... המופלג מאוד בתורה ובמעשים כבוד שמו מהור"ר פייבש הלוי... תנא הוא כחד הראשונים... ובעודי במדינת פולין כבר שמעתי שמעו הטוב כי הוא ממש יחיד באהלות...". בעל ה"הפלאה" כותב עליו בהסכמתו: "...כבוד אהובי ידידי הרב המופלג בשם טוב חריף ובקי מוהר"ר משולם פייבוש נ"י מק"ק קרעמיניץ".
בתו גיטל נישאה להרב הקדוש רבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש, והיא סבתו של רבי ישראל מרוז'ין. על שידוך זה רווחים סיפורים רבים בשושלות החסידות של צאצאיו. האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלינצא סיפר כי המגיד ממזריטש שאל מן השמים "להגיד לו מי הוא התלמיד חכם שבדור אז, בכדי לשדך עמו וליתן בת תלמיד חכם שבדור לבנו הה"ק המלאך ז"ל, והשיבו לו על הרב הגאון ר' פייבל מקראמניץ" (תולדות הנפלאות, ורשא תרנ"ט, אות קכג). במקור אחר מסופר: "...שזקננו המגיד הגדול ממעזריטש חשקה נפשו לקחת את בת הגאון רבינו משולם פייבוש עבור בנו הרה"ק רבי אברהם המלאך, היות שהיא בת תלמיד חכם הלומד תורה לשמה בקדושה ובטהרה, ובכן שלח כמה מתלמידיו לרבינו הגאון להציע לו השידוך" (תולדות המשנת חכמים, עמ' תרצד, בסוף ספר משנת חכמים, מהדורת מכון בית אבות, ברוקלין ניו יורק, תשע"ה 2014. ראו שם סיפורים נוספים אודות השידוך, ואודות פגישתו המופלאה עם המגיד ממזריטש ויחסו לגודל קדושת המגיד ובנו הקדוש רבי אברהם המלאך).
ששה כרכים. זרעים: [3], לג דף. מועד: [1], טו דף. נשים: [1], כב דף. נזיקין: [1], כ דף. קדשים: [1], כד דף. טהרות: [1], מה, [1] דף. שיבוש בסדר שני הדפים האחרונים בחלק טהרות. 19.5-20.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. סימן עש עם פגיעות בטקסט לאורך מספר דפים בכרך טהרות, וסימני עש רבים עם פגיעות בטקסט בשני הדפים הראשונים בכרך נזיקין. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים במספר מקומות. כריכות חדשות (אחידות).
בעותק שלפנינו מופיעים ששה דפי שער – שער אחד בראש כל סדר. השער הראשון כללי ומאויר. בראשי הסדרים מועד ונשים – שערים מיוחדים, המותאמים לכל אחד מן הסדרים. בראש סדר נזיקין – שער מאויר הזהה לשער שבראש הספר. בראש הסדרים קדשים וטהרות – שער לא מאויר. במפעל הביבליוגרפיה נרשם עותק עם ארבעה שערים בלבד, ללא שערים בסדרים קדשים וטהרות.
ספר דגל מחנה אפרים, על סדר התורה בדרך החסידות, מאת רבי משה חיים אפרים אשכנזי אב"ד סדילקוב, נכד הבעש"ט. קוריץ, ללא שם מדפיס, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
העותק של הגאון הקדוש רבי אהרן משה מגזע צבי מבראד. בדף השער חתימת ידו: "הק' אהרן משה מגזע צבי".
רישומים וחתימות נוספות. חותמות עתיקות בדפי הספר, של בתי מדרש חסידיים בירושלים, בהן: "חותם הקלויז דקהל חסידים ד---".
שתי הגהות (אחת קצוצה) בכתיבת "רש"י", עם מובאות מדברי הבעש"ט הנזכרים בספרי חסידות אחרים.
הגאון הקדוש רבי אהרן משה מגזע צבי (תקל"ה-תר"ה), מגדולי החסידות, תלמיד החוזה מלובלין ורבי אורי מסטרליסק, ראשון העולים החסידים לירושלים (עלה בתקצ"ט). נחשב למייסד הישוב החסידי בעיר הקודש וראש כולל החסידים. על מצבתו בהר הזיתים נכתבו תארי קודש שאינם מצויים בדור ההוא בירושלים: "מנוחת איש תם אדומו"ר הרב הצדיק המפורסם בוצינא קדישא מגזע צבי".
ספר דגל מחנה אפרים הוא מספרי החסידות המוקדמים. הספר הוא מן המקורות הראשונים והמוסמכים ביותר של תורת הבעש"ט, אותה ינק ישירות מפיו המחבר הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (נפטר בתק"ס), שהיה נכדו – בן-בתו הצדקנית מרת אדל. על נכדו זה כתב זקנו הבעש"ט באגרתו הידועה לגיסו רבי גרשון מקיטוב בשנת תקי"ב: "נכדי החתן החשוב כ' אפרים עלוי גדול בתכלית הלימוד".
על הספר ניתנו הסכמות מאת גדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד רבי ישראל מקוז'ניץ, רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ – החוזה מלובלין, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, ובעל ה"באר מים חיים". בסוף הספר "לקוטים" מהבעש"ט.
גדולי החסידות הפליגו בדבר קדושתו של הספר ובסגולתו לעורר את הקורא בו ליראת שמים, וכפי שכתב רבי לוי יצחק מברדיטשוב בהסכמה לספר: "מובטחני שעל ידי החיבור הלז יתלהב לבב אחינו בני ישראל לעבודת הבורא ברוך הוא וברוך שמו".
