מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי נתן אדלר, הרב הראשי לאנגליה. לונדון, [תרל"ג 1873].
נשלח אל ראשי הח"ק ג"ח (חברא-קדישא גומלי-חסדים) בפראג, בתודה על צירופו כחבר-כבוד ב"חברה": "...ותגל נפשי ותעלוזנה כליותי כי תכבדוני נגד זקני עמי, להביאני בברית החברה אשר לה נאוה תהלה, כי מגמת פניה להרים קרן תורתינו הקדושה ודגל האמונה ועבודה". הוא ממשיך בדברי שבח על פעולותיהם, כפי ששמע מרבים ומבנו רבי נפתלי שהיה עמהם, וחותם בברכה: "...בעל הגמול ישלם לכם ומשכורתכם תהיה שלמה מאתו ותהי נפשכם בטוחה אם יקרה ה"י מקרה טהור, לא אמנע מלהיות משען ומשענה ואם מצער ותחי נפשי. דברי המשתוקק להיות עמכם באגודה והדורש את שלומכם מוקירכם הק' נתן אדלר הכהן".

הגאון רבי נתן (מרקוס) הכהן אדלר (תקס"ג-תר"נ), רבה הראשי של אנגליה. בנו ותלמידו של רבי מרדכי אדלר אב"ד הנובר (תקי"א-תקצ"ד; בן-דודו של הנשר הגדול, המקובל רבי נתן אדלר מפרנקפורט), ואחיהם הצעיר של רבי בער אדלר הדיין בפרנקפורט ורבי גבריאל אדלר אב"ד אוברדורף. תלמיד רבי אברהם בינג, לצד רעיו רבי יעקב אטלינגר ה"ערוך לנר" ורבי יצחק דב הלוי במברגר. משנת תקפ"ב כיהן ברבנות בווירצבורג, אולדנבורג והנובר. ה"חתם סופר" כתב עליו אז במכתב: "הרב הגדול והצדיק מוה"ר נתן אדלער כ"ץ אב"ד דק"ק הנובר, ולהיותי יודע כי הרב הזה מוחזק לצדיק ות"ח..." (מתוך מכתב ה"חתם סופר" בשנת תקצ"ה, נגד תרגומו של פיננער לתלמוד בגרמנית – הובא בהערות והשלמות ל"מאמר על הדפסת התלמוד", מהדורת ירושלים תשי"ב, עמ' רמז).
בשנת תר"ה מונה רבי נתן אדלר לרב בית הכנסת בלונדון ולרבה הראשי של אנגליה. בתקופת כהונתו זו הוא חסם את הדרך להתפשטות תנועת הריפורמה לאנגליה (ראה תורת הקנאות, אמשטרדם, תר"ה) ופעל הרבה למען אחיו הנרדפים במזרח-אירופה ועניי ארץ ישראל. נודע בחיבורו הגדול "נתינה לגר" על תרגום אונקלוס [שהיה חביב אצל כל גדולי הדורות, בהם: מרן בעל ה"חזון איש", הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי, שהגו ולמדו בחיבורו על התרגום].

[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אלעזר לעוו. אוהעל, ו' חנוכה תרמ"ז [26 בדצמבר 1886].
מעבר לדף, מכתב בגרמנית, בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של רבי קלמן ליברמן אב"ד קאשוי. 23 בדצמבר [חנוכה תרמ"ז, 1886]. בראש הדף כיתוב בעברית: "קאשאו".

דף חתוך מתוך פנקס של שד"ר, ובו רישומי שמות, חותמות ועוד, בתוכם מכתב מאת רבי אלעזר לעוו: "כפי המכתבי תעודה גדלה צעקת העניים ילידי הספרדי' בירושל' עה"ק תובב"א מעוני וכפן עד לשמים וע"כ למצוה קדושה יחשב לתמכם איש איש בנדבת ידו, ואנכי נתתי חמשי' צ"ל – 50 צ"ל".

הגאון רבי אלעזר לעוו (תקצ"ט-כסלו תרע"ח) בעל "פקודת אלעזר". בנו וממלא-מקומו של הגאון רבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל בעל "דברי ירמיהו". נכד רבי בנימין וואלף לעוו בעל ה"שערי תורה". כיהן ברבנות אוהעל משנת תרל"ד על מקום אביו. בשנת תרמ"ח התקבל לרבנות אונגוואר, והיה מגדולי הרבנים האורתודוקסיים בהונגריה הצפונית.

הגאון רבי קלונימוס קלמן (קארולי) ליברמן (תקצ"ח-תרס"ד), בן רבי שמעון ליברמן אב"ד שעניא. כיהן כאב"ד בערים טארנא, מאטע-סאלקא וקאשוי (עלי זכרון, ז, אלול תשע"ה, עמ' ט). משנת תרמ"ו בערך כיהן כרבה של קאשוי.

[1] דף, כתוב משני צידיו. 15X 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשוליים.

מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], א' חשון תרצ"ח [1937]. יידיש.
מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי הישיבה, משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה, ומציין כי בישיבה ציינו את ה'יארצייט' של קרובתם "דבורה בת ר' משה נ"ע", באמירת קדיש ע"י תלמיד חכם גדול מישיבתנו הקדושה ("א גרויסער תלמיד חכם פון אונזער הייליגע ישיבה האט געזאגט קדיש"), ובתפילת "יזכור" לעילוי נשמתה.
רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו כחמש שורות עם ברכות חמות ולבביות, בעצם כתב-יד-קדשו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: "...איך קום אייך צוא בענטשין, מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית שתחי' לאוי"ט, מיט אללע ברכות והצלחות נחת אורך ימים ושנים טובים און דער הארין קלאנג פון משיח [=הנני לברך אתכם, אותך ואת אשתך הגבירה הצדקנית, בכל הברכות וההצלחות נחת אורך ימים ושנים טובות, ולזכות לשמוע פעמי משיח]. המברכו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".

הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קטנים בשוליים.

כתב רבנות לרבי אברהם נח פאליי, לכהן כרב ומגיד בבתי המדרש של רבי מנדל [משקלוב] ורבי בנימין [ריבלין] בעיר שקלוב. שקלוב, ז"ך אדר שני שנת עת"ר [אדר ב' ה'תר"ע 1910].
בנוסח המינוי נכתב: "בעזרת ד' וברצותו את דרכנו היתאספנו יחד. אנחנו קהל עדת שלומי אמוני דשני בתי כנסיות הנקובים בשמותם בהמ"ד דר' מענדיל ובהמ"ד דר' בנימין דפה מחנינו שקלאוו, לקבל עלינו את הרה"ק המו"פ וי"א כו' וכו' מוהר"ר אברהם נח בהרב ר' חיים פאלעווי לרב ודרשן ולסדר את התפילה לפני התיבה ולנהל עדתינו על מי מנוחות תורתו והוראתו כיד ד' הטובה עליו, וגם אנחנו היתחייבנו להחזיקו בכל מיני הַסְפָּקוֹת, ותהא בברכה והצלחה ויהי נועם ד' עלינו ועליו, ומעשנו יכונן עלינו. כעתירת הבע"ב הבאים עה"ח, יום ה' ז"כ אדר שני שנת עת"ר לפ"ק פה שקלאווצוי".
על הכתב חתומים (משני צדי הדף) 48 מאנשי הקהילות הנ"ל, ביניהם: "אלחנן ב"ר זאב וואלף גליקין גבאי דבית המדרש דר' מענדיל ז"ל"; "שלמה זלמן ב"ר שמואל צבי דאברייצער מורה צדק בבה"מ דר' בנימין"; "מנחם מענדיל בהר"ר שניאור לו"י שיינין במסה"ק..."; "מנחם מענדיל בהר"ר שז"ל שיינין במסה"ק...." [הגה"צ ר' מנחם מנדל שיינין (תרס"א-תשל"ו) – בנו של רבי שניאור זלמן לוי יצחק שיינין רבה החסידי של שקלוב, שבעודו נער חתם על כתב רבנות זה "במסירת הקולמוס" בשליחותם של כמה מזקני המתפללים; רבי מנדל שיינין למד אח"כ בישיבת שקלוב, ולימים הבריח את הגבול יחד עם רעו הילל פאליי – בנו הבכור של רבי אברהם נח, ועברו ללמוד בישיבת סלבודקה ובחברון, והיה מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" ומהרי"ל חסמן]; ועוד.

הגאון הצדיק רבי אברהם נח פאליי (תרל"ו-תרצ"ב), מגדולי תלמידיו של "הסבא מסלבודקה" ומראשוני תלמידיו של הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ. נולד בעיר הלוסק לאביו רבי חיים מהלוסק. בצעירותו למד בישיבת סלבודקה והיה מגדולי תלמידיו הנאמנים של ה"סבא מסלבודקה". למד גם אצל הרידב"ז אב"ד סלוצק ואצל רבי רפאל שפירא בבוברויסק, בהמשך חזר להלוסק ויחד עם רעהו רבי יצחק אייזיק שר היה ממייסדי "קיבוץ הלוסק" של רבי ברוך בער ליבוביץ [לימים, נשלח בשנת תרס"ד ע"י ה"סבא מסלבודקה" לשכנע את רבו ר' ברוך בער לבוא לכהן בראשות ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה – שנוסדה ע"י מתנגדי "תנועת המוסר". ראה אודות כך בספר "ר' הירש", עמ' 33-35]. שימש לפרקים כר"מ ומשגיח בישיבת סלוצק תחת הנהגת רבי איסר זלמן מלצר ובישיבת מאלטש תחת רבי שמעון שקאפ.
בשנת תרס"ח נקרא רבי אברהם נח לשמש כר"מ ומשגיח בישיבת שקלוב לצדו של רבי פסח פרוסקין [ובמסמך שלפנינו מתגלה כי באותה תקופה כיהן גם כרב ודרשן בבתי הכנסיות הוותיקים בעיר שייסדום תלמידי הגר"א – רבי מנדל משקלוב ורבי בנימין ריבלין]. בשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל, התיישב בחברון והשפיע תורה ומוסר בישיבת "כנסת ישראל" בחברון ובירושלים.
מעניין לציין, כי הרבנות בבתי מדרש אלו בשקלוב, לא הוזכרה בתולדות חייו של רבי אברהם נח, שנדפסו בספר "ר' הירש", לתולדות בנו הגה"צ רבי צבי הירש פאליי (תרע"א-תשס"ו), המשגיח דישיבת כנסת ישראל – חברון.

[1] דף (כתוב משני צדיו). 35.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, עם פגיעה אחת בטקסט.