ספר דר"ך המלך, על הרמב"ם, חלק ראשון: מדע, אהבה, זמנים. מאת רבי דוב בעריש הכהן רפופורט אב"ד ראווא. למברג, תרנ"ב 1891. מהדורה ראשונה. בכותרות הדפים: "דר"ך (ר' דוב כהן) המלך".
בשער חתימה בעיפרון, בכתב-יד [המחבר?]: "דובעריש כהן רפאפורט חופ"ק ראווא יצ"ו". בדפי הכריכה רישומים שונים, בכת"י מתקופת ההדפסה, עם רישום שהספר "דרך המלך שייך למו"ר מורינו ר' אברהם איגער מלובלין...".
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם איגר מלובלין (תר"ו-תרע"ד), בנו של האדמו"ר רבי יהודה ליב איגר מייסד השושלת הלובלינית (שהיה בנו של רבי שלמה איגר ונכד רבי עקיבא איגר). קיבל בחסידות מאביו הקדוש ומהאדמו"ר רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצא. בשנת תרמ"ח נתמנה לממלא מקום אביו כאדמו"ר בלובלין. בתחילה סירב לקבל את המינוי וטען שאת כס אביו צריך לרשת תלמידו המובהק רבי צדוק הכהן מלובלין. אולם לאחר לחצים רבים הסכים לכהן כאדמו"ר בבית מדרשו הקטן של אביו. רק בשנת תרע"ג הקימו החסידים בית מדרש חדש ומפואר. איש קדוש שהירבה בצומות ובסיגופים. עניו וצנוע-הליכות. מחסידיו ביקש שיכנוהו רק בשם "דער לובלינער" [הלובליני] ללא התוספת "הרבי". אופיינית היא צוואתו שבה הוא מצווה שלא לנהוג בו כבוד לאחר פטירתו, לא לערוך לו הלוויה המונית, לא לכתוב תארים על מצבתו ולא להניח "פתקאות" על קברו. את בקשתו בקשר להלוויה לא קיימו, שכן למרות השלג הרב שנצטבר, השתתפו בהלוויתו עשרות אלפי יהודים, וכל החנויות בלובלין היהודית היו סגורות בזמן ההלוויה. קברו נכרה ליד קבר אביו, וסודר שלא ניתן יהיה לשים על מצבתו פתקאות. ספרו "שבט מיהודה" על התורה נדפס לאחר פטירתו. בניו רבי שלמה ורבי עזריאל מאיר כיהנו כאדמו"רים בלובלין. חתנו הוא האדמו"ר הנודע רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ.
[3], ב-קכו, [1] דף. 32.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני-גרוע. קרעים בדף השער, בלאי וכתמים. נזקי עש. פגמים קלים בטקסט בפינות הדפים האחרונים. כריכה בלויה ופגומה.