מכירה 74 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים

תלמוד ירושלמי, סדר נזיקין - ליוורנו, תק"ל - העותק של רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא, בעל ה"נודע ביהודה" - עם הגהה בכתב-יד קדשו, והגהה למדנית ארוכה של בנו רבי שמואל לנדא אב"ד פראג - חתימות של שניים מחתני ה"נודע ביהודה": רבי יום טוב וועהלי ורבי זלמן פרסבורג

פתיחה: $10,000
נמכר ב: $15,000
כולל עמלת קונה
תלמוד ירושלמי, סדר נזיקין ומסכת נדה, עם הפירושים "פני משה" ו"מראה הפנים", מאת רבי משה מרגליות. ליוורנו ["באותיות אמשטרדם"], [תק"ל] 1770. מהדורה ראשונה של הפירושים "פני משה" ו"מראה הפנים".
כרך זה היה שייך לרבי יחזקאל לנדא אב"ד פראג בעל ה"נודע ביהודה". בדף המגן הקדמי רישומים רבים, ביניהם רישום בגרמנית, משנת תקמ"ג, המעיד על כי הספר שייך ל"נודע ביהודה": "ספר זה שייך לאדון יחזקאל לנדא הרב הראשי בפראג, 6 במאי 5543" [=ד' אייר תקמ"ג].
במסכת נדה דף כ/1, מופיעה הגהה של ארבע שורות קצרות. כפי הנראה, הגהה זו הינה בכתב-יד קדשו של ה"נודע ביהודה". בהגהה זו חולק ה"נודע ביהודה" על פירושו של ה"פני משה". ההגהה מסתיימת במילים: "והפני משה טעה בפירושו".
במסכת שבועות, דף ט/2, מופיעה הגהה ארוכה מאוד, המתפרשת כמעט על כל שולי הדף. הגהה זו היא כפי הנראה בכתב-ידו של רבי שמואל סגל לנדא אב"ד פראג, בנו של ה"נודע ביהודה", מחבר השו"ת "שיבת ציון". בהגהה זו חולק רבי שמואל באריכות על פירושו של ה"פני משה", ומפרש את דברי הירושלמי באופן אחר.
בין הרישומים שבדף המגן הקדמי מופיעות גם חתימות (בגרמנית) של שניים מחתניו של ה"נודע ביהודה": רבי יום טוב ב"ר אפרים וועהלי ("Jontoff Ephraim Wehly") ורבי זלמן ב"ר מאיר פרסבורג ("Salomon Meyer Presburg").
רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא (תע"ד-תקנ"ג), מגדולי עמודי ההוראה שבכל הדורות אשר כל בית ישראל נשען עליו. מגיל צעיר נודע כאחד מגדולי גאוני דורו. מגיל 13 עד גיל 30, דר בעיר ברודי, שהיתה אחד ממרכזי התורה הגדולים שבאותו הדור. בה היה הקלויז המפורסם של "נסיכי אדם, רבנים מופלגים, חכמי תעודה דקלויז רבתא, קדושי דק"ק בראד", שנודעו לתהילה בלימוד הנגלה והנסתר, בפירושי הש"ס ובפסקי הלכות, ובחיבורי הקבלה המפורסמים שיצאו מתחת ידם. בברודי כיהן כ-10 שנים כאב"ד באחד מארבעת בתי הדין שהיו בה. בתקופת מגוריו בברודי התיידד עם חכמי הקלויז המפורסמים, בהם רבי חיים צאנזיר ורבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט). בשנים ההן למד את כתבי האר"י בחברותא עם ר"ח צאנזיר, גדול יושבי ה"קלויז".
בשנת תק"ה בערך עבר לכהן ברבנות העיר יאמפלא (ימפולי Jampol), ובשנת תקי"ד (1754) עלה לכהן ברבנות העיר הגדולה פראג וגלילותיה. בשבתו בפראג הנהיג את נשיאותו ברמה, והתפרסם כאחד מגדולי מנהיגי הדור. בפראג הקים ישיבה גדולה שבה העמיד אלפי תלמידים, מהם רבים מגדולי אותו הדור (תלמידו הנודע רבי אלעזר פלקלס בעל "תשובה מאהבה", כותב עליו בהספדו: "העמיד כמה אלפים תלמידים בעולם, מהם כמה מאות מורי הוראות בישראל ויושבי כסאות למשפט". עולת החודש השלישי, יז, דף פה ע"א). שאלות לאלפים נשלחו אליו ממקומות מרוחקים ביותר. כ-850 מתשובותיו נדפסו בספריו נודע ביהודה. ספריו שנדפסו בחייו, "שו"ת נודע ביהודה – מהדורא קמא", וחידושי צל"ח על מסכתות פסחים וברכות, הוציאו לו שם עולם כבר בחייו [בספרו נודע ביהודה – מהדורא תניינא (שנדפס לאחר פטירתו, פראג, תקע"א) נדפסו תשובות ממנו לעשרות ומאות, על קושיות שנשלחו אליו ממחוזות שונים, על ספרו הראשון].
החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב על הספר "נודע ביהודה": "תשובותיו מיוסדות על אדני הפלפול והסברא חריפות ובקיאות, והרביץ תורה בישראל בספריו ותלמידיו... החכם בחכמתו יכיר מספריו כי רב הוא ומופלא מגדולי הדור, גאון עז תהלות ישראל וגדול כבודו...". הנודע ביהודה כותב באחת מתשובותיו על אחד מחידושיו: "ולדעתי כיוונתי בזה דבר אמיתי בתורת משה" (אבן העזר, מהדורא תניינא, סימן כג, ב). על תשובה זו כותב בעל ה"חתם סופר" באחת מתשובותיו (ח"ב, אבה"ע, סימן צה): "ודבר אלקים בפיו, אמת".
הגאון רבי שמואל הלוי (סג"ל) לנדא (תק"י בערך-תקצ"ה 1750-1834. לפי דעה אחרת נפטר בתשרי תקצ"ח 1837), מגדולי דורו המפורסמים. בנו וממלא מקומו של ה"נודע ביהודה" ברבנות פראג. תשובותיו, חידושיו והגהותיו נדפסו בספרי אביו ה"נודע ביהודה" ועוד, ובספרו "שיבת ציון". כיהן כדיין בפראג עוד בחיי אביו ה"נודע ביהודה" ועמד בראשות הישיבה הגדולה בעיר. לאחר פטירת אביו לא נתמנה לרב ראשי בעיר פראג, עקב מחלוקות שונות בין ראשי הקהילה, שלא רצו לקבל את צוואת הנודע ביהודה למנות את רבי שמואל על מקומו, אך סמכותו של רבי שמואל הוכרה בכל תפוצות ישראל כגדול גאוני ודייני העיר פראג, שהיתה אחת הערים המרכזיות של גאוני תורה ופוסקי הלכה לקהילות ישראל. פעל רבות לביצור חומות הדת, הן במלחמה בתנועות הרפורמה וה"תיקונים" בדת, והן במלחמתו נגד כת הפרנקיסטים שפעלה בעירו (שבגינה אף הושלך לכלא). התכתב ודן בהלכה עם בעל "חתם סופר", אשר מזכירו במספר מקומות בספריו בכבוד רב [ראה תשובתו של החתם סופר (חלק ח, סימן סה), בה הוא מספר שפעמיים בלבד הוא חזר מפסק הלכה, פעם אחת לאחר שקיבל את דעתו של רבי אפרים זלמן מרגליות, והפעם השניה כאשר הודה לדברי רבי שמואל לנדא בענין אופן כתיבת שמות בגיטין].
ב; ל; כו; כב; לה; ו; כח; כד; כד דף. 37 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור חדשה.
ספרים עם חתימות, הגהות והקדשות
ספרים עם חתימות, הגהות והקדשות