Liste der öst. Ung. Unterthanen im Saffed [רשימת בעלי-החסות האוסטרו-הונגרים בצפת], פנקס בכתב-יד (12 עמ' כתובים). צפת, 29 במאי 1885. גרמנית.

רשימה שמית של 147 מתושביה היהודיים של צפת בשלהי המאה ה-19, נתיניה של האימפריה האוסטרו-הונגרית. בעמוד האחרון חותמת רשמית של "כולל אוסטריה" בצפת ("חותם ק"ק אשכנזים אנשי כולל עסטרייך פ"ח עה"ק צפת תוב"ב– צפת"), וחתימות וחותמות (באותיות עבריות ולטיניות) של שלושה מממוני "כולל אוסטריה" בצפת:
• "משה צייגער חר"ג מצפת – M. Zeiger Charag in Safeth". משה צייגר חר"ג (1824-1909), מראשי הממונים של "כולל אוסטריה", איש ציבור ומנכבדי הקהילה החסידית בצפת. נציגו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ ב"כולל אוסטריה". נולד ביארצ'יב שבפולין לאביו יוסף צבי גייגר, והתיישב בשנת 1838 בצפת. נישא לגיטל נכדת ר' גבריאל שטאק-אשכולות, והוסיף בעקבות כך לשם משפחתו את הכינוי חר"ג [="חתן ר' גבריאל"]. נכדו הוא האמן יוסף צבי גייגר (1870-1944) מצפת (חותמתו מופיעה בעמוד הראשון – עמוד ריק).
• "ישכר בעריש ליסטמאן – Berisch Lüstman – ממונה דכולל אוסטרייך בעה"ק צפת ת"ו". יששכר דוב בער לוסטמן (מכונה דוב [בעריש] סאניקער), נולד בסאנוק שבאימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1816. התיישב בצפת בשנת 1868, וכיהן כנציג יהודי לבוב ב"כולל אוסטריה".
• "יעקב במ' מרדכי הלוי מראזינטאב בעה"ק צפת" / "Jacub Fridfertig". יעקב ב"ר מרדכי פרידפרטיג מרוזינטוב (1818-?), עלה לארץ ישראל בשנת 1860 והתיישב בצפת. כיהן במשך שלושה עשורים כממונה מטעם כולל ויז'ניץ ב"כולל אוסטריה".
תחת חתימות וחותמות שלושת הממונים מופיעה חותמת דיו רשמית של הסוכנות הקונסולרית של האימפריה האוסטרו-הונגרית בצפת, לצד חתימת ידו של הסוכן הקונסולרי יוזף מיקלסביץ' (Josef Miklasiewicz, 1825-1907).
[12] עמודים כתובים (ועוד ארבע עמודים ריקים), 29 ס"מ. מצב טוב. קו קיפול אנכי. קרעים קלים בשוליים. כתמים ורישום בעט בעמודים הריקים.

עשר גלויות בעלות הקשר ציוני; שלוש מהן בכתב-ידו של היינריך לווה והיתר בכתב-ידם של עולים וציונים ברחבי הארץ ובאירופה. יפו, רחובות, המושבה כנרת, ברלין, יקטרינוסלב ומקומות נוספים, המחצית הראשונה של המאה ה-20. עברית ומעט גרמנית.

1-3. שלוש גלויות מאת היינריך לווה לילדיו (עברית; כתובות בכתב מרובע ומנוקד בחלקו). בהן גלויה עם דרישות שלום משני חלוצים במושבה רחובות (הוצאת "י. בן-דוב בבצלאל", עם תמונת המושבה) וגלויה עם מכתב נוסף בגרמנית לאשתו (עם תמונת דיוקן של לווה). נשלחו מברלין, ממל ופורט סעיד, שנות העשרה והעשרים.
4. גלויה רוסית לא מחולקת: מכתב ששלח החלוץ דוד יזרעאלי (רובין) מיקטרינוסלב אל המושבה מנחמיה בשנת 1905 – הבטחה לעלות לארץ ישראל (יזרעאלי הגיע למושבה באותה השנה והצטרף כפועל-פרדס לפועל דוד גרין, לימים דוד בן גוריון).
5-10. שש גלויות שנשלחו מאת עולים ופעילים ציוניים (חלקן עם תמונות מארץ ישראל וחלקן עם תמונות השולחים): יפו, המושבה כנרת, קובנה, באזל ועוד; בהן גלויה רשמית מהקונגרס הציוני ה-22 (באזל, 1946).
9X14 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. כתמים, מעט קילופים ופגמים קלים.
מקור: אוסף משפחת רימון.

Atlas der jüdischen Welt [אטלס העולם היהודי], בעריכת דוד (דיוויס) טריטש. הוצאת Orient, ברלין, [1926]. גרמנית.

ששה-עשר לוחות צבעוניים (שלושה מתוכם מקופלים), ובהם מפות, תרשימים וטבלאות עם מידע מגוון אודות הישוב היהודי בארץ ישראל והאוכלוסייה היהודית ברחבי העולם (בארצות הברית, באימפריה הבריטית ובלטביה בפרט). עותק שלם (עם רשימת הלוחות), בתיקייה המקורית.
נדיר. עותק אחד בלבד רשום ב-OCLC (בעותק זה 15 לוחות; שנת ההוצאה המופיעה ברשומה: 1925).

[1] דף (רשימת הלוחות), [16] לוחות נפרדים. 38X25 ס"מ עד 75X38 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים קלים בשוליים. קרעים קלים בשולי אחד הלוחות. כתמים בתיקייה. קרעים קלים לאורך השדרה.

• מצורף לוח נוסף – הדפסה חלקית, בדיו שחורה, של מפת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל (משלבי ההדפסה המוקדמים; בראש הלוח רישום בגרמנית). הגרסה המלאה של המפה, מודפסת בשחור ובאדום, נמצאת באטלס שלפנינו (הופיעה גם ב"אטלס כלכלי של ארץ ישראל"; ראו פריט קודם).
41X72 ס"מ. סימני קיפול. כתמים ופגמים קלים.

דוד (דיוויס) טריטש (Davis Trietsch, 1870-1935), עורך, סופר ופעיל ציוני, יליד גרמניה, היה חבר הוועד הפועל הגדול של ההסתדרות הציונית וחבר הפרקציה הדמוקרטית (סיעה אופוזיציונית בהסתדרות הציונית שהציגה אלטרנטיבה לדרכו של הרצל). מעורכי הירחונים Ost und West ו-Palästina, מחבר השנתון Palästina Handbuch, וממייסדי ההוצאה Jüdischer Verlag.
טריטש הקדיש חלק ניכר מזמנו לשאלת ההתיישבות היהודית. כבר בסוף המאה ה-19 הציע ליישב יהודים באי קפריסין; בראשית המאה ה-20 שב והעלה הצעה זו כחלופה לתוכנית אוגנדה הבריטית (לה התנגד נחרצות). מאוחר יותר פעל לעידוד ההגירה היהודית לארץ ישראל. תוכניתו ליישוב הארץ הציבה את התעשייה והמסחר כבסיס כלכלי למפעל ההתיישבות, תוך הקמת ערי-גנים בעלות בתים קטנים וגינות ירק. טריטש עצמו היגר לארץ ישראל ב-1932.