- מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים (501) Apply מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים filter
- מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה (472) Apply מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה filter
- מכירה מקוונת 39 - יודאיקה (493) Apply מכירה מקוונת 39 - יודאיקה filter
- מכירה מקוונת 029 - יודאיקה: ספרים, כתבי-יד, חפצים, מכתבים (500) Apply מכירה מקוונת 029 - יודאיקה: ספרים, כתבי-יד, חפצים, מכתבים filter
- מכירה מקוונת 026 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית (490) Apply מכירה מקוונת 026 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה מקוונת 025 - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים (500) Apply מכירה מקוונת 025 - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים filter
- מכירה מקוונת 021 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית (511) Apply מכירה מקוונת 021 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה מקוונת 020 - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים (500) Apply מכירה מקוונת 020 - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים filter
- מכירה מקוונת 016 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית (499) Apply מכירה מקוונת 016 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה מקוונת 014 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית (537) Apply מכירה מקוונת 014 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה מקוונת 013 – יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים (591) Apply מכירה מקוונת 013 – יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים filter
- מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים (477) Apply מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים filter
- מכירה מקוונת 012 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית (496) Apply מכירה מקוונת 012 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה מקוונת 011 - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים (507) Apply מכירה מקוונת 011 - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים filter
- מכירה מקוונת 010 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (489) Apply מכירה מקוונת 010 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה מקוונת 09 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (539) Apply מכירה מקוונת 09 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה מקוונת 08 - הגדות וספרי קודש (465) Apply מכירה מקוונת 08 - הגדות וספרי קודש filter
- מכירה מקוונת 07 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים (499) Apply מכירה מקוונת 07 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים filter
- מכירה מקוונת 06 - אמנות יהודית ואמנים יהודים (518) Apply מכירה מקוונת 06 - אמנות יהודית ואמנים יהודים filter
- מכירה מקוונת 05 – היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (534) Apply מכירה מקוונת 05 – היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה מקוונת 04 - היסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל ובתפוצות (510) Apply מכירה מקוונת 04 - היסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל ובתפוצות filter
- מכירה מקוונת 03 – יודאיקה - ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים (505) Apply מכירה מקוונת 03 – יודאיקה - ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים filter
- מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים (475) Apply מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים filter
- מכירה 50 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (595) Apply מכירה 50 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה 47 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (492) Apply מכירה 47 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה 45 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (612) Apply מכירה 45 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה 44 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים (471) Apply מכירה 44 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים filter
- מכירה 38 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית, אמנות ישראלית ובינלאומית (491) Apply מכירה 38 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית, אמנות ישראלית ובינלאומית filter
- מכירה 34 - אוספי ארני דרוק (703) Apply מכירה 34 - אוספי ארני דרוק filter
- מכירה 33 - ספרים, כתבי יד ומכתבי רבנים (532) Apply מכירה 33 - ספרים, כתבי יד ומכתבי רבנים filter
- מכירה 31 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית (568) Apply מכירה 31 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית filter
- מכירה 30 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים (471) Apply מכירה 30 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים filter
- מכירה 27 - ספרים, כתבי יד ומכתבי רבנים (533) Apply מכירה 27 - ספרים, כתבי יד ומכתבי רבנים filter
- מכירה 26 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית (534) Apply מכירה 26 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית filter
- מכירה 22 - ספרים, כתבי יד ומכתבי רבנים (516) Apply מכירה 22 - ספרים, כתבי יד ומכתבי רבנים filter
- מכירה 21 - תרבות והסטוריה יהודית וישראלית (570) Apply מכירה 21 - תרבות והסטוריה יהודית וישראלית filter
- מכירה 18 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית (612) Apply מכירה 18 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית filter
- מכירה 16 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים (521) Apply מכירה 16 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים filter
- מכירה 15 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (639) Apply מכירה 15 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה 14 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים (636) Apply מכירה 14 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים filter
- מכירה 13 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (666) Apply מכירה 13 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה 12 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים (590) Apply מכירה 12 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים filter
- מכירה 11 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (619) Apply מכירה 11 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה 5 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית (552) Apply מכירה 5 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית filter
- מכירה 3 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (507) Apply מכירה 3 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה 10 - ספרי קודש, כתבי יד ומכתבי רבנים (587) Apply מכירה 10 - ספרי קודש, כתבי יד ומכתבי רבנים filter
- מכירה 9 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית (1003) Apply מכירה 9 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית filter
- מכירה 8 - ספרים, כתבי יד ומכתבי רבנים (586) Apply מכירה 8 - ספרים, כתבי יד ומכתבי רבנים filter
- מכירה 7 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (562) Apply מכירה 7 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה 6 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים (544) Apply מכירה 6 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים filter
מציג 17125 - 17136 of 58939
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
ששה דפים מפנקס תקנות המנין של "החבורה הקדושה... נקראים גלעזירש". לבוב, [תרי"ג-תרכ"ג 1853-1863 בקירוב].
דפים מפנקס אגודת הגלעזירש [=זגגים] בלבוב, כתובים בכתיבה מרובעת וקליגרפית. בדף האחרון מופיעה העתקה (מנוקדת) של כתב הסכמה על תקנות עניני החבורה שנכתב ב"חצי חודש סיון" שנת תרי"ג, עם העתקת חתימות הרבנים רבי "בנימין עלינבערג אב"ד דק' באקשעוויץ" ורבי "אברהם שפירא דיינא פ"ק לבוב". מתוכן כתב ההסכמה מחודש סיון תרי"ג עולה כי האגודה נוסדה כמה שנים קודם לכן, על פי הנחייתו של רב העיר רבי שמחה נתן עלינבערג. בדף [1/ב] כתב משנת תרכ"ג לחיזוק קיום החבורה, עם חתימות החברים.
באמצע המאה ה-19 התארגנו בעיר לבוב (למברג) – שהיתה אז המטרופולין הגדול של היהדות באזור גליציה המזרחית – איגודים מקצועיים של בעלי מלאכה שונים, שקבעו ללמוד יחדיו ולהתפלל בצוותא. האיגודים נוסדו ביוזמת רבני העיר, כדי לחזק את המצב הרוחני והסוציאלי של אלפי הפועלים בעיר, שהפכה למרכז תעשייתי גדול. בעיר נוסדו אז עשרות מנינים ו"קלויז'לאך" [בתי כנסיות קטנים], לקבוצות שונות של בעלי מלאכה. בספר "בסוד ישרים ועדה – לבוב" (מאת זאב פישר-שיין, תל אביב, תשכ"ט) מתועדים בתי הכנסת בעיר, בהם: בית הכנסת "עורכי שולחן ומנעימי זמר" של אגודת המלצרים והכליזמרים; בית הכנסת "עוסקי במלאכת הקודש" של אגודת פועלי הדפוס וכורכי הספרים בבתי הדפוס הגדולים שבעיר; בית הכנסת "קצרו לפי חסד" של אגודת מוכרי טקסטיל (מנופקטורים); בית הכנסת "אקספרס" של אגודת הסבלים וחברות המשלוח בעיר; בית הכנסת "נושאי כתף" של אגודת הסבלים הפשוטים; בית הכנסת "מלמדים שוהל" לאגודת מלמדי תשב"ר; בית הכנסת "שומרי שבת" של אגודת הגלבים ובעלי המספרות; ועוד בתי כנסיות לקבוצות שונות של בעלי מלאכה: סנדלרים, חייטים, עושי מגבעות ושטריימלאך, נגרים, סוחרי הבורסה, ועוד.
מהפנקס שלפנינו עולה כי לאגודת הגלעזירש [=זגגים] בלבוב, לא היה בית כנסת משלהם, אך הם התארגנו לבא למנין קבוע בבתי הכנסיות הגדולים והעתיקים של "ת"ל" ו"ח"ל" [=תוך העיר וחוץ לעיר - שני אזורים ידועים בעיר לבוב. ראה אודות בתי כנסיות אלו בספר "בסוד ישרים ועדה – לבוב"]. מן התקנות שלפנינו עולה כי סוכם שבני החבורה יישבו יחד באותו אזור בבית הכנסת, ואלו מהם שיבואו להתפלל בקביעות יהיו זכאים ב"עליה לתורה" לפחות פעם אחת בחודש. בפנקס מפורטות גם תקנות העזרה ההדדית בין בני החבורה, השתתפות בשמחות החברים, בביקור חולים והלווית המת של בני החבורה.