כל כותבי ההסכמות הדגישו את ייחוסו של המחבר כ"נכד הבעש"ט" ואת העובדה שהספר מלא ביסודות תורתו של סבו הבעש"ט. מחותנו ה"באר מים חיים" כותב בהסכמה על המחבר וספרו: "בוצינא קדישא... נכד של האיש אלקי אשר לו דומיה תהלה הרב ר' ישראל בעש"ט, ובפרט שבפעם נמצא דברי הריבש"ט מעורב בהן, אשר ניצוץ אחד שלו מתפשט לכמה ניצוצין ושבילין דאורייתא... וה' יזכינו לראות הספר הנאה הלז בהדפסתו, ולקרות בו שתים ושלש דלתות כדי להנות מזיו הוד המתחדש בעולם...".
[2], קיד דף. 20 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, דפים אחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים קטנים בשולי הדפים הראשונים, וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בדפים האחרונים, משוקמים במילוי נייר. בדף האחרון השלמות של הטקסט החסר בכתב-יד; יתכן שדף זה ומספר דפים נוספים הושלמו מעותק אחר. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר דפים. חותמות (מחוקות בחלקן בשפשוף). רישומים. כריכת עור חדשה.
ספר תהילים עם פירושי רש"י ומצודות ופירוש ביידיש-דייטש, עם סדר מעמדות על פי הרב מאפטא. ורשא, דפוס רבי נתן שריפטגיססער, תרכ"ד 1864. שער נפרד לסדר מעמדות.
מהדורה זו נדפסה לזיכוי הרבים על ידי האדמו"ר הקדוש רבי יצחק מנסכיז, והיא ידועה כספר סגולה (ראו להלן).
לפנינו עותק מיוחס שהגיע מירושתו של הרב הקדוש מנסכיז, מו"ל הספר, אל הרב הקדוש מסטעפין, כפי שמעיד הרישום בכתב-יד בשער סדר מעמדות: "זה התהלים שנתן לי הרב הקדוש מסטעפין שזכה בירושתו של הרב הקדוש מניסכיז זכותו יגין עלינו ועל כל ישראל בכלל ובפרט, שייך להרבני מו"ה פינחס בהרבני יצחק ארי' ליב נ"י מראחוואלפקי" (חתימה נוספת של אותו כותב בשער התהלים).
"הרב הקדוש מסטעפין" המוזכר פה, שאליו הגיע ספר התהלים שלפנינו לאחר פטירת הרב מנסכיז, הוא כנראה אחיינו של הרב הקדוש מנסכיז – האדמו"ר רבי לוי יצחק מסטעפין (בנו של רבי יוסף מאוסטילה, אחיו הבכור של הרב מנסכיז).
בראש ספרו של הרב מנסכיז, "תולדת יצחק" (ורשא תרכ"ח), בשולי השער השני, נכתב כי ספר התהלים נדפס על ידי האדמו"ר לזיכוי הרבים ("בדפוס של הרבני מו"ה נתן שריפטיגסער אשר הדפיס בשנת תרכ"ד ששת אלפים ספרי תהלים בהוצאת מרן זצוק"ל כדי לזכות את הרבים"). למרות שנדפס באלפי עותקים, לא נותרו ממנו עותקים רבים בעולם (לא מופיע בקטלוג הספריה הלאומית. במפעל הביבליוגרפיה נרשם על פי צילום ממכירה פומבית).
לפי המסופר בספר "זכרון טוב" (ענייני נתינתו צדקה, אות ד), בשנת תרכ"ד החליט האדמו"ר להדפיס ספרי תהלים ולמוכרם במחצית מעלות ההדפסה, "כדי שיתנו לב לקנותם ולומר תהלים בכל יום, כדי לזכות הרבים, ולכבוד דוד המלך ע"ה שהיה מגזע יחוסו, והדפיס כששה אלפים... וקשרו אותם בקשירת עור". בתחילה חשב למכור כל ספר בשני זהובים בלבד, אך לאחר שפרצה שריפה וכילתה את בית מדרשו, מכר כל ספר בעד רובל שלם וכך מימן את בנייתו מחדש, ו"כשהיו נמכרים, היה כבוד אדמו"ר לוקחם בידו ומברך איזה ברכה למקבל התהלים, ולפעמים היה מנשק התהלים ונותנו להקונה". עוד מסופר כי רבי יצחק מנסכיז היה ממעט בדיבור ברבים, אך בשנה האחרונה לחייו יצא מגדרו ודרש את חידושיו על פרשיות השבוע ואת ביאוריו על ספר תהלים. בזמן שאמר את ביאוריו על תהלים "היה רגיל כבוד אדמו"ר להחזיק... התהלים שהדפיס בוורשא, ומהם היה מבאר חידושי תורתו" (שם, ענייני חידושי תורתו, אות יא).
בשער הראשון ובשער ספר מעמדות נכתב כי סדר המעמדות הוא "ע"פ הגאון המפורסם בוצינא קדישא איש אלהים קדוש מו' אברהם יהושע העשיל זלה"ה מאפטא" [האדמו"ר בעל "אוהב ישראל" מאפטא]. מעבר לדף השער של סדר מעמדות מובאת הסכמת בנו של "האוהב ישראל" – רבי יצחק מאיר מזינקוב (ממהדורת מז'יבוז' תקפ"ז).
האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (תקמ"ט-תרכ"ח), בן זקוניו של האדמו"ר רבי מרדכי מנסכיז. תלמיד מובהק של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שאת נכדתו נשא לאשה, ואף מסר דברי תורה רבים בשמו. היה גם תלמידם של רבי ברוך ממז'יבוז' והחוזה מלובלין. נתמנה לאדמו"ר בגיל צעיר וכיהן למעלה משישים שנה באדמו"רות. נודע בתפילותיו ובמעשי מופתים וגילויים שמימיים. נערץ בכל חוגי החסידות, כאיש קדוש ומופלא בחסידותו. "עבודתו עבודת הקודש ליחד יחודים ולהמשיך שפע רב טוב לבית ישראל – בבחינת צדיק יסוד עולם" (מתוך מכתבו של רבי ברוך שפירא, מבחירי חסידי פשיסחא וקוצק, אל בעל ה"שפת אמת"). מתלמידיו הנודעים: האדמו"רים רבי אלימלך מגרודז'יסק, רבי יעקב צבי מפוריסוב, ועוד.
בן-אחיו, הרב הקדוש רבי לוי יצחק קצנלבוגן מסטעפין (נולד כנראה אחרי תק"ע – נפטר טבת תרל"ד, אנצי' לחסידות, ג, עמ' כז), בנו של הרב הקדוש רבי יוסף מאוסטילה (תקכ"ד-תק"צ; בנו של הרה"ק רבי מרדכי מנסכיז ואחיו הבכור של הרה"ק רבי יצחק מנסכיז), חתנו של הרה"ק רבי ישראל דוב בער המגיד מסטעפין (נפטר חשון תרי"ב; אדמו"ר נודע, בן-בתו של הרה"ק רבי מיכל מזלוטשוב), ובזיווג שני נשא את הרבנית מושקט גיטל נכדת הרה"ק מברדיטשוב (זכרון טוב, עמ' 89). משנת תרי"ב כיהן באדמו"רות בסטעפין על מקום חותנו, וחסידים רבים היו נוהרים לחצר קדשו בסטעפין. היה מקורב מאד לדודו הרב הקדוש מנשכיז, "...והסטעפינער מלבד שהיה רגיל לנסוע לדודו למרן ז"ל, היה רגיל ג"כ לשלוח מכתבים למרן, כפעם בפעם..." (זכרון טוב, עמ' 72, מכתב יא). בהסכמתו לספר "תולדות יצחק" הוא כותב על דודו הקדוש: "...עיר וקדיש נחית מן שמייא, כחד מן קמייא, ומי הוא אשר לא שמע מגודל קדושה יתירה דהוה ביה, הלא מקצות הארץ נהרו אליו ויגישו לפניו המון מסתריהם, הן במילי דעלמא והן במילי דשמייא, והמציא מזור וארוכה לנגעי לבבות, כאשר ישאל איש בדבר האלוקים, ופעל במפעלות אלוקים טובת ישראל, צדיק גוזר והקב"ה מקיים...".
בסוף הספר כרוכים שני דפים בכתב-יד, מכותב לא ידוע. באחד מהם העתקה של קטע מ"ספר הגן ודרך משה" (נדפס לראשונה לבוב תקנ"ב), ובדף השני קטעי דרוש לפרשת ואתחנן ולפרשת מסעי (בתוך הדברים מביא הכותב: "כמו ששמעתי אומרים בשם הרב הגאון מברדיטשוב זצלל"ה...").
בדף המגן הקדמי הקדשה בכתב-יד (משנת 1954).
עותק שלם. [1], שג, [1]; לא דף (הדף שאחרי השער נכרך בטעות לאחר ספר התהלים) + [2] דפים בכתב-יד שנכרכו בסוף הספר. 19 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. קרעים, קרעים חסרים, בלאי ופגמים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. שיקומים בהדבקת נייר דבק חומצי (סלוטייפ). חיתוך שוליים עם פגיעה בכותרות העמוד במספר דפים. מספר דפים מנותקים. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת חלקית.
ספר תולדת יצחק, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, ועל ספר תהלים, מאת האדמו"ר רבי יצחק שפירא מנסכיז. ורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, [תרכ"ח] 1868. מהדורה ראשונה. שני שערים. בדף השער הראשון נדפס שמו של המחבר באותיות גדולות ובדיו זהובה.
העותק של האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ. בראש השער הראשון, חתימתו: "ברוך הלברשטאם, גארליץ". האדמו"ר מגורליץ רבי ברוך הלברשטאם מבני ברק (תרע"א-תשמ"ב), בנו של האדמו"ר רבי אלישע הלברשטאם מגורליץ (תר"כ-תש"א; נספה בסיביר). אביו היה מגדולי האדמו"רים בגליציה (בנו של האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ – בן ה"דברי חיים" מצאנז, וחתן דודו האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורונסטייפול). לאחר השואה עלה רבי ברוך לארץ ישראל, והקים את בית מדרשו בעיר בני ברק, בה נודע לאיש צדיק ועניו, העובד את השם במסירות נפש.
בדף השער השני, סמוך לשם המדפיס, צוינה העובדה: "אשר הדפיס בשנת תרכ"ד ששת אלפים ספרי תהלים בהוצאת מרן זצוקלה"ה [האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז] כדי לזכות את הרבים". מסופר שבעת שהיה רבי יצחק מנסכיז אומר את רעיונותיו על תהלים שנדפסו בספר שלפנינו, "היה רגיל כבוד אדמו"ר להחזיק... התהלים שהדפיס בורשא, ומהם היה מבאר חידושי תורתו" (זכרון טוב, ענייני חידושי תורתו, אות יא; על מהדורת תהלים זו, ראו פריט קודם).
