וימפל (אבנט / חיתול) לתורה, לכבוד ברית המילה של הילד מנחם בן שלמה (מייקל אבּרהם) שארפף, מעשה ידי החזן והמוהל ראובן אשווגה (Reuben Eschwege). [ניו יורק], ה' תמוז תש"ז [23 ביוני 1947].
דיו וצבע על בד פשתן.
וימפל עתיר כתובות ועתיר איורים ועיטורים מסוגים שונים, חלקם בעלי אופי הומוריסטי עדין. עשוי מיריעת בד אחת, ארוכה וצרה, שבמרכזה מופיעה הכתובת הבאה (מנוקדת): "מנחם בן שלמה המכונה מַיְכּאֶל אֵבְּרְהֶם שאַרפף יצ"ו נולד למז"ט ביום ב' ה' תמוז תש"ז לפ"ק: השם יגדלהו לתורה ולחפה ולמעשים טובים אמן".
הווימפל גדוש בשפע בלתי-רגיל והוא כולל עשרות איורים והערות גרפיות-טקסטואליות, המשולבים מסביב לכתובת המרכזית – מעליה ומתחתיה וכן בין המלים – ובהם איורים המתארים מסורות אותן הביאו יהודי גרמניה לארה"ב, לצד איורים ומוטיבים אמריקניים לחלוטין, המעוצבים בסגנון התקופה – שנות ה-40.

כתובות ואיורים:
בין האיורים והעיטורים השונים: רשימת שמות כל ספרי התנ"ך, כל מסכתות המשנה, מדרשי חז"ל וספרי ראשונים ואחרונים – כתובים בצבע אדום בגבול השוליים העליונים; שתי חגורות של עיטורי פרחים בצבעי ירוק ואדום בשוליים העליונים והתחתונים; 18 איורים כרונולוגיים קטנים המתארים את התפתחות התינוק מינקותו ועד נערותו; איורים המוקדשים לחגי ישראל, ובהם קערת סדר בת ארבע קומות ומריצה לחרוסת (כמנהג יהודי גרמניה), שולחן ערוך לסעודת שבת ושולחן ערוך לטקס "הבדלה" (עם כלי לבשמים המעוצב כמגדל ומתקן לנר הבדלה), ארבעת המינים, שופר – עליו מופיעה הכתובת "ק"ק קאֶלן" (Köln), סכיני שחיטה, סביבון, חסידה נושאת תינוק במקורה וחסידה המקננת על גג בית רעפים – לצדו מופיעה הכתובת "ע"ק ברוכזאל" (Bruchsal, גרמניה); ספר תורה ולוחות הברית, איש לבוש חליפה וכובע צילינדר ולצדו הכתובת "גוט י"ט! [יום טוב]", קופת צדקה, ועוד. בכל האיורים מופיעות הדמויות כשהן חובשות כיפה או כיסוי ראש אחר.
בתחילת הווימפל מופיע איור המתאר בדיקות רופא ולצדו הכתובות "סומך נופלים" ו"רופא חולים"; אחרי המילה "יגדלהו" מופיע איור גדול של גבר צעיר לבוש בחליפה, אוחז בידו תיק עליו מופיעה הכתובת M. A. S. / C. P. A. [Certified Public Accountant?] – ייתכן כי איורים אלה קשורים למקצועות בהם עסקו הוריו של התינוק, או שהם מבטאים שאיפה למקצועו העתידי של התינוק.
במלים "תש"ז לפ"ק" משולב כיתוב המפרט את הערך הגימטרי של האותיות ת'ש'ז' ומסביר כיצד יש לחשב את השנה הלועזית; כל אחת משלוש אותיות השנה מסומנת בדובדבן אדום.
אחרי המילה "לתורה" מופיע איור של ספר תורה וזוג ידיים מצביעות עליו. מעל "לתורה" מופיע איור אלגורי מעניין המתאר גבר הניצב בצומת דרכים, כאשר שביל אחד מוביל ל"תורה" ושביל שני ל"דרך ארץ". על יד השלט המורה "תורה" מופיע הכיתוב First line ועל יד השלט המורה "דרך ארץ" מופיע הכיתוב Second line both together. אחרי המילה "ולחופה" מופיע איור של חופה ותחתיה זוג ורב.
איורים נוספים: דגל ארצות הברית, גיטרה, דגל ישראל, תרנגול הודו, ברווזים ודגים, פטיפון (משולב עם רדיו) תוצרת Lutz.

האומן (והמוהל):
משה (מוזס) ראובן אשווגה נולד בתונגן (Thüngen), גרמניה, בשנת 1890. לפני מלחמת העולם השניה שימש כמורה, כחזן וכמזכיר הקהילה היהודית בעיר וירצבורג (Würzburg) והיה בין מאות הגברים שנאסרו במחנה בוכנוולד בעקבות פרעות "ליל הבדולח". בשנת 1939 היגר עם רעייתו וילדיו, בתחילה ללונדון, ולאחר מכן, בשנת 1940, לארה"ב, שם קבעו את ביתם בעיר ניו יורק. אשווגה עבד בניו יורק כחזן וגם כמוהל, תפקיד אשר הביאו, כפי הנראה, ליצירת הווימפל שלפנינו (כמו גם מספר וימפלים דומים, השמורים, למשל, באוסף הישיבה יוניברסיטי). נפטר בשנת 1977 ונקבר בניו ג'רזי.

246.5X15.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב.

ספרות ותערוכות:
1. Alles hat seine Zeit / A Time for Everything. Munich, Jüdisches Museum München, 2013-2014.
2. Moses, Little Red Riding Hood and the Furniture Store: Wimpels (Torah Binders) in the Yeshiva University Museum Collection, Gabriel M. Goldstein. New York, Yeshiva University Museum, 1998.
3. The Jewish Heritage in American Folk Art, by Kleeblatt and Wertkin. New York, Uiverse Books, 1984, pp. 114-115.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 019.014.053.
הווימפל מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 39321.

מנורת חנוכה בת שתי קומות, להדלקה בידי שני אנשים. אלזס (חבל הריין העילי), [המאה ה-19].
פח אלומיניום ופח פליז, גזורים, מוטבעים ומולחמים.
הדופן האחורית מעוצבת כקשת מחודדת ובמרכזה בולט עיטור גדול בצורת סהר. שישה עיטורים זהובים מולחמים בראש הדופן: עיטור בצורת זר פרחים עם כפתור במרכזו, עיטור בצורת שמש (עם פני אדם?), שני עיטורי כוכבים בעלי שישה חודים ושני עיטורים עגולים קטנים. אגן רחב ועמוק משמש להדלקה ובו ממוקמים מדפים קטנים, עליהם מונחות שורות-הבזיכים (נשלפות). הבזיכים בעלי שוליים גליים ופיות צבוטות. המנורה ניצבת על שתי רגליים מלבניות רחבות.
שתי קומותיה של מנורת החנוכה שלפנינו מאפשרות הדלקה בידי שני אנשים (אב ובנו, למשל). מאפיין זה, כמו גם עיטורי הכוכבים, הסהר והשמש, המופיעים בראש הדופן האחורית, מעידים על מוצאה של המנורה בחבל הריין העילי.

גובה: 29.5 ס"מ, רוחב: 28 ס"מ. מצב כללי טוב. ללא שמש. מעט קורוזיה.

להשוואה:
1. יהדות אלזאס, קהילה כפרית בין מסורת לאמנציפציה, מאת אסתר מוצ'בסקי-שנפר. ירושלים, מוזיאון ישראל, 1991, פריט 35.
2. Five Centuries of Hanukkah Lamps from The Jewish Museum: A Catalogue Raisonné, by Susan Braunstein. New Haven and London, The Jewish Museum, New York, Yale University Press, 2004, p. 325, item nos. 235, 237, 238.
תערוכות:
1. Reise an kein Ende der Welt. Vienna, Jüdisches Museum Wien, 2001.
2. Jodendom: een boek vol verhalen. Amsterdam, De Nieuwe Kerk, 2011-2012.
צילום המנורה נדפס גם בפרסומים הבאים:
1. Mekorot ve-Toldot Inyanei Chanukkah, by Daniel Sperber. Jerusalem, Mossad ha-Rav Kook, 1995, (Hebrew with some English).
2. A Mosaic of Israel's Traditions, Unity Through Diversity, by Esther Shkalim. Jerusalem, Dvora Publishing, 2006.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 010.020.002.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 37409.