בספר "בסוד ישרים ועדה – לבוב" מספר מר זאב פישר-שיין כי ההתארגנויות הללו של איגודי בעלי המקצוע נעשו ביוזמתו של רב העיר הגאון בעל ה"שואל ומשיב": "...הגאון הנודע רבי יוסף שאול נתנזון, עודד וטיפל מתוך מסירות אבהית בהקמת הרבה מבתי הכנסת בעירו... דאג למצבם הרוחני של בעלי המלאכה וביחוד לאותם שוליות. הוא ארגן אותם, את בעלי המקצועות השונים – כל מקצוע בנפרד – וטרח להקים להם משכנות-יעקב לתורה ולתפלה, להקנות להם מוסר ויראת אלוקים, להרגילם ולחנכם למצוות ולמעשים טובים" (בסוד ישרים ועדה, עמ' טו). בפנקס שלפנינו מתגלית יוזמה של התאגדות בעלי מלאכה עוד בשנת תרי"ג, בתקופת האב"ד הקודם רבי שמחה נתן אלינברג, שכיהן בעיר לפני הגעת ה"שואל ומשיב" בשנת תרי"ז. בנו רבי בנימין אלינברג אב"ד בקשביץ – ששמו מופיע כחתום על תקנות האגודה שלפנינו – עבר בשנת תר"י ללבוב, כדי לסייע לאביו הישיש בעבודת הרבנות, אך לאחר שרבי בנימין נפטר בקיצור ימים בשנת תרט"ז, התפטר אביו רבי שמחה נתן מן הרבנות וקרא לבעל ה"שואל ומשיב" שיבוא לכהן במקומו כאב"ד העיר. רבי שמחה נתן עצמו נפטר בשמחת תורה שנת תרי"ט 1858 (ראה: וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, א', עמ' 214-218).
[6] דף. 38 ס"מ. נייר עבה. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים גדולים בפינות הדפים, עם מעט חסרון טקסט. כריכת עור חדשה.
דפים מפנקס אגודת הגלעזירש [=זגגים] בלבוב, כתובים בכתיבה מרובעת וקליגרפית. בדף האחרון מופיעה העתקה (מנוקדת) של כתב הסכמה על תקנות עניני החבורה שנכתב ב"חצי חודש סיון" שנת תרי"ג, עם העתקת חתימות הרבנים רבי "בנימין עלינבערג אב"ד דק' באקשעוויץ" ורבי "אברהם שפירא דיינא פ"ק לבוב". מתוכן כתב ההסכמה מחודש סיון תרי"ג עולה כי האגודה נוסדה כמה שנים קודם לכן, על פי הנחייתו של רב העיר רבי שמחה נתן עלינבערג. בדף [1/ב] כתב משנת תרכ"ג לחיזוק קיום החבורה, עם חתימות החברים.
באמצע המאה ה-19 התארגנו בעיר לבוב (למברג) – שהיתה אז המטרופולין הגדול של היהדות באזור גליציה המזרחית – איגודים מקצועיים של בעלי מלאכה שונים, שקבעו ללמוד יחדיו ולהתפלל בצוותא. האיגודים נוסדו ביוזמת רבני העיר, כדי לחזק את המצב הרוחני והסוציאלי של אלפי הפועלים בעיר, שהפכה למרכז תעשייתי גדול. בעיר נוסדו אז עשרות מנינים ו"קלויז'לאך" [בתי כנסיות קטנים], לקבוצות שונות של בעלי מלאכה. בספר "בסוד ישרים ועדה – לבוב" (מאת זאב פישר-שיין, תל אביב, תשכ"ט) מתועדים בתי הכנסת בעיר, בהם: בית הכנסת "עורכי שולחן ומנעימי זמר" של אגודת המלצרים והכליזמרים; בית הכנסת "עוסקי במלאכת הקודש" של אגודת פועלי הדפוס וכורכי הספרים בבתי הדפוס הגדולים שבעיר; בית הכנסת "קצרו לפי חסד" של אגודת מוכרי טקסטיל (מנופקטורים); בית הכנסת "אקספרס" של אגודת הסבלים וחברות המשלוח בעיר; בית הכנסת "נושאי כתף" של אגודת הסבלים הפשוטים; בית הכנסת "מלמדים שוהל" לאגודת מלמדי תשב"ר; בית הכנסת "שומרי שבת" של אגודת הגלבים ובעלי המספרות; ועוד בתי כנסיות לקבוצות שונות של בעלי מלאכה: סנדלרים, חייטים, עושי מגבעות ושטריימלאך, נגרים, סוחרי הבורסה, ועוד.
מהפנקס שלפנינו עולה כי לאגודת הגלעזירש [=זגגים] בלבוב, לא היה בית כנסת משלהם, אך הם התארגנו לבא למנין קבוע בבתי הכנסיות הגדולים והעתיקים של "ת"ל" ו"ח"ל" [=תוך העיר וחוץ לעיר - שני אזורים ידועים בעיר לבוב. ראה אודות בתי כנסיות אלו בספר "בסוד ישרים ועדה – לבוב"]. מן התקנות שלפנינו עולה כי סוכם שבני החבורה יישבו יחד באותו אזור בבית הכנסת, ואלו מהם שיבואו להתפלל בקביעות יהיו זכאים ב"עליה לתורה" לפחות פעם אחת בחודש. בפנקס מפורטות גם תקנות העזרה ההדדית בין בני החבורה, השתתפות בשמחות החברים, בביקור חולים והלווית המת של בני החבורה.
בספר "בסוד ישרים ועדה – לבוב" מספר מר זאב פישר-שיין כי ההתארגנויות הללו של איגודי בעלי המקצוע נעשו ביוזמתו של רב העיר הגאון בעל ה"שואל ומשיב": "...הגאון הנודע רבי יוסף שאול נתנזון, עודד וטיפל מתוך מסירות אבהית בהקמת הרבה מבתי הכנסת בעירו... דאג למצבם הרוחני של בעלי המלאכה וביחוד לאותם שוליות. הוא ארגן אותם, את בעלי המקצועות השונים – כל מקצוע בנפרד – וטרח להקים להם משכנות-יעקב לתורה ולתפלה, להקנות להם מוסר ויראת אלוקים, להרגילם ולחנכם למצוות ולמעשים טובים" (בסוד ישרים ועדה, עמ' טו). בפנקס שלפנינו מתגלית יוזמה של התאגדות בעלי מלאכה עוד בשנת תרי"ג, בתקופת האב"ד הקודם רבי שמחה נתן אלינברג, שכיהן בעיר לפני הגעת ה"שואל ומשיב" בשנת תרי"ז. בנו רבי בנימין אלינברג אב"ד בקשביץ – ששמו מופיע כחתום על תקנות האגודה שלפנינו – עבר בשנת תר"י ללבוב, כדי לסייע לאביו הישיש בעבודת הרבנות, אך לאחר שרבי בנימין נפטר בקיצור ימים בשנת תרט"ז, התפטר אביו רבי שמחה נתן מן הרבנות וקרא לבעל ה"שואל ומשיב" שיבוא לכהן במקומו כאב"ד העיר. רבי שמחה נתן עצמו נפטר בשמחת תורה שנת תרי"ט 1858 (ראה: וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, א', עמ' 214-218).
[6] דף. 38 ס"מ. נייר עבה. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים גדולים בפינות הדפים, עם מעט חסרון טקסט. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
פנקסי קהילות ישראל ו"חברות קודש"
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $700
נמכר ב: $5,500
כולל עמלת קונה
פנקס בפורמט גדול - פנקס הקהילה ב"מיהאלאוויץ". עם עשרות פרוטוקולים חתומים; רשימות שמות החברים בעלי המקומות בבית הכנסת; ועוד. מיהאלוביץ (מיכאלובצ'ה Michalovce. בהונגרית: Nagymihályi). בין השנים תר"ט-תרנ"ו 1849-1896. עברית, יידיש וגרמנית.
