כריכת כסף מפוארת ומעוטרת, נושאת כתובות הקדשה. [האימפריה העות'מאנית, אולי בולגריה, תקע"ח 1818; כתובת נוספת משנת תרנ"ו 1896].
כסף (אינו חתום) יצוק, גזור, רקוע וחקוק.
כריכה מפוארת לספר (מחזור או סידור תפילה), מעוטרת בשני צדדיה במוטיבים צמחיים, בדגם סימטרי האופייני למלאכת העיטור של האימפריה העות'מאנית, ולעיטורים שהוטבעו על כריכות-ספרים עות'מאניות.
על השדרה, המחולקת לשישה מלבנים, מופיעה כתובת הקדשה רקועה באותיות מסוגננות: "זכיתי לי לעבודתו יתברך / אני אבחור וחשוב כה"ר מרדכי בכר / אשר ביטי יצ"ו שנת התקע"ח". בחזית ובגב הכריכה חקוקה כתובת מאוחרת יותר (של בעלים שני, אברהם שלמה ראובן): "אברהם שלמה / 5656 [תרנ"ו 1896]" (בחזית) ו"ריאובין [ראובן] הי"ו" (בגב).
משפחות בשם ביטי וראובן חיו בעיר סקופיה שבבולגריה (Skopje, כיום בירת מקדוניה הצפונית). ייתכן כי מקורה של הכריכה בעיר זו, אשר ההתיישבות היהודית בה החלה כבר במאה ה-3 לספירה.
עיטורים בסגנון דומה מופיעים גם על גבי תשמישי קדושה מהאימפריה העות'מאנית, בהם טסים וכתרים לתורה, פרוכות, מפות רקומות וכדומה. עם זאת, כריכות כסף יהודיות מהאימפריה העות'מאנית אינן מצויות, ובייחוד כריכות כסף ברמת הידור גבוהה כמו זו שלפנינו (ידועות דוגמאות בודדות בלבד).

גובה: 17.5 ס"מ, רוחב: 12.5 ס"מ, עובי: 4 ס"מ. מצב טוב. ללא ספר.

ספרות ותערוכות:
1. יהודי ספרד באימפריה העות'מאנית. ירושלים, מוזיאון ישראל, 1989.
2. The Sephardic Journey: 1492-1992, edited by Marc Engel, Shalom Sabar and Chaya Benjamin. New York, Yeshiva University Museum, 1992, p. 225, no. 136.
3. Reise an kein Ende der Welt. Vienna, Jüdisches Museum Wien, 2001, pp. 74-75.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 025.001.009.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 3900.

Juifs Polonais, צלחת מעוטרת בדמויות יהודים פולנים. פריז, [1816-1820 בקירוב].
פורצלן (Hard-paste porcelain), צבוע, מוזהב ומזוגג; חתום בגב באות M, ובחותמת יצרן (דהויה וקשה לפענוח) – כנראה: M.ture de MADAME. / Duchesse d'Angouleme / P.L. Dagoty E. Honore / a Paris"".
במרכז הצלחת, על רקע לבן, מופיע איור של שני יהודים שקועים בשיחה בשדה פתוח, עוטים תלבושות האופייניות ליהודי פולין בראשית המאה ה-19. תחת האיור מופיעה כתובת באותיות מוזהבות: Juifs Polonais ("יהודים פולנים"). המסגרת צבועה ירוק בהיר ומעוטרת בזהב, בדגם צמחי חוזר. עיטורים מוזהבים גם במסגרת הפנימית.
כלי הפורצלן תוצרת בית המלאכה Dagoty et Honoré בפריז נודעו באיכותם הגבוהה, בעיטוריהם הנאים, ובצבעיהם העזים. עיטורי הכלים הוקדשו למגוון נושאים, בהם איורי נופים, צמחים ובעלי-חיים, סצנות ספרותיות, מלחמת רוסיה-צרפת (1812), סצנות דקורטיביות מספרות סין והמזרח הרחוק (Chinoiserie), ועוד.
הצלחת שלפנינו נוצרה, כנראה, כחלק מסדרה בת תריסר צלחות, אותה הקדיש בית המלאכה לאיורי דמויות שונות מעמי העולם. עם זאת, למיטב ידיעתנו, הצלחת שלפנינו וצלחת אחת נוספת בלבד (ראו פריט הבא) הנן הצלחות היחידות מתוצרת Dagoty et Honoré עליהן מוצגות דמויות יהודיות (או נושא יהודי).
בית המלאכה הוקם בפריז בשנת 1800, על ידי הצייר Pierre-Louis Dagoty (1771-1840). בשנת 1804 קיבל בית המלאכה את חסותה של הקיסרית ז'וזפין דה בוארנה, והחל לספק מתוצרתו לארמון בוורסאי. לאחר מפלת נפוליאון בשנת 1815, המשיך בית המלאכה לפעול תחת חסותה של נסיכת צרפת, מארי תרז דוכסית אנגולם (Duchesse d'Angouleme). בין השנים 1816-1820 פעל בית המלאכה בשותפות עם Edouard Honoré. החותמת בגב הצלחת שלפנינו מתאימה לתקופת השותפות בין שני היצרנים, 1816-1820.
להשוואה, ראו: כריסטי'ס, ניו יורק, 18 במאי 2005 (Important European furniture, works of art and carpets), פריט 97.

קוטר: 23 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. שרידי הדבקה בגב.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 022.006.007.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 41238.

ארבעה סכיני שחיטה תוצרת H. Pape Nachfl. [Nachfolger]. ממל, פרוסיה המזרחית, כיום קלייפדה (Klaipėda), ליטא, [ראשית המאה ה-20]. נתונים בקופסאות עץ ייחודיות, תואמות ומעוטרות, כנראה מלאכת חרש-עץ יהודי ליטאי בראשית המאה ה-20 (או בעשורים הראשונים לה).
פלדה ועצם; עץ מחוטב וצרוב.
סט הכולל ארבעה סכיני שחיטה – שני סכינים לשחיטת עופות, אחד לשחיטת בהמה דקה ואחד לשחיטת בהמה גסה – ארבעתם תוצרת H. Pape, אשר ייצר סכיני שחיטה וסכיני מילה בממל בעשורים האחרונים של המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
כל אחד מהסכינים נתון בקופסה ייעודית וייחודית, עם מכסה הנפתח בהסטה (נע על גבי בורג-ציר); ארבע הקופסאות חוטבו בעץ בכשרון רב וביצירתיות, כנראה בידי חרש-עץ יהודי ליטאי, אשר עיטר כל קופסה בפסוק הרלוונטי לשימושו של הסכין המסוים, ובתגליף של בעלי-החיים הרלוונטיים לאותו שימוש: "כל צפור טהרה תאכלו" (דברים י"ד, י"א) עם עיטורי תרנגול ושלווים; "כל עוף טהור תאכלו" (דברים י"ד, כ') עם עיטורי ברווז ואווז; "אילים כרים ועתודים" (יחזקאל ל"ט, י"ח) עם עיטורי אַיִל ועז (בהמות דקות); "סבבוני פרים רבים" (תהלים כ"ב, י"ג) עם עיטורי פרים (בהמות גסות).
באוסף משפחת גרוס מצוי סכין שחיטה אחר אשר נתון בקופסת עץ מחוטבת (042.008.002) ונושא את שם בעליו: "אשר זעליג ב"ר יוסף ז"ל שו"ב". עם זאת, הסט שלפנינו הנו דוגמה ייחודית; לא ידוע לנו על מקבילות או על פריטים דומים וסביר להניח כי נעשה בהזמנה אישית.

סכינים: 19.5-37 ס"מ בקירוב, קופסאות: 27-43.5X5-4.5X4 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. חלודה בלהבים.

ספרות ותערוכות:
1. Jews & Medicine. Tel Aviv Beit, Hatfutsot, 1995-1996.
2. Nicht ganz koscher? Not Quite Kosher?. Eisenstadt, Österreichisches Jüdisches Museum, 2000.
3. Koscher & Co. Über Essen und Religion. Berlin, Jüdisches Museum Berlin, 2009.
4. Jodendom: een boek vol verhalen, by Edward van Voolen. Amsterdam, Museumshop De Nieuwe Kerk, 2011, item no. 43.
5. Blood. Reflections on What Unites and Divides Us. London, Jewish Museum, 2015.
6. What's Cooking. Warsaw, Museum of the History of Polish Jews, 2022.
7. Great Jewish Treasures: A Collection of Precious Judaica associated with Torah Leaders, by Moshe Bamberger. New York, Mesorah Publications, 2015, p. 132.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 042.008.001.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 380391.

הגדה של פסח, מאוירת בידי יעקב שטיינהרדט. [ברלין, אריך גוריץ ("את הליטוגרפיה עשה ה’ בירקהולץ"), תרפ"א 1921].
הגדה מהודרת, כתובה באותיות קליגרפיות מעשה ידי פראנציסקה (פרנצ'סקה) ברוך, מלווה עשרים חיתוכי עץ מעשה ידי יעקב שטיינהרדט – כולם חתומים בחתימת-ידו. דף הקולופון חתום אף הוא בחתימת-ידו של שטיינהרדט.
עותק נדיר מהמהדורה המקורית, שנדפסה בברלין בשנת תרפ"א-1921 במאתיים ושמונה עשר עותקים. ממוספר 14 (מתוך חמישה עשר עותקים בלבד שנדפסו על גבי נייר יפני איכותי).
בדף הבטנה חתימה נוספת, בעט, מתוארכת עשרים ושש שנים לאחר הדפסת ההגדה: "ירושים[!], 1947 III 4, יעקב שטינהרט".
אותיות-הסת"ם של הגדת שטיינהרדט: בשנת 1918 פנה יעקב שטיינהרדט אל המעצבת פרנצ'סקה ברוך (1901-1989) בבקשה ליצור עמו מהדורה ביבליופילית של הגדת פסח. ברוך, אז סטודנטית בת שבע עשרה באקדמיה לאמנויות של ברלין, היתה מצויה בקושי בכתב העברי, והכירה את צורתו רק מעט. לקראת הכנת ההגדה, עיינה באוצר כתבי היד והדפוסים העתיקים שבספרייה המלכותית שבברלין (כיום ספריית המדינה) ובהדרגה לימדה את עצמה את צורת האלף-בית העברי (את מחקריה ומתוויה רשמה בספר סקיצות, השמור כיום במוזיאון ישראל). את ההגדה בחרה לכתוב באות חדשה שעצבה בעצמה, בעלת מאפיינים שונים מן המסורת היהודית, העשויה בהשראת "הגדת פראג" – ההגדה המאוירת הראשונה בדפוס. האותיות שיצרה עבור הההגדה היו כה יפות, עד שנוצקו בעופרת והיו לגופן חדש בדפוס העברי – "אות סת"ם".

[24] דף (מודפסים משני הצדדים), 39 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. כריכת קלף נאה, עם כיתוב קליגרפי בחזית – "הגדה של פסח" (בשוליים, באותיות קטנות, נוסף שמו של בעל העותק – "יוסף טחורניצקי").

ספרות:
1. אוצר ההגדות, מס' 2813.
2. Haggadah and history, by Yosef Hayim Yerushalmi. Philadelphia, Jewish Publication Society of America, 1975, plates 134-136.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, ALE.64.

The Haggadah for Passover, הגדה לפסח, מאוירת בידי בן שאן. תרגום, הקדמה והערות מאת ססיל רות. פריז-לונדון, הוצאת The Trianon Press, 1966. עברית ואנגלית.
הגדה לפסח, מלווה איורים מרשימים מאת בן שאן, חתומה בחתימת-ידו בדף השער; מהדורה מצומצמת וממוספרת בת 292 עותקים. לפנינו עותק מס' III מתוך XX עותקים שהופיעו בלוויית תקיית הדפסים נוספת – שני סטים של איורי ההגדה על נייר Arches Vergé, אחד צבעוני ואחר ללא צבע, והדפסת נסיון של עמוד השער.
ההגדה והתיקייה נתונות בקופסת קלף מפוארת, עם הטבעות מוזהבות וסוגרי מתכת.
מצורף: עלון פרסום מקורי וחוזר שנשלח למנויי המהדורה.

הגדה: 135, XXIII, [1] עמ' (גליונות נפרדים, מקופלים לשניים); תיקיית הדפסים: [1] הדפסת נסיון של כפולת השער, [12] לוחות צבעוניים ו-[12] לוחות ללא צבע; 39 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים.

תערוכה: חד גדיא: הגדות של פסח. מוזיאון תל אביב, 2005.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, ALE.65