בספר נדפסו הסכמות גדולי החסידות, האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז, המגיד מטריסק, רבי יהושע מאוסטרובה ורבי אלימלך מגרודז'יסק. האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב בהסכמתו על סגולת החזקת הספר בבית: "ומהראוי לכל אחב"י [=אחינו בני ישראל] עדת ישורון להביא כ"א [=כל אחד] ס'[פר] הק'[דוש] הלזה בחדרי משכיותו למען להיות למשמרת ברכה".
המחבר האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (נשכיז, Niesuchojeże) המעיט כל ימיו באמירת דברי תורה. רק בשנה האחרונה לחייו התחיל לומר כמעט מידי יום ביומו את רעיונותיו על הפרשיות ועל התהלים. הדברים נכתבו על ידי תלמידו ומשמשו הנאמן (מו"ל הספר) רבי יצחק לנדא והוגהו על ידו מספר פעמים. מכתבים אלו נדפס הספר שלפנינו, מספר חודשים לאחר פטירת המחבר (על זאת מסופר באריכות רבה בספר "זכרון טוב" שחיבר רבי יצחק לנדא הנ"ל).
האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (תקמ"ט-תרכ"ח), בן זקוניו של האדמו"ר רבי מרדכי מנסכיז. תלמיד מובהק של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שאת נכדתו נשא לאשה, ואף מסר דברי תורה רבים בשמו. היה גם תלמידם של רבי ברוך ממז'יבוז' והחוזה מלובלין. נתמנה לאדמו"ר בגיל צעיר וכיהן למעלה משישים שנה באדמו"רות. נודע בתפילותיו ובמעשי מופתים וגילויים שמימיים. נערץ בכל חוגי החסידות, כאיש קדוש ומופלא בחסידותו. "עבודתו עבודת הקודש ליחד יחודים ולהמשיך שפע רב טוב לבית ישראל – בבחינת צדיק יסוד עולם" (מתוך מכתבו של רבי ברוך שפירא, מבחירי חסידי פשיסחא וקוצק, אל בעל ה"שפת אמת"). מתלמידיו הנודעים: האדמו"רים רבי אלימלך מגרודז'יסק, רבי יעקב צבי מפוריסוב ועוד.
[4], לב; ל; כב; לב דף. 24.5 ס"מ בקירוב. דף כד בספירה הראשונה נכרך בטעות אחרי דף כו. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים בודדים. הדבקת נייר לחיזוק מעבר לדף השער. סימני עש רבים. רישומים ושרבוטים בדף השער השני ובמקומות נוספים. כריכה חדשה.
ספר רביד הזהב, חידושים על התורה וליקוטים, מאת האדמו"ר רבי ישראל דב בער גילרנטר מיאשניצה, מתלמידי החוזה מלובלין ורבי נפתלי מרופשיץ, חלק א'. למברג (לבוב), דפוס אברהם יצחק מענקיש, [תר"ל 1869]. מהדורה ראשונה.
עותק מיוחס שעבר מדור לדור במשפחת אדמו"רי גלוגוב-רופשיץ-דומברובה, עם חתימות האדמו"ר רבי מנחם מנדל מגלוגוב, וחותמות וחתימות צאצאיו האדמו"רים מבית משפחת רבין לדורותיה.
בשער ובדף מט/2, חתימות יד קדשו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מגלוגוב: "הק' מנחם מענדל רבין" [החתימות הושוו לצילום האיגרת בחתימת יד קדשו של "הק' מנחם מענדיל רבין חונה פ"ק גלאגוב", בקובץ "נחלת צבי" (גליון יב, עמ' קכ-קכב)]. בדף האחרון ובראשי כמה מהעמודים מופיעות חתימות: "מנחם", "מענדיל" [כפי הנראה אף הן בכתב-ידו].
בדף מט/2 מופיעה חתימת "מאיר רבין מדאמבראווא יע"א" [כפי הנראה, היא חתימת האדמו"ר רבי מאיר רובין (הראשון) מדומברובה – ראו להלן]. במספר דפים נוספים מופיעות החתימות: "מאיר"; "מאיר רבין".
בשער הספר מופיעה גם חתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי "שלום רבין" מריישא, וחותמתו: "שלום רבין חופ"ק [ר]ישא רסקאוויעש.
בשער ובמקומות שונים בספר מופיעות גם חותמות: "תיקון ספרים דהרב ר' שלום – פה ריישא".
בשער ובמקומות נוספים בספר מופיעות חותמות מאוחרות יותר, של רבי מאיר רבין (השני) מדומברובה, נכדם של האדמו"ר רבי חיים יחיאל רבין מדומברובה, ואחיו האדמו"ר רבי שלום מריישא.
האדמו"ר הקדוש רבי מנחם מנדל רבין (רובין) מגלוגוב (תקס"ו-תרל"ג), בן-בתו של רבי נפתלי מרופשיץ. בנו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ וחתן האדמו"ר רבי מאיר הלוי מאפטא בעל ה"אור לשמים". עם פטירת אביו הקדוש מרופשיץ בשנת תר"ה, החל לכהן באדמו"רות בגלוגוב. מדברי תורתו נדפסו "לקוטי מהרמ"מ" בסוף ספר "אור ישע" מאביו האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ.
בנו האדמו"ר רבי מאיר רבין (רובין) מדומברובה (חשון תק"ץ-חשון תרנ"ח), חתן האדמו"ר רבי יוסף אונגר מדומברובה. משנת תרל"ז כיהן כאדמו"ר בדומברובה על מקום חותנו, ובסוף ימיו עבר להתגורר בריישא.
מבניו של רבי מאיר היו: האדמו"ר רבי חיים יחיאל רובין מדומברובה (תרי"ד-נספה בשואה), והאדמו"ר רבי שלום רובין מריישא (תרי"ז-תרפ"ד) – החתום על הספר שלפנינו בכתב-ידו ובחותמתו.