החותמים הרבים בפרוטוקולים הרבים הנם ראשי הקהל, גבאי בית הכנסת וגבאי הצדקה, בהם: רבי חיים יוסף שנברגר, רבי ברוך זיסקינד ווסרמן, רבי אריה ליב ברין, רבי הערצקי שפיגל, רבי לוי גרינוולד ועוד חותמים רבים. במקום אחד מופיע מסמך מחודש סיון שנת תרכ"ב, בחתימת ידו של רב העיר "הק' אהרן גרינבערג אבד"ק מיהאלאוויץ והגליל יע"א", בו הוא מוחה על חוצפת אחד מאנשי העיר ש"פער פיו" נגד ראש הקהל רבי חיים יוסף ש"ב [שנברגר], ופוסק להרחיקו מן הקהילה.
הקהילה היהודית במיהאלוביץ שבמזרח-סלובקיה נוסדה במהלך המאה ה-18. הרב הראשון הידוע של הקהילה הוא הגאון רבי אהרן גרינברגר מביסטריץ (תקע"א-תשרי תרנ"ג), תלמיד ה"חתם סופר", אשר למד בישיבתו קרוב לעשר שנים. מחבר הספרים "דעת סופר" (מיהלאוויץ, תרנ"א; מיהלאוויץ, תרפ"ט). בהקדמת ספרו כותב כי ספרו "דעת סופר" נקרא על שם רבו רבי משה סופר. "אהבתו אל רבו הג' בעל חת"ס אין לשער... לא עבר יום שלא אמר דברי תורה ממנו [בשמו של רבו ה"חתם סופר"] או בסיפור מעשה ממנו" (החתם סופר ותלמידיו, עמ' לח-מ). כיהן ברבנות העיר מיהאלוביץ למעלה מארבעים שנה עד פטירתו. את מקומו ברבנות מיהאלוביץ מילא משנת תרנ"ד הגאון רבי שמעון עהרנפלד (תרט"ז-תרצ"א), נכד החתם סופר. בבית הדין במיהאלוביץ כיהנו בדיינות: בנו רבי שמחה חיים גרינברגר (נפטר תרע"ג) ונכדו רבי משה גרינברגר.
בעיר מיהאלוביץ התקיימה האסיפה הידועה בחודש כסלו תרכ"ו, של הרבנים הקנאים לדבר השם, ביזמת הגה"ק רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייה. על "פסק בית דין" מהחלטות אותה אסיפה חתום גם רבי אהרן גרינברגר רב העיר (ראה חומר מצורף, עם צילום מספרו של יעקב כץ, הקרע שלא נתאחה, עמ' 92-99; על אסיפה זו ראה גם במאמר נתנאל קצבורג, "פסק דין של מיכאלוביץ תרכ"ו", בתוך: פרקים בתולדות החברה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה. הוצאת מאגנס, תש"ם. עמ' רעב-רעג, רפד-רפו).
[128] דף (הכוללים: 156 עמ' כתובים. הרבה עמודים ריקים). 40 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות עם עקבות פטריה. בלאי ומעט קרעים. כריכה חדשה.
החותמים הרבים בפרוטוקולים הרבים הנם ראשי הקהל, גבאי בית הכנסת וגבאי הצדקה, בהם: רבי חיים יוסף שנברגר, רבי ברוך זיסקינד ווסרמן, רבי אריה ליב ברין, רבי הערצקי שפיגל, רבי לוי גרינוולד ועוד חותמים רבים. במקום אחד מופיע מסמך מחודש סיון שנת תרכ"ב, בחתימת ידו של רב העיר "הק' אהרן גרינבערג אבד"ק מיהאלאוויץ והגליל יע"א", בו הוא מוחה על חוצפת אחד מאנשי העיר ש"פער פיו" נגד ראש הקהל רבי חיים יוסף ש"ב [שנברגר], ופוסק להרחיקו מן הקהילה.
הקהילה היהודית במיהאלוביץ שבמזרח-סלובקיה נוסדה במהלך המאה ה-18. הרב הראשון הידוע של הקהילה הוא הגאון רבי אהרן גרינברגר מביסטריץ (תקע"א-תשרי תרנ"ג), תלמיד ה"חתם סופר", אשר למד בישיבתו קרוב לעשר שנים. מחבר הספרים "דעת סופר" (מיהלאוויץ, תרנ"א; מיהלאוויץ, תרפ"ט). בהקדמת ספרו כותב כי ספרו "דעת סופר" נקרא על שם רבו רבי משה סופר. "אהבתו אל רבו הג' בעל חת"ס אין לשער... לא עבר יום שלא אמר דברי תורה ממנו [בשמו של רבו ה"חתם סופר"] או בסיפור מעשה ממנו" (החתם סופר ותלמידיו, עמ' לח-מ). כיהן ברבנות העיר מיהאלוביץ למעלה מארבעים שנה עד פטירתו. את מקומו ברבנות מיהאלוביץ מילא משנת תרנ"ד הגאון רבי שמעון עהרנפלד (תרט"ז-תרצ"א), נכד החתם סופר. בבית הדין במיהאלוביץ כיהנו בדיינות: בנו רבי שמחה חיים גרינברגר (נפטר תרע"ג) ונכדו רבי משה גרינברגר.
בעיר מיהאלוביץ התקיימה האסיפה הידועה בחודש כסלו תרכ"ו, של הרבנים הקנאים לדבר השם, ביזמת הגה"ק רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייה. על "פסק בית דין" מהחלטות אותה אסיפה חתום גם רבי אהרן גרינברגר רב העיר (ראה חומר מצורף, עם צילום מספרו של יעקב כץ, הקרע שלא נתאחה, עמ' 92-99; על אסיפה זו ראה גם במאמר נתנאל קצבורג, "פסק דין של מיכאלוביץ תרכ"ו", בתוך: פרקים בתולדות החברה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה. הוצאת מאגנס, תש"ם. עמ' רעב-רעג, רפד-רפו).
[128] דף (הכוללים: 156 עמ' כתובים. הרבה עמודים ריקים). 40 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות עם עקבות פטריה. בלאי ומעט קרעים. כריכה חדשה.
קטגוריה
פנקסי קהילות ישראל ו"חברות קודש"
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
פנקס בכתב-יד, לרישומי לידות, מילות ונישואין בקהילת מונטריאול, קנדה, [תרע"ח] 1918. אנגלית וצרפתית, ומעט יידיש [חתימות של יהודים שכפי הנראה לא ידעו לחתום באנגלית – במקרים אלה צוין בסוף הרישום שפלוני חתם ביידיש].
הפנקס מכיל 36 רישומים ארוכים (באנגלית). לכל רישום יוחד עמוד בפני עצמו. ברישומים אלה מתועדים לידות מהשנים 1900-1908, ונישואין משנת 1918, של בני "הקהילות האורתודוקסיות המאוחדות" במונטריאול. בסוף כל רישום מופיעות חתימות של בני הזוג (ברישומי הנישואין) או הורה (ברישומי הלידות), של העדים ושל רב הקהילה, רבי סיימון גלאזר. רישומי לידות הבנים כוללים פרטים על ברית המילה, כגון שם המוהל ושם הרב שקרא את שמו של התינוק.
בעמוד הראשון, טופס מודפס (בצרפתית), עם מילוי בכתב-יד (באנגלית ובצרפתית), על ייעוד הפנקס ושהוא מוגש ע"י "Rev. Simon Glazer, Chief Rabbi of the United Congregations" [רבי סיימון גלאזר, הרב הראשי לקהילות המאוחדות].
רבי ישעיהו (סיימון) גלאזר (תרל"ח-תרצ"ח), רב אורתודוקסי בולט בארה"ב וקנדה במחצית הראשונה של המאה ה-20. יליד בארז'וויליק שבליטא, למד בכמה ישיבות בליטא ונסמך לרבנות ע"י רבי אלכסנדר משה לפידות. כדי להימלט משירות צבאי ברח לארץ ישראל, וזמן קצר אחר כך עבר לארה"ב (בשנת תרנ"ז בערך). שימש ברבנות בקהילות רבות בארה"ב וקנדה, ביניהן כרב הקהילות האורתודוקסיות המאוחדות במונטריאול בין השנים תרס"ז-תרע"ח. ממייסדי וראשי ארגוני הרבנים האורתודוקסיים "כנסת הרבנים" (Assembly of Hebrew Orthodox Rabbis of America) ו"דגל הרבנים" (Council of Orthodox Rabbis). בזכות פעילותו הנמרצת, אישרה ממשלת ארה"ב את הצהרת בלפור בשנת 1922.