מגלת אסתר בנרתיק כסף אלגנטי, עם קופסה תואמת. צ'סטר, אנגליה, 1853.
דיו על קלף משוח; כסף (חתום בחותמות מלאות, כולל חותמות העיר, השנה והיצרן – ראשי התיבות JH בתוך אליפסה, John Hilsby / Helsby), יצוק, חרוט וחקוק.
מגלת אסתר, כתובה בכתיבה אשכנזית, בדיו שחורה, על גבי ארבע יריעות קלף משוח התפורות זו לזו, 19 עמודות טקסט, 29 שורות בכל עמודה; אותיות הוי"ה מוגדלות במספר מקומות.
המגילה נתונה בנרתיק כסף גלילי, חלק ואלגנטי. שתי ידיות-גלילה בגודל זהה ממוקמות בשני קצותיו ומעוטרות בדגמים צמחיים זהים. הנרתיק נתון בקופסה מקורית מהמאה ה-19, המחופה עור בגוון חום-סגול בחלקה החיצוני, עם בטנה עשויה מבדי קטיפה (בצבע כחול כהה) ומשי בחלקה הפנימי.
נרתיקי כסף אנגליים למגילות אסתר הנם נדירים ולא ידוע לנו על מקבילות כלשהן מתקופה זו.

גובה הקלף: 12.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. גובה הנרתיק (כולל הידיות): 27 ס"מ בקירוב. קופסה: 30X6.5 ס"מ, בלויה מעט בחלקה החיצוני.

תערוכה:
Reise an kein Ende der Welt. Vienna, Jüdisches Museum Wien, 2001, pp. 108-109.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 080.001.029.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 40931.

מגלת אסתר עם זכרון תודה. מעוצבת ומעוטרת בידי דוד לוי אלקן, נכתבה בידי [יצחק] "טהירינגער הסופר" (Thüringer). קלן, שנת "נצר חסד לאלפים" לפ"ק = תר"ג [1843].
הדפסה ליתוגרפית על גבי קלף.
מגילה מודפסת על גבי שתי יריעות קלף, 11 עמודות טקסט (לא כולל עמודת ההקדשה), 42 שורות בכל עמודה.
טקסט המגילה מופיע בתוך מסגרות המעוטרות בדגמים צמחיים, שבחלקן התחתון פרצופים גרוטסקיים מתחלפים. בפתח המגילה מסגרת מלבנית בה מופיעים איורים שונים ובהם שתי סצנות מסיפור המגילה: אסתר בפני המלך אחשורוש והמן מוביל את מרדכי על הסוס. במסגרת זו מופיעים גם פרטיהם של הסופר אשר כתב את המגילה ושל האומן אשר עיטר והדפיס אותה: "מגלת אסתר / עם / זכרון תודה / להטוב ולהישר בלבו, על / כל הטובה והחסד אשר / הרבה לעשות עמדי, הוא / ידידי חכם חרשים נדיב לב / כ' דוד לעווי עלקאן נ"י. / יצו ה' אתו את הברכה אמן. / מאתי נאמנו / טהירינגער הסופר / שנת נצר חסד לאלפים לפ"ק / פה ק"ק קעלן יע"א".
דוד לוי אלקן (1808-1865) היה צייר, חרט ואומן ליתוגרפיה גרמני, שפעל בדיסלדורף ובקלן. אלקן היה יוצר פורה ובעליו של מכון ליתוגרפיה, ועבודותיו זכו לפרסום ולתפוצה רחבים בתקופתו. בין היתר, עיטר גם שער להגדה של פסח שנדפסה בקלן בשנת 1838. למידע נוסף אודותיו, ראו חומר מצורף.
עותקים נוספים של מגילה זו מצויים באוסף הספרייה הלאומית בירושלים, פריט Ms. Heb. 197/52=4 (מתוארך בטעות לשנת ת"ץ), באוסף המוזיאון היהודי בלונדון, פריט JM309, ובאוסף ההיברו יוניון קולג' (סקירבול), פריט 2015.17.390. בספריית ה-JTS עותק הכרוך בצורת ספר.

גובה: 14.7 ס"מ. רוחב: 84 ס"מ. מצב טוב. תיקונים קלים בטקסט במספר מקומות. כתמים קלים בהתחלה ובסוף. קרע חסר בתחילת היריעה הראשונה, עם פגיעה קלה באיור, משוקם שיקום מקצועי.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 081.012.053.
המגילה מתועדת גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 35196.