שישה אריחי קרמיקה עם כיתוב עברי, מהמלאח (הרובע היהודי) של העיר פאס. [פֶס, מרוקו, תרמ"ד 1884 או תרל"ד 1874].
אריחי חמר, צבועים ומזוגגים.
סט של שישה אריחים שנועדו לתלייה בשתי שורות (אחת מעל השניה) על הקיר החיצוני של הבית, עם ברכת "ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך", שמות ופסוקים להגנה ולשמירה על הבית ועל אנשיו.
על כל אחד מששת האריחים מופיעות שלוש מלים, בשלוש שורות, היוצרות - עם סידור האריחים בשתי שורות - שלוש שורות טקסט: שורה של שמות ה' (י-ה, אד-ני, אה-יה, א-ל, שד-י והשם המפורש), שורה עם ברכת "ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך" ושורה עם הכיתוב "סוף אדם למות" (בשורה העליונה), ושמות האבות יחד עם ציון שנת יצירת האריחים - "ש' [שנת] אברהם, [י]צחק יעקוב [ל]פ"ק" (בשורה התחתונה). חישוב ערכם הגימטרי של שמות האבות כפי שהוא מופיע על האריחים מעיד כי הם נוצרו בשנת תרמ"ד 1884 (ואולי בשנת תרל"ד, אם מחשבים את השם "יצחק" ללא האות יו"ד).
מלבד שורות הטקסט, מעוטרים האריחים שלפנינו בצבעי כחול ותכלת, בקשתות מחודדות ובעיטורים צמחיים המכסים את כל שטח הפנים.
"פאס היתה המרכז החשוב ביותר לכלי-חרס עירוניים במרוקו. רוב החפצים שנוצרו היו פונקציונאליים ונועדו לשימוש יום-יומי, בייחוד כלי המטבח. אולם, מלבד אלה, נוצרו בפאס גם אריחי-קיר בכמויות גדולות, ואלה שימשו כעיטור אדריכלי. רוב החפצים קושטו תחילה בצביעה ואחר-כך כוסו בזיגוג שקוף. יש חפצים המצופים בזיגוג חדגוני, כשהצבע המקובל הוא כחול-קובלט, ירוק-איזמרגד או צהוב... מסורת העיטור של הכלים ממשיכה את מסורת האמנויות ההיספנו-מוריות. [...] בשנים 1853-1881 היה הכחול הצבע השליט. לאחר 1881 החל להופיע הגוון הכחול הסגלגל הקרוי 'כחול-קובלט'. צבעי הזיגוג החדגוני הכחול והלבן, ובעיקר הירוק והכחול, מקורם כנראה בהשפעת המזרח הרחוק". (כלי חרס ממרוקו, מאות י"ט-כ' לסה"נ, מאת רחל חסון. הוצאת המוזיאון לאמנות האסלאם, יד ל. א. מאיר, ירושלים, 1982, עמ' 4).
לפי עדות הבעלים, אריחים אלה היו משובצים באחד מקירות המלאח של העיר פאס.
ידועים מעט פריטי קרמיקה מרוקאיים הנושאים כיתוב עברי.
גודל כל אריח: 8X10 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. שברים ופיסות חסרות. פגמים בעיטורים, בזיגוג, בצבעים ובטקסט.