ל. פסטרנק, חייו ויצירתו, מאת חיים נחמן ביאליק ומכס אוסבורן. הוצאת אברהם-יוסף שטיבל, ברלין, תרפ"ד 1924.
מונוגרפיה מהודרת של הצייר לאוניד אוסיפוביץ' פסטרנק (1862-1945), הכוללת מאה ארבעים ושמונה הדפסים, בהם עשרים וארבע ליטוגרפיות, ושני מאמרים על האמן ועל יצירתו מאת חיים נחמן ביאליק ומכס אוסבורן.
עותק מס' 58 מתוך מהדורה בת מאה עותקים, עם ליטוגרפיה חתומה בידי פסטרנק – דיוקן הסופר אמיל ורהארן.
בעמוד הראשון מופיעה הקדשה בכתב-יד: "לזאב ז'בוטינסקי, לזכרון ימים נלחמנו וחלמנו", חתומה בידי המשורר יעקב כהן ורעייתו מרים. מתוארכת: "כ' אדר ב' תרפ"ז, ורשה".
יעקב כהן (1881-1960), משורר, מתרגם ופעיל ציוני, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנים 1953 ו-1958. נודע כאחד ממשורריה הבולטים של התנועה הרוויזיוניסטית והיה אחראי לכמה מהמנוניה הנודעים ביותר: "שיר הבריונים" ('בדם ואש יהודה נפלה בדם ואש יהודה תקום'), "שיר הצבאות" ושירים נוספים.
זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי (1880-1940), מנהיג ציוני, סופר ומתרגם. אבי הציונות הרביזיוניסטית. בצעירותו עסק בכתיבת מחזות וספרות יפה, אולם בשנת 1903, בעקבות סדרת פוגרומים במזרח אירופה, שינה את עמדותיו ונעשה לציוני אדוק. במלחמת העולם הראשונה היה שותף להקמת "הגדודים העבריים", יחידותיו היהודיות של הצבא האנגלי, ובהמשך אף התגייס אליהם בעצמו, על אף גילו החריג - 37. המחלוקות בין ז'בוטינסקי לבין המוסדות הציוניים, הפייסניים מדי לטעמו, הגיעו לשיאן עם פרסום "הספר הלבן" בשנת 1922, בעקבותיו פרש ז'בוטינסקי מן "ההסתדרות הציונית" וייסד את "ברית הציונים הרוויזיוניסטים" (הצה"ר) - המבקרת החריפה ביותר של הציונות הוותיקה. בשנת 1931 קיבל על עצמו את הפיקוד על האצ"ל וב-1936 הורה על "שבירת ההבלגה", שציינה את פתיחתה המאבק הגלוי בבריטים. במהלך ביקור בניו יורק בשנת 1940 נפטר ז'בוטינסקי מהתקף לב.
[8], צח, [7] עמ' + LXXIII לוחות הדפס ו-[3] לוחות הדפס לא ממוספרים בתחילת הספר, 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים (בעיקר בשוליים ובדפים הראשונים והאחרונים). כריכה עם שדרה ופינות מעור, פגומה מעט, עם שפשופים וקילופים בשדרה ובפינות, משוקמים חלקית.