[100] דף (37 עמ' כתובים. שאר הדפים ריקים). 35 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. מספר דפים רופפים. כריכה מקורית, עם פגמים.
הפנקס מכיל 36 רישומים ארוכים (באנגלית). לכל רישום יוחד עמוד בפני עצמו. ברישומים אלה מתועדים לידות מהשנים 1900-1908, ונישואין משנת 1918, של בני "הקהילות האורתודוקסיות המאוחדות" במונטריאול. בסוף כל רישום מופיעות חתימות של בני הזוג (ברישומי הנישואין) או הורה (ברישומי הלידות), של העדים ושל רב הקהילה, רבי סיימון גלאזר. רישומי לידות הבנים כוללים פרטים על ברית המילה, כגון שם המוהל ושם הרב שקרא את שמו של התינוק.
בעמוד הראשון, טופס מודפס (בצרפתית), עם מילוי בכתב-יד (באנגלית ובצרפתית), על ייעוד הפנקס ושהוא מוגש ע"י "Rev. Simon Glazer, Chief Rabbi of the United Congregations" [רבי סיימון גלאזר, הרב הראשי לקהילות המאוחדות].
רבי ישעיהו (סיימון) גלאזר (תרל"ח-תרצ"ח), רב אורתודוקסי בולט בארה"ב וקנדה במחצית הראשונה של המאה ה-20. יליד בארז'וויליק שבליטא, למד בכמה ישיבות בליטא ונסמך לרבנות ע"י רבי אלכסנדר משה לפידות. כדי להימלט משירות צבאי ברח לארץ ישראל, וזמן קצר אחר כך עבר לארה"ב (בשנת תרנ"ז בערך). שימש ברבנות בקהילות רבות בארה"ב וקנדה, ביניהן כרב הקהילות האורתודוקסיות המאוחדות במונטריאול בין השנים תרס"ז-תרע"ח. ממייסדי וראשי ארגוני הרבנים האורתודוקסיים "כנסת הרבנים" (Assembly of Hebrew Orthodox Rabbis of America) ו"דגל הרבנים" (Council of Orthodox Rabbis). בזכות פעילותו הנמרצת, אישרה ממשלת ארה"ב את הצהרת בלפור בשנת 1922.
[100] דף (37 עמ' כתובים. שאר הדפים ריקים). 35 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. מספר דפים רופפים. כריכה מקורית, עם פגמים.
קטגוריה
פנקסי קהילות ישראל ו"חברות קודש"
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
פנקס הזכרת נשמות, המיועד לאמירת תפילות ה"יזכור" ע"י גבאי בית הכנסת, באחת הקהלות בעיר בודפסט (כפי הנראה "בית המדרש" החסידי בעיר). בודפסט (Budapest, הונגריה), [תשרי תרפ"ב 1921].
פנקס בכתיבה קליגרפית, עם תפילות להזכרת נשמות, ורשימת שמות. בדף הראשון נכתב כי הפנקס מיועד להזכרת נשמות נדיבי הקהילה בכל חג וחג: "והם יעלו לזכרון לפני ה' תמיד... אנשי שם נדבי לב אשר עזבו מהונם לכבוד קהלתנו, ותכתב זה לדור אחרון בזה הספר למען להזכיר שמותם בעת הזכרת נשמות בכל מועדי ה' לדור דור". בארבעת הדפים הבאים, תפילות "יזכור אלקים", "א' מלא רחמים", "מי שברך" ו"אב הרחמים" באותיות מרובעות ומעוטרות. בדף השישי רשימת שמות נפטרים משנת תרפ"ב עד שנת תש"ז 1946 (שאר דפי הפנקס ריקים).
בדף הראשון מוזכרים גבאי בית הכנסת רבי גדליה יוסף בן מנחם כ"ץ שטיינער ורבי יצחק בן יונתן טרויבנער. כפי הנראה מדובר ב"בית המדרש הספרדי" (בית הכנסת החסידי, בו התפללו בנוסח ספרד) בעיר. בקטלוג ישיבת אהבת תורה ברנוביץ (מכירת נובמבר 2005, פריט 316), הופיעה תעודה מאותו בית כנסת בבודפסט, שניתנה לגבאי רבי יצחק בן יונה[!] טרויבנער בשנת תרצ"ג, לרגל מלאת חמש עשרה שנה לכהונתו כגבאי בית המדרש. התעודה הנ"ל נכתבה ע"י סופר הסת"ם רבי נפתלי לאקס מבודפסט, מחבר הספר "יומא טבא לרבנן" (בודפסט, תרצ"ה).
בדף המגן הקדמי חתימת "הק' מרדכי ראבינפעלד" משנת תרפ"ג [1923].
פנקס, [6] דף כתובים ושאר הדפים ריקים. 30 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים, עם פגיעות וחסרון טקסט. דפים מנותקים ורופפים. כריכה מקורית, רופפת.
פנקס בכתיבה קליגרפית, עם תפילות להזכרת נשמות, ורשימת שמות. בדף הראשון נכתב כי הפנקס מיועד להזכרת נשמות נדיבי הקהילה בכל חג וחג: "והם יעלו לזכרון לפני ה' תמיד... אנשי שם נדבי לב אשר עזבו מהונם לכבוד קהלתנו, ותכתב זה לדור אחרון בזה הספר למען להזכיר שמותם בעת הזכרת נשמות בכל מועדי ה' לדור דור". בארבעת הדפים הבאים, תפילות "יזכור אלקים", "א' מלא רחמים", "מי שברך" ו"אב הרחמים" באותיות מרובעות ומעוטרות. בדף השישי רשימת שמות נפטרים משנת תרפ"ב עד שנת תש"ז 1946 (שאר דפי הפנקס ריקים).
בדף הראשון מוזכרים גבאי בית הכנסת רבי גדליה יוסף בן מנחם כ"ץ שטיינער ורבי יצחק בן יונתן טרויבנער. כפי הנראה מדובר ב"בית המדרש הספרדי" (בית הכנסת החסידי, בו התפללו בנוסח ספרד) בעיר. בקטלוג ישיבת אהבת תורה ברנוביץ (מכירת נובמבר 2005, פריט 316), הופיעה תעודה מאותו בית כנסת בבודפסט, שניתנה לגבאי רבי יצחק בן יונה[!] טרויבנער בשנת תרצ"ג, לרגל מלאת חמש עשרה שנה לכהונתו כגבאי בית המדרש. התעודה הנ"ל נכתבה ע"י סופר הסת"ם רבי נפתלי לאקס מבודפסט, מחבר הספר "יומא טבא לרבנן" (בודפסט, תרצ"ה).
בדף המגן הקדמי חתימת "הק' מרדכי ראבינפעלד" משנת תרפ"ג [1923].
פנקס, [6] דף כתובים ושאר הדפים ריקים. 30 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים, עם פגיעות וחסרון טקסט. דפים מנותקים ורופפים. כריכה מקורית, רופפת.
קטגוריה
פנקסי קהילות ישראל ו"חברות קודש"
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
כרך גדול, פנקס הזכרת נשמות של ה"חברא קדישא" בקהילת ראאב. ראאב (גיור Győr, Raab, הונגריה), תש"ז [1947].
פנקס בכתיבה קליגרפית מכמה כותבים. בדף הראשון: "זה הפינקס נעשה על ידי ח"ק דק"ק ראאב בשנת תש"ז יע"א". בדף השני והשלישי, תפילות "מי שברך" ו"א' מלא רחמים" באותיות ענק. בדפים הבאים רשימות של שמות נפטרים. ברבות מן הרשימות מופיעים שמות הורים והרבה מצאצאיהם – כפי הנראה, לפנינו תיעוד על משפחות שלמות שנהרגו בשואה.
[מעניין לציין כי באחת הרשימות הארוכות של שמות בני משפחה אחת, הודבקה רצועת נייר על אחד השמות באמצע הרשימה – יתכן, כי "בא הרוג ברגליו" ושמו נמחק מרשימות הנפטרים].
קהילת ראאב בהונגריה (כפי שהיא מכונה בפי היהודים. כיום היא נקראת בשם גיור Győr), מהקהילות היהודיות העתיקות בהונגריה, עוד מהמאה ה-15. בתחילת חודש מאי 1944 רוכזו יהודי הקהילה בגיטו ובחודש יוני נשלחו למחנה ההשמדה באושוויץ. בשנת תש"ו (1946), לאחר המלחמה, חידשו כמה מאות מגורשים מן העיר ומהסביבה את חיי הקהילה והרב עקיבא אייזנברג נבחר לרב הקהילה. אחרי המרד האנטי קומוניסטי בשנת תשי"ז עזבו רבים, וכיום נותרו במקום יהודים מעטים בלבד (קהילות הונגריה, עמ' 100-101).
