תריסר גלויות ושני מכתבים בכתב-יד, ששלח הסופר וההוגה מיכה יוסף ברדיצ'בסקי לחוקר אברהם כהנא. נשלחו משרלוטנבורג (ברלין) ומברסלאו לז'יטומיר ולקייב, 1900-1906; מכתב אחד משנת 1913.
הגלויות והמכתבים עוסקים בעיקר בנושא ביאור המקרא עליו עמל כהנא ובענייני ספרות ומחקר. באגרותיו מותח ברדיצ'בסקי ביקורת, משמיע עצות ידידותיות בנוגע לעבודתו המחקרית של כהנא, מביע את נכונותו להשתתף בספר זכרון לקדושי זיטומיר (שנהרגו בפרעות בעקבות מהפכת 1905), מזכיר מפעלים ספרותיים שונים, מאשר בתודה קבלת ספרים, או דורש בשלומו של כהנא. באחד ממכתביו כותב ברדיצ'בסקי: "בקרת המקרא היא כל כך קרקע בתולה אצלנו וחסר כל הכנה לזה, עד כי תמהני אם יבין איש לדבריך... קרבן גדול הוא מפעלך... הדור יתום. בכתבי העתים שורר רקבון לגמרי וטוב להם לדעת אודות כלתו של זנגביל או נאום ציוני בוויען או בפריס... אם לא תלאה בדרכך ותוכל עמוד, יהיה הדבר לנס בעיני". מרבית המכתבים חתומים "ד"ר מ. י. ברדיטצ'בסקי"; חלקם חתומים בראשי תיבות.
יצירתו של הסופר והוגה הדעות מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (בן-גריון, 1865-1921) הוגדרה על ידי חיים נחמן ביאליק כ"מרכז העמוק והפנימי של מחשבת הדור ושל תחושותיו". ברדיצ'בסקי נחשב לסופר אשר יצר דפוסי-כתיבה חדשים בספרות העברית והעמיד אתגר הן בפני המסורת הספרותית והן בפני המסורת הרבנית, בקריאתו לשינוי ערכים בתפישת היהדות, המסורת וההיסטוריה היהודית-לאומית.
אודות נמען המכתבים, הסופר והחוקר אברהם כהנא, ראה בהקדמה לפרק זה, עמ' 204.
מצורפים: שתי מעטפות-דואר מקוריות והעתקה (בעפרון) של מכתב מאת ברדיצ'בסקי לאביו (בו נזכר חומש בראשית עם הביאור של כהנא).
גודל ממוצע: 9X14 ס"מ. מצב כללי טוב. נקבי תיוק בשתיים מהגלויות. אחד המכתבים נקרע בידי ברדיצ'בסקי, בטעות (לאחר שחזר אליו בדואר), והודבק מחדש.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.