האדמו"ר רבי מאיר רובין (השני) מדומברובה (נספה בשואה), מילא את מקום סבו כאדמו"ר בדומברובה (אנצי' לחסידות ג, עמ' נד). מחותמותיו בספר שלפנינו עולה כי היה בנו של רבי מנחם מנדל רבין בן האדמו"ר רבי חיים יחיאל מדומברובה, והיה גם נכדו של האדמו"ר רבי שלום מריישא.
מחבר הספר, הרב הקדוש רבי ישראל דוב בער האדמו"ר מיאשניצה בעל "רביד הזהב" (תקס"ז-תרכ"ז), מתלמידי החוזה מלובלין, ותלמידו המובהק של רבי נפתלי מרופשיץ. מתלמידיהם של רבי צבי ה"עטרת צבי" מזידיטשוב, רבי מנדל מרימנוב ורבי שמעון מירוסלב (בספר "בני יששכר", מאמר ג', מובאים דברים בשמו, בתואר "אחד מן החברים, הלא הוא הרב המקובל מו"ה ישראל דוב זלה"ה", ובעל ה"בני יששכר" מתייחס בכבוד רב לדבריו).
[4], פא דף (ללא דפים פב-פו עם "שמות החתומים"). 24 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר, חלקן ישנות (אולי של חברת "תיקון ספרים" הנ"ל מהעיר ריישא). חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה.
ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ, בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". סדילקוב, דפוס אליעזר בן מרדכי ביליטץ, [תקפ"ה 1825]. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב-תל אביב. בדף השער חותמת בעלות של האדמו"ר.
האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט), בן האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרידמן מטשורטקוב וחתן דודו רבי ישראל מסדיגורא. סבו מצד אביו הוא האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, וסבו מצד אמו הוא האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מסדיגורא. אביו האדמו"ר רבי נחום מרדכי ברח עם משפחתו מווינה סמוך לשואה, עלה לארץ ישראל והקים את חצרו בתל אביב. בנו רבי שלמה מילא את מקומו באדמו"רות לאחר פטירתו, והוא למעשה האדמו"ר הרביעי והאחרון לשושלת אדמו"רי טשורטקוב. מחבר הספר "דברי שלמה".
על גודל קדושת הספר שלפנינו כתב האדמו"ר בעל "שומר אמונים" דברים מופלאים: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
בסוף הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה של המחבר בעניין אמירת "לשם יחוד", בה השיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי.
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
רישום בכתב-יד בדף לב/1: "שייך להנגיד ר' משה כץ". בדף לג/2: "יום ב' פ' שלח שנת תר"ז". בעמוד האחרון: "יום ג' פ' אמור שנת תר"ט לפ"ק".
חותמת בדף צז/2: "הספר הזה מבית המדרש של ה"ר מרדכי אורנשטיין ז"ל באטושאן".
י; קב, קיג-קטו דף. 21.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. קרעים חסרים בדף השער, משוקמים במילוי נייר (השוליים הפנימיים הושלמו במילוי נייר). קרעים חסרים במספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם במילוי נייר. יתכן שמספר דפים הושלמו מעותק אחר. כריכה ישנה, עם פגמים.
הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה, שכן באותיות הקטנות לפני המילה "מאהלוב" נכתב שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של רבי אליעזר בן מרדכי ביליטץ, "במצות ובהגהת הרבני הנגיד מוהר"ר צבי זאב בהרבני הנגיד מוהר"ר דוד רבין שטיין שהי' מדפיס במאהלוב" (ראו: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).
ספר ערבי נחל, "חיבור נפלא על התורה", מאת רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה. [סדילקוב, ללא שם מדפיס, תקפ"ה-תקפ"ו 1825-1826]. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים.
המחבר, הגאון הקדוש רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות ומגדולי ההוראה, אב"ד סורוקה. בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בעיה"ק צפת, שם מנוחתו כבוד. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספרו "לבושי שרד", "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". כתב חיבורים רבים, ביניהם חיבורו ההלכתי המפורסם "לבושי שרד". ספרו "ערבי נחל" הפך לאחד מספרי היסוד בתורת החסידות. מאז הדפסתו הראשונה, נדפס הספר בלמעלה מעשרים מהדורות.
העותק של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ. בדפי השער ובדפים נוספים בשני הכרכים, חותמות רבות שלו: "חיים מאיר יחיאל שפירא סאדאגארא"; "חיים מאיר יחיאל שפירא דראהאביטש (גאליציען)".
האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תרכ"ד-תרפ"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תרז-תרי), נולד בסדיגורה ונקרא על שם זקנו הגה"ק ממוגלינצא, מגזע המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. אמו היא בת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נכדת רבי ישראל מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר בדרוהוביץ. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה, בה הקים את חברת "ישוב ארץ ישראל", ובשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל עם משפחתו.
בכרך הראשון חותמות: "דוב צבי סאד-[?]"; "יוסף אבליס מבעלז[?]".
שני כרכים. כרך ראשון: [2], צח; מא דף. כרך שני: [1], מג-קסו דף. חסרים שני דפים אחרונים. 22.5 ס"מ. כרך ראשון במצב בינוני-טוב, כרך שני במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. הדבקות נייר משני צדי דף השער של הכרך הראשון, עם פגיעה בטקסט מצדו השני של השער. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. חותמות. כריכות חדשות.
ידועות שתי מהדורות מקבילות של הספר. בין המהדורות ישנם מספר הבדלים טיפוגרפיים. ליברמן קובע כי אחת מהן היא מהדורה ראשונה והשניה "מהדורת ביניים" (ראו: ח' ליברמן, אהל רח"ל, א', ניו יורק תש"מ, עמ' 372-373; בעקבותיו נרשם כך במפעל הביבליוגרפיה). על פי ההבדלים שמנה ליברמן – שני הכרכים שלפנינו הם מהמהדורה הראשונה.
ספר נאות דשא, שאלות ותשובות על שולחן ערוך, מאת האדמו"ר רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל "ערבי נחל" ו"לבושי שרד". לבוב, דפוס בעריל ליב נעכליס, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה.
העותק של המקובל הקדוש רבי יצחק אייזיק וייס מסוואליווע. בראש השער חתימת יד קדשו: "הק' יצחק אייזק ווייס", וחותמתו: "יצחק אייזק ווייס –Izsak Weisz – Rabbiner Szolyva ". בדפי הספר מספר הגהות ותיקונים, כפי הנראה רובם (או כולם) בכתב-יד קדשו של רבי יצחק אייזיק. בראש דף ס חתימה נוספת: "סענדר שו"ב".
הגאון הקדוש רבי יצחק אייזיק וייס (תקפ"ד-תרנ"ד) אבדק"ק סוואליאווע (סְבַליאַבָה Svaliava) ואח"כ ראב"ד בקהילת מונקאטש, בעל "בית יצחק". רבו המובהק של בן-אחיו רבי יוסף מאיר וייס האדמו"ר הראשון מספינקא בעל "אמרי יוסף". נולד בעיר מונקאטש לאביו רבי אברהם וייס [שנחשב כבן אצל רבי יצחק אייזיק מקאלוב]. רבי יצחק אייזיק היה מאבות תנועת החסידות בטרנסילבניה באמצע המאה ה-19, והיה מתלמידיהם של גדולי האדמו"רים: רבי צבי אלימלך מדינוב בעל ה"בני יששכר", רבי יהודה צבי מראזדיל בעל "דעת קדושים" [את הספר ערך רי"א וייס], רבי שלום מבעלז, ורבי יצחק אייזיק מזידיטשוב [שאמר עליו שהוא מה"שישים גבורים סביב לו", וסמך עליו שיערוך את כתביו בחסידות ובתורת הנסתר]. כמו כן, קיבל מגדולי צדיקי החסידות, אליהם זכה לנסוע: בעל ה"דברי חיים" מצאנז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי חיים מקוסוב, רבי צבי הירש מרימנוב ורבי מאיר מפרימישלאן. חתנו הוא האדמו"ר רבי אלימלך לאווי בן האדמו"ר הראשון מטאש רבי משולם פייש לאווי. הגאון מהרש"ג – רבי שמעון גרינפלד אבדק"ק סמיהאלי, כותב על רבי יצחק אייזיק: "וידעתי שהיה מקובל גדול כמעט יחיד במדינה בחכמה זו" (שו"ת מהרש"ג, חלק א, או"ח סי' ל). מאוצר כתביו הרבים יצאו לאור רק הספרים: "תולדות יצחק" עה"ת, "דברי יצחק", ו"בית יצחק" על מסכת מגילה.
ו' דף בסופו של הספר: קונטרס עם שתי תשובות מאת הגאון רבי שלמה קלוגר.
[3], קכח, ו דף. 37 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. בדף לג קרעים עם הדבקות נייר ישנות. חותמות. כריכה חדשה.
ספר עץ חיים, תורת קבלת האר"י ז"ל מאת רבינו חיים וויטאל – המהרח"ו. לבוב, דפוס אברהם יהושע העשיל דראקר, תרכ"ה 1864.
העותק של הגאון הקדוש רבי שמואל פרנקיל מדאראג. בראש השער רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו: "חנני ה' בזה, הק' שמואל פרענקיל מב"ח". חותמות בעלות של חתנו הגאון רבי יעקב צבי כ"ץ אב"ד ה'-סאבאסלו.
הגאון הקדוש רבי שמואל פרנקיל (תקע"ה-חשון תרמ"ב), מגדולי הרבנים החסידיים בהונגריה, שנודע לצדיק נשגב ופועל-ישועות. תלמיד מובהק של בעל ה"דברי חיים" מצאנז. הסתופף גם בצילו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא. התגורר בקאמאדע (Komádi, הונגריה; על שמה כונה "ר' שמואל קאמאד'ער"), ובברטי-אויפאלו. היה רגיל לחתום "מב"ח", וכך הוא מוזכר בשער ספרו "אמרי שפר" [יש אומרים שפתרונו: מבית חלפון, ויש אומרים שפתרונו: מהר-חדש, על שם מגוריו בברטי-אויפאלו]. בשנת תרל"ד נתמנה לרב בעיר האיידו-דאראג שבהונגריה. ממנו יצאו שושלות חשובות של רבנים ואנשי-מעשה. על שמו ולזכרו הוקמו מוסדות התורה של חסידות דאראג בימינו.
[2], ב-צט דף. 36.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. חותמות. כריכה חדשה.
מעבר לשער דברי המביא לבית הדפוס, הכותב כי עריכת הספר והדפסתו נעשו על פי הוראותיו המפורטות של רבו ה"אדמו"ר הרב הצדיק הקדוש מזידיטשוב שליט"א".
ספר מראה יחזקאל ושערי ציון, שו"ת וחידושי סוגיות, מאת הגה"ק רבי יחזקאל פאנעט אב"ד קרלסבורג. מרמרוש-סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה 1875]. מהדורה ראשונה, בהוצאת בן המחבר האדמו"ר רבי מנחם מנדל מדעעש.
עם הסכמת ה"דברי חיים" מצאנז (המברך את קוני הספר: "...וכל אוהבי התורה והחרדים לדבר ה' יביאו ברכה לתוך ביתם ויקנו הספר בכסף מלא כפי אשר יושת עליו, וזכות המחבר הקדוש יעמוד לנו להושע במהרה...") והסכמת ה"ייטב לב" אב"ד סיגט (המברך את קוני הספר: "...ויקחו להם כל איש הספר במחיר אשר יושת עליו... ושפתי צדיק יהיו דובבות... ובעבור זה ימלא ה' כל משאלות הלבבות...").
בדף המגן הקדמי הקדשה בכתב-יד קדשו של המו"ל רבי מנחם מנדל האדמו"ר הראשון מדעעש (אינה חתומה): "ב"ה, ד"ד [דורון דרשה] לאפריון חתונת הבחור החתן המופלג החרוץ ושמן זית רענן כש"ת מה"ו אהרן צבי נ"י בן הרב המאה"ג [המאור הגדול] החקוק במורשי לבבי מה"ו עזריאל אייזק נ"י אבד"ק שאמקאט והגליל".
בדף השער חותמת של משרד הרבנות בטקנדורף, וחותמת של רבי לוי יצחק מיללער אב"ד נירעש. בדפי הספר מעט הגהות בכתב-יד. רשימות בכתב-יד בדף המגן.
המחבר, הגאון הקדוש רבי יחזקאל פאנעט אב"ד קארלסבורג ומדינת זיבנבירגן (תקמ"ג-תר"ה), מגדולי גאוני דורו. תלמיד מובהק של רבי מנדיל מרימנוב; מרשימותיו נדפס הספר "מנחם ציון" לרבו זה. בנו – מקדיש הספר שלפנינו – הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל פנט אב"ד דעעש (תקע"ח-תרמ"ה). בשנת תקצ"ז למד אצל ה"חתם סופר" בישיבת פרשבורג, והיה הבחור היחידי בישיבה שלבש בשבת מלבושי-משי חסידיים. רבו ה"חתם סופר" קירבו בחביבות רבה והיה מטייל עמו בכל ערב שבת ומשוחח עמו בלמוד [החתם סופר נהג לכנותו בכינוי החיבה "דער גאלדענער מאנדעל"]. בזמן לימודיו אצל ה"חתם סופר" זכה ל"גילוי אליהו" ונתן לו "שלום" כשהופיע בבית-המדרש בדמות עני. משנת תר"ב כיהן כאב"ד ארישאר ומשנת תרי"ח אב"ד דעעש. משנת תרט"ו בערך שימש כרב הראשי של חבל זיבנבירגן (טרנסילבניה). מחבר ספר "מעגלי צדק" על התורה וסדרת ספרי השו"ת "אבני צדק", "שערי צדק" ו"משפט צדק".
מקבל הספר: רבי אהרן צבי קלר (תר"כ-תרפ"ח), תלמיד בעל ה"חתן סופר". בשנת תר"מ נשא את בתו של רבי יעקב קופל ליכטנשטיין אב"ד בעטלען ומארוש-וואשרהלי. כיהן ברבנות בוואשרהלי ובטקנדורף. לאחר פטירת אביו רבי עזריאל אייזיק קלר בשנת תרס"ד, נתמנה למלא את מקומו ברבנות שאמקוט (אנצי' ליהדות רומניה, ב, עמ' 724-725).
[5], ב-קו, [3] דף. 37 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש, משוקמים בחלקם בדבק נייר. כריכת עור חדשה.
ספר סידורו של שבת, חלקים א-ב, ענייני קדושת השבת על דרך הקבלה והחסידות, ושו"ת בהלכה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ. מאהלוב (מוהילב על נהר דנייסטר), [דפוס צבי זאב בן דוד רבין שטיין, תקע"ג 1813]. מהדורה ראשונה. שער נפרד לחלק השני.
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
הספר שלפנינו נדפס טרם נסיעתו של בעל ה"באר מים חיים" לארץ והוא ספרו הראשון שראה את אור הדפוס והיחיד שנדפס בחייו. הספר נתקבל כאחד מספרי היסוד של תורת החסידות, ועד היום נאמרים בו שיעורים תמידין כסדרן. חסידים ואנשי מעשה תמיד קבעו וקובעים בו שיעורים כהכנה לשבת, כדברי המחבר הכותב בהקדמתו לספר: "כל ההוגה בחיבור הזה יהיה כוונתו רצויה ללמוד על מנת לעשות ולקיים... בכל שבת בשבתו יקבעו ללמוד לימוד אחד בחיבור הזה...".
כבר בשנים הראשונות לצאת הספר נתפרסם ונתקבל מאד. הרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ (בנו של המגיד מזלוטשוב) כותב בהסכמה לספרו "שער התפלה": "וכבר יצא לו מוניטין בספרו ספר סידורו של שבת כרך הנורא אור פני מלך חיים, כל הוגה בו שפתים ישק מנופת צוף ומטעמי החיים". רבי יהושע מאוסטרובה אמר על הספר: "לשונו הקדוש של רבינו מפתה כל יהודי ויהודי לעבודת השי"ת" (אור יקרות לרש"ח פרוש, ב, קעה).
בדף האחרון חותמת האדמו"ר רבי יצחק מבענדר (קצוצה): "יצחק ווערטהיים ---".
האדמו"ר רבי יצחק וורטהיים מבענדר (נפטר תרע"א), נכדו של האדמו"ר רבי אריה ליב מבענדר (בנדרי) שהיה אחיו של רבי משה צבי מסאווראן (שם משפחתם וורטהיים כשם סבם המפורסם רבי שמשון וורטהיימר מוינה). חתן האדמו"ר ר' יוסף מראדיוויל. נפטר בשנת תרע"א ושלושה ימים לאחר פטירתו נשרף בניין בית מדרשו. ספרו "בארות המים" יצא לאור מכתבי-ידו ע"י מכון בית אהרן וישראל (ירושלים, תשנ"ח). אדמו"רי בית בנדר היו קשורים לחצרות בית רוז'ין וסדיגורא לדורותיהם.
בדף השער חותמות (מטושטשות): "אברהם אביש סג"ל קאננער חופ"ק יאססי" – האדמו"ר רבי אברהם אביש קנר מטשחויב. אביו האדמו"ר רבי יעקב שמשון קנר ייסד את חסידות טשחויב. רבי אברהם אביש הוכתר לאדמו"ר בשנת תרפ"ט בבוטושאן, ולאחר מכן הקים את חצרו בעיר יאסי. לאחר מלחמת העולם השניה עלה לארץ ישראל וכיהן כאדמו"ר בעיר חיפה.
שני חלקים בכרך אחד; חלק ראשון חסר 6 דפים: [1], ב-יב; קח; [1], סד דף. חסרים [5] דפים לאחר דף השער של החלק הראשון, עם הקדמת המחבר לחלק זה, וחסר [1] דף בסוף החלק הראשון עם "דברי המעתיק והמסדר" ולוח הטעות. דפים ב-יב, עם הקדמת המחבר לחלק השני, נכרכו בראש החלק הראשון. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים וכתמים כהים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בדף השער של החלק הראשון ובשולי דפים רבים נוספים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. מספר דפים הושלמו מעותק אחר (בהם הדף האחרון עם חותמת האדמו"ר רבי יצחק מבענדר). חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר דברי חיים – חלק ראשון על התורה, וחלק שני על המועדים ועל מסכת בבא מציעא. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרל"ז-תרל"ח 1877. מהדורה ראשונה, בהוצאת "בני המחבר". שני חלקים בשני כרכים.
בשער הכרך הראשון חותמות בעלות של רבי "משולם זוסיא העשיל מבעלזא" – הרה"ק רבי משולם זוסיא השיל מקרילוביץ-אפטא (נפטר בגיל צעיר בשנות התר"ס בקירוב), בנו היחיד של האדמו"ר רבי יחיאל השיל מקרילוביץ-זינקוב-אפטא (תר"ג-תרע"ו). נתגדל בבית זקנו אבי-אמו האדמו"ר רבי יהושע מבעלז, ונשאר סמוך על שולחן זקנו הקדוש בבעלז אף לאחר נישואיו עם בתו של האדמו"ר מזידיטשוב הרה"ק רבי אליהו אייכנשטיין (תקצ"ז-תרל"ח). היה לומד בחברותא עם בן-דודו האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, שהיה מזכירו לטובה ומפליג מאד בשבחו (אלפסי, הרב מאפטא, עמ' 193). נפטר בגיל 22 בחיי אביו, והשאיר אחריו בת אחת – אשת האדמו"ר רבי משה צבי טברסקי מטולנא (תר"ן-תשל"ב). אחת מאחיותיו היתה אשת הרה"ק רבי ישעיה הלברשטאם מטשכויב, בנו הצעיר של בעל ה"דברי חיים" מצאנז.
בכרך השני: חתימות ורישומי בעלות שונים, ורישומי לידות משנות התר"מ-התר"ס.
ספר "דברי חיים" על התורה ועל המועדים נדפס לאחר פטירת המחבר. בהקדמת החיבור על התורה כותבים הבנים על אביהם המחבר הקדוש ועל יום פטירתו: "...נודע ומפורסם... רוב קדושתו וצדקתו, אשר הקדיש כל ימיו לתורה ועבודה בדבקות ויראה גדולה במסירת נפש ממש, מנעוריו עד... אשר ראו עינינו ביום פטירתו... כי קידש עצמו כשרפי מעלה ביחודים והתלהבות גדול, לא פסק רגע עד אשר דבקה נפשו באור עליון...". בסיום ההקדמה כותבים בני המחבר על צוואת אביהם להדפיס את הספרים הללו: "...ואנחנו בני אבינו המחבר הקדוש אדמו"ר זצללה"ה השתדלנו בהדפסת זה החיבור, כי כן ציוה עלינו קודם פטירתו, להדפיסו ולהוציאו לאור בקרוב, וזכות אאמו"ר בעהמ"ח הקדוש יגן עלינו ועל כל בני ישראל, שיתרומם קרן התורה והיראה, ושיושפע לנו שפע ברכה והצלחה, ולכל אחינו בני ישראל".
בהקדמת החלק השני מוסיפים בני המחבר לספר על כך שאביהם, בעל ה"דברי חיים", למד מסכת בבא מציעא "בעיון רב בחבורת תלמידים גדולי תורה, יותר מעשרים שנה, וחידש חידושים נפלאים...". בנוסף, הם כותבים על חידושי התורה של אביהם, שנכתבו על דרך הנגלה והנסתר: "שמענו מפיו הקדוש שגם בפלפול ההלכות לא אמר שום דבר רק אשר יוצדק חידוש זה גם לפי הקבלה ליחודים".
כרך ראשון: [3], ב-פד, [5] דף. כרך שני: [2], עב; מח דף. 23.5 ס"מ. מצב כללי טוב. נייר יבש ושביר. כתמים וקרעים. מרבית הדפים במצב טוב. חותמות. כריכות עור חדשות.