"ר.מ. רילקה", שיר בכתב-ידה של לאה גולדברג. חתום.

שיר בן שלושה בתים, חרוז ושקול (התפרסם בספר "שבולת ירוקת העין", 1939), המוקדש למשורר הגרמני ריינר מריה רילקה (Rainer Maria Rilke, 1875-1926) – מהיוצרים המשפיעים ביותר על גולדברג ויצירתה.

[1] דף, 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. קרעים, חלקם חסרים, בשוליים ולאורך קווי הקיפול (עם פגיעה קלה בטקסט). כתמים קלים.

מקור: ארכיון "מולד".

מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של "אחד העם", אשר צבי גינצברג. נשלח אל יוסף קלוזנר. [טביליסי], נובמבר 1903. עברית ומעט רוסית.

מכתב שנשלח בחודש נובמבר 1903 – לאחר פרישתו של אחד העם מעריכת כתב העת השילוח, ולפני מינויו של קלוזנר לעורך, ובו תיעוד מעניין של תקופה סוערת זו בתקופת התחייה של הספרות העברית.
בין היתר, מביע במכתבו "אחד העם" התנגדות לכוונה למנות לעורך "השלח" את העיתונאי בן ציון כ"ץ ("'בטלן' הוא והטעם הדק יחסר לו. והכזה יהיה עורך השלוח?"); את שאלת מינויו של קלוזנר עצמו לעורך; ואת האנציקלופדיה העברית שתכנן להוציא לאור בלא הצלחה – "אוצר היהודים". במכתב תיאור מעניין של היהודים באזור הקווקז, שבו שהה אחד העם בעת בכתיבה: "לא תוכל לצייר לך מה היא היהדות בקוקז. יש פה אנשים טובים וישרים, הרוצים להיות יהודים, להיות לאומיים, ציוניים וכו'. אבל ה'בורות' גדולה כל כך, עד שאין גם איש אחד שיוכל להורות להם הדרך".
בשנת 1903 פרש "אחד העם" מעריכת "השלח", כתב העת העברי החשוב ביותר אותה התקופה, ואת מקומו תפס העורך הצעיר יוסף קלוזנר. "חילופי המשמרות" התרחשו לאחר מאבק ממושך בין "אחד העם" וסופרים בני הדור הצעיר, והם סימנו את תחילתה של תקופה חדשה בספרות העברית.

כתוב על גבי נייר מכתבים רשמי של "אחד העם", עליו מודפסת כתובתו באודסה.

[2] עמ' (דף מקופל לשניים), 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. קו קיפול אופקי.

מצורפת המעטפה המקורית בה נשלח המכתב.

Die Forderung des Geistes und die Geschichtliche Wirklichkeit / Antrittsvorlesung an der Universität Jerusalem ["תביעת הרוח והמציאות ההיסטורית", הרצאת פתיחה באוניברסיטה העברית בירושלים], מאת מרטין בובר. הוצאת שוקן, לייפציג, 1938. גרמנית.

מהדורה ביבליופילית נאה, מודפסת על נייר איכותי עם שוליים רחבים, של הרצאה שנשא מרטין בובר עם הגיעו לירושלים – לרגל מינויו לפרופסור באוניברסיטה העברית. בדף הבטנה הקדשה קצרה, כתובה בעיפרון צבעוני: "להנס קון, דרישת שלום לבבית מירושלים, מרטין בובר" (גרמנית).
הנס קון (Hans Kohn; 1891-1971), פילוסוף והיסטוריון יהודי-ציוני, מחשובי חוקרי הלאומיות וממקימי "ברית שלום". קון התוודע לבובר עוד בראשית דרכו בפראג, טרם מלחמת העולם הראשונה, במסגרת חברותו באגודת הסטודנטים היהודית "בר כוכבא".

[14] דף. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בעיקר בקצות הדפים). כריכה מקורית, עם כתמים ופגמים קלים (קרעים בקצות ובשולי השדרה).

מכתב מאת דוד בן גוריון אל המשורר נתן אלתרמן, חתום בחתימת-ידו. "הקריה" [תל-אביב], יט' באב תש"כ – 12 באוגוסט 1960.

מכתב בן שלושה עמודים, מודפס במכונת כתיבה על נייר המכתבים האישי של בן גוריון, ליום הולדתו החמישים של אלתרמן:
"נתן א. היקר והאהוב ...יש לי צורך נפשי עמוק להביע לך רגשי הוקרתי והערצתי אליך ... אדם החי בכל רמ"ח אבריו ונימי נפשו את החיים ... וכאלכימאי מומחה, הוא הופך מטבעות פרוזאיות וכאילו זולות אלה לאבנים יקרות, שזהרם לא יכהה לשנים רבות ... מלאו לך חמישים שנה ... ויובל – אינו אלא הזדמנות נאותה לתת ביטוי לרחשי אדם לחברו, ולא תתרעם עלי אם הרשיתי לעצמי להגיד מעט מרחשי לבי כלפיך, רחשי הוקרה, אהבה והשתאות. שלך ד. בן-גוריון".
המשורר נתן אלתרמן היה מהדמויות הנערצות על דוד בן גוריון, וכפי הנראה איש הרוח הקרוב אליו ביותר. כראש ממשלה נהג בן גוריון לזמנו לפגישות אישיות, לשאול את עצתו בנושאים שונים, ולכנותו בשם "נתן החכם" – בעקבות מחזהו המפורסם של לסינג. התפקיד ההיסטורי שראה בן גוריון לשירתו של אלתרמן זכה לביטוי ייחודי עם הקמת המדינה – כאשר הורה בן גוריון על הדפסת השיר "על זאת" ועל חלוקתו לכל חייל בצה"ל (ראה פריט 255 ### בקטלוג זה).

[3] דף (שלושה עמודים כתובים). מצב טוב. סימני קיפול. מספר תיקונים והוספות בכתב-יד. כתמים וקמטים קלים. מספר נקבים זעירים וקרעים בשוליים (קצתם חסרים).