- מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים (501) Apply מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים filter
- מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה (472) Apply מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה filter
- מכירה מקוונת 39 - יודאיקה (493) Apply מכירה מקוונת 39 - יודאיקה filter
- מכירה מקוונת 029 - יודאיקה: ספרים, כתבי-יד, חפצים, מכתבים (500) Apply מכירה מקוונת 029 - יודאיקה: ספרים, כתבי-יד, חפצים, מכתבים filter
- מכירה מקוונת 026 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית (490) Apply מכירה מקוונת 026 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה מקוונת 025 - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים (500) Apply מכירה מקוונת 025 - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים filter
- מכירה מקוונת 021 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית (511) Apply מכירה מקוונת 021 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה מקוונת 020 - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים (500) Apply מכירה מקוונת 020 - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים filter
- מכירה מקוונת 016 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית (499) Apply מכירה מקוונת 016 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה מקוונת 014 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית (537) Apply מכירה מקוונת 014 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה מקוונת 013 – יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים (591) Apply מכירה מקוונת 013 – יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים filter
- מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים (477) Apply מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים filter
- מכירה מקוונת 012 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית (496) Apply מכירה מקוונת 012 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה מקוונת 011 - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים (507) Apply מכירה מקוונת 011 - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים filter
- מכירה מקוונת 010 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (489) Apply מכירה מקוונת 010 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה מקוונת 09 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (539) Apply מכירה מקוונת 09 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה מקוונת 08 - הגדות וספרי קודש (465) Apply מכירה מקוונת 08 - הגדות וספרי קודש filter
- מכירה מקוונת 07 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים (499) Apply מכירה מקוונת 07 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים filter
- מכירה מקוונת 06 - אמנות יהודית ואמנים יהודים (518) Apply מכירה מקוונת 06 - אמנות יהודית ואמנים יהודים filter
- מכירה מקוונת 05 – היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (534) Apply מכירה מקוונת 05 – היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה מקוונת 04 - היסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל ובתפוצות (510) Apply מכירה מקוונת 04 - היסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל ובתפוצות filter
- מכירה מקוונת 03 – יודאיקה - ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים (505) Apply מכירה מקוונת 03 – יודאיקה - ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים filter
- מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים (475) Apply מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים filter
- מכירה 50 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (595) Apply מכירה 50 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה 47 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (492) Apply מכירה 47 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה 45 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (612) Apply מכירה 45 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה 44 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים (471) Apply מכירה 44 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים filter
- מכירה 38 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית, אמנות ישראלית ובינלאומית (491) Apply מכירה 38 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית, אמנות ישראלית ובינלאומית filter
- מכירה 34 - אוספי ארני דרוק (703) Apply מכירה 34 - אוספי ארני דרוק filter
- מכירה 33 - ספרים, כתבי יד ומכתבי רבנים (532) Apply מכירה 33 - ספרים, כתבי יד ומכתבי רבנים filter
- מכירה 31 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית (568) Apply מכירה 31 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית filter
- מכירה 30 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים (471) Apply מכירה 30 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים filter
- מכירה 27 - ספרים, כתבי יד ומכתבי רבנים (533) Apply מכירה 27 - ספרים, כתבי יד ומכתבי רבנים filter
- מכירה 26 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית (534) Apply מכירה 26 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית filter
- מכירה 22 - ספרים, כתבי יד ומכתבי רבנים (516) Apply מכירה 22 - ספרים, כתבי יד ומכתבי רבנים filter
- מכירה 21 - תרבות והסטוריה יהודית וישראלית (570) Apply מכירה 21 - תרבות והסטוריה יהודית וישראלית filter
- מכירה 18 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית (612) Apply מכירה 18 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית filter
- מכירה 16 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים (521) Apply מכירה 16 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים filter
- מכירה 15 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (639) Apply מכירה 15 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה 14 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים (636) Apply מכירה 14 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים filter
- מכירה 13 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (666) Apply מכירה 13 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה 12 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים (590) Apply מכירה 12 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים filter
- מכירה 11 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (619) Apply מכירה 11 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה 5 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית (552) Apply מכירה 5 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית filter
- מכירה 3 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (507) Apply מכירה 3 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה 10 - ספרי קודש, כתבי יד ומכתבי רבנים (587) Apply מכירה 10 - ספרי קודש, כתבי יד ומכתבי רבנים filter
- מכירה 9 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית (1003) Apply מכירה 9 - תרבות והיסטוריה יהודית וישראלית filter
- מכירה 8 - ספרים, כתבי יד ומכתבי רבנים (586) Apply מכירה 8 - ספרים, כתבי יד ומכתבי רבנים filter
- מכירה 7 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית (562) Apply מכירה 7 - הסטוריה ותרבות יהודית וישראלית filter
- מכירה 6 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים (544) Apply מכירה 6 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים filter
מציג 17077 - 17088 of 58939
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, כסלו תרפ"ז [1926].
שו"ת הלכתי בדיני קבורה, הנוגעים ליהודים מתבוללים – בתשובה לשאלה האם אפשר לקבור בקברי ישראל את מי שנשא נכרית או שציוה לשרוף את גופתו. בתוך הדברים דן רבי חיים עוזר בדיני ברית מילה לילד שאביו יהודי ואמו נכרית, והוא כותב: "פשוט שהוא נכרי, ואם רוצים למול אותו מברכים על מילת גרים, ואינו דוחה שבת...".
המכתב שלפנינו לא נדפס בספר שו"ת אחיעזר, ולא בסדרת ספרי האגרות שנדפסו ממכתבי הגאון רבי חיים עוזר.
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (19 שורות בכתב-ידו). 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים ובלאי בקפלי הנייר.
שו"ת הלכתי בדיני קבורה, הנוגעים ליהודים מתבוללים – בתשובה לשאלה האם אפשר לקבור בקברי ישראל את מי שנשא נכרית או שציוה לשרוף את גופתו. בתוך הדברים דן רבי חיים עוזר בדיני ברית מילה לילד שאביו יהודי ואמו נכרית, והוא כותב: "פשוט שהוא נכרי, ואם רוצים למול אותו מברכים על מילת גרים, ואינו דוחה שבת...".
המכתב שלפנינו לא נדפס בספר שו"ת אחיעזר, ולא בסדרת ספרי האגרות שנדפסו ממכתבי הגאון רבי חיים עוזר.
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (19 שורות בכתב-ידו). 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים ובלאי בקפלי הנייר.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של רבי אריה ליב הכהן פופקא, בנו של רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים". [וורשא], סיון תרצ"ב [1932].
המכתב עוסק במשלוח ספרים שונים שהדפיס החפץ חיים. נשלח לנדיב רבי אברהם מאירס [מארה"ב], שכפי שעולה מהמכתב, דאג למכור בארצו את ספריו של החפץ חיים. נכתב לעת זקנתו המופלגת של ה"חפץ חיים", כאשר בנו ר' אריה ליב (שהיה בעצמו בן למעלה מ-70 שנה) נרתם לעזרת אביו במכירת ספריו. בסוף המכתב מודה רבי אריה ליב לנמען על כך שכל פרנסת אביו הגיעה בזכות עזרתו במכירת הספרים: "...וכאשר החל רו"מ להפליג בטובתו למר אבא החסיד האמיתי, אשר כל מחיתו בשנה העברה כלכל מר במכירת ספריו... חותם בכבוד ובהכנעה מול לבו שהיא בבחינת חסד שבחסד. אריה ליב הכהן".
