כתב-יד, "ליקוט מי שברך, לימים של קדש ולימים של חול, לשבתות וימים טובים", מאת רבי בנימין הרטום. סאלוצו (איטליה), [תרכ"ב-תרכ"ד 1862-1864].

פרט השנה בשער: תרכ"ב. בדף 12 קולופון סיום: "פה סאלוצצו... אלול שנת 5624 [תרכ"ד]".
אוסף נוסחי מי שברך למועדים שונים, לבר מצווה, לזבד הבת, לחתנים, תפילות יזכור, ברכת החודש, הנותן תשועה (מוזכר מלך איטליה אומברטו הראשון – "Umberto Primo"), הכנסת ספר תורה, סדר "יהי רצון" לשני וחמישי, תפילה וסדר לבר מצווה באיטלקית ("התפלה הזאת בלשון לעז יאמר אותה הבר מצוה באימה ובפחד... וכאשר יחזירו הספר תורה בארון יענה הבר מצוה על ענין יסודי דתנו אל השאלות אשר ישאלהו רועה צאן קדשים מורה הורהה [!] בקהל הקדוש הזה"). לאחר התפילה באיטלקית הועתק נוסח שאלות ותשובות (קטכיזם), באיטלקית, שנשאל נער בר-המצוה בענייני האמונה היהודית.

בנוסח "יזכור" מופיעים השמות: מרדכי סגרי, יעקב דוד פואה, יעקב יהושע סגרי, יהודה דוד סגרי, יצחק סגרי, אברהם סגרי, יוסף סגרי, שמואל לאטש, בן ציון חזקיה סגרי, שלמה סגרי, דניאל לוי, שמואל סגרי, זכריה לאטש, אביגיל בת רחל נורצי, נחמה סגרי, דימנטא לאטש בת זמירלדא סגרי, בונא צפורה בת שרה סגרי, חנה גיאנטיל בת בת שבע סגרי, ריגיינא מוגטלצינא.
רשות למתן תואר כבוד של "כתר חכמה וכתר תורה", לחכם ר' בנימין הרטום "כי הדריך את ילדינו בדרך טובה והישרה, במרעה טוב הרביץ את צאננו ויהי לה צנה וסחרה, האובדת בקש ואת הנדחת השיב וחבש לנשברה", לקראת הליכתו להרביץ תורה בעיר נאפולי, ברשות "מורנו הרב אלופנו רבי מרדכי אשכנזי רעה צאן קדשים בטריאסטי המעטירה, ומרשות ראשי וקציני עירנו סאלוצצו המפוארה".

13 דף. 13 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מעט סימני עש. קרעים וקרעים חסרים. כריכה ישנה, קרועה ומנותקת.

מקור: אוסף הרב פרופ' אליה שמואל הרטום (Artom), ירושלים.

כתב-יד, דקדוק עברי, באיטלקית. [איטליה, המחצית השנייה של המאה ה-18 בקירוב].
רובו של כתב-היד באיטלקית, משולב בקטעים, משפטים וכותרות בעברית. כולל כנראה כמה חיבורים.
כל הדפים כתובים מצדם האחד בלבד. בחלק מהעמודים הריקים ובמקומות נוספים רישומים ושרבוטים שונים, באיטלקית, ביניהם ציון העיר פררה, והשנה: 5555 [=תקנ"ה]. במספר מקומות נרשם השם: Abram Coen Vitali. בראש כתב היד: Leon.

[248] דף (אחדים מהם ריקים). 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, ללא פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בפיסות נייר. דפים מנותקים. כריכה ישנה, פגומה, עם סימני עש.

מקור: אוסף הרב פרופ׳ אליה שמואל הרטום (Artom), ירושלים,  

 מס' 11.

דף בכתב-יד, "שיר מזמור" לרגל איחוד איטליה. קיירי, [תרי"ט] 1859.
דף בפורמט גדול. שיר בכ"ד בתים, בכתיבה מרובעת נאה.
"שיר מזמור" שנכתב כדי "לזמר מדי שנה בשנה בב"ה [בבית הכנסת] של עיר קיירי יע"א... ביום כ"ט לחדש מארצ"ו [מרץ]", לרגל "זמן חרותינו בפיימונטי" – תהליך איחוד איטליה החל באמצע המאה ה-19 בפיימונטה ובזכותו זכו היהודים בשוויון זכויות מלא.

בראש כתב-היד מצוין שאת השיר חיבר בשנת "חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהו'ה [תרי"א], יוסף לאטאש... ונדפס על ידי פרנס הקק"י יע"א". במפעל הביבליוגרפיה ישנה רשומה על שיר בשם זה שהדפסתו משוערת לשנת תר"ח, ולכאורה לפי הנכתב כאן עולה כי השיר לא נדפס לפני שנת תרי"א. ראו רשומה מס' 000176016.
בתי השיר נכתבו בשני עוביים שונים של גופן האותיות (מודגש ולא-מודגש). בסוף השיר מופיעה הערה באיטלקית לפיה כאשר הזמן דחוק ניתן לדלג על הבתים שבאותיות הדקות יותר.
בשולי הדף קישוט שבתוכו תאריך העתקת השיר – בשנת 1859.

[1] דף. 42.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קטנים בשוליים ולאורך סימני הקיפול.

מקור: אוסף הרב פרופ׳ אליה שמואל הרטום, 5.

קונטרס מודפס, ברכת אברהם, שיר על כלולות משפחות טריאסטי-קוסטנטיני, מאת אברהם שלום (אב"שלום). [פדובה, דפוס Coi Tipi del Seminario, תרי"א 1850]. עברית ואיטלקית.

שיר לכבוד נישואי החתן יעקב גבריאל בן עזריאל אריה טריאסטי, עם הכלה מלכה חנה בת יוסף קוסטנטיני.
שער בעברית לחלק העברי, ושער באיטלקית לחלק האיטלקי.
כיתוב מודפס על המעטפת הקדמית: "Epitalamio Ebraico con Traduzione Italiana".

[1], 8, [1] דף (כולל מעטפת מודפסת מקורית). 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. מעטפת מקורית, מוכתמת ומנותקת, עם קרעים חסרים קטנים, ופגמים.

ספר גבול בנימין, דרשות על התורה, דרושים והספדים נוספים, מאת הגאון המקובל רבי בנימין הכהן ויטאלי (הרב"ך). אמשטרדם, דפוס שלמה בן יוסף כ"ץ פרופס, [תפ"ז 1727]. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי בנימין הכהן ויטאלי (תי"א-תפ"ז), תלמידו המובהק של רבי משה זכות (הרמ"ז). שימש כרב וראש ישיבה בעיר ריג'יו, היה גדול מקובלי איטליה בדורו ופוסק הלכה חשוב. כרבו אף הוא עסק בהעתקת כתבי האר"י ובהפצתם. חתנו ותלמידו, רבי ישעיהו באסאן, היה רבו הנודע של הרמח"ל. בשנותיו האחרונות של הרב"ך עמד עמו הרמח"ל בקשר מכתבים. באחד מן המכתבים מכנהו הרמח"ל: "ראש שבטי ישראל". בין תלמידיו של הרב"ך נמנים (מלבד רבי ישעיהו באסאן) מקובלי איטליה: רבי יוסף אירגאס, בעל "שומר אמונים"; רבי שמשון חיים נחמני, בעל "זרע שמשון"; רבי אביעד שר שלום באזילה, בעל "אמונת חכמים", ועוד.
בראש השער, רישום בעלות מעניין: "מנת חלקי על פי הגורל, אדר התקפ"ח, משה מונטאלציני בכמ"ר יאושע חי" [באותה תקופה הייתה מצויה קניית ספרים ע"י גורל הנקרא "ריפה", מכיון שהספרים היו יקרים, היו מציעים לכמה תלמידי חכמים החפצים בספר, לרכוש כרטיס הגרלה לקניית הספר. ראה: שו"ת זרע אברהם (יצחקי), יו"ד סימן ז ("...למוכרו בגורל הנהוג בין הסוחרים הנקרא ריפ"ה, דהיינו שכותבין כמה נקובי שם איש את שמו בסך קצוב ביניהם וכולם שוין בקצבא ומתנים ביניהם שיטילו גורל וכל מי שעולה שמו עם החפץ לו יהיה..."); שו"ת פרי הארץ (מזרחי), ח"ב, יו"ד סימן יו; ברכי יוסף להחיד"א, יו"ד, סימן ער, אות ג].

[1], ריז; קמ, [2] דף. 32 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני פטריה ועובש. קרעים בשולי מספר דפים. סימני עש גדולים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. דף השער מנותק ברובו. כריכת עור עתיקה ובלויה, עם קרעים חסרים בשדרה.