אוסף מכתבים בכתב יד וחתימות רבנים ושוחטים, ליטא ונורבגיה, כסלו תרע"ה עד אלול תרצ"א:

תעודות "סמיכה" לשוחט רבי יצחק בלוך (ב"ר שמואל בלוך שו"ב, מהעיירה ז'יים הסמוכה ליאנובה, ליטא), שכבר בבחרותו כיהן כשו"ב, לאחר נישואיו בשנת תרפ"ב בקירוב, נסע בשנת תרפ"ז בערך לכהן כשו"ב וכלי-קודש בעיר לנדסקרונה (Landskrona), שבדיה], ולאחר השואה בעיר אומהא (Omaha, נברסקה, ארה"ב).

* מכתב בחתימת שלשת השו"ב ביאנובה, המאשרים כי בדקו את "הבחור המופלא" בהלכות שחיטה ובשחיטה מעשית, בחתימות: "ראובן שולמאן שו"ב דפה"; "דוב ליב ב"ר זאב דאנגעל[?] שו"ב דפה" ו"אברהם ב"ר שמעון ליפשיץ שו"ב". יאנאוווא, א' כסלו תרע"ה [1914].

* מכתב "סמיכה" לשוחט, בכתב ידו, חותמתו וחתימתו של רב העיר יאנובה רבי חיים יצחק שילמאן "חיים יצחק בהרב ר' משה יחיאל, החופק"ק יאנאווא". יאנובה (הסמוכה לקובנה), כ"ח כסלו תרע"ה [1914].

* מכתב סמיכה, בכתב ידו, חותמתו וחתימתו של רבי "ניסן עובדיא בן א"א יהודא דוד החונה בפ"ק ווענדזיגאל" [רבי ניסן עובדיה רוזנסון, רב העיירה ואנדז'יוגאלא, מחוז קובנה].

* מכתב רבי אברהם דוב טערנא[?] אב"ד יאסווען, ומכתב ראש ועד הקהילה וחותמתו, המאשרים כי הבחור המופלג מר יצחק ב"ר שמואל בלאך מעיר זוים, היה שו"ב בעירם קרוב לשתי שנים והיו "שבעי-רצון ממלאכתו מלאכת הקודש הן משחיטתו והן מבדיקתו, והוא שו"ב אומן כאחד השוחטים בישראל". יאסווען (יוסוואיניאי, מחוז קיידאן), ניסן תרפ"א [1921].

* מכתב סמיכה בחתימות שלשת ראשי המו"צים בקובנא, המאשרים את יראתו ומומחיותו של השו"ב ר' יצחק בלוך, שכיהן כמה שנים בעיירה פעטערשיין הסמוכה לקובנה – בחתימות: רבי "דוב צבי ביליצקי מו"צ פה פלאן חדש" בקובנה, רבי "זלמן מרגליות מו"צ דפה" (זקן המו"צים בקובנה, מו"צ בפרבר קרמליטא) ורבי "גרשון גוטמאן מו"צ דפה" (ר"מ בישיבת ר' הירש'ל לוויטן בסלבודקה), עם חותמת: "חותם בית דין...". קובנה, סיון תרפ"ז [1927].

* מכתב סמיכה, בכתב ידו וחתימתו של רבי שלום יצחק לעוויטאן אב"ד אוסלו (נורבגיה), הכותב בחתימתו "ומצו"פ לק"ק שוועקשנא, ליטא יצ"ו". אוסלו, "א' נצו"י" [י"ז אלול] תרצ"א [1931 – רבי שלום יצחק לוויטן, מרבני ליטא, אב"ד מאיישאד ליטא, כיהן ברבנות באוסלו, ובשלהי שנת תרצ"א נבחר לכהן ברבנות שוועקשנא וחזר לארץ מולדתו ליטא].

6 מכתבים. גודל ומצב משתנה. טוב עד בינוני. קרעים ובלאי. במכתבי רבני קובנה בלאי רב וקרעים חסרים.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי צבי הירש פרבר מראשי הרבנים בלונדון (על נייר מכתבים שלו עם התוארים: "רב לקהלות ישרון" בלונדון ו"מזכיר הכבוד" של "ועד הרבנים דפה ק"ק לונדון"). לונדון, ער"ה תר"צ [אלול תרפ"ט 1929].

נשלח אל רבי יצחק בלוך [שכיהן כשו"ב וכלי-קודש בעיר לנדסקרונה (Landskrona), שבדיה], אודות הפולמוס על כשרות המקווה בעירו, וכה הוא כותב לו: "באשר אינני מכיר את מעלת כבוד הרה"ג האב"ד בעדתו שליט"א, לכן הנני מבקש מכתה"ר להודיעו אם אמת הדבר ששמעתי בהיותי בווין בכנסי' הגדולה, שיש חשש גדול על המקוה שלכם, וספק בני נדה רח"ל, וכי הרה"ג אינו אומר לא מותר ולא אסור". הרב פרבר כותב בחריפות: "כי דבר זר כזה קשה להאמין על רב גדול כמותו, כי מה יועיל במה ששותק, הלא כל האחריות עליו, וכל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נתפס ח"ו בעון כל העיר, ואם נמצאו מי שהתירו, מי המה? היתכן לסמוך על דברי שטות במקום איסור כרת נורא מאד, ובני נדה שאי אפשר לתקנם...". בהמשך המכתב הוא כותב התנצלות אם יתברר ש"השמועה ששמענו... איננה אמתית, אז כל דברי האמורים, בטלים ומבוטלים". בשולי המכתב הוא מוסיף: "כל קהילה שאין בה מקוה איננה קהילה כלל ועל הרב לברוח משם – או יבנה תומ"י מקוה כשרה".

הגאון רבי צבי הירש פרבר (תרל"ט-תשכ"ז, 1879-1966), מגדולי הרבנים באנגליה. נולד בסלבודקה, למד אצל הגאון רבי יצחק אלחנן, ואצל רבי יצחק בלאזר ורבי נפתלי אמסטרדם תלמידי רבי ישראל מסלנט. בשנת תר"ע בא לאנגליה ובמשך למעלה מחמישים שנים היה לאחד מעמודי התווך של היהדות החרדית בלונדון ובאנגליה. בתחילה כיהן כר"מ בישיבת מנצ'סטר, ולאחר כמה שנים עבר לכהן ברבנות במערב לונדון. ייסד את "ועד הרבנים החרדים" בלונדון. נודע בבקיאותו בש"ס ופוסקים והיה דרשן נפלא. מספריו: "כרם הצבי" "חקרי הלכות" "שיח צבי" ועוד.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 26 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי, קמטים וסימני קיפול. קרעים קלים בסימני הקיפול.

שלשה מכתבים מרבי אברהם מ"ש פראנקל, נשיא "הלשכה האורתודכסית" של קהילות הונגריה ומראשי "כולל שומרי החומות". [בודפסט, חנוכה תרפ"ט/ תשרי וחשוון תרצ"א 1928-1930].

המכתבים נשלחו לירושלים, אל רבי יעקב פראגר מ"בתי אונגרין". המכתבים כנראה עוסקים בעניני "כולל שומרי החומות", ובשלשתם מוזכר "הרב הגאון הנשיא מפ"ב נ"י" [הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג נשיא "כולל שומרי החומות"].

רבי אברהם (Adolf) מ"ש פראנקל" )תר"כ-תרצ"ז(, ממנהיגי הרבנים בהונגריה. תלמיד ה"שבט סופר" ומשנת תרס"ה ראש הלשכה האורתודוכסית הארצית בבודפשט, ומראשי "כולל שומרי החומות" לעניי ארץ ישראל.

3 מכתבים. שניים מהם על נייר מכתבים רשמי, והשלישי [2] עמודים על דף רגיל. גודל ומצב משתנה (מצב כללי טוב). כתמים וסימני קיפול.

מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של הרב מקריניק הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי. צפת, כ"ח אלול תש"ו [1946].

נשלח ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. נכתב בשבוע האחרון לימי חייו של הרב מישקובסקי, לאחר שהוא חזר מותש ממסעו באירופה, ונשלח למנוחה בצפת, אולם ביום השבת ג' בתשרי תש"ז, לקה בליבו ונסתלק לבית עולמו.

הרב מישקובסקי מספר על תלאות הדרך, על האוירון שאיחר ועל שבעקבות כך לא הספיק להגיע לשבת לתל אביב. הוא כותב על סיבת נסיעתו לצפת: "בשובי סבבוני אנשים ידידים ומוקירים, ולפי פקודת הרופאים נסעתי לצפת להנפש מעט מרוב נדודי, אולם זה ימים אחדים שיש לי חום ואני מוטל במטה, יהי זה לכפרת עון, ואני רק תפלה כי אוכל ללכת להתפלל בצבור, וד' ישמע לתפלותינו".

רבי חזקיהו יוסף כותב על הפגישות הציבוריות שניהל לאחר שובו לארץ: "בימים האחדים אשר הייתי בירושלם עה"ק, היתה אספת ועד-הפועל של ועד הישיבות בביתו של מרן הגרא"ז מלצר שליט"א, ומסרתי דו"ח מכל הנעשה בלונדון, ואת פעולותיו הכבירות במסירות נפלאה להצלחת המגבית". הוא ממשיך בברכות רבות לשנה טובה: "...ויבורך בברכת ברוך אשר יקים את דברי התורה, להתברך מד' הטוב, ביום הרת עולם, בשנת חיים ושלו'[ם], שנת ישועה ונחמה, שיבת בנים לגבולם בּנַחם ד' עמו ונחלתו...".

הגאון רבי חזקיהו יוסף יצחק אבא מישקובסקי אב"ד קריניק (תרמ"ד-ג' תשרי תש"ז), גאון מופלג בתורה ואיש רב-פעלים. בנו של הגאון הקדוש רבי חיים אריה אב"ד סטאוויסק וחתנו של הגאון הצדיק רבי יצחק (ר' איצל'ה) בלאזר. בשנת תרס"ד עלה לירושלים ושהה בצל חותנו הגדול, ולאחר פטירתו חותנו קיבל את תפקידיו כממונה "כולל ווילנא" ומראשי "ועד הכללי". בשנת תרע"ג (לאחר פטירת רבי שמואל סלנט ורבי חיים ברלין) נסע רבי חזקיהו לחו"ל בקשר למינוי רב לעדת האשכנזים בירושלים. בסופו של דבר נשאר רבי חזקיהו בחו"ל, ולאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרבה של קריניק. ברוב פקחותו היה רבי חזקיהו יוסף איש-אמונו ויד-ימינו של רבי חיים עוזר בפעילותו הציבורית במשך שנים רבות, בהקמת "ועד הישיבות" ובכל ענייני הציבור שניהלם בחכמה ובתבונה. בתקופת השואה הגיע לארץ ישראל, הקים בה מחדש את "ועד הישיבות", ועסק בפעילות הצלה מן הגיטאות ומשלוח חבילות לגולים בסיביר. לאחר המלחמה יצא במסעי שליחות לחו"ל בפעילותו להצלת "שארית הפליטה", להצלת ילדי ישראל מן המנזרים, ולתקומת התורה ברחבי תבל.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אייזיק שר, ראש ישיבת "כנסת ישראל – סלבודקה" בבני ברק. בני ברק ערב סוכות תשי"ב [תשרי 1951].

נשלח לירושלים אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי "ר"מ בישיבתינו כנס"י בב"ב יצ"ו" [לאחר עלייתו לארץ ישראל באותה שנה, מונה הרב אברמסקי לר"מ וראש ישיבה בישיבת סלבודקה בבני ברק, והיה מגיע מדי שבוע למסור "שיעורים כלליים" לבני הישיבה].

רבי אייזיק מברך בברכת החג את הרב והרבנית ובני משפחתם: "אשמח לקדם פניו בברכת החג, תתברכו בחג שמח, כי יהי' השי"ת עמכם להשביע נפשכם בְּשֹׂבַע שמחות ככל משאלות לבבכם, בבריאות טובה ומנוחת הנפש ושלות הרוח ועליה מעלה מעלה בתורה ובגדולה...".

הרב שֶׁר כותב להרב אברמסקי על המסכת אותה אמורים ללמוד בישיבה בזמן החורף: "בטח קבל הדר"ג הט"ג [הטלגרמה, מברק] שלנו שנשלח מחתני הגנ"י [הגאון נרו יאיר, רבי מרדכי שולמן] מסכת בבא מציעא, וכבר התחילו הבחורים ללמוד ב"מ כרצונכם הטוב, והשי"ת יצוה ברכתו והצלחתו בישיבה ככל אשר עם לבבו, ידידו רב מכבדו ודוש"ת, המצפה לישועת ה' יצחק אייזיק שר".

בשולי המכתב הוא מוסיף לספר כי חתנו הגאון נרו יאיר [רבי מרדכי שולמן, שכנראה שהה אז בחו"ל] דורש שלומו במכתביו, וכנראה יחזור לארץ ו"יבא לראשית הזמן בעזהשי"ת...".

הגאון רבי יצחק אייזיק שֶׁר (תרל"ה-שבט תשי"ב), גאון מופלג, מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ישיבות הלוסק, ולוז'ין, סלוצק וסלבודקה. לאחר נישואיו עם בתו של "הסבא מסלבודקה" רבי נתן צבי פינקל, נסע ללמוד כמה שנים בישיבת קלם. כיהן בראשות ה"כולל" בקובנא וכר"מ בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה. לאחר עלייתם של חלק מבחורי ישיבת סלבודקה להקים את הישיבה בעיר חברון, מונה רבי אייזיק לתפקיד ראש הישיבה בישיבת סלבודקה בליטא. בפרוץ השואה הוא שהה בשוויץ, משם הוא עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם הרבה בהרבצת יראה ומוסר. בשנת תש"ו הקים מחדש את ישיבת "כנסת ישראל – סלבודקה" בבני ברק, בשכונת "גבעת רוקח", וחנוכת הבית הייתה בקיץ תש"ז.

כאשר מקבל המכתב הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), עלה בשנת תשי"א מלונדון לארץ ישראל, נתבקש הרב אברמסקי ע"י ראשי הישיבה רבי אייזיק שֶׁר וחתנו רבי מרדכי שׁוּלְמַן, לבוא לכהן כראש ישיבה ור"מ בישיבת סלבודקה בבני ברק.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב.