ספר "קונטרס מחידושי מרן רי"ז הלוי – על עניני קה"ח [רמב"ם הלכות קדוש החודש], יומא וסוכה, מאת רבנו הגדול אור ישראל וקדושו רשכבה"ג מרן יצחק זאב הלוי... סאלאווייציק, אב"ד ור"מ בעיר בריסק". ירושלים, [דפוס התחיה], תשרי תשכ"א [1960]. מהדורה ראשונה, בהוצאת "בני הגאון המחבר זצוקללה"ה בירושלם תובב"א". בהקדמת "בני הגאון המחבר זצוקללה"ה" הם כותבים כי הספר נדפס כעבור שנה "מיום המר והנמהר שהורמה העטרה... וכבה אורו של עולם". "הננו נותנים בזה ברכה לפני תופסי התורה... ומבקשי אמת, קונטרס מכתי"ק, מהם דברים שהיו מוחלטים אצלו להדפיס, ומהם דברים אשר כתבם דרך למודו, ולא נדע אם הי' בדעתו להדפיסם... ישוטטו בהם רבים ותרבה הדעת ללמוד בדרך ההבנה והעמקה וישרות הסברא, לאסוקי שמעתתא לאמיתה של תורה...

ספרו הראשון של הגרי"ז מבריסק, שנדפס לאחר פטירתו, ע"י בניו הגאונים ראשי ישיבות בריסק בירושלים. הספר שלפנינו מיוחד בכך, שכל הדברים שבו נדפסו מתוך עצם כתב-יד קדשו של מרן הגרי"ז מבריסק, ולא מהרשימות של בניו ותלמידיו שבוקרו על ידו – שמהם נדפס הספר ספרו המפורסם על הרמב"ם "חידושי מרן רי"ז הלוי" שנדפס בשנת תשכ"ג.

מרן הגרי"ז הקפיד מאד שלא לפרסם בדפוס את חידושי תורתו כמות שהן, גם ספרו הגדול על הרמב"ם נערך ע"י מרן הגרי"ז ובניו בדקדוק רב, דקדוק-אחר-דקדוק בכל תג ותג, עד שהכינוהו לדפוס כסולת מזוקקת. כל מילה בספר נכתבה בכובד ראש ונערכה לדפוס לאחר בדיקה מחודשת של ניסוח הדברים באופן המדויק ביותר של ההעמקה בסוגיות ובירורן. "חלק הארי מן הספר נכתב במרוצת השנים על ידי בני מרן זצ"ל שהיו שומעים מפיו את הדברים ומעלים אותם על גבי הכתב מילה במילה כאשר הכתיב להם, למעט ארבעה שאותם כתב מרן זצ"ל עצמו עוד בהיותו בבריסק ...הכתיבה היתה אורכת שעות ארוכות, כשמרן זצ"ל נעצר לא אחת ומעיין זמן רב בגמרא פלונית ובלשונות הרמב"ם השייכים, ומדקדק הדק היטב בנוסח הכתיבה. לאחר שהיה הכותב מסיים את כתיבת הענין, היה מבקש הימנו להראות לו את הכתוב ('ווייז מיר וואס דו האסט געשריבן'), ואז היה מוחק מילה או שנים באיזהו מקומן, גורע ומוסיף במקומות שראה בכך צורך..." (ש"י מלר, הרב מבריסק, ב, עמ' 226-227).

[3], ג-לה דף. 24 ס"מ. מצב טוב. חתימת בעלים בדף המגן. כריכה מקורית, מעט פגומה.

מעניין לציין כי בעמוד שמעבר לשער מופיע שם מקום הדפוס: "נדפס בארץ-ישראל – Printed in E. Israel" [בהתאם להשקפת עולמו של הרב מבריסק ו"העדה החרדית", וכביטוי אי-הכרה בריבונותה של מדינת ישראל הציונית על ירושלים ו"ארץ ישראל"].