רבי אריה ליב הכהן פופקא (תרכ"א-תרצ"ט). גאון מופלג, בנו חביבו ויד-ימינו של החפץ חיים. תלמיד אביו ותלמיד בעל "בית הלוי" וגדולי ליטא. היה מגאוני הדור אך אביו מנעו מלקבל עול רבנות. השתתף בחיבור ה"משנה ברורה", וסימנים שלמים הם פרי עבודתו. לאחר פטירת אביו הדפיס את הספר "מכתבי החפץ חיים", עם תולדותיו וקורות חייו וליקוטי דיבורים משיחותיו של אביו הקדוש ("דוגמא משיחות אבי זצ"ל").
[1] דף (כתוב משני צידיו), נייר מכתבים רשמי עם הכותרת "אריה ליב כהן פופקא – בן הרב חפץ חיים". 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
המכתב עוסק במשלוח ספרים שונים שהדפיס החפץ חיים. נשלח לנדיב רבי אברהם מאירס [מארה"ב], שכפי שעולה מהמכתב, דאג למכור בארצו את ספריו של החפץ חיים. נכתב לעת זקנתו המופלגת של ה"חפץ חיים", כאשר בנו ר' אריה ליב (שהיה בעצמו בן למעלה מ-70 שנה) נרתם לעזרת אביו במכירת ספריו. בסוף המכתב מודה רבי אריה ליב לנמען על כך שכל פרנסת אביו הגיעה בזכות עזרתו במכירת הספרים: "...וכאשר החל רו"מ להפליג בטובתו למר אבא החסיד האמיתי, אשר כל מחיתו בשנה העברה כלכל מר במכירת ספריו... חותם בכבוד ובהכנעה מול לבו שהיא בבחינת חסד שבחסד. אריה ליב הכהן".
רבי אריה ליב הכהן פופקא (תרכ"א-תרצ"ט). גאון מופלג, בנו חביבו ויד-ימינו של החפץ חיים. תלמיד אביו ותלמיד בעל "בית הלוי" וגדולי ליטא. היה מגאוני הדור אך אביו מנעו מלקבל עול רבנות. השתתף בחיבור ה"משנה ברורה", וסימנים שלמים הם פרי עבודתו. לאחר פטירת אביו הדפיס את הספר "מכתבי החפץ חיים", עם תולדותיו וקורות חייו וליקוטי דיבורים משיחותיו של אביו הקדוש ("דוגמא משיחות אבי זצ"ל").
[1] דף (כתוב משני צידיו), נייר מכתבים רשמי עם הכותרת "אריה ליב כהן פופקא – בן הרב חפץ חיים". 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אהרן יוסף בקשט אב"ד לומז'ה. תשרי תרפ"ו [1925].
המכתב נשלח ללונדון, אל הגאון רבי צבי הירש פרבר, ועוסק בעניינים ציבוריים ובאיסוף כספים למוסדות התורה בלומז'ה. הרב בקשט מזכיר במכתבו כי בעוד כמה ימים הוא ישוב לעירו לומז'ה. כפי הנראה הוא כתב ושלח את המכתב על אם הדרך [בראש המכתב מופיע מקום כתיבת המכתב: "עב"ד ע—" [=על בי דואר ע--?].
הגאון רבי אהרן יוסף בקשט – הנודע בכינויו "ר' אהרצ'יק" (תרכ"ט-תש"א; נספה בשואה), מגדולי רבני דורו ומגדולי תנועת המוסר. למד בישיבת וולוז'ין, ומשם עבר ללמוד ב"קיבוץ" בסלבודקה, בהשפעתו ובמחיצתו של רבי איצל'ה בלאזר. בהמשך עבר ללמוד ב"בית התלמוד" בקלם [שם זכה להערכה רבה ממורו ורבו "הסבא מקלם", שהיה מכנהו במעלת "בר-דעת"]. נודע בגאונותו ובפקחותו הרבה. בעיתונות ההשכלה של אותה תקופה התפרסמו השמצות עליו ועל רעיו אנשי המוסר בקובנה (רבי איצל'ה בלאזר, הסבא מנובהרדוק). ר' אהר'ציק ייחס את העובדה שקיבל הצעות רבנות מערים רחוקות לפרסום שמו בעיתונות, שפעל בסופו של דבר לטובתו. החל משנת תרנ"ה כיהן ברבנות בערים שונות ברוסיה, ליטא ופולין. זכה להערכה רבה אצל ה"חפץ חיים", שהיה רגיל להזעיקו במברקים שיבוא לראדין לאספות רבנים ולהתייעצויות שונות. ה"חפץ חיים" היה נוהג ללבוש בגדי שבת בעת שהגיע אליו ר' אהרצ'יק (לב אהרן, עמ' לד). נודע כנואם בחסד, וקהל רב היה נוהר לדרשותיו המיוחדות, שמשכו אחריהן זקנים עם נערים. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד לפולטבה שבאוקראינה, לשם גם גלתה ישיבת מיר בהנהגת רעו הטוב רבי ירוחם ממיר, שהזמינו אז לשאת בחודש אלול שיחות מוסר לפני בני הישיבה (פרקי חיים של חלוץ דתי, א, עמ' 37-38). באותה תקופה עמד בראש הציבור החרדי באוקראינה והיה ממקימי תנועת "אחדות" שהייתה בהמשך מאבני היסוד של תנועת "אגודת ישראל" העולמית. בשנת תרצ"ז עבר לכהן ברבנות שאבלי, שם נרצח עם בני קהילתו בשנת תש"א, לאחר פלישת הנאצים לעיר.
גלויית דואר רשמית, כ-9X14.5 ס"מ. מצב טוב. מעט בלאי. הבול נתלש, וחסרה חלק מחותמת הדואר.
המכתב נשלח ללונדון, אל הגאון רבי צבי הירש פרבר, ועוסק בעניינים ציבוריים ובאיסוף כספים למוסדות התורה בלומז'ה. הרב בקשט מזכיר במכתבו כי בעוד כמה ימים הוא ישוב לעירו לומז'ה. כפי הנראה הוא כתב ושלח את המכתב על אם הדרך [בראש המכתב מופיע מקום כתיבת המכתב: "עב"ד ע—" [=על בי דואר ע--?].
הגאון רבי אהרן יוסף בקשט – הנודע בכינויו "ר' אהרצ'יק" (תרכ"ט-תש"א; נספה בשואה), מגדולי רבני דורו ומגדולי תנועת המוסר. למד בישיבת וולוז'ין, ומשם עבר ללמוד ב"קיבוץ" בסלבודקה, בהשפעתו ובמחיצתו של רבי איצל'ה בלאזר. בהמשך עבר ללמוד ב"בית התלמוד" בקלם [שם זכה להערכה רבה ממורו ורבו "הסבא מקלם", שהיה מכנהו במעלת "בר-דעת"]. נודע בגאונותו ובפקחותו הרבה. בעיתונות ההשכלה של אותה תקופה התפרסמו השמצות עליו ועל רעיו אנשי המוסר בקובנה (רבי איצל'ה בלאזר, הסבא מנובהרדוק). ר' אהר'ציק ייחס את העובדה שקיבל הצעות רבנות מערים רחוקות לפרסום שמו בעיתונות, שפעל בסופו של דבר לטובתו. החל משנת תרנ"ה כיהן ברבנות בערים שונות ברוסיה, ליטא ופולין. זכה להערכה רבה אצל ה"חפץ חיים", שהיה רגיל להזעיקו במברקים שיבוא לראדין לאספות רבנים ולהתייעצויות שונות. ה"חפץ חיים" היה נוהג ללבוש בגדי שבת בעת שהגיע אליו ר' אהרצ'יק (לב אהרן, עמ' לד). נודע כנואם בחסד, וקהל רב היה נוהר לדרשותיו המיוחדות, שמשכו אחריהן זקנים עם נערים. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד לפולטבה שבאוקראינה, לשם גם גלתה ישיבת מיר בהנהגת רעו הטוב רבי ירוחם ממיר, שהזמינו אז לשאת בחודש אלול שיחות מוסר לפני בני הישיבה (פרקי חיים של חלוץ דתי, א, עמ' 37-38). באותה תקופה עמד בראש הציבור החרדי באוקראינה והיה ממקימי תנועת "אחדות" שהייתה בהמשך מאבני היסוד של תנועת "אגודת ישראל" העולמית. בשנת תרצ"ז עבר לכהן ברבנות שאבלי, שם נרצח עם בני קהילתו בשנת תש"א, לאחר פלישת הנאצים לעיר.
גלויית דואר רשמית, כ-9X14.5 ס"מ. מצב טוב. מעט בלאי. הבול נתלש, וחסרה חלק מחותמת הדואר.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $575
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (2 עמ') מאת הגאון רבי יהודה ליב חסמן בכתב-ידו ובחתימתו "יה"ל". שטוצין, תרפ"ה [1925].
נשלח אל נאמנו רבי יוסף שו"ב, מנהל לשכת "ועד הישיבות" בווילנא. כולל הוראות שונות בענייני "ועד הישיבות", שהיו בסמכותו של רבי יהודה ליב חסמן, ובענייני העתון החרדי "ווארט" שיצא לאור בווילנא ע"י רבי יוסף שו"ב הנ"ל. רבי ליב מציע לעשות שלוש קופות נפרדות, אחת לטובת תלמודי תורה וחינוך יסודי לבנים, אחת לטובת "בית יעקב", ואחת לטובת ועד הישיבות. הוא מציע זאת כדי שהעסקנים "לא ידחקו האחד את רגלי חברו, ועתה כל אחד רוצה להביא תחת כנפיו כל התורה כולה, ומרוב אהבה יתמעכו מקנאת סופרים, ואילו היו ג' קרנות מיוחדות היו ישראל נתבעין ונותנים על כל אחד. מי יתן וימצאון מביני לב לסדר הענינים הגדולים".
הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן (תרכ"ט-תרצ"ו), מגדולי גאוני דורו. חברותא וידיד-נעורים של רבי חיים עוזר מעיירת הולדתם איוויה. תלמיד "בית התלמוד" בקלם. כיהן כמנהל רוחני בישיבת טלז, בזמן הג"ר שמעון שקופ. משנת תרס"ט אב"ד שטוצין, בה הקים ישיבה גדולה שנסגרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה בה נחרבו מוסדות התורה והקהילות, הקדיש עצמו לעסקנות פעילה בוועד הישיבות שבווילנה והיה הרוח החיה במפעל זה. מאנשי סודם של ראשי ה"ועד" רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, החפץ חיים ורבי שמעון שקופ. בשנת תרפ"ז נקרא ע"י הסבא מסלבודקה לבוא לחברון למלא את מקומו כמנהל-רוחני בישיבה [ה"סבא מסלבודקה" הגדירו בשם "העילוי של המוסר"]. תפקיד אותו מילא עד פטירתו בחשון תרצ"ו (1935). חידושי תורתו נדפסו בספרו "מנחת יהודה" ושיחותיו נדפסו ע"י גדולי-תלמידיו בשלשת חלקי "אור יהל".
[1] דף (כתוב משני צדיו, כ-40 שורות). 17 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
נשלח אל נאמנו רבי יוסף שו"ב, מנהל לשכת "ועד הישיבות" בווילנא. כולל הוראות שונות בענייני "ועד הישיבות", שהיו בסמכותו של רבי יהודה ליב חסמן, ובענייני העתון החרדי "ווארט" שיצא לאור בווילנא ע"י רבי יוסף שו"ב הנ"ל. רבי ליב מציע לעשות שלוש קופות נפרדות, אחת לטובת תלמודי תורה וחינוך יסודי לבנים, אחת לטובת "בית יעקב", ואחת לטובת ועד הישיבות. הוא מציע זאת כדי שהעסקנים "לא ידחקו האחד את רגלי חברו, ועתה כל אחד רוצה להביא תחת כנפיו כל התורה כולה, ומרוב אהבה יתמעכו מקנאת סופרים, ואילו היו ג' קרנות מיוחדות היו ישראל נתבעין ונותנים על כל אחד. מי יתן וימצאון מביני לב לסדר הענינים הגדולים".
הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן (תרכ"ט-תרצ"ו), מגדולי גאוני דורו. חברותא וידיד-נעורים של רבי חיים עוזר מעיירת הולדתם איוויה. תלמיד "בית התלמוד" בקלם. כיהן כמנהל רוחני בישיבת טלז, בזמן הג"ר שמעון שקופ. משנת תרס"ט אב"ד שטוצין, בה הקים ישיבה גדולה שנסגרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה בה נחרבו מוסדות התורה והקהילות, הקדיש עצמו לעסקנות פעילה בוועד הישיבות שבווילנה והיה הרוח החיה במפעל זה. מאנשי סודם של ראשי ה"ועד" רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, החפץ חיים ורבי שמעון שקופ. בשנת תרפ"ז נקרא ע"י הסבא מסלבודקה לבוא לחברון למלא את מקומו כמנהל-רוחני בישיבה [ה"סבא מסלבודקה" הגדירו בשם "העילוי של המוסר"]. תפקיד אותו מילא עד פטירתו בחשון תרצ"ו (1935). חידושי תורתו נדפסו בספרו "מנחת יהודה" ושיחותיו נדפסו ע"י גדולי-תלמידיו בשלשת חלקי "אור יהל".
[1] דף (כתוב משני צדיו, כ-40 שורות). 17 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה סוקולובסקי, ראש "ישיבת תורת חסד – בריסק דליטא". חשון תרפ"ז [1926].
נשלח אל רבי יוסף שו"ב מווילנא, מנהל "ועד הישיבות", בענייני מגביות "ועד הישיבות", ובענייני התקציב המיועד לישיבת "תורת חסד" בבריסק.
הגאון רבי משה סוקולובסקי (תרכ"ח-תרצ"א), מגדולי מרביצי התורה בליטא. מתלמידיו הקרובים של רבי חיים מבריסק. בשנים תרנ"ו-תרצ"א עמד בראשות הישיבה "תורת חסד" בעיר בריסק (יחד עם הגאון רבי שמחה זליג ריגר). נודע בהתמדתו ושקידתו בלימוד: "כשהיה הולך לומר השיעור בהישיבה היו כל חושיו ומחשבותיו בהענין שעליו סובב הולך השיעור, עד שהרבה פעמים הלך על העצים ולא היה מרגיש מרוב עיונו בתורה... העיד עליו אחד מגדולי זמנינו שיכול לעיין ולחשוב בדבר אחד לערך ט"ז שעות" (גדולי הדורות, עמ' 1021). ספרו "אמרי משה" נתקבל בעולם הישיבות בהערצה רבה והוא משמש עד היום כאחד מספרי היסוד לעיון למדני ומעמיק. מתלמידיו הנודעים: בני משפחתם של רבני בריסק הגר"ח והגרי"ז סולובייציק [שהעריכוהו מאד בסברתו העמוקה והישרה]; רבי משה סולובייציק משוויץ, ורעו רבי אהרן ליב שטיינמן בעל "איילת השחר"; רבי אריה פומרנצ'יק בעל ה"תורת זרעים" ורבי זאב איידלמן.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (כ-25 שורות בכתב-ידו). 28 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי. נקבי תיוק עם פגיעות קלות בטקסט.
נשלח אל רבי יוסף שו"ב מווילנא, מנהל "ועד הישיבות", בענייני מגביות "ועד הישיבות", ובענייני התקציב המיועד לישיבת "תורת חסד" בבריסק.
הגאון רבי משה סוקולובסקי (תרכ"ח-תרצ"א), מגדולי מרביצי התורה בליטא. מתלמידיו הקרובים של רבי חיים מבריסק. בשנים תרנ"ו-תרצ"א עמד בראשות הישיבה "תורת חסד" בעיר בריסק (יחד עם הגאון רבי שמחה זליג ריגר). נודע בהתמדתו ושקידתו בלימוד: "כשהיה הולך לומר השיעור בהישיבה היו כל חושיו ומחשבותיו בהענין שעליו סובב הולך השיעור, עד שהרבה פעמים הלך על העצים ולא היה מרגיש מרוב עיונו בתורה... העיד עליו אחד מגדולי זמנינו שיכול לעיין ולחשוב בדבר אחד לערך ט"ז שעות" (גדולי הדורות, עמ' 1021). ספרו "אמרי משה" נתקבל בעולם הישיבות בהערצה רבה והוא משמש עד היום כאחד מספרי היסוד לעיון למדני ומעמיק. מתלמידיו הנודעים: בני משפחתם של רבני בריסק הגר"ח והגרי"ז סולובייציק [שהעריכוהו מאד בסברתו העמוקה והישרה]; רבי משה סולובייציק משוויץ, ורעו רבי אהרן ליב שטיינמן בעל "איילת השחר"; רבי אריה פומרנצ'יק בעל ה"תורת זרעים" ורבי זאב איידלמן.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (כ-25 שורות בכתב-ידו). 28 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי. נקבי תיוק עם פגיעות קלות בטקסט.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
מכתב מאת הנהלת ישיבת קוברין אל ועד הישיבות בווילנא. בראש הדף מכתב בכתב יד וחתימת הגאון רבי שלמה מטות - ר"מ בישיבה. בהמשך הדף הוסיף חותנו ראש הישיבה הגאון רבי פסח פרוסקין חמש שורות בכתב-ידו וחתימתו. קוברין, אייר תרצ"ו [1936].
נשלח אל הרב אהרן הכהן בוראק, מעובדי הנהלת ועד הישיבות. רבי שלמה מטות מדווח לו על המגביות בעיר קוברין לטובת "ועד הישיבות" ועל מצבה הכלכלי הדחוק של הישיבה שמתפתחת "ואוכלוסי הישיבה ב"ה נתרבו בעת האחרונה", והוא מבקש ממנו להעביר את הכספים שהוקצבו לישיבת קוברין.
רבי פסח פרוסקין מוסיף על דברי חתנו ר' שלמה, ומבקש עזרה להחזקת הישיבה בקוברין: "בקשתי מאד להזדרז נא לשלוח את המגיע בעד ישיבתינו הק' [הקדושה], הלא עוד מגיע לנו מקיץ דאשתקד והמצב דחוק מאד...". רבי פסח מסיים בדברי ברכה: "...ויתברכו בהצלחה אמיתית, לזכות לראות בהרמת קרן תורתנו הק'... פסח פרוסקין".
הגאון רבי פסח פרוסקין (תרל"ט-ת"ש), מגדולי ראשי הישיבות בליטא. בבחרותו היה אחד מן הקבוצה בת 14 התלמידים ("הי"ד החזקה") ששלח ה"סבא מסלבודקה" לייסד את הישיבה בסלוצק של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. לאחר נישואיו נתמנה בה רבי פסח כר"מ. בשנת תרס"ח עבר לעיר שקלוב והקים בה את ישיבתו – אחד מששת תלמידיו המובהקים אשר עברו עמו מסלוצק לשקלוב היה הגאון רבי משה פיינשטיין בעל ה"אגרות משה". בשנת תרפ"ד נתקבל לרבנות העיר קוברין והקים בה את ישיבתו, אשר היתה אחת הישיבות הנודעות בליטא.
חתנו – כותב המכתב שלפנינו – הגאון רבי שלמה מטות (נספה בשואה, הי"ד), מראשי הישיבה בקוברין, ר"מ ומנהל רוחני, שהיה הרוח החיה בהרבצת התורה בישיבה, ורוב בוגרי ישיבת קוברין בתקופתה האחרונה התייחסו אליו כרבם המובהק.
[1] דף, נייר מסמכים רשמי. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. נקבי תיוק, עם פגיעה במילה אחת מהמכתב.
נשלח אל הרב אהרן הכהן בוראק, מעובדי הנהלת ועד הישיבות. רבי שלמה מטות מדווח לו על המגביות בעיר קוברין לטובת "ועד הישיבות" ועל מצבה הכלכלי הדחוק של הישיבה שמתפתחת "ואוכלוסי הישיבה ב"ה נתרבו בעת האחרונה", והוא מבקש ממנו להעביר את הכספים שהוקצבו לישיבת קוברין.
רבי פסח פרוסקין מוסיף על דברי חתנו ר' שלמה, ומבקש עזרה להחזקת הישיבה בקוברין: "בקשתי מאד להזדרז נא לשלוח את המגיע בעד ישיבתינו הק' [הקדושה], הלא עוד מגיע לנו מקיץ דאשתקד והמצב דחוק מאד...". רבי פסח מסיים בדברי ברכה: "...ויתברכו בהצלחה אמיתית, לזכות לראות בהרמת קרן תורתנו הק'... פסח פרוסקין".
הגאון רבי פסח פרוסקין (תרל"ט-ת"ש), מגדולי ראשי הישיבות בליטא. בבחרותו היה אחד מן הקבוצה בת 14 התלמידים ("הי"ד החזקה") ששלח ה"סבא מסלבודקה" לייסד את הישיבה בסלוצק של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. לאחר נישואיו נתמנה בה רבי פסח כר"מ. בשנת תרס"ח עבר לעיר שקלוב והקים בה את ישיבתו – אחד מששת תלמידיו המובהקים אשר עברו עמו מסלוצק לשקלוב היה הגאון רבי משה פיינשטיין בעל ה"אגרות משה". בשנת תרפ"ד נתקבל לרבנות העיר קוברין והקים בה את ישיבתו, אשר היתה אחת הישיבות הנודעות בליטא.
חתנו – כותב המכתב שלפנינו – הגאון רבי שלמה מטות (נספה בשואה, הי"ד), מראשי הישיבה בקוברין, ר"מ ומנהל רוחני, שהיה הרוח החיה בהרבצת התורה בישיבה, ורוב בוגרי ישיבת קוברין בתקופתה האחרונה התייחסו אליו כרבם המובהק.
[1] דף, נייר מסמכים רשמי. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. נקבי תיוק, עם פגיעה במילה אחת מהמכתב.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
מכתב (2 עמ') בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יחיאל מיכל רבינוביץ בעל ה"אפיקי ים". ברנוביץ, כסלו תרפ"ו [1925].
נכתב על נייר מכתבים רשמי של "הישיבה הק'[דושה] אהל תורה בעיר ברנוביץ". המכתב מופנה לרבי יוסף שו"ב מווילנא מנהל "ועד הישיבות", והוא עוסק בעניין המגבית ל"ועד הישיבות" בעיר ברנוביץ. בסיום המכתב הוא מבקש למסור דרישת שלום לקרוב-משפחתו [הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי]: "ושלום אומר לשארי מרן הגאון הגדול שליט"א".
הגאון רבי יחיאל מיכל רבינוביץ בעל ה"אפיקי ים", מגאוניה המופלאים ומדמויות ההוד של יהדות ליטא. נולד בעיר סלוצק. התפרסם בכל עולם הישיבות בהבנתו העמוקה והגאונית. לאחר נישואיו עם בת הגביר רבי אברהם קפלן מלכוביץ, ישב על התורה והעבודה בעיר לכוביץ ואח"כ בברנוביץ, כשהוא מתפרנס בהרחבה מעסקי מסחר יערות. בתקופה זו חיבר את החלק הראשון של ספרו "אפיקי ים" (ווילנא, תרס"ה) שהוציא לו שם עולם. ממייסדי ישיבת "אהל תורה" בעיר ברנוביץ ועורך הקובץ התורני "מאסף אהל תורה". ממקורביו של מרן ה"חפץ חיים" ואחד מאנשי סודו בהנהגת הציבור ובמפעלי החסד. לאחר שירד מנכסיו, נאלץ לקבל עול רבנות בשנת תרפ"ו, וכיהן ברבנות בערים לכוביץ (Lachowicze) וסטוצ'ין (Shchuchyn) – בהקדמת החלק השני של ספרו אפיקי ים, שנדפס בשנת תרצ"ה, הוא מספר כי לאחר "המלחמה העולמית אשר עשתה שמות בארץ ובמדינות, בכלל ובפרט... נגעה גם בי לרעה מאוד, ונאבד כל הוני הגדול, ונפלתי מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, עד אשר נאנסתי לקבל עלי עול זרים, עול הרבנות... ות"ל [ותהילה לא-ל/ותיתי לי] שלא שמעתי לעצת היצר ומיאנתי לקבל הכתבים שהביאו לי מקהילות גדולות ונכבדות, ובחרתי את הרע במיעוטו...". בדבריו שם הוא כותב בכאב על טרדות הרבנות וההבדל בין שני חלקי הספר, כי בעוד שאת החלק הראשון הוא כתב בהיותו יושב בשלווה על התורה והעבודה: "...בעת סידורי את ספרי הראשון ישבתי שליו ושקט ויכולתי להעמיק עיון שעות רצופות באין שום מפריע, וללון בעומקה של הלכה ולברר כל דבר כיד ד' הטובה עלי...", לעומת זאת החלק השני נתחבר תוך טרדות תפקידי הרבנות: "...בעת סידור ספרי זה במשך שעה אחת הפסיקוני כמה פעמים ולא נתנוני לשקול כל דבר במאזני השכל – השתא עבדא... לשעבר בן חורין...".
רבי יחיאל מיכל נספה בימי השואה יחד עם בני קהילתו בסטוצ'ין, כנראה בשנת תש"א (1941). בנו רבי יצחק רבינוביץ אב"ד וולקוביסק נרצח אף הוא בשואה, יחד עם משפחתו ובני קהילתו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (כתוב משני צדיו, כ-22 שורות בכתב ידו). 14X21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול ומעט בלאי.
נכתב על נייר מכתבים רשמי של "הישיבה הק'[דושה] אהל תורה בעיר ברנוביץ". המכתב מופנה לרבי יוסף שו"ב מווילנא מנהל "ועד הישיבות", והוא עוסק בעניין המגבית ל"ועד הישיבות" בעיר ברנוביץ. בסיום המכתב הוא מבקש למסור דרישת שלום לקרוב-משפחתו [הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי]: "ושלום אומר לשארי מרן הגאון הגדול שליט"א".
הגאון רבי יחיאל מיכל רבינוביץ בעל ה"אפיקי ים", מגאוניה המופלאים ומדמויות ההוד של יהדות ליטא. נולד בעיר סלוצק. התפרסם בכל עולם הישיבות בהבנתו העמוקה והגאונית. לאחר נישואיו עם בת הגביר רבי אברהם קפלן מלכוביץ, ישב על התורה והעבודה בעיר לכוביץ ואח"כ בברנוביץ, כשהוא מתפרנס בהרחבה מעסקי מסחר יערות. בתקופה זו חיבר את החלק הראשון של ספרו "אפיקי ים" (ווילנא, תרס"ה) שהוציא לו שם עולם. ממייסדי ישיבת "אהל תורה" בעיר ברנוביץ ועורך הקובץ התורני "מאסף אהל תורה". ממקורביו של מרן ה"חפץ חיים" ואחד מאנשי סודו בהנהגת הציבור ובמפעלי החסד. לאחר שירד מנכסיו, נאלץ לקבל עול רבנות בשנת תרפ"ו, וכיהן ברבנות בערים לכוביץ (Lachowicze) וסטוצ'ין (Shchuchyn) – בהקדמת החלק השני של ספרו אפיקי ים, שנדפס בשנת תרצ"ה, הוא מספר כי לאחר "המלחמה העולמית אשר עשתה שמות בארץ ובמדינות, בכלל ובפרט... נגעה גם בי לרעה מאוד, ונאבד כל הוני הגדול, ונפלתי מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, עד אשר נאנסתי לקבל עלי עול זרים, עול הרבנות... ות"ל [ותהילה לא-ל/ותיתי לי] שלא שמעתי לעצת היצר ומיאנתי לקבל הכתבים שהביאו לי מקהילות גדולות ונכבדות, ובחרתי את הרע במיעוטו...". בדבריו שם הוא כותב בכאב על טרדות הרבנות וההבדל בין שני חלקי הספר, כי בעוד שאת החלק הראשון הוא כתב בהיותו יושב בשלווה על התורה והעבודה: "...בעת סידורי את ספרי הראשון ישבתי שליו ושקט ויכולתי להעמיק עיון שעות רצופות באין שום מפריע, וללון בעומקה של הלכה ולברר כל דבר כיד ד' הטובה עלי...", לעומת זאת החלק השני נתחבר תוך טרדות תפקידי הרבנות: "...בעת סידור ספרי זה במשך שעה אחת הפסיקוני כמה פעמים ולא נתנוני לשקול כל דבר במאזני השכל – השתא עבדא... לשעבר בן חורין...".
רבי יחיאל מיכל נספה בימי השואה יחד עם בני קהילתו בסטוצ'ין, כנראה בשנת תש"א (1941). בנו רבי יצחק רבינוביץ אב"ד וולקוביסק נרצח אף הוא בשואה, יחד עם משפחתו ובני קהילתו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (כתוב משני צדיו, כ-22 שורות בכתב ידו). 14X21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול ומעט בלאי.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (4 עמ' גדולים) בכתב ידו וחתימתו של רבי "שמחה בלאאמו"ר הר"א שליט"א וסרמן". ברנוביץ, כ"ז טבת תרצ"ב [1932].
נשלח אל "הרב הגאון... הגדול פאר מדינתו ד"ר וינברג" [ככל הנראה, רבי יחיאל יעקב ווינברג, שכיהן אז כראש בית המדרש לרבנים בברלין]. תחילתו של המכתב עוסקת בעניין הדפסת ספרו של אביו רבי אלחנן וסרמן / דברי תורה הדפסת ספרו של אביו רבי אלחנן ווסרמן (ספר קובץ הערות על מסכת יבמות, שנדפס בתחילת שנת תרצ"ב). מהמכתב עולה כי הרב ווינברג דאג לנדיב שתרם עבור ההדפסה. רבי אלעזר שמחה מספר לו כי הזדרז בהדפסת הספר בתחילת חודש טבת, לפי רצון הנדיב הנ"ל שהספר יודפס לפני סוף דצמבר 1931. המשך המכתב עוסק בדברי תורה בסוגיא ממסכת מנחות.
הגאון רבי אלעזר שמחה וסרמן (תרנ"ח-חשון תשנ"ג 1992), בנו הבכור של רבי אלחנן וסרמן. עסק בהרבצת תורה ברחבי העולם. הקים מוסדות תורה במקומות נדחים, עפ"י צוואת מורו ורבו בעל ה"חפץ חיים" שאמר שצריך להפיץ תורה אף "בקצה העולם – לבל ישכח אף אחד שהוא יהודי". בשנת תרצ"ג הקים ישיבה בעיר שטרסבורג (צרפת) ולאחר השואה הקים ישיבות בדטרויט ובלוס אנג'לס בארה"ב. בערוב ימיו עלה לירושלים, והשתתף בהקמתה של ישיבת "אור אלחנן" על שם אביו הקדוש, והרביץ בה תורה ומוסר.
[2] דף (4 עמודים כתובים). בראש העמוד הראשון כותרת מודפסת של נייר מכתבים רשמי. גודל משתנה, 27.5-23.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים חסרים ובלאי רב. פגיעות קלות בטקסט. הדבקות בנייר דבק, עם כתמי דבק.
נשלח אל "הרב הגאון... הגדול פאר מדינתו ד"ר וינברג" [ככל הנראה, רבי יחיאל יעקב ווינברג, שכיהן אז כראש בית המדרש לרבנים בברלין]. תחילתו של המכתב עוסקת בעניין הדפסת ספרו של אביו רבי אלחנן וסרמן / דברי תורה הדפסת ספרו של אביו רבי אלחנן ווסרמן (ספר קובץ הערות על מסכת יבמות, שנדפס בתחילת שנת תרצ"ב). מהמכתב עולה כי הרב ווינברג דאג לנדיב שתרם עבור ההדפסה. רבי אלעזר שמחה מספר לו כי הזדרז בהדפסת הספר בתחילת חודש טבת, לפי רצון הנדיב הנ"ל שהספר יודפס לפני סוף דצמבר 1931. המשך המכתב עוסק בדברי תורה בסוגיא ממסכת מנחות.
הגאון רבי אלעזר שמחה וסרמן (תרנ"ח-חשון תשנ"ג 1992), בנו הבכור של רבי אלחנן וסרמן. עסק בהרבצת תורה ברחבי העולם. הקים מוסדות תורה במקומות נדחים, עפ"י צוואת מורו ורבו בעל ה"חפץ חיים" שאמר שצריך להפיץ תורה אף "בקצה העולם – לבל ישכח אף אחד שהוא יהודי". בשנת תרצ"ג הקים ישיבה בעיר שטרסבורג (צרפת) ולאחר השואה הקים ישיבות בדטרויט ובלוס אנג'לס בארה"ב. בערוב ימיו עלה לירושלים, והשתתף בהקמתה של ישיבת "אור אלחנן" על שם אביו הקדוש, והרביץ בה תורה ומוסר.
[2] דף (4 עמודים כתובים). בראש העמוד הראשון כותרת מודפסת של נייר מכתבים רשמי. גודל משתנה, 27.5-23.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים חסרים ובלאי רב. פגיעות קלות בטקסט. הדבקות בנייר דבק, עם כתמי דבק.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
שלושה מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "שמואל וויינטרויב", ראש ישיבות "בית יוסף – נובהרדוק" בסמיאטיץ ובפינסק-קרלין.
• שני מכתבים אל הנהלת "ועד הישיבות" בווילנא. "סעמיאטיטש Siemiatycze", חורף תרפ"ז [1927].
• מכתב המלצה לצדקה, עבור יהודי עני וחולה שנאלץ "להיות נודד ממקומו ולבקש עזרה". קרלין-פינסק, תרצ"ו [1936].
הגאון רבי שמואל ויינטרוב (תרנ"ד-תש"ב), מתלמידיו המובהקים והוותיקים של "הסבא מנובהרדוק" ומגדולי ראשי ישיבות נובהרדוק. נולד בעיר פרוסקרוב באוקראינה ובגיל 13 הגיע ללמוד בישיבת נובהרדוק. למד תקופות מסוימות גם בישיבות טלז וסלוצק, אך תמיד שב לישיבת מורו ורבו בנובהרדוק. בשנת תרע"ח מינהו "הסבא" לראש ישיבת נובהרדוק בברדיטשוב. מגדולי מנהיגי רשת הישיבות "בית יוסף" ומי שעמד בראש רשת הבריחה של ישיבות נובהרדוק, שנמלטו על אלפי תלמידיהן מרוסיה הבולשביקית לפולין. רבי שמואל הקים סניפים רבים לישיבה ברחבי פולין ונדד עם ישיבתו ממקום למקום. בשנת תרפ"ה העביר את הישיבה לסמיאטיץ. בשנת תרפ"ז נתקבל לרבנות העיירה קרלין והקים את הישיבה הגדולה בעיר פינסק הסמוכה. רעו רבי יעקב ישראל קניבסקי "הסטייפלר" נקרא על ידו לכהן עמו בראשות הישיבה. בתקופת השואה הגיע לווילנא ומשם לירושלים, שם נפטר בגיל צעיר, כשהוא מותיר אחריו משפחה ברוכה, הידועה עד היום כמשפחת תלמידי חכמים ומרביצי תורה ויראה.
שלושה מכתבים (נייר מכתבים רשמי). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
• שני מכתבים אל הנהלת "ועד הישיבות" בווילנא. "סעמיאטיטש Siemiatycze", חורף תרפ"ז [1927].
• מכתב המלצה לצדקה, עבור יהודי עני וחולה שנאלץ "להיות נודד ממקומו ולבקש עזרה". קרלין-פינסק, תרצ"ו [1936].
הגאון רבי שמואל ויינטרוב (תרנ"ד-תש"ב), מתלמידיו המובהקים והוותיקים של "הסבא מנובהרדוק" ומגדולי ראשי ישיבות נובהרדוק. נולד בעיר פרוסקרוב באוקראינה ובגיל 13 הגיע ללמוד בישיבת נובהרדוק. למד תקופות מסוימות גם בישיבות טלז וסלוצק, אך תמיד שב לישיבת מורו ורבו בנובהרדוק. בשנת תרע"ח מינהו "הסבא" לראש ישיבת נובהרדוק בברדיטשוב. מגדולי מנהיגי רשת הישיבות "בית יוסף" ומי שעמד בראש רשת הבריחה של ישיבות נובהרדוק, שנמלטו על אלפי תלמידיהן מרוסיה הבולשביקית לפולין. רבי שמואל הקים סניפים רבים לישיבה ברחבי פולין ונדד עם ישיבתו ממקום למקום. בשנת תרפ"ה העביר את הישיבה לסמיאטיץ. בשנת תרפ"ז נתקבל לרבנות העיירה קרלין והקים את הישיבה הגדולה בעיר פינסק הסמוכה. רעו רבי יעקב ישראל קניבסקי "הסטייפלר" נקרא על ידו לכהן עמו בראשות הישיבה. בתקופת השואה הגיע לווילנא ומשם לירושלים, שם נפטר בגיל צעיר, כשהוא מותיר אחריו משפחה ברוכה, הידועה עד היום כמשפחת תלמידי חכמים ומרביצי תורה ויראה.
שלושה מכתבים (נייר מכתבים רשמי). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,125
כולל עמלת קונה
שני מכתבים בדברי תורה, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי משה יצחק סג"ל, ראש ישיבת מנצ'סטר. [שנות התר"ע-תר"פ בקירוב].
המכתבים נשלחו אל הגאון הצדיק רבי שרגא מאיר לייזרוביץ מקלם [רבה של "חברת ש"ס" בלונדון במשך עשרות שנים].
הגאון הצדיק רבי משה יצחק הלוי סג"ל (תרמ"א-תש"ח 1881-1947), מתלמידי ה"סבא מנובהרדוק". מקים עולה של תורה באנגליה. ממייסדי ישיבת "עץ חיים" בלונדון, ומייסד הישיבה במנצ'סטר בראשה עמד כ-35 שנה. בנו וממלא-מקומו בראשות ישיבת מנצ'סטר הוא הגאון הצדיק רבי יהודה זאב סג"ל (תרע"א-תשנ"ג, צדיק קדוש ו"פועל ישועות", שהרבה לחזק את ענין "שמירת הלשון", והיה מכונה ה"חפץ חיים" של אנגליה).
רבי משה יצחק היה גאון מופלג וצדיק נשגב. התמסר להרבצת תורה, ורבים מרבני התקופה היו מתלמידיו (בהם רבי שאול ווגשל מגייטסהד, רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר ועוד). בספר "הגיוני מוהרש"ה" (עמ' יח, ראה צילום מצורף) מובאת עדות של שנים מתלמידיו על מעשה פלא, כאשר אביהם המנוח התגלה אל ראש הישיבה בחלום לילה וביקש ממנו לשים עינא-פקיחא על בניו היתומים. רבי משה יצחק סיפר להם על כך וביקש מהם שלא לפרסם דבר זה.
מקבל המכתב: רבי שרגא מאיר לייזרוביץ (ת"ר-תרפ"ט), יליד קלם. צדיק ומקובל ממקורבי רבי ליב'לי חסיד מקלם. ידיד נעורים ומקורבם של גדולי מקובלי ליטא (רבינו ה"לשם", מהרא"ל ליפקין מקרטינגא, מהרא"ש מהריל, רבי יצחק מאלצאן ועוד) ושל גדולי תלמידי רבי ישראל מסלאנט. לאחר נישואיו גר בעיר זאגער (Žagarė). הגיע לאנגליה בסביבות שנת תרנ"א-תרנ"ב (1891) וכיהן בה שנים רבות ברבנות "חברת ש"ס". בזקנותו עלה לירושלים.
2 מכתבים, האחד על גלוית דואר (14 ס"מ), והשני על נייר מכתבים רשמי (26 ס"מ). מצב בינוני-טוב.
המכתבים נשלחו אל הגאון הצדיק רבי שרגא מאיר לייזרוביץ מקלם [רבה של "חברת ש"ס" בלונדון במשך עשרות שנים].
הגאון הצדיק רבי משה יצחק הלוי סג"ל (תרמ"א-תש"ח 1881-1947), מתלמידי ה"סבא מנובהרדוק". מקים עולה של תורה באנגליה. ממייסדי ישיבת "עץ חיים" בלונדון, ומייסד הישיבה במנצ'סטר בראשה עמד כ-35 שנה. בנו וממלא-מקומו בראשות ישיבת מנצ'סטר הוא הגאון הצדיק רבי יהודה זאב סג"ל (תרע"א-תשנ"ג, צדיק קדוש ו"פועל ישועות", שהרבה לחזק את ענין "שמירת הלשון", והיה מכונה ה"חפץ חיים" של אנגליה).
רבי משה יצחק היה גאון מופלג וצדיק נשגב. התמסר להרבצת תורה, ורבים מרבני התקופה היו מתלמידיו (בהם רבי שאול ווגשל מגייטסהד, רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר ועוד). בספר "הגיוני מוהרש"ה" (עמ' יח, ראה צילום מצורף) מובאת עדות של שנים מתלמידיו על מעשה פלא, כאשר אביהם המנוח התגלה אל ראש הישיבה בחלום לילה וביקש ממנו לשים עינא-פקיחא על בניו היתומים. רבי משה יצחק סיפר להם על כך וביקש מהם שלא לפרסם דבר זה.
מקבל המכתב: רבי שרגא מאיר לייזרוביץ (ת"ר-תרפ"ט), יליד קלם. צדיק ומקובל ממקורבי רבי ליב'לי חסיד מקלם. ידיד נעורים ומקורבם של גדולי מקובלי ליטא (רבינו ה"לשם", מהרא"ל ליפקין מקרטינגא, מהרא"ש מהריל, רבי יצחק מאלצאן ועוד) ושל גדולי תלמידי רבי ישראל מסלאנט. לאחר נישואיו גר בעיר זאגער (Žagarė). הגיע לאנגליה בסביבות שנת תרנ"א-תרנ"ב (1891) וכיהן בה שנים רבות ברבנות "חברת ש"ס". בזקנותו עלה לירושלים.
2 מכתבים, האחד על גלוית דואר (14 ס"מ), והשני על נייר מכתבים רשמי (26 ס"מ). מצב בינוני-טוב.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי אברהם מרדכי אשכנזי אב"ד וואריש. וואריש (וואריז' Varyazh, גליציה), טבת תרצ"ה [1934].
ברכה לנישואין שנשלחה לרעו הטוב ר' אהרן שטובר מסערט. בדבריו הוא מעלה זכרונות ל"רע נאמן, שהייתי קשור אליו באלפי נימין גלויים ונסתרים, שכל כך הרביתי לטייל אתו ארוכות וקצרות להחליף רעיונות בדברים העומדים ברומו של עולם היהדות...".
מצורף: כרטיס הזמנה מודפס, לחתונתו של רבי אברהם מרדכי אשכנזי הנ"ל, בעיר וואריז' בשנת תרפ"ד (1924), שנשלח אף הוא בשעתו לרעו ר' אהרן שטובר הנ"ל.
רבי אברהם מרדכי אשכנזי (תרס"ג-תש"ב בערך), בנו של רבי משה דוד אשכנזי אב"ד סרט, מחסידי בלז. נשא את בתו היתומה של רבי שלום באב"ד אב"ד וואריז' ונתמנה לרב על מקומו. בשנות השואה הוגלה עם משפחתו לסיביר. לאחר שנדדו עם הפליטים לאוזבקיסטן, נפטרו שם הוא ורעייתו ואחד מבניהם (אנצ' לחכמי גליציה, ו', עמ' 142-143).
[1] דף (כתוב משני צידיו). 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. בלאי בקפל הנייר. מצורפת מעטפת הדואר של המכתב, עם בול וחותמת דואר (חלק מהבולים נתלשו).
מצורף: כרטיס הזמנה מודפס על גלויה רשמית של רבי משה דוד אשכנזי. 13.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
ברכה לנישואין שנשלחה לרעו הטוב ר' אהרן שטובר מסערט. בדבריו הוא מעלה זכרונות ל"רע נאמן, שהייתי קשור אליו באלפי נימין גלויים ונסתרים, שכל כך הרביתי לטייל אתו ארוכות וקצרות להחליף רעיונות בדברים העומדים ברומו של עולם היהדות...".
מצורף: כרטיס הזמנה מודפס, לחתונתו של רבי אברהם מרדכי אשכנזי הנ"ל, בעיר וואריז' בשנת תרפ"ד (1924), שנשלח אף הוא בשעתו לרעו ר' אהרן שטובר הנ"ל.
רבי אברהם מרדכי אשכנזי (תרס"ג-תש"ב בערך), בנו של רבי משה דוד אשכנזי אב"ד סרט, מחסידי בלז. נשא את בתו היתומה של רבי שלום באב"ד אב"ד וואריז' ונתמנה לרב על מקומו. בשנות השואה הוגלה עם משפחתו לסיביר. לאחר שנדדו עם הפליטים לאוזבקיסטן, נפטרו שם הוא ורעייתו ואחד מבניהם (אנצ' לחכמי גליציה, ו', עמ' 142-143).
[1] דף (כתוב משני צידיו). 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. בלאי בקפל הנייר. מצורפת מעטפת הדואר של המכתב, עם בול וחותמת דואר (חלק מהבולים נתלשו).
מצורף: כרטיס הזמנה מודפס על גלויה רשמית של רבי משה דוד אשכנזי. 13.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
תעודת אישור לתלמיד בחתימות רבי מאיר אריק, רבי מנחם מנדל באב"ד ורבי אברהם מנדל שטיינברג. וינה, חורף תרע"ז – ינואר-פברואר 1917. גרמנית.
בחציו הראשון של העמוד תעודת אישור בכתב-יד לתלמיד אהרן שטובר מהעיר סרט בבוקובינה, עם חתימה וחותמת של רבי מנחם מנדל באב"ד אב"ד גורה הומורה (Gura Humorului).
מתחת לאישור זה, אישור נוסף עם חתימת רבי אברהם מנדל שטיינברג אב"ד ברודי, ועם חתימה וחותמת של רבי מאיר אריק בעת שהיה אב"ד בוטשאטש.
מעבר לדף תעודה כתובה במכונת כתיבה, אישור נוטריוני המעיד על החותמים הנ"ל, חתימה וחותמת תבליט של הנוטריון ד"ר יוסף ריינר.
כל האישורים, החתימות והחותמות – בגרמנית. כולל בולים רשמיים.
התעודה נכתבה ונחתמה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בעת שהרבנים הנ"ל נמלטו לווינה.
• הגאון הנודע רבי מאיר אריק (תרט"ו-תשרי תרפ"ו 1925), מגדולי גאוני גליציה. כיהן כאב"ד יאזלוביץ, בוטשאטש וטורנא. תלמיד הגאון רבי יעקב מהרימלוב ותלמיד המהרש"ם. משנת תרמ"ה כיהן כאב"ד יאזלוביץ על מקום מורו ורבו המהרש"ם שעבר לבערזאן. משנת תרע"ב אב"ד בוטשאטש (בוצ'ץ'). במלחמת העולם הראשונה ברח לוינה, ועסק שם בתורה עם רעו הגדול הגאון רבי יוסף ענגל. לאחר המלחמה שב לגליציה ונתמנה לאב"ד טורנא (טרנוב). רבים מגאוני פולין היו מתלמידיו המובהקים, כשהמפורסמים שבהם הנם רבי מאיר שפירא מלובלין ורבי אריה צבי פרומר הגאון מקוזיגלוב, רבי דוד שפרבר הגאון מבראשוב, רבי יהודה הורביץ האדמו"ר מדזיקוב, רבי משולם ראטה בעל "קול מבשר", רבי ראובן מרגליות ורבי יהושע ארנברג אב"ד תל אביב.
הדפיס ספרים רבים אך רוב כתבי ידו אבדו בעת בריחתו לווינה במלחמת העולם הראשונה, אז אבדו חמשה כרכים גדולים של שו"ת בהלכה. מספריו: "שיירי טהרה" על משניות סדר טהרות (קולומייא, תר"נ); "מנחת קנאות" על מסכת סוטה (למברג, תרנ"ד); "מנחת פתים" על שו"ע יורה דעה ואבן העזר (מונקאטש, תרנ"ח-תרס"ח); ספר "טל תורה" (וינה, תרפ"א); שו"ת "אמרי יושר" חלק א' (מונקאטש, תרע"ג), חלק ב' (קראקא-טרנוב, תרפ"ה). ספרים נוספים עם ליקוטים מדברי תורתו ומכתביו: "מנחת אהרן – מאירת עינים" (ברוקלין, תשל"ח) ו"אמרי יושר החדש – טל תורה החדש" (ירושלים, תשנ"ז).
רבי מאיר אריק היה מגדולי חסידי טשורטקוב, מקושר בלב ונפש, בעבותות אהבה, יראה והכנעה, לרבותיו הגדולים האדמו"רים רבי דוד משה ורבי ישראל מטשורטקוב. גדולי דורו העריצו אותו ביותר. האדמו"ר מהרי"ד מבעלזא אמר עליו: "אחרי מהרש"ם [מברז'ן] אין עושים בחצר אצלנו דבר מבלי לשאול את רבי מאיר". הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי התבטא עליו: "כזה ר' מאיר אין לנו בליטא".
• רבי מנחם מנדל באב"ד (תרכ"ב-תר"צ), אב"ד גורה הומורה, משנת תר"נ. נכדו של רבי יוסף באב"ד בעל "מנחת חינוך". מגדולי הרבנים בבוקובינה, שימש ברבנות במשך כ-40 שנה. חסיד טשורטקוב.
• רבי אברהם מנחם מנדל הלוי שטיינברג (תר"ז-תרפ"ח 1847-1928), בעל שו"ת "מחזה אברהם". חסיד האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. ממייסדי אגודת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה. משנת תרכ"ט אב"ד סניאטין ומשנת תרס"ז אב"ד ברודי.
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). 34 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש. קרעים. סימני קיפול.
בחציו הראשון של העמוד תעודת אישור בכתב-יד לתלמיד אהרן שטובר מהעיר סרט בבוקובינה, עם חתימה וחותמת של רבי מנחם מנדל באב"ד אב"ד גורה הומורה (Gura Humorului).
מתחת לאישור זה, אישור נוסף עם חתימת רבי אברהם מנדל שטיינברג אב"ד ברודי, ועם חתימה וחותמת של רבי מאיר אריק בעת שהיה אב"ד בוטשאטש.
מעבר לדף תעודה כתובה במכונת כתיבה, אישור נוטריוני המעיד על החותמים הנ"ל, חתימה וחותמת תבליט של הנוטריון ד"ר יוסף ריינר.
כל האישורים, החתימות והחותמות – בגרמנית. כולל בולים רשמיים.
התעודה נכתבה ונחתמה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בעת שהרבנים הנ"ל נמלטו לווינה.
• הגאון הנודע רבי מאיר אריק (תרט"ו-תשרי תרפ"ו 1925), מגדולי גאוני גליציה. כיהן כאב"ד יאזלוביץ, בוטשאטש וטורנא. תלמיד הגאון רבי יעקב מהרימלוב ותלמיד המהרש"ם. משנת תרמ"ה כיהן כאב"ד יאזלוביץ על מקום מורו ורבו המהרש"ם שעבר לבערזאן. משנת תרע"ב אב"ד בוטשאטש (בוצ'ץ'). במלחמת העולם הראשונה ברח לוינה, ועסק שם בתורה עם רעו הגדול הגאון רבי יוסף ענגל. לאחר המלחמה שב לגליציה ונתמנה לאב"ד טורנא (טרנוב). רבים מגאוני פולין היו מתלמידיו המובהקים, כשהמפורסמים שבהם הנם רבי מאיר שפירא מלובלין ורבי אריה צבי פרומר הגאון מקוזיגלוב, רבי דוד שפרבר הגאון מבראשוב, רבי יהודה הורביץ האדמו"ר מדזיקוב, רבי משולם ראטה בעל "קול מבשר", רבי ראובן מרגליות ורבי יהושע ארנברג אב"ד תל אביב.
הדפיס ספרים רבים אך רוב כתבי ידו אבדו בעת בריחתו לווינה במלחמת העולם הראשונה, אז אבדו חמשה כרכים גדולים של שו"ת בהלכה. מספריו: "שיירי טהרה" על משניות סדר טהרות (קולומייא, תר"נ); "מנחת קנאות" על מסכת סוטה (למברג, תרנ"ד); "מנחת פתים" על שו"ע יורה דעה ואבן העזר (מונקאטש, תרנ"ח-תרס"ח); ספר "טל תורה" (וינה, תרפ"א); שו"ת "אמרי יושר" חלק א' (מונקאטש, תרע"ג), חלק ב' (קראקא-טרנוב, תרפ"ה). ספרים נוספים עם ליקוטים מדברי תורתו ומכתביו: "מנחת אהרן – מאירת עינים" (ברוקלין, תשל"ח) ו"אמרי יושר החדש – טל תורה החדש" (ירושלים, תשנ"ז).
רבי מאיר אריק היה מגדולי חסידי טשורטקוב, מקושר בלב ונפש, בעבותות אהבה, יראה והכנעה, לרבותיו הגדולים האדמו"רים רבי דוד משה ורבי ישראל מטשורטקוב. גדולי דורו העריצו אותו ביותר. האדמו"ר מהרי"ד מבעלזא אמר עליו: "אחרי מהרש"ם [מברז'ן] אין עושים בחצר אצלנו דבר מבלי לשאול את רבי מאיר". הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי התבטא עליו: "כזה ר' מאיר אין לנו בליטא".
• רבי מנחם מנדל באב"ד (תרכ"ב-תר"צ), אב"ד גורה הומורה, משנת תר"נ. נכדו של רבי יוסף באב"ד בעל "מנחת חינוך". מגדולי הרבנים בבוקובינה, שימש ברבנות במשך כ-40 שנה. חסיד טשורטקוב.
• רבי אברהם מנחם מנדל הלוי שטיינברג (תר"ז-תרפ"ח 1847-1928), בעל שו"ת "מחזה אברהם". חסיד האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. ממייסדי אגודת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה. משנת תרכ"ט אב"ד סניאטין ומשנת תרס"ז אב"ד ברודי.
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). 34 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש. קרעים. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג