מכירה 71 - אוסף הרב פרופ' דניאל שפרבר
- jewish (30) Apply jewish filter
- ספרי (25) Apply ספרי filter
- biblic (25) Apply biblic filter
- והדפסים (23) Apply והדפסים filter
- print (23) Apply print filter
- מפות (20) Apply מפות filter
- map (20) Apply map filter
- art (14) Apply art filter
- ומגילות (13) Apply ומגילות filter
- תנך (13) Apply תנך filter
- תנ (13) Apply תנ filter
- נביאים (13) Apply נביאים filter
- כיים (13) Apply כיים filter
- תנכיים (13) Apply תנכיים filter
- תנ"ך (13) Apply תנ"ך filter
- תנ"כיים (13) Apply תנ"כיים filter
- (the (13) Apply (the filter
- bibl (13) Apply bibl filter
- im (13) Apply im filter
- nevi (13) Apply nevi filter
- nevi'im (13) Apply nevi'im filter
- neviim (13) Apply neviim filter
- prophet (13) Apply prophet filter
- prophets) (13) Apply prophets) filter
- scroll (13) Apply scroll filter
- the (13) Apply the filter
- ומנהגיהם (12) Apply ומנהגיהם filter
- תולדות (12) Apply תולדות filter
- מקרא, (12) Apply מקרא, filter
- מקרא (12) Apply מקרא filter
- מחקר (12) Apply מחקר filter
- היהודים (12) Apply היהודים filter
- custom (12) Apply custom filter
- histori (12) Apply histori filter
- studi (12) Apply studi filter
- studies, (12) Apply studies, filter
- יד (11) Apply יד filter
- כתבי (11) Apply כתבי filter
- כתבייד (11) Apply כתבייד filter
- manuscript (11) Apply manuscript filter
- ובית (10) Apply ובית filter
- ישראל (10) Apply ישראל filter
- ירושלים (10) Apply ירושלים filter
- ארץ (10) Apply ארץ filter
- המקדש (10) Apply המקדש filter
- jerusalem (10) Apply jerusalem filter
- palestin (10) Apply palestin filter
- templ (10) Apply templ filter
- book (9) Apply book filter
- ceremoni (9) Apply ceremoni filter
ספר שני לוחות הברית (של"ה), לרבינו ישעיה הלוי הורוויץ. אמשטרדם, תנ"ח [1698]. דפוס הבחור עמנואל בן יוסף עטיאש. שער מאוייר (ע"י אברהם בן יעקב הגר).
ספר "שני לוחות הברית" כולל בתוכו חידושי הלכה רבים, יסודות תורת הנסתר, דרוש ומוסר, והוא בלול מכל חלקי התורה. הספר התקבל בחרדת קודש בכל תפוצות ישראל, ודבריו מובאים בספרי גדולי הפוסקים והמקובלים. רבים מגדולי החסידות המפורסמים היו דבוקים בלימוד ספרי השל"ה בלב ונפש.
ידועים דבריו של רבי יואל סירקיש – הב"ח – בהסכמתו לסידור "שער השמים" על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל... הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו...". בעל ה"תוספות יום טוב" כותב בהסכמתו על הסידור: "איש קדוש ונורא הוא... שבלי ספק נוצצה בו עוד רוח ממרום אשר הערו עליו מן השמים".
מהדורת השל"ה שנדפסה באמשטרדם בשנת נח"ת נתקדשה בקרב קהילות החסידים, שכן אותה שנה היתה שנת הולדתו של הבעל שם טוב, ומסורות חסידיות קשרו בין שני המאורעות. באגרות אדמו"ר הריי"צ שניאורסון מליובאוויטש (אגרת ב'תתנג) נכתב אודות ספר של"ה הקדוש שנדפס ב"שנת נח"ת בהידור. וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם 'נחת' רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד מאורן של כל ישראל מורנו הבעש"ט נ"ע. ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב". במקום אחר סיפר האדמו"ר הריי"צ מסורת מופלאה בשם רבי מנדלי מוויטבסק על מה שקרה בעת הדפסות המהדורה הראשונה והמהדורה השניה של הספר: "כשהדפיסו ספר של"ה הקדוש... וספר קדוש זה הלהיב והלהיט לבבות בני ישראל, ושלטה עין רעה, והיו אז ר"ל גזירות ת"ח ות"ט הידועות..." – "בשנה שבה נולד הבעש"ט הדפיסו בפעם השניה את השל"ה הקדוש בעיר אמשטרדם, וגם אז היה קטרוג ר"ל למעלה על בני ישראל במדינת פולין, כמו שהיה ר"ל הקטרוג הראשון מיד כשנתפרסם ספר של"ה, אך ת"ל היתה שנת מנוחה" (ליקוטי דיבורים המתורגם, א', עמ' 50).
חתימות עתיקות בראש דף השער ובדף שאחריו.
העותק שלפנינו היה שייך לרבי דוד שפרבר – הגאון מבראשוב (ראו אודותיו להלן). בדף המגן שלפני השער – חתימת ידו. בדפי הספר הגהות רבות (למעלה מ-150) בכתב-ידו, חלקן ארוכות. כמה מהן קצוצות במקצת.
[4], תכב; מד; [12] דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ופגמים בדף השער ובמספר דפים. הפינה השמאלית התחתונה של דף השער המאוייר חסרה, עם פגיעה באיור השער, מושלמת בצילום. כתמים, כתמי רטיבות כהים. סימני עש במספר דפים. הספר מפורק לשני חלקים. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת.
-------------------------------------
הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד הגאון רבי מאיר אריק, ותלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה האגער מקוסוב בעל "אזור האמונה". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" וספרים נוספים. התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ ישראל. נכדו הוא הרב פרופ' דניאל שפרבר.
מכתב ברכה לנישואין ולנחת, בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של האדמו"ר רבי חיים הגר אב"ד קוסוב, נשלח אל רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב. [קוסוב, תרצ"א 1931 בערך].
במכתבו מברך האדמו"ר: "והנני בזה לברכו בברכת מז"ט לנשואי בנו המופלג מו"ה שמואל נ"י [ד"ר שמואל שפרבר מלונדון, אביו של הרב פרופ' דניאל שפרבר], יתן ד' שהנשואין תהי' בשעה טובה ומצלחת במלא חפניים נחת, והזיווג יעלה יפה לבנין עדי עד, ויזכה לראות מהם דור ישרים יבורך".
האדמו"ר רבי חיים הגר אב"ד קוסוב (תר"ס?-תש"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקלט-תקמ; מאורי גליציה, ב', עמ' 34-36), בן האדמו"ר רבי משה מקוסוב – בעל "לקט עני" ו"אזור האמונה". הוסמך לרבנות על ידי רבי אברהם מנחם שטיינברג אב"ד ברודי – בעל "מחזה אברהם". לאחר פטירת אביו, בשנת תרפ"ה, הוכתר לאדמו"ר ואב"ד בקוסוב. היה אדמו"ר לאלפי חסידים, שהמפורסם שבהם היה הגאון רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב (מקבל המכתב). בשנת תרצ"ה ביקר בארץ יחד עם רבי דוד שפרבר. חיבר שלשה ספרים בהלכה ואגדה, ולא הספיק להדפיסם. נספה בשואה.
מקבל המכתב הוא הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה (ראו אודותיו להלן).
[1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב. קרע חסר בשוליים התחתונים, ללא פגיעה בטקסט. כתמים. נקבי עש בודדים. סימני קיפול.
---------------------------------
הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד הגאון רבי מאיר אריק, ותלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה האגער מקוסוב בעל "אזור האמונה". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" וספרים נוספים. התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ ישראל. נכדו הוא הרב פרופ' דניאל שפרבר.
עותק מיוחד, שהוכן כנראה לבקשת המחבר, עם כריכת עץ מחופה עור, ועם הקדשה המוטבעת על חזית הכריכה: " מנחה היא שלוחה, למי שביתו פתוח לרוחה, ה"ה אדוני ש"ב [=שאר בשרי] התורני ותורתו אומנתו כרב שש"ת ימים ושבת גברא גבר בכולא, תורה וגדולה בקנה אחד עולה, הדיין המצויין ור"מ נשיא נשיאי הלוים מהור"ר קאשמן סג"ל נר"ו". כפי הנראה, מקבל הספר הוא רבי משה קאשמן עסא ב"ר יהודה לימא הלוי, דיין בניקלשבורג, אשר חתם על שתי הסכמות יחד עם דיינים נוספים מניקולשבורג בשנים תע"ב ותע"ה. יש לציין כי גם שם אביו של המחבר היה רבי משה קאשמן מעסא, כפי שחותם את הקדמתו: "יוסף... בן החסיד התורני כמהור"ר משה קאשמן סג"ל מעסא" (וכך גם בעמוד השער). לא התברר לנו מה היחס בין אביו של המחבר לרבי משה קאשמן סג"ל ששימש כדיין בניקלשבורג.
חתימה בדף השער: "הק' קאשמן אבליז" [=אבלס; יתכן והוא מצאצאי המקבל הנ"ל]. רישום בעלות בדף המגן האחורי: "הספר הלז שייך להאלוף הראש והקצין הנגיד המפורסם כהר"ר וואלף אבליז מאובן ישן".
[3], פט, [2] דף. כ-20 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי דף השער ובמספר מקומות נוספים. סימני עש קלים. כריכת עץ ועור מקורית, עם שרידי אבזמים. קרעים ופגמים בכריכה.
[2] דף בסוף הספר, עם קונטרס "צאן הנחלות". לאחר הדפסתו של הספר, התעורר פולמוס על מספר מנהגים ודינים שנזכרו בו. שני דפים אלו, שצורפו לספר לאחר ההדפסה, נכתבו על ידי חמיו של המחבר, רבי יהודה מילר מבינגא, שעבר על הספר ותיקן את המנהגים עליהם התעוררה מחלוקת. דפים אלו נמצאים רק בחלק מן העותקים.
מהדורה דו-לשונית, תרגום מול מקור, לספר "חכם לב" [פיורדא, תנ"ג 1693] מאת רבי יהודה ליב ב"ר הלל, המפרט את תרי"ג המצוות על פי הרמב"ם. תורגם בידי המזרחן השוודי Carl Schultén (1677-1730), רקטור אוניברסיטת לונד (שוודיה).
[8] דף, 184 עמ', [10] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. רישומים בכתב-יד בדפי הבטנה ובדף השער. כריכת עור נאה, פגומה מעט. חיתוך דפים מוזהב.
אינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.
חותמות רבות של "חבורה משניות וקנין ספרים דקלויז קאסיב, סיגהעט".
חתימות, חותמות ורישומים בכתב-יד בדפי השער ובמספר מקומות נוספים.
שלושה כרכים. כרך ראשון: [4], רנב, ב-יז דף. כרך שני: [1], רעח דף. כרך שלישי: ג-קטו, [1], קיז-רצט דף. חסרים דפים א-ב ודפים ש-שט בכרך השלישי. נייר איכותי, כחלחל. 19.5-20 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. שני הכרכים הראשונים במצב כללי טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות, סימני עש. במספר מקומות פגעי עש, לרוב ללא פגיעה קשה בטקסט. הכרך השלישי במצב בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים, חלקם כהים. פגעי עש בדפים רבים, לעיתים פגעים קשים, עם פגיעות רבות בטקסט. קונטרסים מנותקים. חותמות ורישומי צנזורה בדפי השער. כריכות ישנות עם שדרות עור. פגמים ופגעי עש בשלושת הכריכות.
בדף המגן שלפני השער רישומים שונים, ביניהם רישומים בכתב-ידו של האדמו"ר רבי מנחם מאניש ספרין מפעלשטין, בן האדמו"ר בעל "דמשק אליעזר" מקומרנא. רישום בעלות בכתב-ידו: "מאניש סאפרין פין קא[מרנא?]", ורישום "קוויטל" בכתב-ידו: "מנחם מאניש בן חנה שרה לכוח"ט [לכתיבה וחתימה טובה] בספרן של צדיקים כי"ר" (יתכן ונתן את הספר במתנה לאחד מצדיקי הדור כדי שיתפלל עליו).
רישום נוסף בראש אותו עמוד: "זה התיקונים שייך להרבני החסיד מו"ה ישראל יוסף" – כפי הנראה הוא רבי יוסף לאבין מזידיטשוב [נכד רבי צבי הירש מזידישטוב], חותנו של רבי מנחם מאניש.
האדמו"ר רבי מנחם מאניש ספרין מפעלשטין ומדוברומיל, בן האדמו"ר רבי אליעזר צבי ספרין בעל "דמשק אליעזר" מקומרנא. הוציא את ספרו של אביו "בן ביתי". נפטר בסמבור בחודש טבת תרע"ג.
בנו, רבי זיידא משה אליהו ספרין, הוכתר במקום אביו כאדמו"ר מפעלשטין. הקים את בית מדרשו בדוברומיל הסמוכה. נספה בשואה יחד עם משפחתו.
[1], קעא דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכת עור מקורית עם בלאי, פגמים וסימני עש.
כתיבה אוטוגרפית, עם תיקונים רבים, הגהות, הוספות ומחיקות.
בכתב-היד שלפנינו חידושים על מסכת שבת ועל מסכתות נוספות, ועל עניינים רבים ומגוונים בהלכה ואגדה. כולל דרושים וחילופי שו"ת עם גאוני פולין בדורו.
בדף המגן הקדמי: "כבוד אלים, ח"א [=חלק א']" - "מיכאל דוב בהגאון מו"ה ישכר נ"י". באותו עמוד מופיעה מעין רשימת-מפתח, המסודרת לפי מסכתות הש"ס וחלקי השלחן ערוך, עם ציונים לדפים בכתב-היד בהם חידושים על אותה מסכת או חלק בשולחן ערוך. מעברו השני של דף זה קטע של הקדמה לספר, הפותח במילים "אמר המחבר". קטע זה לא הושלם.
חלקים גדולים מן החיבור שלפנינו לא נדפסו. חלק מהקטעים הם כעין "מהדורא קמא" לחידושי המחבר המופיעים בספרו "אגודות אזוב מדברי" (פיוטרקוב תרל"ט), רובם מרוכזים ב-26 הדפים הראשונים, שכוללים "מהדורא קמא" של החידושים על דפים קל-קלו במסכת שבת (בענייני מילה בשבת).
בכתב-היד שלפנינו מופיעים חידושים רבים ששמע המחבר מגדולי גאוני פולין בדורו, בהם, רבי אליהו רגולר אב"ד קאליש ["מה שהעיר הגאון אדמ"ו מו"ה אלי' ז"ל אבד"ק קאליש" – דף סג/1; "ושמעתי מפי אדמ"ו הגאון מוהר"א ז"ל שהי' אבד"ק קאליש" – דף עה/1], רבי מאיר אויערבאך אב"ד קויל, בעל "אמרי בינה", ומאוחר יותר מגדולי רבני ירושלים ["הק' לי ידידי הרב מו"ה מאיר נ"י אויערבאך אב"ד קויל... והראני הרב מו"ה מאיר נ"י" – דף נח/1; "והנה ערכתי דבר זה לפני הרב המאה"ג מו"ה מאיר נ"י א"ב (=אויערבאך) אב"ד קויל, והנני מעתיק תשובתו בקיצור עם מה שהשבתי ע"ד (=על דבריו)" – דף ק/2], רבי יוסף יאסקע שפירא אב"ד לעסלא ["תשובת הגאב"ד לעסלא ע"ד השו"ת בענין מכירת החמץ... י"ב למב"י תר"ט... יוסף יאסקע שפירא האב"ד דפה ק"ק לעסלא" – דף מו/1], רבי משה יהודה ליב זילברברג אב"ד לאסק וקוטנא, בעל "זית רענן" ["הק' לי המאה"ג מו"ה משה יהודה נ"י האב"ד דק' לאסק" – דף צד/1], רבי שלמה ליב מורגנשטרן אב"ד לונטשיץ בעל "מנחת הבקר" ["העתק מכתב הרב מו"ה שלמה ליב מלובלין, כעת הגאב"ד דק' לונטשיץ" – דף פח/2; "תשובת אאמו"ר הגאון שי' להרב מו"ה שלמה ליב נ"י" – דף צא/1], ועוד.
במקומות רבים מביא המחבר מחידושי אביו רבי ישכר ויינגוט אב"ד צ'נסטוחוב, בעל "פתחי שערים". פעמים הוא מוזכר "אאמו"ר הגאון שי'", פעמים "אאמו"ר זצ"ל זי"ע", ופעם בסיומת "הכ"מ" [=הריני כפרת משכבו]. אביו רבי ישכר נפטר באלול תרי"ב.
הגאון רבי מיכאל דב ויינגוט (תקע"ט-תרמ"ז), מגאוני פולין בדורו, ממשפחת רבנים מפורסמת בפולין, בן הגאון רבי ישכר ויינגוט בעל "פתחי שערים". היה תלמידו המובהק של הגאון רבי אליהו רגולר אב"ד קאליש. כיהן ברבנות בערים פיוטרקוב, דוברין ולוביטש. מחבר ספר "אגודות אזוב מדברי" (פיוטרקוב תרל"ט) – שו"ת בארבעת חלקי שלחן ערוך, וחידושים על מסכתות שבת ועירובין. ניהל התכתבות ענפה עם כמה מגדולי דורו, בהם ידידו הגאון רבי מאיר אויערבאך בעל "אמרי בינה". חלק מהתכתבויותיו העתיק בכתב-היד שלפנינו. בהקדמתו לספרו "אגודות אזוב מדברי" הוא מספר על החיבור שלפנינו: "ובחרתי בחידושי שו"ת וחקירות להלכה על סדר חלקי השלחן ערוך, ובחידושי מסכת שבת פרק רבי אליעזר דמילה, אשר חנני ה' בלמדי בשנת תר"ה ותר"ו על פי התעוררות כבוד אאמ"ו הגאון זצ"ל, וסדרתים בשנת תר"י...". כאמור, חלק מכתב-היד שלפנינו הוא מהדורה קמא של חיבורו הנדפס.
מקומות הכתיבה הנזכרים בכתב-היד הם צ'נסטחוב ופיוטרקוב. בדף יב/1 נכתב: "בבואי לפה שענסטחוב ראיתי שנהגו המוהלים", ובדף מו/1 מופיעה העתקת תשובה שהופנתה אליו ובה הוא מכונה אב"ד פיוטרקוב.
התאריכים המצוינים בכתב-היד הם תר"ח (דף סח/1), תר"ט (דף מו/1) ותרט"ז (דף צא/1). בדף נ/1 נכתב בשוליים: "מה שחידשתי ת"ל בשנת תקצ"ח מן חצי סיון עד הקיץ שנת ת"ק צטי"ת [=תקצ"ט]".
בין דפי כרך כתב-היד נמצאו שני דפים נוספים בכתיבת ידו של המחבר.
[1], קיא דף (כ-220 עמ' כתובים). 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. נקבי עש. בדף לב/1 כתמי שעווה. כריכה מקורית.
שני שערים מאוירים. שער אחד בראש כתב-היד ושער שני לחלק ה"אזהרות". הפיוטים כמנהג יהודי מרוקו. "אזהרות" מאת רבי דוד בן חסין, זקנו של סופר כתב-היד שחתם את שמו בשני השערים: "הצעיר יהושע בן חסין נין ונכד להרב המחבר זצוקלה"ה ותהי גמר העתקתו בחדש סיון המוב"ת [=המוכתר בכתר תורה] ש' עיניך תראינה ירושלים לפ"ק, פה מכנאסא"; "נכתבו על ידי הצעיר יהושע בן חסין נין ונכד להרב המחבר זצוק"ל בחדש ניסן המלוב"ן [=המלומד בנסים] כאן שנה היא שנת התרס"ו לפ"ק".
[2], א-יז, כה-מב; ח דף (חסרים דפים יח-כד). 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש במספר דפים. מספר קרעים בדף השער הראשון, עם פגיעות קלות במסגרת השער. קרע בשוליים הפנימיים של דף השער השני. כריכה חדשה.
שני קטלוגים של כתבי יד עבריים באוסטריה מאת ארתור זכריה שוורץ (Arthur Zacharias Schwarz). 1925 ו-1931. גרמנית ועברית. הקדשות המחבר בעמודי הבטנה.
1. Die hebräischen Handschriften der Nationalbibliothek in Wien [כתבי היד העבריים בספריה הלאומית בוינה]. הוצאת Strache, וינה, פראג ולייפציג, 1925.
מלווה תשעה הדפסי פקסימיליה, שניים מהם צבעוניים (מודבקים על גבי לוחות).
XX, 272, עמ', [2] דף + ix לוחות, 40 ס"מ בקירוב.
2. Die hebräischen Handschriften in Österreich, ausserhalb der Nationalbibliothek in Wien, Teil I: Bibel-Kabbala [כתבי-היד העבריים באוסטריה, למעט כתבי היד שבספרייה הלאומית בווינה. חלק ראשון (מתוך ארבעה): ספרי תנ"ך וקבלה]. הוצאת Karl W. Hiersemann, לייפציג, 1931.
VII, [1], 209, [2] עמ', 39 ס"מ.
בעמודי הבטנה של שני הכרכים מופיעות הקדשות חתומות בכתב-ידו של המחבר, משנות ההוצאה.
מצב כללי טוב. פגמים קלים. עותקי ספרייה עם סימנים נלווים. כתמים בקטלוג הראשון וקרעים בשניים מההדפסים. הכריכות בלויות ושחוקות מעט.
כתיבה מרובעת, מנוקדת. חלק מקטעי הספר נכתבו בתבנית שיר. כמה כותרות ומילות פתיחה נכתבו בדיו אדומה. בחלק מהדפים נוספו הערות באנגלית – תרגומים של מילים וביטויים מן הטקסט.
בפנים כריכתו הקדמית של כתב היד מופיע תו-ספר עם הכתובת "Ex Libris A. L. Sadler Coll Di. Jo. Bapt. Oxon." – ככל הנראה, תו הספר של ארתור לינדזי סדלר (Arthur Lindsay Sadler), פרופסור למזרחנות באוניברסיטת סידני בשנים 1922-1948, מתקופת לימודיו בקולג' סיינט ג'ון (St. John's College, Oxford) שבאוקספורד. ייתכן שכתב היד שימש את סדלר ללימוד השפה העברית או נכתב בידיו.
[92] דף, 28.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. כותרת בכתב-יד בצדה האחורי של הכריכה ("ספר ישעיהו"). תו ספר בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית ורישום בעלות מעט דהוי בדף הבטנה הקדמי ("ex libris A. L. Sadler"). כתמים ופגמים קלים בכריכה. קרעים קלים בשדרה.
ספר בפורמט קטן. כתיבה זעירה, 36 שורות בעמודה. הכתיבה אופיינית לפולין או ליטא במאה ה-19 בקירוב. גלול על שני "עצי חיים".
גובה הקלף: 17.5 ס"מ. גובה עצי החיים: 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. שבר עם חסרון באחת מידיות העץ.
כתיבה אשכנזית נאה, על קלף משוח. 42 שורות בעמודה. גלול על "עצי חיים", עם מעיל תואם.
גובה הקלף: 54 ס"מ בקירוב. גובה עצי החיים: 86 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. היריעה הראשונה הוחלפה ביריעה חדשה. מצורפת גם היריעה הראשונה המקורית.