מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove letters, filter letters,
- letter (118) Apply letter filter
- יד (50) Apply יד filter
- manuscript (50) Apply manuscript filter
- כתבי (46) Apply כתבי filter
- דפוס (41) Apply דפוס filter
- book (41) Apply book filter
- מכתבי (40) Apply מכתבי filter
- רבנים (40) Apply רבנים filter
- rabbin (40) Apply rabbin filter
- מכתבים (39) Apply מכתבים filter
- ומכתבים (39) Apply ומכתבים filter
- חסידות (32) Apply חסידות filter
- יהדות (27) Apply יהדות filter
- jewri (27) Apply jewri filter
- ודברי (22) Apply ודברי filter
- ספרי (19) Apply ספרי filter
- דפוס, (19) Apply דפוס, filter
- חב (19) Apply חב filter
- חבד (19) Apply חבד filter
- חב"ד (19) Apply חב"ד filter
- books, (19) Apply books, filter
- chabad (19) Apply chabad filter
- ירושלים, (15) Apply ירושלים, filter
- צפת (15) Apply צפת filter
- מסמכים (15) Apply מסמכים filter
- מכתבים, (15) Apply מכתבים, filter
- ישראל: (15) Apply ישראל: filter
- ישראל (15) Apply ישראל filter
- ארץ (15) Apply ארץ filter
- ועוד (15) Apply ועוד filter
- ירושלים (15) Apply ירושלים filter
- document (15) Apply document filter
- elsewher (15) Apply elsewher filter
- eretz (15) Apply eretz filter
- israel (15) Apply israel filter
- israel: (15) Apply israel: filter
- jerusalem (15) Apply jerusalem filter
- jerusalem, (15) Apply jerusalem, filter
- safe (15) Apply safe filter
- כתבי-יד (14) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (14) Apply כתבייד filter
- תימן (14) Apply תימן filter
- תימן: (14) Apply תימן: filter
- yemenit (14) Apply yemenit filter
- chassidut (13) Apply chassidut filter
- איטליה (7) Apply איטליה filter
- booklet (7) Apply booklet filter
- italian (7) Apply italian filter
- manuscripts, (7) Apply manuscripts, filter
מציג 97 - 108 of 118
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
גלויה מודפסת, עם מילוי בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פיינשטיין. ניו יורק, תש"ט [1949].
גלויית משוב ל"אגודת הרבנים של ארה"ב", שבקשה מרבנים שונים לענות על שתי שאלות: מה מצב המקווה בקהילתם והאם יש צורך בבניית מקווה בעירם. לפנינו מילוי התשובה בכתב ידו וחתימתו של רבי משה פיינשטיין, הכותב: "בסביבתי יש מקוה כשרה ויפה" ומציין את כתובת מקום המקווה.
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית, מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. מחבר הספרים: שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
כבר עם בואו מרוסיה לארה"ב בשנת תרצ"ז, נודע כגדול בתורה ובהלכה, וזקני הרבנים בארה"ב קיבלו את סמכותו ודעותיו בפסקי הלכה. בהמשך השנים התמנה לנשיא "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה" (באנגלית: Union of Orthodox Rabbis, ובראשי תיבות: UOR).
גלויית דואר. כ-8.5X14 ס"מ. מצב טוב מאד.
גלויית משוב ל"אגודת הרבנים של ארה"ב", שבקשה מרבנים שונים לענות על שתי שאלות: מה מצב המקווה בקהילתם והאם יש צורך בבניית מקווה בעירם. לפנינו מילוי התשובה בכתב ידו וחתימתו של רבי משה פיינשטיין, הכותב: "בסביבתי יש מקוה כשרה ויפה" ומציין את כתובת מקום המקווה.
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית, מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. מחבר הספרים: שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
כבר עם בואו מרוסיה לארה"ב בשנת תרצ"ז, נודע כגדול בתורה ובהלכה, וזקני הרבנים בארה"ב קיבלו את סמכותו ודעותיו בפסקי הלכה. בהמשך השנים התמנה לנשיא "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה" (באנגלית: Union of Orthodox Rabbis, ובראשי תיבות: UOR).
גלויית דואר. כ-8.5X14 ס"מ. מצב טוב מאד.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
גלויה מודפסת, עם מילוי בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פיינשטיין. ניו יורק, [תש"כ 1960].
גלויית משוב ל"אגודת הרבנים של ארה"ב", שבקשה מרבנים שונים להודיע על הצטרפותם לחלוקת לימוד הש"ס בין רבני "אגודת הרבנים". לפנינו מילוי התשובה בכתב ידו וחתימתו של רבי משה פיינשטיין, הכותב: שבדעתו ללמוד "בלא נדר – מסכת נדה [ו]ברכות בש"ס בבלי".
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית, מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. מחבר הספרים: שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
כבר עם בואו מרוסיה לארה"ב בשנת תרצ"ז, נודע כגדול בתורה ובהלכה, וזקני הרבנים בארה"ב קיבלו את סמכותו ודעותיו בפסקי הלכה. בהמשך השנים התמנה לנשיא "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה" (באנגלית: Union of Orthodox Rabbis, ובראשי תיבות: UOR).
גלויית דואר. כ-8.5X14 ס"מ. מצב טוב מאד.
גלויית משוב ל"אגודת הרבנים של ארה"ב", שבקשה מרבנים שונים להודיע על הצטרפותם לחלוקת לימוד הש"ס בין רבני "אגודת הרבנים". לפנינו מילוי התשובה בכתב ידו וחתימתו של רבי משה פיינשטיין, הכותב: שבדעתו ללמוד "בלא נדר – מסכת נדה [ו]ברכות בש"ס בבלי".
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית, מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. מחבר הספרים: שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
כבר עם בואו מרוסיה לארה"ב בשנת תרצ"ז, נודע כגדול בתורה ובהלכה, וזקני הרבנים בארה"ב קיבלו את סמכותו ודעותיו בפסקי הלכה. בהמשך השנים התמנה לנשיא "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה" (באנגלית: Union of Orthodox Rabbis, ובראשי תיבות: UOR).
גלויית דואר. כ-8.5X14 ס"מ. מצב טוב מאד.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $600
לא נמכר
שני מכתבים ארוכים (6 עמ' כתובים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק הוטנר. [ברוקלין, ניו יורק], סיון-אב תשי"ט [1959].
דברי הדרכה ומחשבה עמוקים ב"הלכות דעות וחובת הלבבות". המכתבים נכתבו לתלמידו "מעלת כבוד האברך כמדרשו, גפן אדרת באהל תורה, מר יעקב ליפשיץ". מן המכתב הראשון עולה כי הכותב היה משומעי שיחותיו של הרב הוטנר, שכן הוא כותב לו: "...באות א' מעתיק כ"מ [כבוד מעלתו] מה ששמע בשעת המאמר...". במכתב הראשון מסיים הרב הוטנר בדברי חיזוק מרוממים (כדרכו): "...ורוצה אני להודיע לכ"מ [לכבוד מעלתו] כי נהניתי הרבה למקרא מכתבו המעיד כמאה עדים על צמאון פנימי להאיר את הנפש בהלכות דעות וחובות הלבבות, אשר רק על פיהם אפשר לו לאדם לעבוד את קונו בחיות של אמונה ותום לבב. חזק ואמץ והרבה מקנתך באוצרות תורה יקרה מפז ומפנינים...". גם המכתב השני פותח ומסיים בדברי חיזוק מרוממים: "...כי על כן מורים הם דבריך על קליטה טובה של דברינו העומדים ברומו של עולם. קליטה כזו אי אפשר שתמצא מבלי שקדם לה צמאון והשתוקקות לאורה של תורה... רכב וצלח והחזק בעץ החיים של הלכות דעות וחובות הלבבות".
הגאון המופלא רבי יצחק הוטנר (תרס"ו-תשמ"א) למד בצעירותו בישיבות סלבודקה בליטא ובחברון. בעודו בחור הוציא בשנת תרצ"ב את הספר "תורת הנזיר", אשר הפתיע את עולם התורה כיצירה למדנית מקורית ועמוקה אשר יצאה מתחת יד צורב צעיר-לימים. כשבועיים לאחר נישואיו עלה ארצה והתגורר כשנה אחת בשכונת רחביה בירושלים. בשנת תרצ"ד עבר לארה"ב, בה עמד שנים רבות בראשות ישיבת "מתיבתא רבנו חיים ברלין" בניו יורק. מראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב. נודע בשיעוריו העמוקים בהלכה ובמאמריו המחשבתיים ב"הלכות דעות בחובות הלבבות", שנאמרו ליחידי סגולה נבחרים, ולימים יצאו לאור בסדרת הספרים "פחד יצחק".
[3] דף (6 עמודים כתובים בכתיבה תמה ונאה), נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק, עם מדבקות לחיזוק חורי התיוק.
המכתבים שלפנינו נדפסו (בשיבושי העתקה קלים) בספר "פחד יצחק – אגרות וכתבים", אגרות כד וכה.
דברי הדרכה ומחשבה עמוקים ב"הלכות דעות וחובת הלבבות". המכתבים נכתבו לתלמידו "מעלת כבוד האברך כמדרשו, גפן אדרת באהל תורה, מר יעקב ליפשיץ". מן המכתב הראשון עולה כי הכותב היה משומעי שיחותיו של הרב הוטנר, שכן הוא כותב לו: "...באות א' מעתיק כ"מ [כבוד מעלתו] מה ששמע בשעת המאמר...". במכתב הראשון מסיים הרב הוטנר בדברי חיזוק מרוממים (כדרכו): "...ורוצה אני להודיע לכ"מ [לכבוד מעלתו] כי נהניתי הרבה למקרא מכתבו המעיד כמאה עדים על צמאון פנימי להאיר את הנפש בהלכות דעות וחובות הלבבות, אשר רק על פיהם אפשר לו לאדם לעבוד את קונו בחיות של אמונה ותום לבב. חזק ואמץ והרבה מקנתך באוצרות תורה יקרה מפז ומפנינים...". גם המכתב השני פותח ומסיים בדברי חיזוק מרוממים: "...כי על כן מורים הם דבריך על קליטה טובה של דברינו העומדים ברומו של עולם. קליטה כזו אי אפשר שתמצא מבלי שקדם לה צמאון והשתוקקות לאורה של תורה... רכב וצלח והחזק בעץ החיים של הלכות דעות וחובות הלבבות".
הגאון המופלא רבי יצחק הוטנר (תרס"ו-תשמ"א) למד בצעירותו בישיבות סלבודקה בליטא ובחברון. בעודו בחור הוציא בשנת תרצ"ב את הספר "תורת הנזיר", אשר הפתיע את עולם התורה כיצירה למדנית מקורית ועמוקה אשר יצאה מתחת יד צורב צעיר-לימים. כשבועיים לאחר נישואיו עלה ארצה והתגורר כשנה אחת בשכונת רחביה בירושלים. בשנת תרצ"ד עבר לארה"ב, בה עמד שנים רבות בראשות ישיבת "מתיבתא רבנו חיים ברלין" בניו יורק. מראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב. נודע בשיעוריו העמוקים בהלכה ובמאמריו המחשבתיים ב"הלכות דעות בחובות הלבבות", שנאמרו ליחידי סגולה נבחרים, ולימים יצאו לאור בסדרת הספרים "פחד יצחק".
[3] דף (6 עמודים כתובים בכתיבה תמה ונאה), נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק, עם מדבקות לחיזוק חורי התיוק.
המכתבים שלפנינו נדפסו (בשיבושי העתקה קלים) בספר "פחד יצחק – אגרות וכתבים", אגרות כד וכה.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,125
כולל עמלת קונה
שני מכתבים מאת הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק. בוסטון, תשרי תשכ"ו וחשון תשכ"ח [1965-1967].
המכתב הראשון, נשלח אל הרב פנחס פלאי עורך השבועון "פנים אל פנים" בברכת שנה טובה: "יקבל גם ברכתי הלבבית לתקופת השנה. גמר חתימה טובה לשנת חיים ושלום, אושר וגדולה, הישג ויצירה, בריאות הנפש ושלווות הנפש. יהי ביתו כגן רוה מלא ברכה".
המכתב השני נשלח אל הרב מנחם פרוש, יו"ר אגודת ישראל בירושלים, כתשובה למכתב שנה טובה: "אני מודה למע"כ על דבריו וברכותיו, יבורך גם הוא, ועל ידו יתברכו כל אנשי ביתו, בחסדי שמים ובכל מילי דמיטב".
מצורף: העתק מכתבו של הרב מנחם פרוש אל הרב סולובייצ'יק, מחודש אלול תשכ"ז, בו הוא כותב בהתרגשות על שיבת עם ישראל אל המקומות הקדושים בארץ ישראל: "הברכה והתפלה הזאת שלוחה הפעם, הודות להשי"ת, מירושלים עיר קדשנו השלימה, מעל יד שריד בית קדשנו... הכותל המערבי, ומעל יד קברי אבות אשר בחברון...".
הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק (תרס"ג-תשנ"ג), בן רבי משה בן הגר"ח מבריסק. כיהן ברבנות במספר ערים וקהילות חשובות בארה"ב ועמד בראש "ישיבה יוניברסטי" בארה"ב. היה קרוב ברוחו לעולם הישיבות, אך עמד בראש היהדות האורתודוכסית-מודרנית בארה"ב. פעל רבות להפצת היהדות ולהסברתה בקרב יהודי אמריקה. אלפים רבים היו באים לשמוע את הרצאותיו והושפעו ממנו רבות. מכתביו ומשיעוריו יצאו לאור ספרים רבים בהלכה, באגדה ובפילוסופיה יהודית. הגותו העמוקה מהווה מקור השראה לרבים.
שתי אגרות אויר, כ-30 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. נקבי תיוק. מצורף: [1] דף, העתק מוקלד במכונת כתיבה של מכתב הרב מנחם פרוש. 28 ס"מ. נייר דק. מצב טוב.
המכתב הראשון, נשלח אל הרב פנחס פלאי עורך השבועון "פנים אל פנים" בברכת שנה טובה: "יקבל גם ברכתי הלבבית לתקופת השנה. גמר חתימה טובה לשנת חיים ושלום, אושר וגדולה, הישג ויצירה, בריאות הנפש ושלווות הנפש. יהי ביתו כגן רוה מלא ברכה".
המכתב השני נשלח אל הרב מנחם פרוש, יו"ר אגודת ישראל בירושלים, כתשובה למכתב שנה טובה: "אני מודה למע"כ על דבריו וברכותיו, יבורך גם הוא, ועל ידו יתברכו כל אנשי ביתו, בחסדי שמים ובכל מילי דמיטב".
מצורף: העתק מכתבו של הרב מנחם פרוש אל הרב סולובייצ'יק, מחודש אלול תשכ"ז, בו הוא כותב בהתרגשות על שיבת עם ישראל אל המקומות הקדושים בארץ ישראל: "הברכה והתפלה הזאת שלוחה הפעם, הודות להשי"ת, מירושלים עיר קדשנו השלימה, מעל יד שריד בית קדשנו... הכותל המערבי, ומעל יד קברי אבות אשר בחברון...".
הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק (תרס"ג-תשנ"ג), בן רבי משה בן הגר"ח מבריסק. כיהן ברבנות במספר ערים וקהילות חשובות בארה"ב ועמד בראש "ישיבה יוניברסטי" בארה"ב. היה קרוב ברוחו לעולם הישיבות, אך עמד בראש היהדות האורתודוכסית-מודרנית בארה"ב. פעל רבות להפצת היהדות ולהסברתה בקרב יהודי אמריקה. אלפים רבים היו באים לשמוע את הרצאותיו והושפעו ממנו רבות. מכתביו ומשיעוריו יצאו לאור ספרים רבים בהלכה, באגדה ובפילוסופיה יהודית. הגותו העמוקה מהווה מקור השראה לרבים.
שתי אגרות אויר, כ-30 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. נקבי תיוק. מצורף: [1] דף, העתק מוקלד במכונת כתיבה של מכתב הרב מנחם פרוש. 28 ס"מ. נייר דק. מצב טוב.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים קניבסקי. בני ברק, [תשל"ז בקירוב].
נשלח אל "הגאון הגדול" רבי אפרים בורודיאנסקי, לאחר ששלח לו הערות על אחד מספריו. הגר"ח מודה לו על כך "ששם לבו לעיין בספרי, וגם על ההערות היקרות", וכותב שהוא שולח לו במתנה את שני ספריו האחרונים שהדפיס – "נחל איתן" ו"שיח השדה" חלק ב' ומבקש "אם יוכל להודיעני איזה ספרים שלי נמצאים אצלו, אוכל לשלוח אלו שחסרים בעז"ה" [שני הספרים הנ"ל נדפסו בשנת תשל"ז, ומכאן תארוך המכתב לשנה זו].
מקבל המכתב, רבי אפרים בורודיאנסקי (תר"ע-תש"נ), מגדולי גאוני הדור האחרון, המפורסמים בעולם התורה. עסק בהרבצת תורה בישיבות ובכוללים, והיה מהעורכים הראשיים של "האנציקלופדיה התלמודית". בשנת תש"ג נתמנה לר"מ בישיבת "עץ חיים" בירושלים (שם קיבל תורה מפיו הנער שמואל אויערבאך, לימים ראש ישיבת "מעלות התורה", שהחשיב את ר' אפרים לרבו המובהק). מאוחר יותר הקים את "ישיבת מיר" בירושלים, יחד עם מורו ורבו רבי אליעזר יהודה פינקל, והיה הר"מ הראשון בישיבה. בשנת תש"ט כיהן כשנה כר"מ בישיבת לומז'ה בפתח תקוה (באותה תקופה למד בישיבה הבחור ר' חיים קניבסקי, ויתכן שמשם ההיכרות ביניהם), ולאחר מכן הרביץ תורה במקומות תורה נוספים.
גלויית דואר. כ-10 שורות בכתב ידו. 14.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים וכתמים.
נשלח אל "הגאון הגדול" רבי אפרים בורודיאנסקי, לאחר ששלח לו הערות על אחד מספריו. הגר"ח מודה לו על כך "ששם לבו לעיין בספרי, וגם על ההערות היקרות", וכותב שהוא שולח לו במתנה את שני ספריו האחרונים שהדפיס – "נחל איתן" ו"שיח השדה" חלק ב' ומבקש "אם יוכל להודיעני איזה ספרים שלי נמצאים אצלו, אוכל לשלוח אלו שחסרים בעז"ה" [שני הספרים הנ"ל נדפסו בשנת תשל"ז, ומכאן תארוך המכתב לשנה זו].
מקבל המכתב, רבי אפרים בורודיאנסקי (תר"ע-תש"נ), מגדולי גאוני הדור האחרון, המפורסמים בעולם התורה. עסק בהרבצת תורה בישיבות ובכוללים, והיה מהעורכים הראשיים של "האנציקלופדיה התלמודית". בשנת תש"ג נתמנה לר"מ בישיבת "עץ חיים" בירושלים (שם קיבל תורה מפיו הנער שמואל אויערבאך, לימים ראש ישיבת "מעלות התורה", שהחשיב את ר' אפרים לרבו המובהק). מאוחר יותר הקים את "ישיבת מיר" בירושלים, יחד עם מורו ורבו רבי אליעזר יהודה פינקל, והיה הר"מ הראשון בישיבה. בשנת תש"ט כיהן כשנה כר"מ בישיבת לומז'ה בפתח תקוה (באותה תקופה למד בישיבה הבחור ר' חיים קניבסקי, ויתכן שמשם ההיכרות ביניהם), ולאחר מכן הרביץ תורה במקומות תורה נוספים.
גלויית דואר. כ-10 שורות בכתב ידו. 14.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים וכתמים.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $12,500
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (4 עמ' גדולים), מאת הגאון האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים בעל "עצי חיים" אב"ד סיגעט. סיגט, [טבת תרע"ט 1918].
תשובה הלכתית ארוכה שנשלחה אל הגאון רבי דוד שפרבר (שכיהן אז כדומ"ץ בעיר פאליאן). כתיבת יד סופר, עם שורה בכתב-ידו של האדמו"ר וחתימתו: "ידידו הדושת"ה באהבה רבה ומחכה לשמוע ממנו אך טוב, חיים צבי טייטלבוים".
הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים, ומשנת תרס"ד ממלא מקומו כרב ואב"ד סיגט וכאדמו"ר לחסידי סיגט. חתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר האלברשטאם מראצפרט בנו של ה"דברי חיים" מצאנז. נסע לצדיקי הדור, וביחוד לדודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן להאדמו"ר רבי יהושע מבעלז. גדול בתורה ומופלג בקדושה וביראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו וכן נודע בפקחותו הרבה. זמן קצר לאחר מינויו בגיל 24 [!] לרב העיר סיגט [בירת מחוז מרמרוש] ואדמו"ר לחסידי סיגט, תפס את מקומו כאחד ממנהיגי יהדות הונגריה, שקבעו את הדרך בהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית במדינה. השפעתו היתה רבה כמעט על כל הקהילות החרדיות בהונגריה, הן במגזר החסידי והן במגזר האשכנזי. לעמדתו היה משקל מכריע בבחירת רבנים ומינוי דיינים ושוחטים בקהילות, וביחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט [שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש]. ה"עצי חיים" היה רבו המובהק של אחיו הצעיר האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
מקבל המכתב: הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד מובהק של הגאון רבי מאיר אריק, תלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה הגר מקוסוב בעל "אזור האמונה". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ-ישראל. בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" ועוד ספרים.
[1] דף כפול (4 עמודים כתובים), נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בקפלי הנייר, ללא פגיעה בטקסט.
התשובה נדפסה בספרו שו"ת עצי חיים (סיגט, תרצ"ט), חלק יורה דעה, סימן ט"ו.
תשובה הלכתית ארוכה שנשלחה אל הגאון רבי דוד שפרבר (שכיהן אז כדומ"ץ בעיר פאליאן). כתיבת יד סופר, עם שורה בכתב-ידו של האדמו"ר וחתימתו: "ידידו הדושת"ה באהבה רבה ומחכה לשמוע ממנו אך טוב, חיים צבי טייטלבוים".
הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים, ומשנת תרס"ד ממלא מקומו כרב ואב"ד סיגט וכאדמו"ר לחסידי סיגט. חתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר האלברשטאם מראצפרט בנו של ה"דברי חיים" מצאנז. נסע לצדיקי הדור, וביחוד לדודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן להאדמו"ר רבי יהושע מבעלז. גדול בתורה ומופלג בקדושה וביראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו וכן נודע בפקחותו הרבה. זמן קצר לאחר מינויו בגיל 24 [!] לרב העיר סיגט [בירת מחוז מרמרוש] ואדמו"ר לחסידי סיגט, תפס את מקומו כאחד ממנהיגי יהדות הונגריה, שקבעו את הדרך בהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית במדינה. השפעתו היתה רבה כמעט על כל הקהילות החרדיות בהונגריה, הן במגזר החסידי והן במגזר האשכנזי. לעמדתו היה משקל מכריע בבחירת רבנים ומינוי דיינים ושוחטים בקהילות, וביחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט [שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש]. ה"עצי חיים" היה רבו המובהק של אחיו הצעיר האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
מקבל המכתב: הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד מובהק של הגאון רבי מאיר אריק, תלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה הגר מקוסוב בעל "אזור האמונה". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ-ישראל. בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" ועוד ספרים.
[1] דף כפול (4 עמודים כתובים), נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בקפלי הנייר, ללא פגיעה בטקסט.
התשובה נדפסה בספרו שו"ת עצי חיים (סיגט, תרצ"ט), חלק יורה דעה, סימן ט"ו.
קטגוריה
חסידות - מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף פרידמן. [בוהוש], תשרי [תרפ"ג? 1922?].
כתיבת ידי סופר, עם חתימת יד קדשו של האדמו"ר. מכתב בענינים משפחתיים שנשלח אל אחיינו ("ח"ג" – חתן גיסי) רבי אביגדור שור.
רבי ישראל שלום יוסף פרידמן – האדמו"ר השני מבוהוש (תשרי תרט"ז-ניסן תרפ"ג 1855-1923), מגדולי האדמו"רים ברומניה. בנו וממלא מקומו של רבי יצחק האדמו"ר הראשון מבוהוש (שהיה בנו של רבי שלום יוסף מסדיגורה). שמו בישראל נקרא על שם זקניו רבי ישראל מרוז'ין [שנפטר בשנת תר"י] ובנו רבי שלום יוסף [שנפטר בשנת תרי"א]. לאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ו נתמנה על מקומו בבוהוש. חסידים רבים נהרו אל בית מדרשו, ואנשים רבים נסעו להתייעץ ולקבל את ברכותיו ועצותיו, בפרט בעניני רפואה. הקים את ישיבת "בית ישראל" בעירו בוהוש, על ידי חתניו רבי מנחם מנדל פרידמן ורבי יצחק טברסקי. דברי תורתו נדפסו רק בדורנו, בספר "פאר ישראל" (ירושלים, תשל"ט-תשס"ט).
מקבל המכתב הוא רבי אביגדור שור (נפטר י"ג תמוז תרפ"ט), מצאצאי רבי ישראל מרוז'ין ובנו החורג של רבי אברהם מתתיהו משטפנשט (שנשא בזיווג שני את אמו אלמנת רבי אהרן שור מברדיטשוב). בשנת תר"נ נשא את נכדת רבי יצחק מבוהוש, בתו של האדמו"ר רבי מרדכי זוסיא מטריסק ויאסי.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וסימני קיפול. מודבק על דף לשימור.
התאריך במכתב הוא "כ"ה תשרי תרצ"ג"[!]. נראה שזו טעות הסופר, שכן בשנת תרצ"ג כבר לא היו בין החיים, לא הדוד האדמו"ר כותב המכתב, ולא רבי אביגדור שור מקבל המכתב.
כתיבת ידי סופר, עם חתימת יד קדשו של האדמו"ר. מכתב בענינים משפחתיים שנשלח אל אחיינו ("ח"ג" – חתן גיסי) רבי אביגדור שור.
רבי ישראל שלום יוסף פרידמן – האדמו"ר השני מבוהוש (תשרי תרט"ז-ניסן תרפ"ג 1855-1923), מגדולי האדמו"רים ברומניה. בנו וממלא מקומו של רבי יצחק האדמו"ר הראשון מבוהוש (שהיה בנו של רבי שלום יוסף מסדיגורה). שמו בישראל נקרא על שם זקניו רבי ישראל מרוז'ין [שנפטר בשנת תר"י] ובנו רבי שלום יוסף [שנפטר בשנת תרי"א]. לאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ו נתמנה על מקומו בבוהוש. חסידים רבים נהרו אל בית מדרשו, ואנשים רבים נסעו להתייעץ ולקבל את ברכותיו ועצותיו, בפרט בעניני רפואה. הקים את ישיבת "בית ישראל" בעירו בוהוש, על ידי חתניו רבי מנחם מנדל פרידמן ורבי יצחק טברסקי. דברי תורתו נדפסו רק בדורנו, בספר "פאר ישראל" (ירושלים, תשל"ט-תשס"ט).
מקבל המכתב הוא רבי אביגדור שור (נפטר י"ג תמוז תרפ"ט), מצאצאי רבי ישראל מרוז'ין ובנו החורג של רבי אברהם מתתיהו משטפנשט (שנשא בזיווג שני את אמו אלמנת רבי אהרן שור מברדיטשוב). בשנת תר"נ נשא את נכדת רבי יצחק מבוהוש, בתו של האדמו"ר רבי מרדכי זוסיא מטריסק ויאסי.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וסימני קיפול. מודבק על דף לשימור.
התאריך במכתב הוא "כ"ה תשרי תרצ"ג"[!]. נראה שזו טעות הסופר, שכן בשנת תרצ"ג כבר לא היו בין החיים, לא הדוד האדמו"ר כותב המכתב, ולא רבי אביגדור שור מקבל המכתב.