כרך גדול, 41 ס"מ. 24 דף כתובים (ועוד עשרות דפים ריקים). נייר עבה. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
פנקס בכתיבה קליגרפית מכמה כותבים. בדף הראשון: "זה הפינקס נעשה על ידי ח"ק דק"ק ראאב בשנת תש"ז יע"א". בדף השני והשלישי, תפילות "מי שברך" ו"א' מלא רחמים" באותיות ענק. בדפים הבאים רשימות של שמות נפטרים. ברבות מן הרשימות מופיעים שמות הורים והרבה מצאצאיהם – כפי הנראה, לפנינו תיעוד על משפחות שלמות שנהרגו בשואה.
[מעניין לציין כי באחת הרשימות הארוכות של שמות בני משפחה אחת, הודבקה רצועת נייר על אחד השמות באמצע הרשימה – יתכן, כי "בא הרוג ברגליו" ושמו נמחק מרשימות הנפטרים].
קהילת ראאב בהונגריה (כפי שהיא מכונה בפי היהודים. כיום היא נקראת בשם גיור Győr), מהקהילות היהודיות העתיקות בהונגריה, עוד מהמאה ה-15. בתחילת חודש מאי 1944 רוכזו יהודי הקהילה בגיטו ובחודש יוני נשלחו למחנה ההשמדה באושוויץ. בשנת תש"ו (1946), לאחר המלחמה, חידשו כמה מאות מגורשים מן העיר ומהסביבה את חיי הקהילה והרב עקיבא אייזנברג נבחר לרב הקהילה. אחרי המרד האנטי קומוניסטי בשנת תשי"ז עזבו רבים, וכיום נותרו במקום יהודים מעטים בלבד (קהילות הונגריה, עמ' 100-101).
כרך גדול, 41 ס"מ. 24 דף כתובים (ועוד עשרות דפים ריקים). נייר עבה. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
קטגוריה
פנקסי קהילות ישראל ו"חברות קודש"
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
פנקס חשבונות של הרב איסר יהודה אונטרמן – חשבונות הכספים שנגבו והועברו לקופת רמבעה"נ, למוסדות צדקה וחסד, ולמוסדות תורה וישיבות בארץ ישראל ובשנחאיי בתקופת השואה, עם מכתבי רבנים וקבלות חתומות. ליברפול, תש"ב-תש"ה 1942-1945.
בפנקסו זה של הרב אונטרמן, שכיהן אז כאב"ד ליברפול, מופיעים חשבונות ומסמכים הקשורים להעברת כספי צדקה מאנגליה אל מוסדות התורה בארץ ישראל, קופות רבי מאיר בעל הנס, ועוד. מן הפנקס עולה כי הרב אונטרמן עמד אז בקשר רצוף עם הרב הרצוג (שעלה מאנגליה וכיהן אז כרב הראשי לארץ ישראל) וטיפל בהעברות כספים דרכו למוסדות התורה ולעזרה לפליטי השואה בשנחאיי ובארצות אחרות (בלגיה, רוסיה ועוד).
בין דפי הפנקס מודבקים דפים רבים - קבלות (חלקן חתומות ע"י רבנים וראשי ישיבות), מכתבים מקוריים ומסמכים שונים.
קבלות ומכתבים בחתימות הרבנים: רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג הרב הראשי לישראל; רבי שמואל יצחק הילמן; רבי ישראל זאב מינצבערג; רבי איסר זלמן מלצר; רבי אשר זאב ווערנער אב"ד טבריה ורבי אברהם ווינברג (האדמו"ר מסלונים, בעל ברכת אברהם); רבי חיים יצחק אייזיק שער, ראש "הישיבה הגדולה כנסת ישראל סלאבאדקא... סניף ירושלים... שנוסד מפליטי הישיבה שהעלה השי"ת לאה"ק"; רבי יחזקאל סרנא ראש "ישיבת חברון – כנסת ישראל – בעיה"ק ירושלים"; רבי ראובן כ"ץ ראש "הישיבה הגדולה בפתח תקוה"; רבי שלמה ליב אליעזרוב מראשי כולל חב"ד ורבי אברהם חיים נאה בעל "קצות השולחן"; רבי יעקב משה חרל"פ ורבי שלום נתן רענן קוק; רבי חיים יהודא ליב אויערבאך ורבי שמעון צבי הורביץ, ראשי ישיבת "שער השמים"; רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי ורבי זלמן זלזניק, ראשי ישיבת "עץ חיים"; רבי אברהם ישראל משה סלמן, "בית אולפנא רבתא לתלמוד ירושלמי"; רבי יצחק ברנשטיין, ישיבת בית יוסף נובהרדוק בירושלים; רבי אהרן ויינשטיין ורבי הלל ויטקינד ראשי ישיבת בית יוסף נובהרדוק בתל אביב; רבי ישראל איסר שפירא מתל אביב-יפו; רבי זלמן סורוצקין ורבי חזקיהו יוסף מישקובסקי; ועוד רבנים רבים ומנהלי מוסדות בארץ ישראל.
מכתבים רבים, של הרב הרצוג וכותבים אחרים, הנמצאים בין דפי הפנקס שלפנינו, הם מכתבים מצולמים שנשלחו בטכניקה של מכתבי וימייל (V-mail – שיטת מיזעור, שפותחה בתקופת מלחמת העולם השניה, להעברת מכתבים מהחזית אל העורף, ע"י צילום המכתבים ומיזעורם למיקרופילם. סלילי הפילם הועברו מארץ המשלוח למעבדות בארץ קבלת המכתב, לצורך פיתוח והדפסת המכתבים על גבי נייר תמונות, בגודל של כרבע מהגודל המקורי של המכתב, והדואר המוקטן נשלח אל הנמען. בדרך כלל, המכתב המקורי שצולם בארץ מוצאו הושלך לאחר צילומו, ומכתבי הוימייל המצולמים שלפנינו הם התיעוד היחיד ממכתבים אלו).
95 דף. 32 ס"מ. בין דפי הפנקס מודבקים למעלה מ-80 דפים - מכתבים וקבלות, מברקים וחשבונות. מצב הפנקס טוב. כתמים. מספר דפים מודבקים זה לזה (בדבק). מצב המסמכים המודבקים משתנה, טוב עד בינוני. חלקם בלויים ופגומים. כריכה חדשה.
בפנקסו זה של הרב אונטרמן, שכיהן אז כאב"ד ליברפול, מופיעים חשבונות ומסמכים הקשורים להעברת כספי צדקה מאנגליה אל מוסדות התורה בארץ ישראל, קופות רבי מאיר בעל הנס, ועוד. מן הפנקס עולה כי הרב אונטרמן עמד אז בקשר רצוף עם הרב הרצוג (שעלה מאנגליה וכיהן אז כרב הראשי לארץ ישראל) וטיפל בהעברות כספים דרכו למוסדות התורה ולעזרה לפליטי השואה בשנחאיי ובארצות אחרות (בלגיה, רוסיה ועוד).
בין דפי הפנקס מודבקים דפים רבים - קבלות (חלקן חתומות ע"י רבנים וראשי ישיבות), מכתבים מקוריים ומסמכים שונים.
קבלות ומכתבים בחתימות הרבנים: רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג הרב הראשי לישראל; רבי שמואל יצחק הילמן; רבי ישראל זאב מינצבערג; רבי איסר זלמן מלצר; רבי אשר זאב ווערנער אב"ד טבריה ורבי אברהם ווינברג (האדמו"ר מסלונים, בעל ברכת אברהם); רבי חיים יצחק אייזיק שער, ראש "הישיבה הגדולה כנסת ישראל סלאבאדקא... סניף ירושלים... שנוסד מפליטי הישיבה שהעלה השי"ת לאה"ק"; רבי יחזקאל סרנא ראש "ישיבת חברון – כנסת ישראל – בעיה"ק ירושלים"; רבי ראובן כ"ץ ראש "הישיבה הגדולה בפתח תקוה"; רבי שלמה ליב אליעזרוב מראשי כולל חב"ד ורבי אברהם חיים נאה בעל "קצות השולחן"; רבי יעקב משה חרל"פ ורבי שלום נתן רענן קוק; רבי חיים יהודא ליב אויערבאך ורבי שמעון צבי הורביץ, ראשי ישיבת "שער השמים"; רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי ורבי זלמן זלזניק, ראשי ישיבת "עץ חיים"; רבי אברהם ישראל משה סלמן, "בית אולפנא רבתא לתלמוד ירושלמי"; רבי יצחק ברנשטיין, ישיבת בית יוסף נובהרדוק בירושלים; רבי אהרן ויינשטיין ורבי הלל ויטקינד ראשי ישיבת בית יוסף נובהרדוק בתל אביב; רבי ישראל איסר שפירא מתל אביב-יפו; רבי זלמן סורוצקין ורבי חזקיהו יוסף מישקובסקי; ועוד רבנים רבים ומנהלי מוסדות בארץ ישראל.
מכתבים רבים, של הרב הרצוג וכותבים אחרים, הנמצאים בין דפי הפנקס שלפנינו, הם מכתבים מצולמים שנשלחו בטכניקה של מכתבי וימייל (V-mail – שיטת מיזעור, שפותחה בתקופת מלחמת העולם השניה, להעברת מכתבים מהחזית אל העורף, ע"י צילום המכתבים ומיזעורם למיקרופילם. סלילי הפילם הועברו מארץ המשלוח למעבדות בארץ קבלת המכתב, לצורך פיתוח והדפסת המכתבים על גבי נייר תמונות, בגודל של כרבע מהגודל המקורי של המכתב, והדואר המוקטן נשלח אל הנמען. בדרך כלל, המכתב המקורי שצולם בארץ מוצאו הושלך לאחר צילומו, ומכתבי הוימייל המצולמים שלפנינו הם התיעוד היחיד ממכתבים אלו).
95 דף. 32 ס"מ. בין דפי הפנקס מודבקים למעלה מ-80 דפים - מכתבים וקבלות, מברקים וחשבונות. מצב הפנקס טוב. כתמים. מספר דפים מודבקים זה לזה (בדבק). מצב המסמכים המודבקים משתנה, טוב עד בינוני. חלקם בלויים ופגומים. כריכה חדשה.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
דף גדול בכתב-יד – לוח קיר, עם המנהגים לפי חודשי השנה לשנת תש"א, כמנהג פולין. [מקום כתיבה לא ידוע, ת"ש 1940]. עברית ויידיש.
כתיבה אשכנזית רהוטה, בארבעה טורים. כותרת בראש הדף: "לוח משנת תש"א". הלוח מכיל את המנהגים לפי חודשי השנה, את זמני המולד והתקופות, ועוד.
לא ידוע לנו היכן נכתב לוח זה.
65X48 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי דיו (דהיית אותיות במספר מקומות, כתוצאה מפגיעת רטיבות). קרעים. סימני קיפול.
כתיבה אשכנזית רהוטה, בארבעה טורים. כותרת בראש הדף: "לוח משנת תש"א". הלוח מכיל את המנהגים לפי חודשי השנה, את זמני המולד והתקופות, ועוד.
לא ידוע לנו היכן נכתב לוח זה.
65X48 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי דיו (דהיית אותיות במספר מקומות, כתוצאה מפגיעת רטיבות). קרעים. סימני קיפול.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
פנקס "תעודת עליה", עם תמונה, מילוי בכתב-יד וחותמות ה"משרד הארץ ישראלי" של "הסוכנות היהודית לארץ ישראל". וינה. [תרצ"ט] 1939.
תעודה של "הסוכנות היהודית" לעליית האדמו"ר רבי "אריה הרש טברסקי ומשפחתו" לארץ ישראל. בתעודה נכתב כי עולים עמו אשתו חוה ובתו מלכה, ונרשמו הנתונים הבאים: המקצוע – "רב", הנתינות – "גרמניה"; עזבו את וינה בתאריך 20/2/1939; נוסעים באניה אדריאטיקה לחוף חיפה. בעמוד האחרון חותמת מבית עולים בתל אביב מהתאריך 7/3/39.
האדמו"ר מזלטופולי-טשורטקוב – רבי צבי אריה טברסקי (תרנ"ז-תשכ"ח). חתנו הצעיר של האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב ובנו של האדמו"ר רבי מרדכי יוסף טברסקי מזלטופולי. רבי צבי אריה היה חביב מאד על חותנו הקדוש רבי ישראל מטשורטקוב, שהשפיע עליו רבות בקדושתו ובהנהגתו. הוא היה נמוך קומה, וחותנו היה אומר עליו כי בגופו הקטן שוכנת נשמה גדולה וגבוהה. לעתים אף היה מורה להמתין מלהתחיל בתפילת חזרת הש"ץ, עד שחתנו רבי צבי אריה יסיים את תפילתו שבלחש (על צדיקים ועל חסידים, עמ' 313). נודע כצדיק נשגב ועובד השם בלי הפסקה והיסח הדעת. איש אמת, ענוותן ושפל ברך. במלחמת העולם הראשונה עבר לווינה יחד עם חותנו הרבי מטשורטקוב, ולאחר פטירת חותנו בשנת תרצ"ד בקשו ממנו חסידי טשורטקוב בתל אביב כי יעלה לארץ בחפצם להכתירו לאדמו"ר עליהם. בענוותנותו הרבה סירב רבי צבי אריה להצעתם ונשאר על מקומו בווינה. עם כניסת הנאצים לווינה בשנת תרצ"ח הוכנס למאסר במחנה דכאו יחד עם רבי שלמה מטשורטקוב בן-גיסו. בשנת תרצ"ט שוחרר והצליח להמלט לארץ ישראל, יחד עם משפחתו (התעודה שלפנינו היא מעלייתו זו). הקים את בית מדרשו בתל אביב ונחשב לאחד מגדולי אדמו"רי בית רוז'ין בארץ ישראל. לאחר פטירת אחיינו האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב, הוכתר רבי צבי אריה גם לאדמו"ר לחסידי טשורטקוב והיה האדמו"ר האחרון לבית טשורטקוב. בתו היחידה אשת הרב פנחס ביברפלד מרבני תל אביב.
פנקס, [2] דפים פנימיים ושני דפי מעטפת. חסרים 2 דף בסוף הפנקס. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים ובלאי.
תעודה של "הסוכנות היהודית" לעליית האדמו"ר רבי "אריה הרש טברסקי ומשפחתו" לארץ ישראל. בתעודה נכתב כי עולים עמו אשתו חוה ובתו מלכה, ונרשמו הנתונים הבאים: המקצוע – "רב", הנתינות – "גרמניה"; עזבו את וינה בתאריך 20/2/1939; נוסעים באניה אדריאטיקה לחוף חיפה. בעמוד האחרון חותמת מבית עולים בתל אביב מהתאריך 7/3/39.
האדמו"ר מזלטופולי-טשורטקוב – רבי צבי אריה טברסקי (תרנ"ז-תשכ"ח). חתנו הצעיר של האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב ובנו של האדמו"ר רבי מרדכי יוסף טברסקי מזלטופולי. רבי צבי אריה היה חביב מאד על חותנו הקדוש רבי ישראל מטשורטקוב, שהשפיע עליו רבות בקדושתו ובהנהגתו. הוא היה נמוך קומה, וחותנו היה אומר עליו כי בגופו הקטן שוכנת נשמה גדולה וגבוהה. לעתים אף היה מורה להמתין מלהתחיל בתפילת חזרת הש"ץ, עד שחתנו רבי צבי אריה יסיים את תפילתו שבלחש (על צדיקים ועל חסידים, עמ' 313). נודע כצדיק נשגב ועובד השם בלי הפסקה והיסח הדעת. איש אמת, ענוותן ושפל ברך. במלחמת העולם הראשונה עבר לווינה יחד עם חותנו הרבי מטשורטקוב, ולאחר פטירת חותנו בשנת תרצ"ד בקשו ממנו חסידי טשורטקוב בתל אביב כי יעלה לארץ בחפצם להכתירו לאדמו"ר עליהם. בענוותנותו הרבה סירב רבי צבי אריה להצעתם ונשאר על מקומו בווינה. עם כניסת הנאצים לווינה בשנת תרצ"ח הוכנס למאסר במחנה דכאו יחד עם רבי שלמה מטשורטקוב בן-גיסו. בשנת תרצ"ט שוחרר והצליח להמלט לארץ ישראל, יחד עם משפחתו (התעודה שלפנינו היא מעלייתו זו). הקים את בית מדרשו בתל אביב ונחשב לאחד מגדולי אדמו"רי בית רוז'ין בארץ ישראל. לאחר פטירת אחיינו האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב, הוכתר רבי צבי אריה גם לאדמו"ר לחסידי טשורטקוב והיה האדמו"ר האחרון לבית טשורטקוב. בתו היחידה אשת הרב פנחס ביברפלד מרבני תל אביב.
פנקס, [2] דפים פנימיים ושני דפי מעטפת. חסרים 2 דף בסוף הפנקס. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים ובלאי.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $700
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
הדרך, חוברת א', "דרך צדיקים – והיא דרשת פרידה של כ"ק... מוהר"ר מרדכי רוקח שליט"א הרב דקהל קדושים בילגורייא... שדרש פה בחגיגת סיום מסכת של תפארת בחורים; דרך קדושים– דברי קודש מהגה"ק צדיק הדור... מרן אהרן רוקח שליט"א רבינו הקדוש מבעלזא... שאמרו פה עיר הבירה בודאפעסט טרם עלותם לארץ ישראל". ערוך על ידי רבי מנחם אהרן לעבאוויטש, הרב הצעיר דק"ק טשאפ. בודפסט, כ"ג שבט תש"ד [1944]. מהדורה שניה.
חוברת "הדרך" יצאה לאור לראשונה בי"ג שבט תש"ד, ובה נדפסה דרשת הפרידה של הרב מבילגוריי מיהדות הונגריה, בה הוא מדבר על זוועות השואה בפולין וגליציה, והצורך לעזור לפליטים מארצות אלו – היה זה לאחר שהאדמו"ר מבעלז ואחיו הרב מבילגוריי נמלטו בניסים מגטו בוכניה, והגיעו לבודפסט, שם שהו מחודש אייר תש"ג עד טבת תש"ד, ויצאו משם בדרכם לארץ ישראל. בהמשך דבריו מתנצל הרב מבילגוריי על נסיעתם לארץ ישראל, ואומר בבטחון כי הרעה לא תגיע להונגריה, ולא משום כך הם נוסעים לארץ ישראל, רק מתשוקתו לקדושת ארץ ישראל ואהבתו של אחיו הקדוש לארץ הקודש. "...מוטל עלי החוב להודיע לכם ידידים יקרים חכמי אונגארן... כי מי שהוא קרוב בסביבת אחי הגדול... שליט"א, יודע בודאי שלא במנוסה הולך... כאילו רוצה לנוס ולנסוע מכאן, רק שאיפתו ותשוקתו לעלות לאה"ק המקודשת בעשר קדושות... וירא מנוחה – שהצדיק רואה שתשרה פה לתושבי מדינה זאת מנוחה ושלוה... ואך טוב וחסד ירדוף וישיג את אחב"י בני מדינה זו. ואת הארץ... כי נעמה – מחמת כי שם שורה הנעם העליון" (עמ' יט). בהמשך החוברת מובאים דברי האדמו"ר שאמר כי נסיעתו לארץ ישראל היא זמנית על מנת לחזור, עם הסברים מאחיו הרב מבילגוריי, שעפ"י מסורת בית אבותיהם הקדושים, אין תועלת בהתיישבות בארץ ישראל טרם ביאת המשיח (עמ' כו).
לאחר כעשרה ימים בכ"ג שבט תש"ד יצאה לאור מהדורה נוספת של חוברת "הדרך", בשינויים רבים ובהשמטת דברים ביחס לעליה לארץ ישראל. [לאחר כחודש, נדפסה בבודפסט מהדורה שלישית, עם הכיתוב "הוצאה שניה, אדר תש"ד", ואף היא "מצונזרת"]. לפנינו המהדורה השניה מתאריך כ"ג שבט, אך תוכנה זהה למהדורה הראשונה של י"ג שבט, ללא השינויים וההשמטות.
[1], כח, [1] עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, ובהם כתמי רטיבות, במעטפת ובשולי הדפים. קרע בשולי אחד מן הדפים, ללא פגיעה בטקסט. קמטים ובלאי קל במעטפת.
חוברת "הדרך" יצאה לאור לראשונה בי"ג שבט תש"ד, ובה נדפסה דרשת הפרידה של הרב מבילגוריי מיהדות הונגריה, בה הוא מדבר על זוועות השואה בפולין וגליציה, והצורך לעזור לפליטים מארצות אלו – היה זה לאחר שהאדמו"ר מבעלז ואחיו הרב מבילגוריי נמלטו בניסים מגטו בוכניה, והגיעו לבודפסט, שם שהו מחודש אייר תש"ג עד טבת תש"ד, ויצאו משם בדרכם לארץ ישראל. בהמשך דבריו מתנצל הרב מבילגוריי על נסיעתם לארץ ישראל, ואומר בבטחון כי הרעה לא תגיע להונגריה, ולא משום כך הם נוסעים לארץ ישראל, רק מתשוקתו לקדושת ארץ ישראל ואהבתו של אחיו הקדוש לארץ הקודש. "...מוטל עלי החוב להודיע לכם ידידים יקרים חכמי אונגארן... כי מי שהוא קרוב בסביבת אחי הגדול... שליט"א, יודע בודאי שלא במנוסה הולך... כאילו רוצה לנוס ולנסוע מכאן, רק שאיפתו ותשוקתו לעלות לאה"ק המקודשת בעשר קדושות... וירא מנוחה – שהצדיק רואה שתשרה פה לתושבי מדינה זאת מנוחה ושלוה... ואך טוב וחסד ירדוף וישיג את אחב"י בני מדינה זו. ואת הארץ... כי נעמה – מחמת כי שם שורה הנעם העליון" (עמ' יט). בהמשך החוברת מובאים דברי האדמו"ר שאמר כי נסיעתו לארץ ישראל היא זמנית על מנת לחזור, עם הסברים מאחיו הרב מבילגוריי, שעפ"י מסורת בית אבותיהם הקדושים, אין תועלת בהתיישבות בארץ ישראל טרם ביאת המשיח (עמ' כו).
לאחר כעשרה ימים בכ"ג שבט תש"ד יצאה לאור מהדורה נוספת של חוברת "הדרך", בשינויים רבים ובהשמטת דברים ביחס לעליה לארץ ישראל. [לאחר כחודש, נדפסה בבודפסט מהדורה שלישית, עם הכיתוב "הוצאה שניה, אדר תש"ד", ואף היא "מצונזרת"]. לפנינו המהדורה השניה מתאריך כ"ג שבט, אך תוכנה זהה למהדורה הראשונה של י"ג שבט, ללא השינויים וההשמטות.
[1], כח, [1] עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, ובהם כתמי רטיבות, במעטפת ובשולי הדפים. קרע בשולי אחד מן הדפים, ללא פגיעה בטקסט. קמטים ובלאי קל במעטפת.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של מכתבים בכתב-יד ומסמכים מודפסים. הונגריה וגרמניה, לאחר השואה.
• "כתב היתר" מודפס, היתר נישואין לאיש שאשתו נהרגה בשואה, עם מילוי בכת"י וחתימות רבני "בית דין המרכזי לתקנות עגונות בק"ק ברטיסלבא". תש"ו [1946].
• "כתב היתר" מודפס במכונת כתיבה, היתר נישואין לאיש שאשתו נהרגה בשואה, עם מילוי בכת"י וחתימות רבני "בית דין המרכזי לתקנות עגונות בק"ק ברטיסלבא". תש"ח [1948].
• מכתב בכתב-יד וחתימת הגאון רבי דוד מושקוביץ הרב מבוניהאד, הכותב [לבית הדין לעניני עגונות] כי לא יוכל להצטרף להיתר עגונה לפני שגיסו הגה"ק אב"ד פאפא [רבי יוסף גרינוואלד בעל "ויחי יוסף"] יסכים לאותו היתר, "כי מטעם ד"א [דרך ארץ] צריך לי תמיד לילך אחר דעתו הרמה...".
• סמיכה לשוחט בכתב-יד וחתימת הגאון רבי צבי הירש סופר אב"ד דערעטשקא. דברצין, אלול תש"ה [1945].
• גביית עדות בענייני עגונה שבעלה נהרג בשואה, בחתימות רבני בית הדין. טעגלאש, שבט תש"ו [1946].
• מכתב בכתב-יד, בירור הלכתי בעניני גירושין, מאת "ועד אגודת הרבנים – באזור האמריקאי", במחנות העקורים במינכן, שנשלחה אל בית הדין לתקנת עגונות בעיר בודפסט. מינכן, שבט תש"ח [ינואר 1948].
• מכתב בכתב-יד, שאלה הלכתית בדיני עדות, מאת "אגודת הרבנים באוסטריה", שנשלחה אל בית הדין לתקנת עגונות בעיר בודפסט. לינץ (Linz). אלול תש"ח [1948].
• מסמך בכתב-יד וחתימות רבנים. גביית עדות בבית דין צדק האורתודוקסי בבודפסט. תשי"ב [1952].
• כתב הכשר מודפס, "על סליבאוויץ כשר לחג הפסח", מאת רבי מרדכי לעבאוויטש. ברטיסלאווא (פרשבורג), תש"ז [1947].
• דף בריסטול מודפס (שנשלח בדואר). ברכת המזון, עם ברכת שנה טובה "מתנת קרן התורה בהונגריא". בודפסט, ערב ראש השנה תש"ט [1948].
10 דפים. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.
• "כתב היתר" מודפס, היתר נישואין לאיש שאשתו נהרגה בשואה, עם מילוי בכת"י וחתימות רבני "בית דין המרכזי לתקנות עגונות בק"ק ברטיסלבא". תש"ו [1946].
• "כתב היתר" מודפס במכונת כתיבה, היתר נישואין לאיש שאשתו נהרגה בשואה, עם מילוי בכת"י וחתימות רבני "בית דין המרכזי לתקנות עגונות בק"ק ברטיסלבא". תש"ח [1948].
• מכתב בכתב-יד וחתימת הגאון רבי דוד מושקוביץ הרב מבוניהאד, הכותב [לבית הדין לעניני עגונות] כי לא יוכל להצטרף להיתר עגונה לפני שגיסו הגה"ק אב"ד פאפא [רבי יוסף גרינוואלד בעל "ויחי יוסף"] יסכים לאותו היתר, "כי מטעם ד"א [דרך ארץ] צריך לי תמיד לילך אחר דעתו הרמה...".
• סמיכה לשוחט בכתב-יד וחתימת הגאון רבי צבי הירש סופר אב"ד דערעטשקא. דברצין, אלול תש"ה [1945].
• גביית עדות בענייני עגונה שבעלה נהרג בשואה, בחתימות רבני בית הדין. טעגלאש, שבט תש"ו [1946].
• מכתב בכתב-יד, בירור הלכתי בעניני גירושין, מאת "ועד אגודת הרבנים – באזור האמריקאי", במחנות העקורים במינכן, שנשלחה אל בית הדין לתקנת עגונות בעיר בודפסט. מינכן, שבט תש"ח [ינואר 1948].
• מכתב בכתב-יד, שאלה הלכתית בדיני עדות, מאת "אגודת הרבנים באוסטריה", שנשלחה אל בית הדין לתקנת עגונות בעיר בודפסט. לינץ (Linz). אלול תש"ח [1948].
• מסמך בכתב-יד וחתימות רבנים. גביית עדות בבית דין צדק האורתודוקסי בבודפסט. תשי"ב [1952].
• כתב הכשר מודפס, "על סליבאוויץ כשר לחג הפסח", מאת רבי מרדכי לעבאוויטש. ברטיסלאווא (פרשבורג), תש"ז [1947].
• דף בריסטול מודפס (שנשלח בדואר). ברכת המזון, עם ברכת שנה טובה "מתנת קרן התורה בהונגריא". בודפסט, ערב ראש השנה תש"ט [1948].
10 דפים. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
אוסף של 12 מכתבים שנשלחו אל הגאון רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב, מאת רבני הונגריה ורומניה. [תש"ה-תש"י בקירוב].
מכתבים מרבנים ידועים, חסידים ותלמידי חכמים. רוב המכתבים עוסקים בענייני רבנות ובשאלות הלכתיות שנתחבטו בהם רבני הקהילות שהתחדשו ברומניה לאחר השואה.
בין המכתבים: מכתב ארוך ומעניין מהגאון מערלוי רבי יוחנן סופר [בצעירותו, מהתקופה בה החל לכהן ברבנות לאחר השואה]; מכתב מרבי יעקב הגר אב"ד פשקאן, יאסי תש"ח; מכתב מרבי אברהם יוסף קליינמאן אב"ד סקלהיד, תש"ח; דף אחרון של מכתב מרבי בצלאל שטרן (בעל "בצל החכמה"); מכתב מרבי שלום רוזנצוויג (דרמר) מרבני סטראזניץ וסערט; מכתב מרבי מרדכי מנחם גרין, דעעש תש"ח; מכתב ארוך מרבי דוד דייטש, מרגרטן תש"י; מכתב מרבי דוד ליב פריינד; מכתב מהגאון רבי יוסף אדלר אב"ד טורדא, אודות ועד רבנים שהוקם בירושלים, בזמן עליית הרב מבראשוב לארץ ישראל, ירושלים, אייר תש"י; ועוד.
מקבל המכתבים: הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד מובהק של הגאון רבי מאיר אריק, תלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה הגר מקוסוב בעל "אזור האמונה". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ-ישראל. בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" ועוד ספרים.
12 מכתבים (חלקם ארוכים, על כמה עמודים). גודל ומצב משתנים.
מכתבים מרבנים ידועים, חסידים ותלמידי חכמים. רוב המכתבים עוסקים בענייני רבנות ובשאלות הלכתיות שנתחבטו בהם רבני הקהילות שהתחדשו ברומניה לאחר השואה.
בין המכתבים: מכתב ארוך ומעניין מהגאון מערלוי רבי יוחנן סופר [בצעירותו, מהתקופה בה החל לכהן ברבנות לאחר השואה]; מכתב מרבי יעקב הגר אב"ד פשקאן, יאסי תש"ח; מכתב מרבי אברהם יוסף קליינמאן אב"ד סקלהיד, תש"ח; דף אחרון של מכתב מרבי בצלאל שטרן (בעל "בצל החכמה"); מכתב מרבי שלום רוזנצוויג (דרמר) מרבני סטראזניץ וסערט; מכתב מרבי מרדכי מנחם גרין, דעעש תש"ח; מכתב ארוך מרבי דוד דייטש, מרגרטן תש"י; מכתב מרבי דוד ליב פריינד; מכתב מהגאון רבי יוסף אדלר אב"ד טורדא, אודות ועד רבנים שהוקם בירושלים, בזמן עליית הרב מבראשוב לארץ ישראל, ירושלים, אייר תש"י; ועוד.
מקבל המכתבים: הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד מובהק של הגאון רבי מאיר אריק, תלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה הגר מקוסוב בעל "אזור האמונה". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ-ישראל. בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" ועוד ספרים.
12 מכתבים (חלקם ארוכים, על כמה עמודים). גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
ספר תהלים, Psalms , נדפס ע"י הועד להוצאות ספרים אצל ועד ההצלה. מינכן, תש"ח 1948. עברית ואנגלית.
ספר תהלים עם תרגום לאנגלית, עמוד מול עמוד. מלווה איורים צבעוניים נאים המעטרים שלושה-עשר עמודים. ספר זה נדפס במינכן לאחר השואה, ע"י "ועד ההצלה לשארית הפליטה", בהנהלת הרב נפתלי בארוך והרב אביעזר בורשטיין, בהכוונתם של הרבנים החרדיים בארה"ב.
[172] דף. 14 ס"מ. מצב טוב. כריכה מקורית, עם הכיתוב "Vaad Hatzala". כתמים ופגמים קלים בכריכה.
ספר תהלים עם תרגום לאנגלית, עמוד מול עמוד. מלווה איורים צבעוניים נאים המעטרים שלושה-עשר עמודים. ספר זה נדפס במינכן לאחר השואה, ע"י "ועד ההצלה לשארית הפליטה", בהנהלת הרב נפתלי בארוך והרב אביעזר בורשטיין, בהכוונתם של הרבנים החרדיים בארה"ב.
[172] דף. 14 ס"מ. מצב טוב. כריכה מקורית, עם הכיתוב "Vaad Hatzala". כתמים ופגמים קלים בכריכה.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג