מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove book filter book
- ספרי (133) Apply ספרי filter
- חסידות (131) Apply חסידות filter
- chassid (112) Apply chassid filter
- דפוס (52) Apply דפוס filter
- letter (41) Apply letter filter
- יד (37) Apply יד filter
- כתבי (37) Apply כתבי filter
- manuscript (37) Apply manuscript filter
- חתימות (36) Apply חתימות filter
- gloss (36) Apply gloss filter
- signatur (36) Apply signatur filter
- signatures, (36) Apply signatures, filter
- elsewher (25) Apply elsewher filter
- דפוסי (22) Apply דפוסי filter
- ודברי (22) Apply ודברי filter
- מכתבים (22) Apply מכתבים filter
- letters, (22) Apply letters, filter
- print (22) Apply print filter
- עם (19) Apply עם filter
- ספרים (19) Apply ספרים filter
- חתימות, (19) Apply חתימות, filter
- חבד (19) Apply חבד filter
- חב (19) Apply חב filter
- ומכתבים (19) Apply ומכתבים filter
- והקדשות (19) Apply והקדשות filter
- דפוס, (19) Apply דפוס, filter
- הגהות (19) Apply הגהות filter
- חב"ד (19) Apply חב"ד filter
- books, (19) Apply books, filter
- chabad (19) Apply chabad filter
- dedic (19) Apply dedic filter
- יהדות (18) Apply יהדות filter
- jewri (18) Apply jewri filter
- עותקים (17) Apply עותקים filter
- והגהות, (17) Apply והגהות, filter
- והגהות (17) Apply והגהות filter
- בעלות (17) Apply בעלות filter
- וחותמות (17) Apply וחותמות filter
- רישומי (17) Apply רישומי filter
- מיוחסים (17) Apply מיוחסים filter
- glosses, (17) Apply glosses, filter
- inscript (17) Apply inscript filter
- leader (17) Apply leader filter
- own (17) Apply own filter
- ownership (17) Apply ownership filter
- stamp (17) Apply stamp filter
- document (15) Apply document filter
- eretz (15) Apply eretz filter
- israel (15) Apply israel filter
מציג 169 - 180 of 231
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
ספר מענה לשון, סדר תחינות בבית עלמין ובקשות על קברי צדיקים. זיטומיר, תר"ז 1847. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא נכדי הרב מסלאוויטא.
תפילות הנאמרות על קברי הורים, אחים וילדים, בעל ואשה, ועוד. התפילות על קברי צדיקים כוללות תפילות לפרנסה, לרפואה, לזרע של קיימא, ועוד. עם הוראות ביידיש.
בראש עמוד השער – חתימת רבי יצחק דוד מלעלוב: "יצחק דוד בהרב מהר"מ זללה"ה".
הצדיק הקדוש רבי יצחק דוד בידרמן (תקע"ה – תשרי תרמ"ז, אנצ' לחסידות, ב', עמ' תב), בן האדמו"ר רבי משה מלעלוב. עלה בשנת תרי"א לירושלים, ועמד שנים רבות בראש היישוב החסידי בעיר, יחד עם אחיו האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל. ממייסדי "כולל פולין", וממייסדי ישיבת "חיי עולם" יחד עם חתניו רבי בנימין ליב בערינשטיין ורבי אברהם אליעזר מינצברג אב"ד יוזפוב.
רישומי בעלות נוספים בדף השער ובדף כט: "זה המענה לשון שייך לר' צבי בן ישכר זלל"ה עיין בדף כ"ט"; "זה המענה לשון שייך להנגיד והקצין כמו"ה צבי בן ישכר ראבינאוויטש".
עו דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמים כהים וקשים בדף השער ובדפים הראשונים. סימני עש בדפים הראשונים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
מהדורה זו לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה ואינה מופיעה בקטלוג הספריה הלאומית.
תפילות הנאמרות על קברי הורים, אחים וילדים, בעל ואשה, ועוד. התפילות על קברי צדיקים כוללות תפילות לפרנסה, לרפואה, לזרע של קיימא, ועוד. עם הוראות ביידיש.
בראש עמוד השער – חתימת רבי יצחק דוד מלעלוב: "יצחק דוד בהרב מהר"מ זללה"ה".
הצדיק הקדוש רבי יצחק דוד בידרמן (תקע"ה – תשרי תרמ"ז, אנצ' לחסידות, ב', עמ' תב), בן האדמו"ר רבי משה מלעלוב. עלה בשנת תרי"א לירושלים, ועמד שנים רבות בראש היישוב החסידי בעיר, יחד עם אחיו האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל. ממייסדי "כולל פולין", וממייסדי ישיבת "חיי עולם" יחד עם חתניו רבי בנימין ליב בערינשטיין ורבי אברהם אליעזר מינצברג אב"ד יוזפוב.
רישומי בעלות נוספים בדף השער ובדף כט: "זה המענה לשון שייך לר' צבי בן ישכר זלל"ה עיין בדף כ"ט"; "זה המענה לשון שייך להנגיד והקצין כמו"ה צבי בן ישכר ראבינאוויטש".
עו דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמים כהים וקשים בדף השער ובדפים הראשונים. סימני עש בדפים הראשונים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
מהדורה זו לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה ואינה מופיעה בקטלוג הספריה הלאומית.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - חתימות והגהות,
רישומי בעלות וחותמות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
ספר מדרש שוחר טוב, מדרש על תהלים, משלי ושמואל, עם פירוש מאת רבי יצחק ב"ר שמשון כץ. אמשטרדם, [ת"צ 1730].
העותק של האדמו"רים מראדומסק – בעל ה"תפארת שלמה" ובנו בעל ה"חסד לאברהם".
בדף השער חותמתו (בעברית ובאותיות לטיניות) של ה"תפארת שלמה": "שלמה הכהן אב"ד דק"ק ראדאמסק".
בראש דף השער חתימת יד קדשו של ה"חסד לאברהם": "אברהם ישכר הכהן ראבנוויטץ מראדאמסק", וחותמתו: "אברהם ראבינאוויץ".
האדמו"ר הראשון מראדומסק – הגאון הקדוש רבי שלמה הכהן רבינוביץ, בעל "תפארת שלמה" (תקס"ג-תרכ"ו), מגדולי אדמו"רי פולין בדורו. גאון מופלג ואיש קדוש, "בעל מופת" ופועל ישועות. אביו היה מתלמידיו של "החוזה מלובלין" ו"היהודי הקדוש" והוא עצמו עוד זכה לנסוע עמו אליהם, בילדותו. בשנים מאוחרות נעשה רבי שלמה לתלמיד מובהק לתלמידיהם של ה"חוזה" ו"היהודי הקדוש", רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים", רבי בער מראדושיץ ורבי בונם מפשיסחא. בשנת תקצ"ד מונה לכהן כרב העיר ראדומסק ומאות חסידים החלו לבוא לשמוע את דברי תורתו. בתחילה ניסה לשלחם מעל פניו, אולם עם השנים נכנע לעול הציבור והיה מגדולי מנהיגי החסידות בדורו. כאשר נסע רבי משה מלעלוב לארץ ישראל, ציוה לעדת חסידיו בפולין להתקרב אל האדמו"ר מראדומסק, שעיקר עבודתו היתה ב"אהבת ישראל" ונודע בחכמתו ובפעולותיו לטובת הכלל והפרט, באופן סגולי ובאופן מעשי. שימש גם כמורו ורבו של "החסיד מהמבורג", רבי אהרן מרקוס [מחבר ספר "החסידות"], אשר הגיע מגרמניה לפולין כדי להתקרב אליו ולהסתופף בעולם החסידות (רבי אהרן מרקוס מתאר אותו בספרו: "צדיק נפלא זה היה לו כח משיכה גדול, למרות אופיו הנוקשה והקפדני למראית עין... ההתרשמות שנתקבלה... עד שהדמיון הצטרף להכרה כדי לקבוע כי כך ולא אחרת היה מראה של הכהן הגדול...").