קטגוריה
חסידות - מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב ברכה ל"שנה טובה ומבורכת", בחתימתו וחותמתו של האדמו"ר רבי חיים הגר אב"ד קוסוב. [קוסוב, תרצ"ו 1936].
נשלח אל רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב. במכתבו מברך האדמו"ר: "הנני בזה לברכו בברכת שנה טובה ומבורכת, בשנת גאולה וישועה. יכתב ויחתם בספרן של צדיקים לאלתר לחיים טובים נעימים ומאושרים, ויתברך ממקור הברכות לשנת ברכה והצלחה ורוב נחת עם כל יוצ"ח ועם כב"ב שיחי', והשי"ת יעזור לו שיוכל ללמוד תורת ד' תמימה מתוך הרחבת הדעת והזמן, כאשר עם נפשו לטובה...".
האדמו"ר רבי חיים הגר אב"ד קוסוב (תר"ס?-תש"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקלט-תקמ; אנצ' לחכמי גליציה, ב', עמ' 34-36), בן האדמו"ר רבי משה מקוסוב – בעל "לקט עני" ו"אזור האמונה". הוסמך לרבנות על ידי רבי אברהם מנחם שטיינברג אב"ד ברודי – בעל "מחזה אברהם". לאחר פטירת אביו, בשנת תרפ"ה, הוכתר לאדמו"ר ואב"ד בקוסוב. היה אדמו"ר לאלפי חסידים, שהמפורסם שבהם היה הגאון רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב (מקבל המכתב). בשנת תרצ"ה ביקר בארץ יחד עם רבי דוד שפרבר. חיבר שלשה ספרים בהלכה ואגדה, ולא הספיק להדפיסם. נספה בשואה.
מקבל המכתב: הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד מובהק של הגאון רבי מאיר אריק, תלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה הגר מקוסוב בעל "אזור האמונה" – אביו של רבי חיים כותב המכתב שלפנינו. הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ-ישראל. בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" ועוד ספרים.
[1] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי.
נשלח אל רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב. במכתבו מברך האדמו"ר: "הנני בזה לברכו בברכת שנה טובה ומבורכת, בשנת גאולה וישועה. יכתב ויחתם בספרן של צדיקים לאלתר לחיים טובים נעימים ומאושרים, ויתברך ממקור הברכות לשנת ברכה והצלחה ורוב נחת עם כל יוצ"ח ועם כב"ב שיחי', והשי"ת יעזור לו שיוכל ללמוד תורת ד' תמימה מתוך הרחבת הדעת והזמן, כאשר עם נפשו לטובה...".
האדמו"ר רבי חיים הגר אב"ד קוסוב (תר"ס?-תש"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקלט-תקמ; אנצ' לחכמי גליציה, ב', עמ' 34-36), בן האדמו"ר רבי משה מקוסוב – בעל "לקט עני" ו"אזור האמונה". הוסמך לרבנות על ידי רבי אברהם מנחם שטיינברג אב"ד ברודי – בעל "מחזה אברהם". לאחר פטירת אביו, בשנת תרפ"ה, הוכתר לאדמו"ר ואב"ד בקוסוב. היה אדמו"ר לאלפי חסידים, שהמפורסם שבהם היה הגאון רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב (מקבל המכתב). בשנת תרצ"ה ביקר בארץ יחד עם רבי דוד שפרבר. חיבר שלשה ספרים בהלכה ואגדה, ולא הספיק להדפיסם. נספה בשואה.
מקבל המכתב: הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד מובהק של הגאון רבי מאיר אריק, תלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה הגר מקוסוב בעל "אזור האמונה" – אביו של רבי חיים כותב המכתב שלפנינו. הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ-ישראל. בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" ועוד ספרים.
[1] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי.
קטגוריה
חסידות - מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך בדברי תורה בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים הגר אב"ד קוסוב. [קוסוב, תרע"ז 1917].
נשלח אל רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב, שכיהן אז כדומ"צ בפאליאן, והיה ממקורבי אביו האדמו"ר רבי משה הגר. לאחר החתימה ("הק' חיים האגער"), הוא מוסיף כי מכתבו של רבי דוד הובא לפני אביו האדמו"ר: "בקשותיו היו לעיני כ"ק אאמו"ר שליט"א, וי"ר שיקויים בו ברכותיו הטהורים. הנ"ל".
על גבי הדף הערות בכתב ידו של מקבל המכתב, רבי דוד שפרבר.
לאחר המכתב, מכתב נוסף בדברי תורה, החתום "שרגא הלוי" [לא התבררה לנו זהותו של כותב המכתב השני].
האדמו"ר רבי חיים הגר אב"ד קוסוב (תר"ס?-תש"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקלט-תקמ; אנצ' לחכמי גליציה, ב', עמ' 34-36), בן האדמו"ר רבי משה מקוסוב – בעל "לקט עני" ו"אזור האמונה". הוסמך לרבנות על ידי רבי אברהם מנחם שטיינברג אב"ד ברודי – בעל "מחזה אברהם". לאחר פטירת אביו, בשנת תרפ"ה, הוכתר לאדמו"ר ואב"ד בקוסוב. היה אדמו"ר לאלפי חסידים, שהמפורסם שבהם היה הגאון רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב (מקבל המכתב). בשנת תרצ"ה ביקר בארץ יחד עם רבי דוד שפרבר. חיבר שלשה ספרים בהלכה ואגדה, ולא הספיק להדפיסם. נספה בשואה.
מקבל המכתב: הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד מובהק של הגאון רבי מאיר אריק, תלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה הגר מקוסוב בעל "אזור האמונה" – אביו של רבי חיים כותב המכתב שלפנינו. הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ-ישראל. בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" ועוד ספרים.
[1] דף כפול (הכולל כעמוד וחצי בכתב-ידו של רבי משה הגר, וכשני עמודים בכתב-ידו של רבי שרגא הלוי). 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
נשלח אל רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב, שכיהן אז כדומ"צ בפאליאן, והיה ממקורבי אביו האדמו"ר רבי משה הגר. לאחר החתימה ("הק' חיים האגער"), הוא מוסיף כי מכתבו של רבי דוד הובא לפני אביו האדמו"ר: "בקשותיו היו לעיני כ"ק אאמו"ר שליט"א, וי"ר שיקויים בו ברכותיו הטהורים. הנ"ל".
על גבי הדף הערות בכתב ידו של מקבל המכתב, רבי דוד שפרבר.
לאחר המכתב, מכתב נוסף בדברי תורה, החתום "שרגא הלוי" [לא התבררה לנו זהותו של כותב המכתב השני].
האדמו"ר רבי חיים הגר אב"ד קוסוב (תר"ס?-תש"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקלט-תקמ; אנצ' לחכמי גליציה, ב', עמ' 34-36), בן האדמו"ר רבי משה מקוסוב – בעל "לקט עני" ו"אזור האמונה". הוסמך לרבנות על ידי רבי אברהם מנחם שטיינברג אב"ד ברודי – בעל "מחזה אברהם". לאחר פטירת אביו, בשנת תרפ"ה, הוכתר לאדמו"ר ואב"ד בקוסוב. היה אדמו"ר לאלפי חסידים, שהמפורסם שבהם היה הגאון רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב (מקבל המכתב). בשנת תרצ"ה ביקר בארץ יחד עם רבי דוד שפרבר. חיבר שלשה ספרים בהלכה ואגדה, ולא הספיק להדפיסם. נספה בשואה.
מקבל המכתב: הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד מובהק של הגאון רבי מאיר אריק, תלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה הגר מקוסוב בעל "אזור האמונה" – אביו של רבי חיים כותב המכתב שלפנינו. הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ-ישראל. בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" ועוד ספרים.
[1] דף כפול (הכולל כעמוד וחצי בכתב-ידו של רבי משה הגר, וכשני עמודים בכתב-ידו של רבי שרגא הלוי). 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
קטגוריה
חסידות - מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי פנחס הגר. [בורשא], [כ"ה אייר] תרצ"ד [1934].
נשלח אל רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב. מכתב תודה על קבלת כסף למתנת חתונה. המכתב נכתב סמוך לחג השבועות והאדמו"ר מברך: "ונזכה לקבלת תוה"ק ולקיימה ברב טוב ונחת... ידידו הדוש"ט... ומעתיר בעדו לטובה וחפץ ברוב טובו והצלחתו... הק' פינחס בהרב הצדיק [---] זצלה"ה".
האדמו"ר רבי פנחס הגר מבורשא (נפטר תש"א), בן האדמו"ר רבי ברוך הגר מוויז'ניץ. בשנת תרנ"ג התיישב בבורשא שבחבל מארמארוש, שם הקים את חצרו שמנתה מאות חסידים. נודע כלמדן מופלג ובקי בחכמת הקבלה, כפועל ישועות ובעל צדקה גדול. בנו רבי יצחק מאיר מילא את מקום אביו באדמו"רות בעיר סיגעט, עד שנספה בשואה עם משפחתו.
מקבל המכתב: הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד מובהק של הגאון רבי מאיר אריק, תלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה הגר מקוסוב בעל "אזור האמונה". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ-ישראל. בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" ועוד ספרים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים קלים בשולי הדף.
נשלח אל רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב. מכתב תודה על קבלת כסף למתנת חתונה. המכתב נכתב סמוך לחג השבועות והאדמו"ר מברך: "ונזכה לקבלת תוה"ק ולקיימה ברב טוב ונחת... ידידו הדוש"ט... ומעתיר בעדו לטובה וחפץ ברוב טובו והצלחתו... הק' פינחס בהרב הצדיק [---] זצלה"ה".
האדמו"ר רבי פנחס הגר מבורשא (נפטר תש"א), בן האדמו"ר רבי ברוך הגר מוויז'ניץ. בשנת תרנ"ג התיישב בבורשא שבחבל מארמארוש, שם הקים את חצרו שמנתה מאות חסידים. נודע כלמדן מופלג ובקי בחכמת הקבלה, כפועל ישועות ובעל צדקה גדול. בנו רבי יצחק מאיר מילא את מקום אביו באדמו"רות בעיר סיגעט, עד שנספה בשואה עם משפחתו.
מקבל המכתב: הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד מובהק של הגאון רבי מאיר אריק, תלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה הגר מקוסוב בעל "אזור האמונה". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ-ישראל. בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" ועוד ספרים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים קלים בשולי הדף.
קטגוריה
חסידות - מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,750
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל אהרן רובין אב"ד קורטשין. קורטשין (קורצ'ין Korczyna, פולין), אדר תרל"ו [1876].
מכתב-ידידות שנשלח אל רעו רבי הירצלי גולדנשטרן מלבוב: "הנני שולח לכ"ת מכתבי מזכרת אהבה...". בהמשך המכתב הוא כותב כי נודע לו מאיש אחד שהגיע מלבוב [בדרכו לארץ ישראל] "...כי כ"ת איננו בקו הבריאות. ע"כ אבקש ימחול להודיעני מבריאותו הטוב, וד' הטוב אורך ימים ישביעהו ועל חזקת הגוף יעמידהו, וישמח בשמחת פורים... ידידו הדו"ש באהבה רבה, שמואל אהרן ראבין".
הגאון רבי שמואל אהרן רובין (תקפ"ה-תרל"ז), מגדולי רבני פולין-גליציה ומגדולי תלמידיו של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז, אליו הגיע לאחר פטירת רבו הראשון רבי אריה ליב מווישניצא בעל "אריה דבי עילאי". כיהן ברבנות בזבארוב (גבול הונגריה-גליציה) ומשנת תרכ"ז כיהן ברבנות קורטשין. בשנת תרל"ה שהה כמה חודשים בעיר לבוב לשם עריכת ספר השו"ת של רבו ה"דברי חיים" שנדפס באותה שנה, ורבו המחבר הביע קורת רוח רבה מעבודתו של הרב מקורטשין בהגהת ועריכת הספרים. רבי שמואל אהרן השאיר אחריו חיבורים רבים, שרק אחד מהם נדפס בחייו – "בית אהרן" על הלכות גיטין (למברג, תרל"ו) – והאחרים נותרו בכתבי-יד. חלקם נדפסו מאוחר יותר בשנות התש"כ-תש"נ ע"י צאצאיו בארץ ישראל.
מקבל המכתב, רבי הירצלי גולדנשטרן מלבוב, מחסידי צאנז המפורסמים. לפי מקורות שונים הוא היה המחבר של קונטרסי הפולמוס האנונימיים שהתפרסמו בזמן המחלוקת בין צאנז וסדיגורא: "כנסת הגדולה ודברי חכמים" (למברג, תרכ"ט), "שבר פושעים" (למברג, תרכ"ט), "תוכחת מגולה" (למברג, תרל"ד), ועוד.
גלויית דואר, 12X8.5 ס"מ. מצב טוב. חותמות דואר וחותמת תבליט של רבי שמואל אהרן ראבין.
מכתב-ידידות שנשלח אל רעו רבי הירצלי גולדנשטרן מלבוב: "הנני שולח לכ"ת מכתבי מזכרת אהבה...". בהמשך המכתב הוא כותב כי נודע לו מאיש אחד שהגיע מלבוב [בדרכו לארץ ישראל] "...כי כ"ת איננו בקו הבריאות. ע"כ אבקש ימחול להודיעני מבריאותו הטוב, וד' הטוב אורך ימים ישביעהו ועל חזקת הגוף יעמידהו, וישמח בשמחת פורים... ידידו הדו"ש באהבה רבה, שמואל אהרן ראבין".
הגאון רבי שמואל אהרן רובין (תקפ"ה-תרל"ז), מגדולי רבני פולין-גליציה ומגדולי תלמידיו של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז, אליו הגיע לאחר פטירת רבו הראשון רבי אריה ליב מווישניצא בעל "אריה דבי עילאי". כיהן ברבנות בזבארוב (גבול הונגריה-גליציה) ומשנת תרכ"ז כיהן ברבנות קורטשין. בשנת תרל"ה שהה כמה חודשים בעיר לבוב לשם עריכת ספר השו"ת של רבו ה"דברי חיים" שנדפס באותה שנה, ורבו המחבר הביע קורת רוח רבה מעבודתו של הרב מקורטשין בהגהת ועריכת הספרים. רבי שמואל אהרן השאיר אחריו חיבורים רבים, שרק אחד מהם נדפס בחייו – "בית אהרן" על הלכות גיטין (למברג, תרל"ו) – והאחרים נותרו בכתבי-יד. חלקם נדפסו מאוחר יותר בשנות התש"כ-תש"נ ע"י צאצאיו בארץ ישראל.
מקבל המכתב, רבי הירצלי גולדנשטרן מלבוב, מחסידי צאנז המפורסמים. לפי מקורות שונים הוא היה המחבר של קונטרסי הפולמוס האנונימיים שהתפרסמו בזמן המחלוקת בין צאנז וסדיגורא: "כנסת הגדולה ודברי חכמים" (למברג, תרכ"ט), "שבר פושעים" (למברג, תרכ"ט), "תוכחת מגולה" (למברג, תרל"ד), ועוד.
גלויית דואר, 12X8.5 ס"מ. מצב טוב. חותמות דואר וחותמת תבליט של רבי שמואל אהרן ראבין.
קטגוריה
חסידות - מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
דף גדול מודפס, תעודת "צורבא מרבנן" לתלמיד ישיבת חכמי לובלין ("יח"ל"), עם חתימות ידם של שבעת גדולי גאוני פולין וגליציה, חברי ה"שלטון הרוחני ביח"ל", לאחר פטירת המהר"ם שפירא. לובלין, ז' אדר תרצ"ד [1934].
תעודה מודפסת, עם מסגרת צבעונית, בחתימות ידם של: ה"נשיא רוחני" הגאון הקדוש רבי "משה בן מ' שלום יוסף זצ"ל" האדמו"ר מבויאן-קראקא; ה"נשיא" האדמו"ר רבי שלמה איגר מלובלין; הגאון רבי דוב בעריש ווידענפעלד אב"ד טשעבין; ראש הישיבה, הגאון רבי אריה צבי פרומר הרב מקוזיגלוב; ה"מזכיר" הגאון רבי משה חיים לאו אב"ד פרעשוב; הגאון רבי זאב וואלף ניסנבוים מדרוהוביטש והגאון רבי שמואל פיהרר מקרוסנו.
ה"שלטון הרוחני" ב"ישיבת חכמי לובלין" הוקם כדי להנהיג את הישיבה לאחר פטירת ראש הישיבה רבי מאיר שפירא, שנפטר בז' בחשון תרצ"ד (1933). בתאריך ז' אדר תרצ"ד הופיעו חברי ה"שלטון הרוחני" בישיבה, בחנו את התלמידים, והעניקו למצטיינים תעודות "צורבא מרבנן". הנהגה זו שהייתה מורכבת מגדולי גאוני פולין וגליציה הנהיגה את הישיבה עד עלות הכורת על יהדות פולין במלחמת העולם השניה.
בראש ה"שלטון הרוחני" עמד הגאון הקדוש רבי משה'ניו פרידמן – האדמו"ר מבויאן-קראקא, שהנהיג את הישיבה במטרה להעלות ולהפיח הלאה את הלהט והרוח הגבוהה של הצטייינות מופלגת ועמל התורה.
הגאון הקדוש רבי משה פרידמן – האדמו"ר ר' משה'ניו מקראקא בעל "דעת משה" (תרמ"א-תש"ג; נספה בשואה). גאון מופלג, מראשי "מועצת גדולי התורה" העולמית. בנו של רבי שלום יוסף מהוסיאטין וחתן דודו רבי מנחם נחום מבויאן.
ראש הישיבה – הגאון מקוז'יגלוב – רבי אריה צבי פרומר (תרמ"ד-תש"ג; נספה בשואה), מגאוני פולין הנודעים. גדול בנגלה ובנסתר. נכד האדמו"ר רבי דובריש מאושפיצין ותלמיד מובהק של בעל ה"אבני נזר" מסוכטשוב. אב"ד זאווירטשע, קוז'יגלוב וסוסנוביץ. ראש ישיבת סוכטשוב ולאחר פטירת רבי מאיר שפירא בשנת תרצ"ד (1933), נתמנה למלא את מקומו בראשות "ישיבת חכמי לובלין". פעל רבות להפצת וחיזוק תקנת לימוד "הדף היומי" שייסד רבי מאיר שפירא. בעל שו"ת "ארץ צבי" ו"שיח השדה".
הגאון מטשעבין – רבי דוב בעריש וויידנפלד (תרמ"א-תשכ"ו), בנו של הגאון רבי יעקב אב"ד הרימלוב בעל "כוכב מיעקב", מגדולי גאוני גליציה. משנת תרפ"ג כיהן כאב"ד העיר טשעבין בגליציה, וכבר מימי צעירותו נודע כאחד מגדולי הגאונים ופוסקי הדור, וכידען בעל שליטה מוחלטת במרחבי ים התלמוד וספרי הפוסקים. בתקופת כהונתו בטשעבין הקים בה ישיבה חשובה, אליה נהרו טובי הבחורים החריפים בגליציה. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא, קיבל על עצמו את האחריות כחבר ההנהלה הרוחנית של ישיבת "חכמי לובלין", יחד עם הגאון מקוז'יגלוב רבי אריה צבי פרומר והאדמו"ר רבי משה'ניו פרידמן מקראקא. חסיד מקושר לאדמו"רי בעלז ולאדמו"רי בית רוז'ין. בשנות השואה נדד דרך סיביר ובוכרה, והגיע בשנת תש"ו לירושלים, בה הקים את ישיבת "כוכב מיעקב – טשעבין". הרב מטשעבין נערץ ע"י כל גדולי הדור, אדמו"רים וראשי הישיבות, בהם הגרא"ז מלצר, החזון איש והגרי"ז מבריסק. רבו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות החמורות. בחג השבועות הראשון לבואו לירושלים סר להתפלל בבית מדרשו של האדמו"ר הזקן מגור בעל "אמרי אמת", ומשראהו הרבי אמר: "היום נכבד בעשרת הדברות את התורה בעצמה".
הגאון הקדוש רבי שלמה איגר – האדמו"ר מלובלין (תרל"א-ת"ש, אלה אזכרה, ב, עמ' 228-231), בנו של האדמו"ר רבי אברהם איגר מלובלין. לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ז החל לכהן כאדמו"ר בלובלין בבית מדרשם שברחוב לוברטובסקה בעיר. אחיו רבי עזריאל מאיר כיהן אף הוא באדמו"רות בעיר פילוב הסמוכה ללובלין. גאון מופלג ותלמיד חכם, שנודע גם בעושרו הרב ובספרייתו הגדולה, שהיתה אחת הספריות החשובות של רבני פולין. היה לעזר רב להקמת "ישיבת חכמי לובלין", והיה האיש מאחורי הקלעים בניהולה הרוחני והגשמי. עם פטירת רבי מאיר שפירא, הקים את הועד הרוחני לניהול הישיבה, בראשות הגאון מקוזיגלוב, הגאון מטשעבין והאדמו"ר רבי משה'ניו מקראקא, ואת הועד האדמיניסטרטיבי לניהולה הכלכלי של הישיבה.
הגאון רבי משה חיים לאו (תרנ"ב-תש"ג; נספה בשואה). אב"ד שאץ, פרעשוב ופיוטרקוב. מראשי "אגודת ישראל" ו"מועצת גדולי התורה". אחד מבניו ששרד את השואה וניצל הוא רבי ישראל מאיר לאו – הרב הראשי לישראל – המכהן כיום כרב הראשי לתל אביב.
[1] דף, 52 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי ודהיית הטקסט. קרעים חסרים – עם פגיעות בטקסט – בשוליים ובקפלי הנייר (משוקמים במילוי נייר ובהדבקת נייר לשימור מאחור).
תעודה מודפסת, עם מסגרת צבעונית, בחתימות ידם של: ה"נשיא רוחני" הגאון הקדוש רבי "משה בן מ' שלום יוסף זצ"ל" האדמו"ר מבויאן-קראקא; ה"נשיא" האדמו"ר רבי שלמה איגר מלובלין; הגאון רבי דוב בעריש ווידענפעלד אב"ד טשעבין; ראש הישיבה, הגאון רבי אריה צבי פרומר הרב מקוזיגלוב; ה"מזכיר" הגאון רבי משה חיים לאו אב"ד פרעשוב; הגאון רבי זאב וואלף ניסנבוים מדרוהוביטש והגאון רבי שמואל פיהרר מקרוסנו.
ה"שלטון הרוחני" ב"ישיבת חכמי לובלין" הוקם כדי להנהיג את הישיבה לאחר פטירת ראש הישיבה רבי מאיר שפירא, שנפטר בז' בחשון תרצ"ד (1933). בתאריך ז' אדר תרצ"ד הופיעו חברי ה"שלטון הרוחני" בישיבה, בחנו את התלמידים, והעניקו למצטיינים תעודות "צורבא מרבנן". הנהגה זו שהייתה מורכבת מגדולי גאוני פולין וגליציה הנהיגה את הישיבה עד עלות הכורת על יהדות פולין במלחמת העולם השניה.
בראש ה"שלטון הרוחני" עמד הגאון הקדוש רבי משה'ניו פרידמן – האדמו"ר מבויאן-קראקא, שהנהיג את הישיבה במטרה להעלות ולהפיח הלאה את הלהט והרוח הגבוהה של הצטייינות מופלגת ועמל התורה.
הגאון הקדוש רבי משה פרידמן – האדמו"ר ר' משה'ניו מקראקא בעל "דעת משה" (תרמ"א-תש"ג; נספה בשואה). גאון מופלג, מראשי "מועצת גדולי התורה" העולמית. בנו של רבי שלום יוסף מהוסיאטין וחתן דודו רבי מנחם נחום מבויאן.
ראש הישיבה – הגאון מקוז'יגלוב – רבי אריה צבי פרומר (תרמ"ד-תש"ג; נספה בשואה), מגאוני פולין הנודעים. גדול בנגלה ובנסתר. נכד האדמו"ר רבי דובריש מאושפיצין ותלמיד מובהק של בעל ה"אבני נזר" מסוכטשוב. אב"ד זאווירטשע, קוז'יגלוב וסוסנוביץ. ראש ישיבת סוכטשוב ולאחר פטירת רבי מאיר שפירא בשנת תרצ"ד (1933), נתמנה למלא את מקומו בראשות "ישיבת חכמי לובלין". פעל רבות להפצת וחיזוק תקנת לימוד "הדף היומי" שייסד רבי מאיר שפירא. בעל שו"ת "ארץ צבי" ו"שיח השדה".
הגאון מטשעבין – רבי דוב בעריש וויידנפלד (תרמ"א-תשכ"ו), בנו של הגאון רבי יעקב אב"ד הרימלוב בעל "כוכב מיעקב", מגדולי גאוני גליציה. משנת תרפ"ג כיהן כאב"ד העיר טשעבין בגליציה, וכבר מימי צעירותו נודע כאחד מגדולי הגאונים ופוסקי הדור, וכידען בעל שליטה מוחלטת במרחבי ים התלמוד וספרי הפוסקים. בתקופת כהונתו בטשעבין הקים בה ישיבה חשובה, אליה נהרו טובי הבחורים החריפים בגליציה. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא, קיבל על עצמו את האחריות כחבר ההנהלה הרוחנית של ישיבת "חכמי לובלין", יחד עם הגאון מקוז'יגלוב רבי אריה צבי פרומר והאדמו"ר רבי משה'ניו פרידמן מקראקא. חסיד מקושר לאדמו"רי בעלז ולאדמו"רי בית רוז'ין. בשנות השואה נדד דרך סיביר ובוכרה, והגיע בשנת תש"ו לירושלים, בה הקים את ישיבת "כוכב מיעקב – טשעבין". הרב מטשעבין נערץ ע"י כל גדולי הדור, אדמו"רים וראשי הישיבות, בהם הגרא"ז מלצר, החזון איש והגרי"ז מבריסק. רבו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות החמורות. בחג השבועות הראשון לבואו לירושלים סר להתפלל בבית מדרשו של האדמו"ר הזקן מגור בעל "אמרי אמת", ומשראהו הרבי אמר: "היום נכבד בעשרת הדברות את התורה בעצמה".
הגאון הקדוש רבי שלמה איגר – האדמו"ר מלובלין (תרל"א-ת"ש, אלה אזכרה, ב, עמ' 228-231), בנו של האדמו"ר רבי אברהם איגר מלובלין. לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ז החל לכהן כאדמו"ר בלובלין בבית מדרשם שברחוב לוברטובסקה בעיר. אחיו רבי עזריאל מאיר כיהן אף הוא באדמו"רות בעיר פילוב הסמוכה ללובלין. גאון מופלג ותלמיד חכם, שנודע גם בעושרו הרב ובספרייתו הגדולה, שהיתה אחת הספריות החשובות של רבני פולין. היה לעזר רב להקמת "ישיבת חכמי לובלין", והיה האיש מאחורי הקלעים בניהולה הרוחני והגשמי. עם פטירת רבי מאיר שפירא, הקים את הועד הרוחני לניהול הישיבה, בראשות הגאון מקוזיגלוב, הגאון מטשעבין והאדמו"ר רבי משה'ניו מקראקא, ואת הועד האדמיניסטרטיבי לניהולה הכלכלי של הישיבה.
הגאון רבי משה חיים לאו (תרנ"ב-תש"ג; נספה בשואה). אב"ד שאץ, פרעשוב ופיוטרקוב. מראשי "אגודת ישראל" ו"מועצת גדולי התורה". אחד מבניו ששרד את השואה וניצל הוא רבי ישראל מאיר לאו – הרב הראשי לישראל – המכהן כיום כרב הראשי לתל אביב.
[1] דף, 52 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי ודהיית הטקסט. קרעים חסרים – עם פגיעות בטקסט – בשוליים ובקפלי הנייר (משוקמים במילוי נייר ובהדבקת נייר לשימור מאחור).
קטגוריה
חסידות - מכתבים
קָטָלוֹג