מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי מרדכי פנחס טייץ רבה של אליזבט ניו ג'רסי, "יום א' וירא תש"י" [חשוון 1949].

נשלח ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. בתחילת המכתב הוא מזכיר את ביקורו "בצל הדר"ג שליט"א יחד עם ידידי הרב פיינשטיין שליט"א בשנת תש"ה". עיקר המכתב נסוב בשאלה בסוגיא עיונית בדברי התוספתא בדיני "מזוזה שתלאה במקל".

הגאון רבי מרדכי פנחס טייץ (תרס"ח-טבת תשנ"ו), מגדולי הרבנים בארה"ב. נולד בלטביה, ולמד בישיבות ליטא: פוניבז', סלבודקה וטלז. היה תלמיד ומקורב של רבני דווינסק בעל ה"אור שמח" והגאון מרוגאטשוב, שרבי פנחס היה עזור לו בעריכת ספריו ה"צפנת פענח". בתחילת שנת תרצ"ד נסע לארה"ב עבור מגבית לישיבת טלז יחד עם הרב אליהו מאיר בלוך. בשהותו בארה"ב הוצע לו השידוך עם בתו של רבי אלעזר מאיר פרייל, רבה המנוח של אליזבט ניו ג'רסי, ולאחר נישואיו עלה על כס רבנותו באליזבט. נודע כאחד מגדולי הרבנים בארה"ב, עמד בנשיאות "אגודת הרבנים", ולימים הקים יחד עם הגאון רבי יעקב קמנצקי את "מרכז הרבנים", עבור הרבנים הצעירים בוגרי ישיבות ארה"ב. בשנות ה-50 החל למסור שיעורים קבועים בתלמוד ברדיו בארה"ב, בתכנית "שיעור הדף" שהתקיימה קרוב ל-35 שנה. הקליט גם שיעורים עבור "קול ציון לגולה". בשנות ה-60 וה-70 נסע בשליחויות מצוה לארצות שמעבר למסך הברזל הקומוניסטי, והירבה שם תורה ויהדות. לתולדותיו נכתב הספר "ושמחת בחייך – תולדותיו וחזונו של הרב מרדכי פינחס טייץ" (ירושלים, תשס"ו).

[1] דף. נייר מכתבים רשמי, כ-27 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב-בינוני. כתמים, סימני קיפול. קרעים חסרים בשולי הדף עם פגיעה מזערית בטקסט בראש עמ' 2.

מכתב בכתב-יד, מאת הנהלת המגבית המשותפת לשני מוסדות התורה והחסד בירושלים – "תלמוד תורה הכללי וישיבת עץ חיים הגדולה", ו"בית החולים הכללי בקור חולים האספיטאל", חתום בידי שישה מגבאי שני המוסדות ובחותמותיהם. ירושלים, י"ג טבת תרס"ז [1906].

המכתב נשלח אל השד"ר רבי שמואל ברוך הכהן, "ציר אמונים באמעריקא", בענין העלאת משכורתו וזירוזו "בעבודת הקודש". בסופו הרבנים מברכים אותו: "כי יראה ברכה במעשה ידיו, חפץ ה' בידו יצליח להרבות הטובה והברכה לעמוד התורה ובציון והיכל החסד והרחמים בעיר קדשנו".

המכתב חתום בידי רבני ומנהלי המוסד "עץ חיים" – רבי אריה ליב ראשקעס, רבי אריה ליב בהרא"ד [הרשלר, רבי לייב דיין] ורבי יחזקאל ליפשיץ, ובידי רבני וגבאי המוסד "בקור חולים" – רבי יואל משה סלומון, רבי [שרגא] פייטיל ברמאן ורבי אשר אליעזר לעווי. לצד חתימותיהם מופיעות חותמות דיו רשמיות של שני המוסדות – "עץ חיים" ו"בקור חולים".

רבי אריה ליב ראשקס (תקצ"ח-תרע"ד), גאון נודע, מגדולי רבני ווילנא וירושלים. חתן הגאון רבי שמעון זרחי אב"ד טבריג בעל "נחלת שמעון". כיהן כאב"ד שניפשוק, מפרברי ווילנא. מחבר "אבן לשם בדביר" – ביאורים על ספר ראב"ן (ירושלים תרע"ג). חתנו רבי מאיר באסין מילא את מקומו ברבנות שניפשוק, לאחר שעלה לירושלים (ואחריו כיהן במשרה זו חתן-חתנו, רבי ישראל זאב גוסטמן, שלימים הקים את ישיבת ראמייעלס בירושלים).

רבי לייב דיין – רבי אריה ליב הרשלר (נפטר תרע"ז), מחשובי הדיינים בירושלים. תלמידו של רבי שלמה זלמן בהר"ן בתורה ובעסקנות. היה ממייסדי שכונות "בית ישראל" ו"גבעת שאול". חבר בית המשפט הממשלתי שהיה מורכב מהפחה הטורקי, מהקאדי המוסלמי, מהאפטריארך היווני ומרבי ליב היהודי, שייצג בחכמה ובפקחות רבה את עניני הציבור היהודי בעיר]

רבי מאיר יחזקאל ליפשיץ (נפטר תר"ע), בן הגאון רבי ברוך מרדכי ליבשיץ אב"ד נובהרדוק ושעדליץ, בעל ה"ברית יעקב" (תקס"ט-תרמ"ה). רבי יחזקאל התגורר באורלע (אורליה, הסמוכה לסטוצ'ין ולנובהרדוק) ונודע כתלמיד חכם נכבד. בסוף ימיו עלה רבי יחזקאל לארץ ישראל והתיישב בירושלים, בה נמנה בין ממוני מוסדות הציבור בעיר.

רבי יואל משה סלומון (תקצ"ח-תרע"ג), סופר, עורך ומדפיס, שד"ר היישוב ומעסקניה החשובים של היישוב היהודי הישן בארץ ישראל במאה הי"ט. למד תחילה בישיבת עץ חיים בירושלים, ולאחר נישואיו נסע ללמוד תורה בישיבות ליטא. היה מפורצי חומות ירושלים, ממייסדי שכונות נחלת שבעה ומאה שערים וממייסדי פתח תקוה. הקים בית דפוס בירושלים וערך והוציא לאור את עיתון "הלבנון".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים בשוליים ובקווי הקפל. רצועת דבק סלוטייפ בגב לחיזוק.