בנו, האדמו"ר רבי אברהם ישכר בער הכהן רבינוביץ (תר"ג-תרנ"ב), בן זקונים לאביו הקדוש וממלא מקומו באדמו"רות. התפרסם בקדושתו ובאהבת ישראל שבערה בלבו. האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש נפגש עמו פעם אחת בחייו, שבועות ספורים לפני פטירתו, ופגישה זו הספיקה לו כדי להעריך את גודל צדקותו וקדושתו. בסיום ה"שבעה" נשא עליו ה"מנחת אלעזר" הספד גדול, שגם העלה אותו על הכתב והדפיסו בקונטרס "זכרון צדיקים" (מונקאטש תרס"ה), וכך הוא כותב עליו בהספדו: "מלפני שבעה שבועות בערך בהיותי בקרלסבאד זכיתי להתבשם קצת מתורתו ולראות בנועם יראתו וצדקתו, ונחקק במורשי לבבי עד לאחת... איך אוכל לתאר בחרט עלי גליון אף מקצת חכמתו וחסידותו ונועם עבודתו... כל העם עונים אחריו מקודש... הי חסיד הי עניו, מתלמידיו של הלל, שבחו מי ימלל, שפל ברך, יקר הערך". דברי תורתו נדפסו בספר "חסד לאברהם", שני חלקים, על התורה, נ"ך ומועדים (פיוטרקוב תרנ"ג-תרנ"ז).
חותמות בדף השער ובדפים נוספים: "מרדכי יוסף הכהן בלאסס, ראדאמסק".
עא דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרע בשולי דף השער, עם פגיעה במסגרת. מעט סימני עש. חותמות. כריכת עור חדשה.
העותק של האדמו"רים מראדומסק – בעל ה"תפארת שלמה" ובנו בעל ה"חסד לאברהם".
בדף השער חותמתו (בעברית ובאותיות לטיניות) של ה"תפארת שלמה": "שלמה הכהן אב"ד דק"ק ראדאמסק".
בראש דף השער חתימת יד קדשו של ה"חסד לאברהם": "אברהם ישכר הכהן ראבנוויטץ מראדאמסק", וחותמתו: "אברהם ראבינאוויץ".
האדמו"ר הראשון מראדומסק – הגאון הקדוש רבי שלמה הכהן רבינוביץ, בעל "תפארת שלמה" (תקס"ג-תרכ"ו), מגדולי אדמו"רי פולין בדורו. גאון מופלג ואיש קדוש, "בעל מופת" ופועל ישועות. אביו היה מתלמידיו של "החוזה מלובלין" ו"היהודי הקדוש" והוא עצמו עוד זכה לנסוע עמו אליהם, בילדותו. בשנים מאוחרות נעשה רבי שלמה לתלמיד מובהק לתלמידיהם של ה"חוזה" ו"היהודי הקדוש", רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים", רבי בער מראדושיץ ורבי בונם מפשיסחא. בשנת תקצ"ד מונה לכהן כרב העיר ראדומסק ומאות חסידים החלו לבוא לשמוע את דברי תורתו. בתחילה ניסה לשלחם מעל פניו, אולם עם השנים נכנע לעול הציבור והיה מגדולי מנהיגי החסידות בדורו. כאשר נסע רבי משה מלעלוב לארץ ישראל, ציוה לעדת חסידיו בפולין להתקרב אל האדמו"ר מראדומסק, שעיקר עבודתו היתה ב"אהבת ישראל" ונודע בחכמתו ובפעולותיו לטובת הכלל והפרט, באופן סגולי ובאופן מעשי. שימש גם כמורו ורבו של "החסיד מהמבורג", רבי אהרן מרקוס [מחבר ספר "החסידות"], אשר הגיע מגרמניה לפולין כדי להתקרב אליו ולהסתופף בעולם החסידות (רבי אהרן מרקוס מתאר אותו בספרו: "צדיק נפלא זה היה לו כח משיכה גדול, למרות אופיו הנוקשה והקפדני למראית עין... ההתרשמות שנתקבלה... עד שהדמיון הצטרף להכרה כדי לקבוע כי כך ולא אחרת היה מראה של הכהן הגדול...").
בנו, האדמו"ר רבי אברהם ישכר בער הכהן רבינוביץ (תר"ג-תרנ"ב), בן זקונים לאביו הקדוש וממלא מקומו באדמו"רות. התפרסם בקדושתו ובאהבת ישראל שבערה בלבו. האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש נפגש עמו פעם אחת בחייו, שבועות ספורים לפני פטירתו, ופגישה זו הספיקה לו כדי להעריך את גודל צדקותו וקדושתו. בסיום ה"שבעה" נשא עליו ה"מנחת אלעזר" הספד גדול, שגם העלה אותו על הכתב והדפיסו בקונטרס "זכרון צדיקים" (מונקאטש תרס"ה), וכך הוא כותב עליו בהספדו: "מלפני שבעה שבועות בערך בהיותי בקרלסבאד זכיתי להתבשם קצת מתורתו ולראות בנועם יראתו וצדקתו, ונחקק במורשי לבבי עד לאחת... איך אוכל לתאר בחרט עלי גליון אף מקצת חכמתו וחסידותו ונועם עבודתו... כל העם עונים אחריו מקודש... הי חסיד הי עניו, מתלמידיו של הלל, שבחו מי ימלל, שפל ברך, יקר הערך". דברי תורתו נדפסו בספר "חסד לאברהם", שני חלקים, על התורה, נ"ך ומועדים (פיוטרקוב תרנ"ג-תרנ"ז).
חותמות בדף השער ובדפים נוספים: "מרדכי יוסף הכהן בלאסס, ראדאמסק".
עא דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרע בשולי דף השער, עם פגיעה במסגרת. מעט סימני עש. חותמות. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - חתימות והגהות,
רישומי בעלות וחותמות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
ספר זכרון זאת, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה וליקוטים על נ"ך, מאת הרה"ק רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ – "החוזה" מלובלין. ווארשא, [תרכ"ט] 1869. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"רים מראדומסק – בעל ה"חסד לאברהם" ובנו בעל ה"כנסת יחזקאל".
בדף השער חתימות יד קדשו של האדמו"ר בעל "חסד לאברהם": "אברהם ישכר הכהן ראבינאוויטץ מרדמסק". בדף השער מופיעות גם חותמות בנו – האדמו"ר בעל "כנסת יחזקאל": "יחזקאל הכהן ראבינאוויטץ א"ב[!] דק"ק שדה חדש".
האדמו"ר רבי אברהם ישכר בער הכהן רבינוביץ (תר"ג-תרנ"ב), בן זקונים לאביו הקדוש – האדמו"ר בעל "תפארת שלמה" מראדומסק, וממלא מקומו באדמו"רות. התפרסם בקדושתו ובאהבת ישראל שבערה בלבו. האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש נפגש עמו פעם אחת בחייו, שבועות ספורים לפני פטירתו, ופגישה זו הספיקה לו כדי להעריך את גודל צדקותו וקדושתו. בסיום ה"שבעה" נשא עליו ה"מנחת אלעזר" הספד גדול, שגם העלה אותו על הכתב והדפיסו בקונטרס "זכרון צדיקים" (מונקאטש תרס"ה), וכך הוא כותב עליו בהספדו: "מלפני שבעה שבועות בערך בהיותי בקרלסבאד זכיתי להתבשם קצת מתורתו ולראות בנועם יראתו וצדקתו, ונחקק במורשי לבבי עד לאחת... איך אוכל לתאר בחרט עלי גליון אף מקצת חכמתו וחסידותו ונועם עבודתו... כל העם עונים אחריו מקודש... הי חסיד הי עניו, מתלמידיו של הלל, שבחו מי ימלל, שפל ברך, יקר הערך". דברי תורתו נדפסו בספר "חסד לאברהם", שני חלקים, על התורה, נ"ך ומועדים (פיוטרקוב תרנ"ג-תרנ"ז).
בנו, האדמו"ר רבי יחזקאל הכהן רבינוביץ מראדומסק (תרכ"ג-תרע"א), אב"ד נוביפולה [=שדה חדש]. הוכתר לאדמו"ר לאחר פטירת אביו, בשנת תרנ"ב. למרות היותו אדמו"ר היה נוסע לרבותיו האדמו"רים רבי יחזקאל משינובה ורבי דוד משה מטשורטקוב. בכתבי תלמידיו הוא מתואר כעובד ה' במסירות נפש ובהתלהבות עצומה, וכך מסופר עליו: "וביותר ראינו גודל התלהבותו ודביקותו כשהגיע לברכת יוצר אור... ולא יכול עוד לכבוש התלהבותו בקרבו והרים קולו ברעש חרד, ונמס לבו בקרבו מפחד ה' ומהדר גאונו... ועל האנשים אשר באו אל הקודש נפל פחד... רעדה גדולה אחזה בכל הניגשים אפילו רק ליגע בכף המנעול של פתחו... וכל מי שנגע בכף המנעול שלו פשפש במעשיו... ובבואם לתנות לפני אותו אוהב ישראל את אשר עם לבבם, מצאו בו אב רחמן ואח לצרה... ובתוך השינה שמענו כמה פעמים שאמר תורה בהתלהבות נוראה ונפלאה, באשר מעולם לא נפרד מדביקותו" ("כתר תורה", ראדומסק). דברי תורתו נדפסו בספר "כנסת יחזקאל" (בנדין תרע"ג).
[2], עד דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמי דיו במספר דפים). שירבוטים מעבר לעמוד השער ובדף המגן האחורי. כריכה חדשה.
העותק של האדמו"רים מראדומסק – בעל ה"חסד לאברהם" ובנו בעל ה"כנסת יחזקאל".
בדף השער חתימות יד קדשו של האדמו"ר בעל "חסד לאברהם": "אברהם ישכר הכהן ראבינאוויטץ מרדמסק". בדף השער מופיעות גם חותמות בנו – האדמו"ר בעל "כנסת יחזקאל": "יחזקאל הכהן ראבינאוויטץ א"ב[!] דק"ק שדה חדש".
האדמו"ר רבי אברהם ישכר בער הכהן רבינוביץ (תר"ג-תרנ"ב), בן זקונים לאביו הקדוש – האדמו"ר בעל "תפארת שלמה" מראדומסק, וממלא מקומו באדמו"רות. התפרסם בקדושתו ובאהבת ישראל שבערה בלבו. האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש נפגש עמו פעם אחת בחייו, שבועות ספורים לפני פטירתו, ופגישה זו הספיקה לו כדי להעריך את גודל צדקותו וקדושתו. בסיום ה"שבעה" נשא עליו ה"מנחת אלעזר" הספד גדול, שגם העלה אותו על הכתב והדפיסו בקונטרס "זכרון צדיקים" (מונקאטש תרס"ה), וכך הוא כותב עליו בהספדו: "מלפני שבעה שבועות בערך בהיותי בקרלסבאד זכיתי להתבשם קצת מתורתו ולראות בנועם יראתו וצדקתו, ונחקק במורשי לבבי עד לאחת... איך אוכל לתאר בחרט עלי גליון אף מקצת חכמתו וחסידותו ונועם עבודתו... כל העם עונים אחריו מקודש... הי חסיד הי עניו, מתלמידיו של הלל, שבחו מי ימלל, שפל ברך, יקר הערך". דברי תורתו נדפסו בספר "חסד לאברהם", שני חלקים, על התורה, נ"ך ומועדים (פיוטרקוב תרנ"ג-תרנ"ז).
בנו, האדמו"ר רבי יחזקאל הכהן רבינוביץ מראדומסק (תרכ"ג-תרע"א), אב"ד נוביפולה [=שדה חדש]. הוכתר לאדמו"ר לאחר פטירת אביו, בשנת תרנ"ב. למרות היותו אדמו"ר היה נוסע לרבותיו האדמו"רים רבי יחזקאל משינובה ורבי דוד משה מטשורטקוב. בכתבי תלמידיו הוא מתואר כעובד ה' במסירות נפש ובהתלהבות עצומה, וכך מסופר עליו: "וביותר ראינו גודל התלהבותו ודביקותו כשהגיע לברכת יוצר אור... ולא יכול עוד לכבוש התלהבותו בקרבו והרים קולו ברעש חרד, ונמס לבו בקרבו מפחד ה' ומהדר גאונו... ועל האנשים אשר באו אל הקודש נפל פחד... רעדה גדולה אחזה בכל הניגשים אפילו רק ליגע בכף המנעול של פתחו... וכל מי שנגע בכף המנעול שלו פשפש במעשיו... ובבואם לתנות לפני אותו אוהב ישראל את אשר עם לבבם, מצאו בו אב רחמן ואח לצרה... ובתוך השינה שמענו כמה פעמים שאמר תורה בהתלהבות נוראה ונפלאה, באשר מעולם לא נפרד מדביקותו" ("כתר תורה", ראדומסק). דברי תורתו נדפסו בספר "כנסת יחזקאל" (בנדין תרע"ג).
[2], עד דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמי דיו במספר דפים). שירבוטים מעבר לעמוד השער ובדף המגן האחורי. כריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - חתימות והגהות,
רישומי בעלות וחותמות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
ספר קל"ח פתחי חכמה, יסודות תורת הקבלה, מאת רבי משה חיים לוצאטו – הרמח"ל. [יוהניסבורג, תר"כ בערך 1860].
העותק של רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ אב"ד ראדומסק, בנו של ה"תפארת שלמה". חתימתו מופיעה בדף השער ובדפים נוספים: "הק' צבי מאיר ראבינוויץ מראדמסק".
רישום בדף השער שכתב בנו: "נפל בגורלי מכאאמו"ר זלה"ה, יצחק מרדכי".
רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ (ת"ר-תרס"ב), בנו השני של בעל ה"תפארת שלמה" מראדומסק וממלא מקומו ברבנות העיר ראדומסק. מתמיד ובקי גדול בנגלה ובנסתר. אביו אמר עליו בצעירותו: "בני הירשלע איזט אשענקיל ספרים" [=בני הרשל'ה הוא ארון ספרים]. למד בקביעות כל יום לפני עלות השחר בכתבי האר"י, "בהתלהבות עצומה". מסופר עליו כי "מקורביו ראו ממנו דברים נפלאים אשר אי אפשר להעלות הכל על הכתב, וממש נתקיים בו הפסוק ותגזר אומר ויקם לך, וצדיק גוזר והקב"ה מקיים... ודבר פלא ראינו, כי בשעת פטירתו נעשה רעש גדול ותחשך השמש ורוח סערה בא ועקר אילנות הרבה" (אהל שלמה).
בנו, רבי יצחק מרדכי הכהן רבינוביץ, אב"ד פלאוונה, הוא מחברו של הספר "אהל שלמה" (פיוטרקוב תרפ"ד) – סיפורים ודברי תורה מאת זקנו ה"תפארת שלמה".
חתימות ורישומים נוספים משני צדי דף השער.
קמב דף. 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש. חותמות. כריכת עור חדשה.
העותק של רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ אב"ד ראדומסק, בנו של ה"תפארת שלמה". חתימתו מופיעה בדף השער ובדפים נוספים: "הק' צבי מאיר ראבינוויץ מראדמסק".
רישום בדף השער שכתב בנו: "נפל בגורלי מכאאמו"ר זלה"ה, יצחק מרדכי".
רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ (ת"ר-תרס"ב), בנו השני של בעל ה"תפארת שלמה" מראדומסק וממלא מקומו ברבנות העיר ראדומסק. מתמיד ובקי גדול בנגלה ובנסתר. אביו אמר עליו בצעירותו: "בני הירשלע איזט אשענקיל ספרים" [=בני הרשל'ה הוא ארון ספרים]. למד בקביעות כל יום לפני עלות השחר בכתבי האר"י, "בהתלהבות עצומה". מסופר עליו כי "מקורביו ראו ממנו דברים נפלאים אשר אי אפשר להעלות הכל על הכתב, וממש נתקיים בו הפסוק ותגזר אומר ויקם לך, וצדיק גוזר והקב"ה מקיים... ודבר פלא ראינו, כי בשעת פטירתו נעשה רעש גדול ותחשך השמש ורוח סערה בא ועקר אילנות הרבה" (אהל שלמה).
בנו, רבי יצחק מרדכי הכהן רבינוביץ, אב"ד פלאוונה, הוא מחברו של הספר "אהל שלמה" (פיוטרקוב תרפ"ד) – סיפורים ודברי תורה מאת זקנו ה"תפארת שלמה".
חתימות ורישומים נוספים משני צדי דף השער.
קמב דף. 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש. חותמות. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - חתימות והגהות,
רישומי בעלות וחותמות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
ספר שיעור קומה, ביאורי יסודות תורה הקבלה, מרבינו משה קורדובירו – הרמ"ק. ווארשא, [תרמ"ג 1883]. מהדורה ראשונה מכתב-יד.
בעמודים 24, 148 ו-162: חותמות בעלות של האדמו"ר רבי "מאיר שלום ראבינאוויטש".
האדמו"ר הקדוש רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלושין (נפטר תרס"ג 1903), נכד "היהודי הקדוש". בן האדמו"ר רבי יהושע אשר רבינוביץ מפוריסוב, וחתן-אחיו רבי יעקב צבי מפוריסוב. תלמיד רבי יצחק מנשכיז ורבי יחזקאל שרגא משיניווא. כיהן כרב בפוריסוב, גראוולין וקאלושין. משנת תרמ"ט כיהן גם כאדמו"ר ואלפי חסידים נסעו אליו. נתפרסם בעיקר במופתים ובראיית נסתרות ב"רוח הקודש" [הוא עצמו היה מספר על גלויים נפלאים שנתגלו לו עוד בימי בחרותו]. מחבר "נהר שלום" על התורה. תולדותיו והנהגותיו נדפסו בספר "דרך צדיקים" (פיעטרקוב, תרע"ב).
[4], 188 עמ'. 22 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים. חותמות האדמו"ר קטועות (נחתמו על קצות הדפים). כריכה חדשה.
בעמודים 24, 148 ו-162: חותמות בעלות של האדמו"ר רבי "מאיר שלום ראבינאוויטש".
האדמו"ר הקדוש רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלושין (נפטר תרס"ג 1903), נכד "היהודי הקדוש". בן האדמו"ר רבי יהושע אשר רבינוביץ מפוריסוב, וחתן-אחיו רבי יעקב צבי מפוריסוב. תלמיד רבי יצחק מנשכיז ורבי יחזקאל שרגא משיניווא. כיהן כרב בפוריסוב, גראוולין וקאלושין. משנת תרמ"ט כיהן גם כאדמו"ר ואלפי חסידים נסעו אליו. נתפרסם בעיקר במופתים ובראיית נסתרות ב"רוח הקודש" [הוא עצמו היה מספר על גלויים נפלאים שנתגלו לו עוד בימי בחרותו]. מחבר "נהר שלום" על התורה. תולדותיו והנהגותיו נדפסו בספר "דרך צדיקים" (פיעטרקוב, תרע"ב).
[4], 188 עמ'. 22 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים. חותמות האדמו"ר קטועות (נחתמו על קצות הדפים). כריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - חתימות והגהות,
רישומי בעלות וחותמות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
ספר לב אריה, על מסכת חולין, מאת רבי אריה ליב אב"ד פודהייץ. למברג (לבוב), תרנ"ח 1898.
בדף השער, שני רישומי בעלות בחתימות יד קדשו של האדמו"ר בעל "עקדת יצחק" מאלכסנדר: "יצחק מנחם מענדיל בהרה"ק אדמו"ר זצללה"ה זי"ע ועכי"א מאלכסנדר"; "מגן הוא לכל החוסים בו, בעזר צורי וגואלי, אליו אשא את נפשי, הוא יגן ויושיע, ועל שפל אנושי כמוני, מאור תורתו ישפיע, וחננו דעה ובינה ללבן שמעתתא אליבא דהלכתא. יצחק מנחם מענדיל בהרב ר' שמואל צבי שליט"א". בדף [2/ב] ובדף קיד/2 רישומי בעלות באותיות לטיניות: "Rabin J. M. Dancygier / Rabin J. M. Dancygur Alekandrów Lodzi ". חותמות רבות: "יצחק מנחם בהרה"ק אדמו"ר זצללה"ה זי"ע מאלכסנדר". רישומים בהם נכתב כי הספר שייך לאדמו"ר מאלכסנדר, ורישומים נוספים.
האדמו"ר הקדוש רבי יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר (תר"ם-תש"ב), מגדולי האדמורי"ם בדורו. התחנך על ברכי סבו מייסד השושלת רבי יחיאל מאלכסנדר, אצל אביו האדמו"ר רבי שמואל צבי מאלכסנדר בעל "תפארת שמואל", ואצל דודו רבי ירחמיאל ישראל יצחק בעל "ישמח ישראל".
בשנת תרפ"ד הוכתר לאדמו"ר, לאחר ששבעים רבנים, מחשובי רבני פולין, שהיו מחסידי אביו, בקשו ממנו להמשיך את שושלת ההנהגה. בזמן הנהגתו גדלה קהלת חסידי אלכסנדר בפולין ומנתה עשרות אלפי יהודים. הקים יחד עם אחיו רבי אברהם חיים דנציגר רשת ישיבות גדולה, "בית ישראל", לזכר דודו האדמו"ר בעל "ישמח ישראל". נרצח בשואה הוא וכל ילדיו ונכדיו, הי"ד. לאחר השואה התקבצו שרידי חסידי אלכסנדר והכתירו לאדמו"ר את בן-דודו רבי יהודה משה טהיברג. שרידי תורתו לוקטו ע"י חסידיו שניצלו מהשואה, ונדפסו בספר "עקדת יצחק".
[2], קיד דף. 37 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר דפים. כריכת עור חדשה.
בדף השער, שני רישומי בעלות בחתימות יד קדשו של האדמו"ר בעל "עקדת יצחק" מאלכסנדר: "יצחק מנחם מענדיל בהרה"ק אדמו"ר זצללה"ה זי"ע ועכי"א מאלכסנדר"; "מגן הוא לכל החוסים בו, בעזר צורי וגואלי, אליו אשא את נפשי, הוא יגן ויושיע, ועל שפל אנושי כמוני, מאור תורתו ישפיע, וחננו דעה ובינה ללבן שמעתתא אליבא דהלכתא. יצחק מנחם מענדיל בהרב ר' שמואל צבי שליט"א". בדף [2/ב] ובדף קיד/2 רישומי בעלות באותיות לטיניות: "Rabin J. M. Dancygier / Rabin J. M. Dancygur Alekandrów Lodzi ". חותמות רבות: "יצחק מנחם בהרה"ק אדמו"ר זצללה"ה זי"ע מאלכסנדר". רישומים בהם נכתב כי הספר שייך לאדמו"ר מאלכסנדר, ורישומים נוספים.
האדמו"ר הקדוש רבי יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר (תר"ם-תש"ב), מגדולי האדמורי"ם בדורו. התחנך על ברכי סבו מייסד השושלת רבי יחיאל מאלכסנדר, אצל אביו האדמו"ר רבי שמואל צבי מאלכסנדר בעל "תפארת שמואל", ואצל דודו רבי ירחמיאל ישראל יצחק בעל "ישמח ישראל".
בשנת תרפ"ד הוכתר לאדמו"ר, לאחר ששבעים רבנים, מחשובי רבני פולין, שהיו מחסידי אביו, בקשו ממנו להמשיך את שושלת ההנהגה. בזמן הנהגתו גדלה קהלת חסידי אלכסנדר בפולין ומנתה עשרות אלפי יהודים. הקים יחד עם אחיו רבי אברהם חיים דנציגר רשת ישיבות גדולה, "בית ישראל", לזכר דודו האדמו"ר בעל "ישמח ישראל". נרצח בשואה הוא וכל ילדיו ונכדיו, הי"ד. לאחר השואה התקבצו שרידי חסידי אלכסנדר והכתירו לאדמו"ר את בן-דודו רבי יהודה משה טהיברג. שרידי תורתו לוקטו ע"י חסידיו שניצלו מהשואה, ונדפסו בספר "עקדת יצחק".
[2], קיד דף. 37 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר דפים. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - חתימות והגהות,
רישומי בעלות וחותמות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $575
כולל עמלת קונה
ספר מנחת חינוך, על עניני תרי"ג מצוות – "ביאור רחב על ספר החינוך בפלפול עצום... לאמיתה של תורה" – מאת הגאון רבי יוסף באב"ד אב"ד טרנופול. חלק שני. ווילנא, תרפ"ד 1924. "מהדורא חדשה בהגהה מדויקת".
חותמות בעלות רבות של האדמו"ר רבי "אלישע הלברשטאם אבד"ק גארליץ והגליל". בעמוד 63 (בספירה השניה) שורה מחוקה (מתהליך ההדפסה) עם השלמה בכתב יד.
האדמו"ר מגורליץ רבי אלישע הלברשטאם (תר"כ-תש"א, נספה בסיביר), מגדולי האדמו"רים בגליציה. אמרו עליו כי דמות דיוקנו דומה לדמות זקנו בעל ה"דברי חיים", והיה נודע בדבקותו במדת האמת. בנו של האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ (בן ה"דברי חיים" מצאנז), וחתן דודו האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורונסטייפול כאשר נישא לבתו יוכבד (שזקנם בעל ה"דברי חיים" כינה אותה "נכדתי החכמנית"). כיהן כאב"ד קראסנא, לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ו נתמנה לאב"ד גורליץ. בתחילה סירב לכהן כאדמו"ר, ורק לאחר פטירת אחיו רבי צבי הירש מרודניק בשנת תרע"ח, הסכים לקבל עליו עול אדמו"רות, ואף נענה להפצרות החסידים לקבל פתקאות "קוויטלאך", על אף שדעתו לא היתה נוחה מזה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה הוגלה לסיביר, שם קיים מצוות במסירות נפש עילאית, עד שהכריעוהו עבודות הפרך והכפור, ונשמתו עלתה השמימה על שולחן ליל הסדר, בהגיעו לפיוט "ויהי בחצי הלילה". חיבורו "אמרי נועם" אבד בערבות סיביר.
[1], 147-300, 1-244 עמ' (חסר הדף האחרון, עם "הערות והארות מאת הרה"ג ר' מאיר שמחה כהן מדווינסק"). 39 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט קרעים ובלאי. סימני עש בשוליים הפנימיים. קרע קטן בפינת דף לב מהספירה השניה, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
חותמות בעלות רבות של האדמו"ר רבי "אלישע הלברשטאם אבד"ק גארליץ והגליל". בעמוד 63 (בספירה השניה) שורה מחוקה (מתהליך ההדפסה) עם השלמה בכתב יד.
האדמו"ר מגורליץ רבי אלישע הלברשטאם (תר"כ-תש"א, נספה בסיביר), מגדולי האדמו"רים בגליציה. אמרו עליו כי דמות דיוקנו דומה לדמות זקנו בעל ה"דברי חיים", והיה נודע בדבקותו במדת האמת. בנו של האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ (בן ה"דברי חיים" מצאנז), וחתן דודו האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורונסטייפול כאשר נישא לבתו יוכבד (שזקנם בעל ה"דברי חיים" כינה אותה "נכדתי החכמנית"). כיהן כאב"ד קראסנא, לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ו נתמנה לאב"ד גורליץ. בתחילה סירב לכהן כאדמו"ר, ורק לאחר פטירת אחיו רבי צבי הירש מרודניק בשנת תרע"ח, הסכים לקבל עליו עול אדמו"רות, ואף נענה להפצרות החסידים לקבל פתקאות "קוויטלאך", על אף שדעתו לא היתה נוחה מזה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה הוגלה לסיביר, שם קיים מצוות במסירות נפש עילאית, עד שהכריעוהו עבודות הפרך והכפור, ונשמתו עלתה השמימה על שולחן ליל הסדר, בהגיעו לפיוט "ויהי בחצי הלילה". חיבורו "אמרי נועם" אבד בערבות סיביר.
[1], 147-300, 1-244 עמ' (חסר הדף האחרון, עם "הערות והארות מאת הרה"ג ר' מאיר שמחה כהן מדווינסק"). 39 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט קרעים ובלאי. סימני עש בשוליים הפנימיים. קרע קטן בפינת דף לב מהספירה השניה, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - חתימות והגהות,
רישומי בעלות וחותמות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מחזור "קרבן אהרן" לשלש רגלים, עם פירוש "מטה לוי" ותרגום ליידיש. טשרנוביץ, תרט"ו 1855.
חותמות בעלות שונות של האדמו"ר רבי "אריה ליב הלברשטאם – אבד"ק מושינא"; "הרב אריה ליב הלברשטאם נכד להה"ק מצאנז והה"ג מסיגעט... לפנים אבד"ק מושינא – חונה כעת בעיר קעזמארק". בדפים מח/2 ונז/2 חתימות עתיקות: "ישראל יצחק שמש מבעלזא".
האדמו"ר רבי אריה ליב הלברשטאם ממושינא (תר"ל-תש"ג, נספה בשואה; אנצ' לחסידות, א', עמ' שיג), בנו של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם אב"ד בארדיוב (תר"י-תרס"ד), וחתנו של רבי שמואל רוקח אב"ד סקוהל (תרי"א-תרע"ב, בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהושע מבעלז). מצד אביו היה מצאצאי ה"דברי חיים" וה"ייטב לב" (שכן אבי-אביו היה האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ, בנו של ה"דברי חיים" וחתנו של ה"ייטב לב"). כיהן כדיין ומו"צ בסקוהל, ומשנת תרס"ד רב העיר ואדמו"ר במושינא. בשנות התר"צ בקירוב עבר לעיר קעזמארק.
[1], ב-רה דף. 28 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וסימני שימוש רבים. קרעים חסרים בדפים ראשונים ואחרונים. קרעים עם חסרון בטקסט בדפים קצט-רב (עם הדבקות נייר ישנות). כריכת עור חדשה.
חותמות בעלות שונות של האדמו"ר רבי "אריה ליב הלברשטאם – אבד"ק מושינא"; "הרב אריה ליב הלברשטאם נכד להה"ק מצאנז והה"ג מסיגעט... לפנים אבד"ק מושינא – חונה כעת בעיר קעזמארק". בדפים מח/2 ונז/2 חתימות עתיקות: "ישראל יצחק שמש מבעלזא".
האדמו"ר רבי אריה ליב הלברשטאם ממושינא (תר"ל-תש"ג, נספה בשואה; אנצ' לחסידות, א', עמ' שיג), בנו של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם אב"ד בארדיוב (תר"י-תרס"ד), וחתנו של רבי שמואל רוקח אב"ד סקוהל (תרי"א-תרע"ב, בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהושע מבעלז). מצד אביו היה מצאצאי ה"דברי חיים" וה"ייטב לב" (שכן אבי-אביו היה האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ, בנו של ה"דברי חיים" וחתנו של ה"ייטב לב"). כיהן כדיין ומו"צ בסקוהל, ומשנת תרס"ד רב העיר ואדמו"ר במושינא. בשנות התר"צ בקירוב עבר לעיר קעזמארק.
[1], ב-רה דף. 28 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וסימני שימוש רבים. קרעים חסרים בדפים ראשונים ואחרונים. קרעים עם חסרון בטקסט בדפים קצט-רב (עם הדבקות נייר ישנות). כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - חתימות והגהות,
רישומי בעלות וחותמות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
ספר שלחן ערוך, עם באר הגולה, חלק חושן משפט. אמשטרדם, [תנ"ח 1698]. דפוס עמנואל עטיאש.
בשולי הדפים, עשרות הגהות ארוכות בכתב אשכנזי קטן ונאה [אופייני לכתיבת חכמי גליציה במאה ה-18 בקירוב]. ברובן ציונים לדברי הש"ך, הב"ח והסמ"ע, ובחלקן פרשנות של הכותב [שהיה כנראה גאון תלמיד-חכם]. רישום בשער הספר: "הדר פה בר[אד]".
חותמות בעלות רבות של האדמו"ר רבי "אלעזר הלוי ראזענפעלד, חונה פה אשפיצין". האדמו"ר הקדוש רבי אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין (תרכ"א-תש"ג), חתנו הצעיר של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז ובנו של האדמו"ר רבי יהושע מקאמינקא (בנו של האדמו"ר רבי שלום מקאמינקא). משנת תרמ"ה רב בבוכניה, בשנת תרנ"ז עלה לכהן על מקום אביו כאדמו"ר בקאמינקא ובשנת תר"ס עבר לכהן כרב ואדמו"ר בעיר אושפיצין (אושוויץ). בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בעיר הקודש ירושלים [בית המדרש "אושפיצין" קיים עד היום ברח' חסד לאברהם, סמוך לשכונת "מאה שערים"]. ערב מלחמת העולם השניה חזר לפולין ונפטר בגטו סוסנוביץ. הי"ד.
[2], ג-תלב, [1] דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. בלאי ומעט קרעים. סימני עש בודדים. כריכת עור חדשה.
ללא קדם השער המאויר בפיתוח נחושת, עם דמויות מלאכים.
בשולי הדפים, עשרות הגהות ארוכות בכתב אשכנזי קטן ונאה [אופייני לכתיבת חכמי גליציה במאה ה-18 בקירוב]. ברובן ציונים לדברי הש"ך, הב"ח והסמ"ע, ובחלקן פרשנות של הכותב [שהיה כנראה גאון תלמיד-חכם]. רישום בשער הספר: "הדר פה בר[אד]".
חותמות בעלות רבות של האדמו"ר רבי "אלעזר הלוי ראזענפעלד, חונה פה אשפיצין". האדמו"ר הקדוש רבי אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין (תרכ"א-תש"ג), חתנו הצעיר של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז ובנו של האדמו"ר רבי יהושע מקאמינקא (בנו של האדמו"ר רבי שלום מקאמינקא). משנת תרמ"ה רב בבוכניה, בשנת תרנ"ז עלה לכהן על מקום אביו כאדמו"ר בקאמינקא ובשנת תר"ס עבר לכהן כרב ואדמו"ר בעיר אושפיצין (אושוויץ). בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בעיר הקודש ירושלים [בית המדרש "אושפיצין" קיים עד היום ברח' חסד לאברהם, סמוך לשכונת "מאה שערים"]. ערב מלחמת העולם השניה חזר לפולין ונפטר בגטו סוסנוביץ. הי"ד.
[2], ג-תלב, [1] דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. בלאי ומעט קרעים. סימני עש בודדים. כריכת עור חדשה.
ללא קדם השער המאויר בפיתוח נחושת, עם דמויות מלאכים.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - חתימות והגהות,
רישומי בעלות וחותמות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
ספר תקוני הזהר, עם פירוש "באר לחי ראי", חלק ראשון, מאת האדמו"ר המקובל רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש. מונקאטש, תרס"ג [1903]. מהדורה ראשונה.
העותק של מהר"ם בריסק. בדף השער חותמתו: "מרדכי בריסק, דיין מארגרעטען". לצד החותמת – הקדשה עצמית בכתב-ידו וחתימתו של מהר"ם בריסק, הכותב כי קיבל את הספר מן האדמו"ר המחבר: "מנחת זכרון מזכרת אהבה הוא אלי [דורון] דרשה מכבוד אדמו"ר הרב הגאוה"ק המחבר שליט"א הק' מרדכי [באמו"ר יהושע...]".
הגאון רבי מרדכי בריסק – מהר"ם בריסק (תרמ"ו-תש"ד, נספה בשואה), מגדולי גאוני הונגריה ומרביץ תורה מפורסם, חתן רבי שמואל זלמן וינברגר אב"ד מרגרטן [בן המהריא"ץ]. כיהן במרגרטן כדומ"ץ ומשנת תרע"ט עלה לכהן ברבנות טושנד שם הקים את ישיבתו המפורסמת, בה למדו אלפי תלמידים. מספריו: שו"ת מהר"ם בריסק ד' חלקים, דרשות מהר"ם בריסק ועוד.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי צבי הירש שפירא בעל "דרכי תשובה" (תר"ה-תרע"ד, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תריח-תרכ), בן רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה", בן רבי אלעזר מלנצהוט, בנו של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". גאון, פוסק הלכות ומקובל. מגדולי דורו בתורה וחסידות, ממלא מקום אביו ברבנות מונקאטש. ביסס את חסידות מונקאטש וחסידיו נמנו באלפים. מייסד "כולל מונקאטש" ו"נשיא ארץ ישראל". מחבר הספרים: "דרכי תשובה", "באר לחי רואי", "צבי תפארת" ועוד.
[3], רנט דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמי דיו בדף רמד/2, עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, עם פגמים.
העותק של מהר"ם בריסק. בדף השער חותמתו: "מרדכי בריסק, דיין מארגרעטען". לצד החותמת – הקדשה עצמית בכתב-ידו וחתימתו של מהר"ם בריסק, הכותב כי קיבל את הספר מן האדמו"ר המחבר: "מנחת זכרון מזכרת אהבה הוא אלי [דורון] דרשה מכבוד אדמו"ר הרב הגאוה"ק המחבר שליט"א הק' מרדכי [באמו"ר יהושע...]".
הגאון רבי מרדכי בריסק – מהר"ם בריסק (תרמ"ו-תש"ד, נספה בשואה), מגדולי גאוני הונגריה ומרביץ תורה מפורסם, חתן רבי שמואל זלמן וינברגר אב"ד מרגרטן [בן המהריא"ץ]. כיהן במרגרטן כדומ"ץ ומשנת תרע"ט עלה לכהן ברבנות טושנד שם הקים את ישיבתו המפורסמת, בה למדו אלפי תלמידים. מספריו: שו"ת מהר"ם בריסק ד' חלקים, דרשות מהר"ם בריסק ועוד.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי צבי הירש שפירא בעל "דרכי תשובה" (תר"ה-תרע"ד, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תריח-תרכ), בן רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה", בן רבי אלעזר מלנצהוט, בנו של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". גאון, פוסק הלכות ומקובל. מגדולי דורו בתורה וחסידות, ממלא מקום אביו ברבנות מונקאטש. ביסס את חסידות מונקאטש וחסידיו נמנו באלפים. מייסד "כולל מונקאטש" ו"נשיא ארץ ישראל". מחבר הספרים: "דרכי תשובה", "באר לחי רואי", "צבי תפארת" ועוד.
[3], רנט דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמי דיו בדף רמד/2, עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, עם פגמים.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - חתימות והגהות,
רישומי בעלות וחותמות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,125
כולל עמלת קונה
שני ספרים, עם חתימות ורישומי בעלות של הרב הקדוש רבי משה בצלאל אלטר מגור.
• ספר שב שמעתתא, מאת רבי אריה ליב הכהן בעל קצות החושן. וורשא, תרל"ה 1875. בראש השער רישום בעלות בכתב-יד קדשו: "השב שמעתתא שייך לי כי חנני הבורא ית"ש בו, הק' משה בצלאל אלטער מפה ק"ק גור, בהה"ק אדמו"ר שליט"א מפ"ק הנ"ל". בדף צ/2 חותמת בעלות שלו: "משה בצלאל אלטער – מגור".
[2], ג-צא דף. 20.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. בלאי וקרעים קלים. ללא כריכה.
• ספר ארעא דרבנן, כללי הש"ס והפוסקים, מאת רבי ישראל יעקב אלגאזי. קראקא, תרמ"ה [1885]. בראש השער חתימות רבות ורישומי בעלות: "לי הארעא דרבנן, הק' מ"ב אלטער מפ"ק גור, בהה"ק מפ"ק הנ"ל", "חנני ד' הק' משה בצלאל אלטער", ועוד חתימות ורישומים. בעמוד האחרון, רישום מחוק, המסתיים במילים: "...מחקתי".
[3], עז דף. 20 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. קרעים ובלאי. דף מנותק. ללא כריכה.
הרב הקדוש רבי משה בצלאל אלטר (תרכ"ט-תש"ג; נספה בשואה), בנו השני של האדמו"ר מגור בעל ה"שפת אמת", וחתן דודו רבי שמעון חיים אלטר אחי ה"שפת אמת". נודע כאיש קדוש, פרוש וירא שמים, עובד השם בלב ונפש. צדיק ישר ותמים במעשיו. בכל לילה היה ישן כשעתיים בלבד, והיה משכים קום מהשעה שתיים לאחר חצות, לעסוק בתורה ועבודת השם בהתמדה רבה, במשך כל היום והערב, עד חצות הלילה שלמחרת. מהיושבים ראשונה במלכות בית גור. קיבל עליו באופן מוחלט את מרותו של אחיו האדמו"ר בעל "אמרי אמת", והנהיג בשליחותו את עדת החסידים. היה מעורב גם בענייני ציבור וידועים מכתביו אשר כתב נגד קריאת עיתונות חילונית וספרות חילונית. אחיו האדמו"ר סמך עליו וביקש למנותו כאדמו"ר אחריו, וכה כתב עליו ה"אמרי אמת" בצוואתו: "...והנה העדה צריכה מנהיג, נגמר ונמנה אצלי להשאיר ההנהגה ביד אחי ר' משה בצלאל שליט"א, הוא קשור אצלי בליבי ורוחי ונשמתי, הוא ימשיך את לבכם לאבינו שבשמים... וימשיך חסד וברכה והצלחה מן השמים לטוב לכם כל הימים" [בסופו של דבר נספה רבי משה בצלאל בשואה, ואחיו האדמו"ר הזקן מגור שינה את צוואתו וביקש למנות לאדמו"ר את בנו רבי ישראל, בעל ה"בית ישראל"]. עם פרוץ השואה גלה יחד עם אחיו לעיר ווארשא, שם נהרג בנו רבי יצחק מאיר (חתן ה"אמרי אמת") בהפצצות הגרמנים. בגטו וורשא שרד רבי משה בצלאל בזכות שיבוצו בסדנאות העבודה בגטו. רוב הזמן ישב בקרן זוית בסנדלריה, כאשר החסידים מסתירים מהמפקחים את עיסוקו בתורה ובעבודת השם. בסופו של דבר נלקח למחנה ההשמדה בטרבלינקה. בשואה נהרגו רוב צאצאיו, בניו ובנותיו עם כל בני משפחתם הרבים (מלבד כמה מצאצאיו שניצלו ועלו לארץ ישראל, בהם בנו רבי אברהם מרדכי אלתר, חותנו של האדמו"ר מגור בעל ה"פני מנחם").
• ספר שב שמעתתא, מאת רבי אריה ליב הכהן בעל קצות החושן. וורשא, תרל"ה 1875. בראש השער רישום בעלות בכתב-יד קדשו: "השב שמעתתא שייך לי כי חנני הבורא ית"ש בו, הק' משה בצלאל אלטער מפה ק"ק גור, בהה"ק אדמו"ר שליט"א מפ"ק הנ"ל". בדף צ/2 חותמת בעלות שלו: "משה בצלאל אלטער – מגור".
[2], ג-צא דף. 20.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. בלאי וקרעים קלים. ללא כריכה.
• ספר ארעא דרבנן, כללי הש"ס והפוסקים, מאת רבי ישראל יעקב אלגאזי. קראקא, תרמ"ה [1885]. בראש השער חתימות רבות ורישומי בעלות: "לי הארעא דרבנן, הק' מ"ב אלטער מפ"ק גור, בהה"ק מפ"ק הנ"ל", "חנני ד' הק' משה בצלאל אלטער", ועוד חתימות ורישומים. בעמוד האחרון, רישום מחוק, המסתיים במילים: "...מחקתי".
[3], עז דף. 20 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. קרעים ובלאי. דף מנותק. ללא כריכה.
הרב הקדוש רבי משה בצלאל אלטר (תרכ"ט-תש"ג; נספה בשואה), בנו השני של האדמו"ר מגור בעל ה"שפת אמת", וחתן דודו רבי שמעון חיים אלטר אחי ה"שפת אמת". נודע כאיש קדוש, פרוש וירא שמים, עובד השם בלב ונפש. צדיק ישר ותמים במעשיו. בכל לילה היה ישן כשעתיים בלבד, והיה משכים קום מהשעה שתיים לאחר חצות, לעסוק בתורה ועבודת השם בהתמדה רבה, במשך כל היום והערב, עד חצות הלילה שלמחרת. מהיושבים ראשונה במלכות בית גור. קיבל עליו באופן מוחלט את מרותו של אחיו האדמו"ר בעל "אמרי אמת", והנהיג בשליחותו את עדת החסידים. היה מעורב גם בענייני ציבור וידועים מכתביו אשר כתב נגד קריאת עיתונות חילונית וספרות חילונית. אחיו האדמו"ר סמך עליו וביקש למנותו כאדמו"ר אחריו, וכה כתב עליו ה"אמרי אמת" בצוואתו: "...והנה העדה צריכה מנהיג, נגמר ונמנה אצלי להשאיר ההנהגה ביד אחי ר' משה בצלאל שליט"א, הוא קשור אצלי בליבי ורוחי ונשמתי, הוא ימשיך את לבכם לאבינו שבשמים... וימשיך חסד וברכה והצלחה מן השמים לטוב לכם כל הימים" [בסופו של דבר נספה רבי משה בצלאל בשואה, ואחיו האדמו"ר הזקן מגור שינה את צוואתו וביקש למנות לאדמו"ר את בנו רבי ישראל, בעל ה"בית ישראל"]. עם פרוץ השואה גלה יחד עם אחיו לעיר ווארשא, שם נהרג בנו רבי יצחק מאיר (חתן ה"אמרי אמת") בהפצצות הגרמנים. בגטו וורשא שרד רבי משה בצלאל בזכות שיבוצו בסדנאות העבודה בגטו. רוב הזמן ישב בקרן זוית בסנדלריה, כאשר החסידים מסתירים מהמפקחים את עיסוקו בתורה ובעבודת השם. בסופו של דבר נלקח למחנה ההשמדה בטרבלינקה. בשואה נהרגו רוב צאצאיו, בניו ובנותיו עם כל בני משפחתם הרבים (מלבד כמה מצאצאיו שניצלו ועלו לארץ ישראל, בהם בנו רבי אברהם מרדכי אלתר, חותנו של האדמו"ר מגור בעל ה"פני מנחם").
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים - חתימות והגהות,
רישומי בעלות וחותמות
קָטָלוֹג
מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.9.2020
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $15,000
כולל עמלת קונה
תלמוד ירושלמי, סדר נזיקין ומסכת נדה, עם הפירושים "פני משה" ו"מראה הפנים", מאת רבי משה מרגליות. ליוורנו ["באותיות אמשטרדם"], [תק"ל] 1770. מהדורה ראשונה של הפירושים "פני משה" ו"מראה הפנים".
כרך זה היה שייך לרבי יחזקאל לנדא אב"ד פראג בעל ה"נודע ביהודה". בדף המגן הקדמי רישומים רבים, ביניהם רישום בגרמנית, משנת תקמ"ג, המעיד על כי הספר שייך ל"נודע ביהודה": "ספר זה שייך לאדון יחזקאל לנדא הרב הראשי בפראג, 6 במאי 5543" [=ד' אייר תקמ"ג].
במסכת נדה דף כ/1, מופיעה הגהה של ארבע שורות קצרות. כפי הנראה, הגהה זו הינה בכתב-יד קדשו של ה"נודע ביהודה". בהגהה זו חולק ה"נודע ביהודה" על פירושו של ה"פני משה". ההגהה מסתיימת במילים: "והפני משה טעה בפירושו".
במסכת שבועות, דף ט/2, מופיעה הגהה ארוכה מאוד, המתפרשת כמעט על כל שולי הדף. הגהה זו היא כפי הנראה בכתב-ידו של רבי שמואל סגל לנדא אב"ד פראג, בנו של ה"נודע ביהודה", מחבר השו"ת "שיבת ציון". בהגהה זו חולק רבי שמואל באריכות על פירושו של ה"פני משה", ומפרש את דברי הירושלמי באופן אחר.
בין הרישומים שבדף המגן הקדמי מופיעות גם חתימות (בגרמנית) של שניים מחתניו של ה"נודע ביהודה": רבי יום טוב ב"ר אפרים וועהלי ("Jontoff Ephraim Wehly") ורבי זלמן ב"ר מאיר פרסבורג ("Salomon Meyer Presburg").
רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא (תע"ד-תקנ"ג), מגדולי עמודי ההוראה שבכל הדורות אשר כל בית ישראל נשען עליו. מגיל צעיר נודע כאחד מגדולי גאוני דורו. מגיל 13 עד גיל 30, דר בעיר ברודי, שהיתה אחד ממרכזי התורה הגדולים שבאותו הדור. בה היה הקלויז המפורסם של "נסיכי אדם, רבנים מופלגים, חכמי תעודה דקלויז רבתא, קדושי דק"ק בראד", שנודעו לתהילה בלימוד הנגלה והנסתר, בפירושי הש"ס ובפסקי הלכות, ובחיבורי הקבלה המפורסמים שיצאו מתחת ידם. בברודי כיהן כ-10 שנים כאב"ד באחד מארבעת בתי הדין שהיו בה. בתקופת מגוריו בברודי התיידד עם חכמי הקלויז המפורסמים, בהם רבי חיים צאנזיר ורבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט). בשנים ההן למד את כתבי האר"י בחברותא עם ר"ח צאנזיר, גדול יושבי ה"קלויז".
בשנת תק"ה בערך עבר לכהן ברבנות העיר יאמפלא (ימפולי Jampol), ובשנת תקי"ד (1754) עלה לכהן ברבנות העיר הגדולה פראג וגלילותיה. בשבתו בפראג הנהיג את נשיאותו ברמה, והתפרסם כאחד מגדולי מנהיגי הדור. בפראג הקים ישיבה גדולה שבה העמיד אלפי תלמידים, מהם רבים מגדולי אותו הדור (תלמידו הנודע רבי אלעזר פלקלס בעל "תשובה מאהבה", כותב עליו בהספדו: "העמיד כמה אלפים תלמידים בעולם, מהם כמה מאות מורי הוראות בישראל ויושבי כסאות למשפט". עולת החודש השלישי, יז, דף פה ע"א). שאלות לאלפים נשלחו אליו ממקומות מרוחקים ביותר. כ-850 מתשובותיו נדפסו בספריו נודע ביהודה. ספריו שנדפסו בחייו, "שו"ת נודע ביהודה – מהדורא קמא", וחידושי צל"ח על מסכתות פסחים וברכות, הוציאו לו שם עולם כבר בחייו [בספרו נודע ביהודה – מהדורא תניינא (שנדפס לאחר פטירתו, פראג, תקע"א) נדפסו תשובות ממנו לעשרות ומאות, על קושיות שנשלחו אליו ממחוזות שונים, על ספרו הראשון].
החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב על הספר "נודע ביהודה": "תשובותיו מיוסדות על אדני הפלפול והסברא חריפות ובקיאות, והרביץ תורה בישראל בספריו ותלמידיו... החכם בחכמתו יכיר מספריו כי רב הוא ומופלא מגדולי הדור, גאון עז תהלות ישראל וגדול כבודו...". הנודע ביהודה כותב באחת מתשובותיו על אחד מחידושיו: "ולדעתי כיוונתי בזה דבר אמיתי בתורת משה" (אבן העזר, מהדורא תניינא, סימן כג, ב). על תשובה זו כותב בעל ה"חתם סופר" באחת מתשובותיו (ח"ב, אבה"ע, סימן צה): "ודבר אלקים בפיו, אמת".
הגאון רבי שמואל הלוי (סג"ל) לנדא (תק"י בערך-תקצ"ה 1750-1834. לפי דעה אחרת נפטר בתשרי תקצ"ח 1837), מגדולי דורו המפורסמים. בנו וממלא מקומו של ה"נודע ביהודה" ברבנות פראג. תשובותיו, חידושיו והגהותיו נדפסו בספרי אביו ה"נודע ביהודה" ועוד, ובספרו "שיבת ציון". כיהן כדיין בפראג עוד בחיי אביו ה"נודע ביהודה" ועמד בראשות הישיבה הגדולה בעיר. לאחר פטירת אביו לא נתמנה לרב ראשי בעיר פראג, עקב מחלוקות שונות בין ראשי הקהילה, שלא רצו לקבל את צוואת הנודע ביהודה למנות את רבי שמואל על מקומו, אך סמכותו של רבי שמואל הוכרה בכל תפוצות ישראל כגדול גאוני ודייני העיר פראג, שהיתה אחת הערים המרכזיות של גאוני תורה ופוסקי הלכה לקהילות ישראל. פעל רבות לביצור חומות הדת, הן במלחמה בתנועות הרפורמה וה"תיקונים" בדת, והן במלחמתו נגד כת הפרנקיסטים שפעלה בעירו (שבגינה אף הושלך לכלא). התכתב ודן בהלכה עם בעל "חתם סופר", אשר מזכירו במספר מקומות בספריו בכבוד רב [ראה תשובתו של החתם סופר (חלק ח, סימן סה), בה הוא מספר שפעמיים בלבד הוא חזר מפסק הלכה, פעם אחת לאחר שקיבל את דעתו של רבי אפרים זלמן מרגליות, והפעם השניה כאשר הודה לדברי רבי שמואל לנדא בענין אופן כתיבת שמות בגיטין].
ב; ל; כו; כב; לה; ו; כח; כד; כד דף. 37 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור חדשה.
כרך זה היה שייך לרבי יחזקאל לנדא אב"ד פראג בעל ה"נודע ביהודה". בדף המגן הקדמי רישומים רבים, ביניהם רישום בגרמנית, משנת תקמ"ג, המעיד על כי הספר שייך ל"נודע ביהודה": "ספר זה שייך לאדון יחזקאל לנדא הרב הראשי בפראג, 6 במאי 5543" [=ד' אייר תקמ"ג].
במסכת נדה דף כ/1, מופיעה הגהה של ארבע שורות קצרות. כפי הנראה, הגהה זו הינה בכתב-יד קדשו של ה"נודע ביהודה". בהגהה זו חולק ה"נודע ביהודה" על פירושו של ה"פני משה". ההגהה מסתיימת במילים: "והפני משה טעה בפירושו".
במסכת שבועות, דף ט/2, מופיעה הגהה ארוכה מאוד, המתפרשת כמעט על כל שולי הדף. הגהה זו היא כפי הנראה בכתב-ידו של רבי שמואל סגל לנדא אב"ד פראג, בנו של ה"נודע ביהודה", מחבר השו"ת "שיבת ציון". בהגהה זו חולק רבי שמואל באריכות על פירושו של ה"פני משה", ומפרש את דברי הירושלמי באופן אחר.
בין הרישומים שבדף המגן הקדמי מופיעות גם חתימות (בגרמנית) של שניים מחתניו של ה"נודע ביהודה": רבי יום טוב ב"ר אפרים וועהלי ("Jontoff Ephraim Wehly") ורבי זלמן ב"ר מאיר פרסבורג ("Salomon Meyer Presburg").
רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא (תע"ד-תקנ"ג), מגדולי עמודי ההוראה שבכל הדורות אשר כל בית ישראל נשען עליו. מגיל צעיר נודע כאחד מגדולי גאוני דורו. מגיל 13 עד גיל 30, דר בעיר ברודי, שהיתה אחד ממרכזי התורה הגדולים שבאותו הדור. בה היה הקלויז המפורסם של "נסיכי אדם, רבנים מופלגים, חכמי תעודה דקלויז רבתא, קדושי דק"ק בראד", שנודעו לתהילה בלימוד הנגלה והנסתר, בפירושי הש"ס ובפסקי הלכות, ובחיבורי הקבלה המפורסמים שיצאו מתחת ידם. בברודי כיהן כ-10 שנים כאב"ד באחד מארבעת בתי הדין שהיו בה. בתקופת מגוריו בברודי התיידד עם חכמי הקלויז המפורסמים, בהם רבי חיים צאנזיר ורבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט). בשנים ההן למד את כתבי האר"י בחברותא עם ר"ח צאנזיר, גדול יושבי ה"קלויז".
בשנת תק"ה בערך עבר לכהן ברבנות העיר יאמפלא (ימפולי Jampol), ובשנת תקי"ד (1754) עלה לכהן ברבנות העיר הגדולה פראג וגלילותיה. בשבתו בפראג הנהיג את נשיאותו ברמה, והתפרסם כאחד מגדולי מנהיגי הדור. בפראג הקים ישיבה גדולה שבה העמיד אלפי תלמידים, מהם רבים מגדולי אותו הדור (תלמידו הנודע רבי אלעזר פלקלס בעל "תשובה מאהבה", כותב עליו בהספדו: "העמיד כמה אלפים תלמידים בעולם, מהם כמה מאות מורי הוראות בישראל ויושבי כסאות למשפט". עולת החודש השלישי, יז, דף פה ע"א). שאלות לאלפים נשלחו אליו ממקומות מרוחקים ביותר. כ-850 מתשובותיו נדפסו בספריו נודע ביהודה. ספריו שנדפסו בחייו, "שו"ת נודע ביהודה – מהדורא קמא", וחידושי צל"ח על מסכתות פסחים וברכות, הוציאו לו שם עולם כבר בחייו [בספרו נודע ביהודה – מהדורא תניינא (שנדפס לאחר פטירתו, פראג, תקע"א) נדפסו תשובות ממנו לעשרות ומאות, על קושיות שנשלחו אליו ממחוזות שונים, על ספרו הראשון].
החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב על הספר "נודע ביהודה": "תשובותיו מיוסדות על אדני הפלפול והסברא חריפות ובקיאות, והרביץ תורה בישראל בספריו ותלמידיו... החכם בחכמתו יכיר מספריו כי רב הוא ומופלא מגדולי הדור, גאון עז תהלות ישראל וגדול כבודו...". הנודע ביהודה כותב באחת מתשובותיו על אחד מחידושיו: "ולדעתי כיוונתי בזה דבר אמיתי בתורת משה" (אבן העזר, מהדורא תניינא, סימן כג, ב). על תשובה זו כותב בעל ה"חתם סופר" באחת מתשובותיו (ח"ב, אבה"ע, סימן צה): "ודבר אלקים בפיו, אמת".
הגאון רבי שמואל הלוי (סג"ל) לנדא (תק"י בערך-תקצ"ה 1750-1834. לפי דעה אחרת נפטר בתשרי תקצ"ח 1837), מגדולי דורו המפורסמים. בנו וממלא מקומו של ה"נודע ביהודה" ברבנות פראג. תשובותיו, חידושיו והגהותיו נדפסו בספרי אביו ה"נודע ביהודה" ועוד, ובספרו "שיבת ציון". כיהן כדיין בפראג עוד בחיי אביו ה"נודע ביהודה" ועמד בראשות הישיבה הגדולה בעיר. לאחר פטירת אביו לא נתמנה לרב ראשי בעיר פראג, עקב מחלוקות שונות בין ראשי הקהילה, שלא רצו לקבל את צוואת הנודע ביהודה למנות את רבי שמואל על מקומו, אך סמכותו של רבי שמואל הוכרה בכל תפוצות ישראל כגדול גאוני ודייני העיר פראג, שהיתה אחת הערים המרכזיות של גאוני תורה ופוסקי הלכה לקהילות ישראל. פעל רבות לביצור חומות הדת, הן במלחמה בתנועות הרפורמה וה"תיקונים" בדת, והן במלחמתו נגד כת הפרנקיסטים שפעלה בעירו (שבגינה אף הושלך לכלא). התכתב ודן בהלכה עם בעל "חתם סופר", אשר מזכירו במספר מקומות בספריו בכבוד רב [ראה תשובתו של החתם סופר (חלק ח, סימן סה), בה הוא מספר שפעמיים בלבד הוא חזר מפסק הלכה, פעם אחת לאחר שקיבל את דעתו של רבי אפרים זלמן מרגליות, והפעם השניה כאשר הודה לדברי רבי שמואל לנדא בענין אופן כתיבת שמות בגיטין].
ב; ל; כו; כב; לה; ו; כח; כד; כד דף. 37 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
ספרים עם חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג