מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
מציג 37 - 48 of 56
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $400
לא נמכר
אוסף שמונה מכתבים - בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך. מכתבי תודה על ספרים, מכתב המלצה ל"הכנסת כלה" ומכתבי ברכה לשמחות נישואין. [ירושלים, שנות התש"ל-תש"נ בקירוב].
הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך (תר"ע-תשנ"ד), מגדולי הפוסקים בעולם. ראש ישיבת קול תורה ומחבר הספרים: מעדני ארץ, מנחת שלמה, מאורי אש ועוד.
8 מכתבים. גודל משתנה. מצב טוב-מאד.
הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך (תר"ע-תשנ"ד), מגדולי הפוסקים בעולם. ראש ישיבת קול תורה ומחבר הספרים: מעדני ארץ, מנחת שלמה, מאורי אש ועוד.
8 מכתבים. גודל משתנה. מצב טוב-מאד.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $500
לא נמכר
אלבום הוקרה עם מכתבי ברכה והוקרה ותצלומים מפעילות ארגון "מפעל התורה" הישיבות הנתמכות ע"י הג'וינט, לישראל, שניתן מאת "מפעל התורה - למען הישיבות במדינת ישראל", למר שמואל פסמן, עם פרישתו מתפקיד המנהל הכללי של אירגון הג'וינט בישראל. ירושלים, תשי"ח [1958].
"מפעל התורה" - ארגון לתמיכה כספית בישיבות וסעד רפואי לבני הישיבות ומשפחותיהם. הארגון נוסד בתחילת שנת תש"ב [1941], בשיתוף פעולה של "המזרחי", ה"ג'וינט" ועסקני עולם הישיבות, ואיגד תחתיו בשנות ה-50 וה-60 עשרות ישיבות חרדיות וישיבות ציוניות במדינת ישראל.
בעמודי האלבום מכתבי ברכה מראשי ישיבות ומוסדות חינוך, משולבים בעיטורים קליגרפים צבעוניים, ותצלומים מקוריים מפעילות הישיבות והמוסדות:
* ישיבת מרכז הרב, ירושלים: מכתב בחתימות רבי צבי יהודה הכהן קוק, ורבי שלום רענן-קוק. עם תמונה ממסירת שיעור בישיבה. * ישיבת המקובלים שער השמים: מכתב בחתימות רבי שלמה זלמן אויערבאך ואחיו רבי אליעזר, עם תצלומי לומדי הישיבה. * ישיבת הרב עמיאל (ישיבת היישוב החדש, תל אביב): מכתב בחתימת רבי איסר יהודה אונטרמן, ותצלומים מחדר האוכל והמטבח. * ישיבת בני עקיבא בכפר הרואה: מכתב בחתימות רבי משה צבי נריה ואברהם צוקרמן, עם תצלום בחורים בשיעור. * ישיבת מדרש בני ציון: מכתב בחתימת רבי יצחק רוזנטל, עם תמונות רבי צבי פסח פרנק ותצוגת הספרים בהוצאת בית המדרש. * ישיבת תורה ומלאכה, מכתב בחתימת רבי דוד סלומון, עם תצלומים מבית המדרש ומלימודי המכונאות. * מדרשית נעם בפרדס חנה: מכתב מאת ישראל סדן, עם תצלום קבוצתי של כל התלמידים. * ישיבת תורת חיים: מכתב ותמונות (ישנות, מבית המדרש שבעיר העתיקה). * ישיבת כרם ביבנה: מכתב בחתימת רבי חיים יעקב גולדוויכט, עם תצלום מסדר לימוד בבית המדרש. * ישיבת בני עקיבא במושב מירון: מכתב בחתימת רבי משה ברגמן, עם תצלומים קבוצתיים ליד הבנינים העתיקים. * ישיבת תורת ירושלים: מכתב בחתימות רבי חיים ברנשטיין ורבי משה בולבין, עם תצלומי הבניין ומסירת שיעור. * ישיבת אור ישראל פתח תקוה: מכתב רבי יעקב ניימן, עם תמונת הרב ניימן בעת מסירת שיחה לתלמידים. * ישיבת נתיב מאיר: מכתב בחתימת רבי אריה בינה, עם תמונת שיעור בישיבה. * ישיבת בני עקיבא בנחלים: מכתב בחתימת רבי יוסף בא-גד, ותמונת בית המדרש והבנינים.
* תצלומים מחגיגת יובל הארבעים ליסוד הג'וינט, ט"ו בשבט תשט"ו (1955), בנוכחות הרבנים הראשים לישראל, השגריר האמריקאי, שרי ממשלת ישראל רבנים וראשי ישיבות. * תצלומים מטיפולי העזרה הרפואית וממרפאת השיניים של "מפעל התורה" והג'וינט, לבני הישיבות ומשפחותיהם. * תצלומים מטקסים שונים.
אלבום [20] דף, 27.5X39 ס"מ. כ-50 תצלומים ו-13 מכתבים מראשי ישיבות. מצב טוב. מעט בלאי וקרעים. כריכה מקורית עם הטבעה מיוחדת של ברכת "מזכרת כבוד והוקרה למר שמואל פסמן הי"ו. מאת ישיבות 'מפעל התורה' במדינת ישראל - טבת תשי"ח".
"מפעל התורה" - ארגון לתמיכה כספית בישיבות וסעד רפואי לבני הישיבות ומשפחותיהם. הארגון נוסד בתחילת שנת תש"ב [1941], בשיתוף פעולה של "המזרחי", ה"ג'וינט" ועסקני עולם הישיבות, ואיגד תחתיו בשנות ה-50 וה-60 עשרות ישיבות חרדיות וישיבות ציוניות במדינת ישראל.
בעמודי האלבום מכתבי ברכה מראשי ישיבות ומוסדות חינוך, משולבים בעיטורים קליגרפים צבעוניים, ותצלומים מקוריים מפעילות הישיבות והמוסדות:
* ישיבת מרכז הרב, ירושלים: מכתב בחתימות רבי צבי יהודה הכהן קוק, ורבי שלום רענן-קוק. עם תמונה ממסירת שיעור בישיבה. * ישיבת המקובלים שער השמים: מכתב בחתימות רבי שלמה זלמן אויערבאך ואחיו רבי אליעזר, עם תצלומי לומדי הישיבה. * ישיבת הרב עמיאל (ישיבת היישוב החדש, תל אביב): מכתב בחתימת רבי איסר יהודה אונטרמן, ותצלומים מחדר האוכל והמטבח. * ישיבת בני עקיבא בכפר הרואה: מכתב בחתימות רבי משה צבי נריה ואברהם צוקרמן, עם תצלום בחורים בשיעור. * ישיבת מדרש בני ציון: מכתב בחתימת רבי יצחק רוזנטל, עם תמונות רבי צבי פסח פרנק ותצוגת הספרים בהוצאת בית המדרש. * ישיבת תורה ומלאכה, מכתב בחתימת רבי דוד סלומון, עם תצלומים מבית המדרש ומלימודי המכונאות. * מדרשית נעם בפרדס חנה: מכתב מאת ישראל סדן, עם תצלום קבוצתי של כל התלמידים. * ישיבת תורת חיים: מכתב ותמונות (ישנות, מבית המדרש שבעיר העתיקה). * ישיבת כרם ביבנה: מכתב בחתימת רבי חיים יעקב גולדוויכט, עם תצלום מסדר לימוד בבית המדרש. * ישיבת בני עקיבא במושב מירון: מכתב בחתימת רבי משה ברגמן, עם תצלומים קבוצתיים ליד הבנינים העתיקים. * ישיבת תורת ירושלים: מכתב בחתימות רבי חיים ברנשטיין ורבי משה בולבין, עם תצלומי הבניין ומסירת שיעור. * ישיבת אור ישראל פתח תקוה: מכתב רבי יעקב ניימן, עם תמונת הרב ניימן בעת מסירת שיחה לתלמידים. * ישיבת נתיב מאיר: מכתב בחתימת רבי אריה בינה, עם תמונת שיעור בישיבה. * ישיבת בני עקיבא בנחלים: מכתב בחתימת רבי יוסף בא-גד, ותמונת בית המדרש והבנינים.
* תצלומים מחגיגת יובל הארבעים ליסוד הג'וינט, ט"ו בשבט תשט"ו (1955), בנוכחות הרבנים הראשים לישראל, השגריר האמריקאי, שרי ממשלת ישראל רבנים וראשי ישיבות. * תצלומים מטיפולי העזרה הרפואית וממרפאת השיניים של "מפעל התורה" והג'וינט, לבני הישיבות ומשפחותיהם. * תצלומים מטקסים שונים.
אלבום [20] דף, 27.5X39 ס"מ. כ-50 תצלומים ו-13 מכתבים מראשי ישיבות. מצב טוב. מעט בלאי וקרעים. כריכה מקורית עם הטבעה מיוחדת של ברכת "מזכרת כבוד והוקרה למר שמואל פסמן הי"ו. מאת ישיבות 'מפעל התורה' במדינת ישראל - טבת תשי"ח".
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $7,500
לא נמכר
מסמך נדיר בחתימות רבי אריה יהודה ליב מייזליש מאפטא ורבי משה קצנלבוגן מסטריא, חבריו של רבי גרשון מקיטוב ומנהיגי העדה האשכנזית-חסידית בירושלים.
שטר הסכם לקראת נישואין, עם שתי חתימות של רבי "אריהודא מייזלש מאפטא", ושתי חתימות של רבי "משה מגזע קצנלבויגין". [ירושלים], חשון תקכ"ה [1764].
"קנין בקגא"ס [בקנין גמור אגב סודר] בין החכם הרב מ' עוזיאל, ובין האשה מרת רחל. שישא זה את זו למזל..." - שטר וחוזה מפורט על הכספים שתכניס האשה לבעלה, ועל התחייבויות הבעל לכתובתה ולפרנסתה.
הגאון המקובל רבי אריה יהודה ליב מייזליש מאפטא, בנו של רבי אלכסנדר מייזליש אב"ד אמאלי ונכד הגאון רבי ליב חסיד אב"ד דק"ק לבוב. עמד בראש עדת האשכנזים בירושלים, יחד עם רבי אברהם גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט. חתם - יחד עם רבי גרשון מקיטוב - בר"ח אייר תקי"ז על מכתב קהלת ירושלים בבקשת עזרה מקהלת מיץ. חתום על מכתבים נוספים לקהלת מיץ בשנת תקכ"ג ובשנת תקכ"ה (אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ, חלק א', עמ' רכז - וראה עוד: תולדות חכמי ירושלים, חלק ג' פרק ב'; ברכת הארץ דפים סה/1-סז/2).
הגאון רבי משה ב"ר יצחק קצנלבוגין מסטריא, נכד רבי יעקלי שור אב"ד בריסק דליטא. חתום אף הוא על מכתבי הקהילה האשכנזית בירושלים, בשנת תקכ"ג ובשנת תקכ"ה.
העדה האשכנזית הקטנה בירושלים במאה ה-18 חיה בהסתר מפני השלטונות והתושבים המוסלמים. מאז משבר החובות של קהילת העולים האשכנזים מתלמידי רבי יהודה החסיד ושריפת "החורבה" בשנת תפ"א (1721), לא ההינו יהודים אשכנזים להזדהות כאשכנזים, והעולים מאירופה היו מחליפים בגדיהם ומראם ללבושי עדת הספרדים. כאשר עלה רבי אברהם גרשון מקיטוב התיישב תחילה בעיר חברון ורק בשנת תקי"ג עבר לירושלים. המסמך שלפנינו נדיר באופן מיוחד, בחתימות רבני הקהילה האשכנזית הקטנה בעיר, מהמאה ה-18.
דף 22 ס"מ. מצב בינוני. פגמים משוקמים בשוליו הימניים, עם פגיעות בטקסט ובחתימה השניה של רבי משה קצנלבוגן. קצוץ באמצע הטקסט בשוליו השמאליים.
שטר הסכם לקראת נישואין, עם שתי חתימות של רבי "אריהודא מייזלש מאפטא", ושתי חתימות של רבי "משה מגזע קצנלבויגין". [ירושלים], חשון תקכ"ה [1764].
"קנין בקגא"ס [בקנין גמור אגב סודר] בין החכם הרב מ' עוזיאל, ובין האשה מרת רחל. שישא זה את זו למזל..." - שטר וחוזה מפורט על הכספים שתכניס האשה לבעלה, ועל התחייבויות הבעל לכתובתה ולפרנסתה.
הגאון המקובל רבי אריה יהודה ליב מייזליש מאפטא, בנו של רבי אלכסנדר מייזליש אב"ד אמאלי ונכד הגאון רבי ליב חסיד אב"ד דק"ק לבוב. עמד בראש עדת האשכנזים בירושלים, יחד עם רבי אברהם גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט. חתם - יחד עם רבי גרשון מקיטוב - בר"ח אייר תקי"ז על מכתב קהלת ירושלים בבקשת עזרה מקהלת מיץ. חתום על מכתבים נוספים לקהלת מיץ בשנת תקכ"ג ובשנת תקכ"ה (אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ, חלק א', עמ' רכז - וראה עוד: תולדות חכמי ירושלים, חלק ג' פרק ב'; ברכת הארץ דפים סה/1-סז/2).
הגאון רבי משה ב"ר יצחק קצנלבוגין מסטריא, נכד רבי יעקלי שור אב"ד בריסק דליטא. חתום אף הוא על מכתבי הקהילה האשכנזית בירושלים, בשנת תקכ"ג ובשנת תקכ"ה.
העדה האשכנזית הקטנה בירושלים במאה ה-18 חיה בהסתר מפני השלטונות והתושבים המוסלמים. מאז משבר החובות של קהילת העולים האשכנזים מתלמידי רבי יהודה החסיד ושריפת "החורבה" בשנת תפ"א (1721), לא ההינו יהודים אשכנזים להזדהות כאשכנזים, והעולים מאירופה היו מחליפים בגדיהם ומראם ללבושי עדת הספרדים. כאשר עלה רבי אברהם גרשון מקיטוב התיישב תחילה בעיר חברון ורק בשנת תקי"ג עבר לירושלים. המסמך שלפנינו נדיר באופן מיוחד, בחתימות רבני הקהילה האשכנזית הקטנה בעיר, מהמאה ה-18.
דף 22 ס"מ. מצב בינוני. פגמים משוקמים בשוליו הימניים, עם פגיעות בטקסט ובחתימה השניה של רבי משה קצנלבוגן. קצוץ באמצע הטקסט בשוליו השמאליים.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $7,000
לא נמכר
מכתב ארוך (7 עמ') בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי מרדכי מט"ט [מטשיטשעלניק] ראב"ד ברדיטשוב, שנשלח אל הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד. ברדיטשוב, [שנות התק"ע בקירוב]. בשולי הדף הראשון חתימת ידו של מקבל המכתב רבי "אפרים זלמן".
שו"ת הלכתי בדיני "פצוע דכא". בתחילת הדברים מספר הכותב כי נשאל על עניין זה רבי יוסף הכהן מקהילת חמלניק, והשיב בה להיתר, אך לא רצה לסמוך על עצמו ושלח את השאלה ל"הרב הישיש המופלג המפורסם מו"ה אלי' הכהן נ"י היושב על כסא ההוראה פה בק' ברדיטשוב, וביקש ממני כבוד הרב הנ"ל שאעיין בספק זה...". בסוף התשובה חתימת ידו: "הק' מרדכי בא"א מ"ו צבי הירש נ"י מבארדיטשוב יצ"ו".
תשובה על שאלה זו שלפנינו מופיעה בשו"ת בית אפרים, אבן העזר סימן ב', הכותב על השואל: "נשאלתי מחכם מופלג אחד..." [בסימן קל"ג מופיעה תשובה אחרת אל רבי מרדכי מט"ט בה פונה אליו רבי אפרים זלמן בתארי כבוד והערכה: "לכבוד אהובי ידידי החריף ובקי החכם השלם, ידיו רב לו בפלפול ובסברא... מהור"ר מרדכי נ"י"].
הגאון רבי מרדכי (מאטיל) מט"ט, כיהן בברדיטשוב כדיין, מורה צדק וראש בית דין, בין השנים תקס"ה-ת"ר בקירוב. לפני כן כיהן כחבר בית הדין בטשיטשלניק, בבית דינו של מורו ורבו האדמו"ר רבי משה צבי מסאווראן [כינויו "ט"ט" או "מט"ט" הגיע על שם עירו הקודמת טש'י-טש'עלניק. שמו של רבי מרדכי מאטיל נודע בין גאוני דורו. עמד בקשרי שו"ת עם רבי יוסף לנדא אב"ד יאסי, עם רבי יעקב מסמילע [תלמיד המגיד ממזריטש], רבי אפרים זלמן מרגליות ועוד. גם בדורות שלאחריו עוד היה שמו מפורסם כאחד מפוסקי דורו [ראה בשו"ת מהריא"ז ענזיל סימן נ"ב הכותב עליו "הרב החריף המפורסם מו"ה מאטיל ט"ט ז"ל"]. מיוזמי הדפסת הרמב"ם בברדיטשוב. הסכמותיו נדפסו בראש ש"ס סלאוויטא (תקצ"ה) ובספרים שונים שנדפסו באוסטרהא בשנים תקע"ח-תקע"ט.
הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד (תקכ"א-תקפ"ח) בעל ה"בית אפרים" ו"מטה אפרים". גאון מפורסם, אשר נודע בכל תפוצות ישראל לאחד מגדולי הפוסקים והחליף שו"ת עם כל גאוני דורו. בן דורם של ה"נתיבות המשפט" וה"קצות החושן". בצעירותו שימש ברבנות בעיר אוהניב, לאחר תקופה קצרה עבר לבראד, בה לא נשא משרה רבנית, מאחר והיה עשיר מופלג, ותורה וגדולה התאחדו על שולחנו. ספריו בשו"ת ובהלכה הנם מספרי היסוד של פסק ההלכה, וכבר בחייו היו מפורסמים, וכפי שאמר עליו החתם סופר בהספדו: "ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשינו מספרים שחיבר" (אישים בתשובות חתם סופר, עמ' עט-פא).
[7] עמ' כתובים, 22 ס"מ. נייר כחלחל איכותי. מצב טוב. כתמים.
מצורף מכתב אישור מומחה, על תוכן התשובה ועל זיהוי חתימתו של רבי אפרים זלמן מרגליות + מאמר מחקר מפורט לתולדות חייו של רבי מאטיל מט"ט מברדיטשוב.
שו"ת הלכתי בדיני "פצוע דכא". בתחילת הדברים מספר הכותב כי נשאל על עניין זה רבי יוסף הכהן מקהילת חמלניק, והשיב בה להיתר, אך לא רצה לסמוך על עצמו ושלח את השאלה ל"הרב הישיש המופלג המפורסם מו"ה אלי' הכהן נ"י היושב על כסא ההוראה פה בק' ברדיטשוב, וביקש ממני כבוד הרב הנ"ל שאעיין בספק זה...". בסוף התשובה חתימת ידו: "הק' מרדכי בא"א מ"ו צבי הירש נ"י מבארדיטשוב יצ"ו".
תשובה על שאלה זו שלפנינו מופיעה בשו"ת בית אפרים, אבן העזר סימן ב', הכותב על השואל: "נשאלתי מחכם מופלג אחד..." [בסימן קל"ג מופיעה תשובה אחרת אל רבי מרדכי מט"ט בה פונה אליו רבי אפרים זלמן בתארי כבוד והערכה: "לכבוד אהובי ידידי החריף ובקי החכם השלם, ידיו רב לו בפלפול ובסברא... מהור"ר מרדכי נ"י"].
הגאון רבי מרדכי (מאטיל) מט"ט, כיהן בברדיטשוב כדיין, מורה צדק וראש בית דין, בין השנים תקס"ה-ת"ר בקירוב. לפני כן כיהן כחבר בית הדין בטשיטשלניק, בבית דינו של מורו ורבו האדמו"ר רבי משה צבי מסאווראן [כינויו "ט"ט" או "מט"ט" הגיע על שם עירו הקודמת טש'י-טש'עלניק. שמו של רבי מרדכי מאטיל נודע בין גאוני דורו. עמד בקשרי שו"ת עם רבי יוסף לנדא אב"ד יאסי, עם רבי יעקב מסמילע [תלמיד המגיד ממזריטש], רבי אפרים זלמן מרגליות ועוד. גם בדורות שלאחריו עוד היה שמו מפורסם כאחד מפוסקי דורו [ראה בשו"ת מהריא"ז ענזיל סימן נ"ב הכותב עליו "הרב החריף המפורסם מו"ה מאטיל ט"ט ז"ל"]. מיוזמי הדפסת הרמב"ם בברדיטשוב. הסכמותיו נדפסו בראש ש"ס סלאוויטא (תקצ"ה) ובספרים שונים שנדפסו באוסטרהא בשנים תקע"ח-תקע"ט.
הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד (תקכ"א-תקפ"ח) בעל ה"בית אפרים" ו"מטה אפרים". גאון מפורסם, אשר נודע בכל תפוצות ישראל לאחד מגדולי הפוסקים והחליף שו"ת עם כל גאוני דורו. בן דורם של ה"נתיבות המשפט" וה"קצות החושן". בצעירותו שימש ברבנות בעיר אוהניב, לאחר תקופה קצרה עבר לבראד, בה לא נשא משרה רבנית, מאחר והיה עשיר מופלג, ותורה וגדולה התאחדו על שולחנו. ספריו בשו"ת ובהלכה הנם מספרי היסוד של פסק ההלכה, וכבר בחייו היו מפורסמים, וכפי שאמר עליו החתם סופר בהספדו: "ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשינו מספרים שחיבר" (אישים בתשובות חתם סופר, עמ' עט-פא).
[7] עמ' כתובים, 22 ס"מ. נייר כחלחל איכותי. מצב טוב. כתמים.
מצורף מכתב אישור מומחה, על תוכן התשובה ועל זיהוי חתימתו של רבי אפרים זלמן מרגליות + מאמר מחקר מפורט לתולדות חייו של רבי מאטיל מט"ט מברדיטשוב.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $6,000
לא נמכר
פסק דין בכתב ידו ובחתימת ידו של רבי "משה דוד אשכנזי אב"ד ק"ק צפת", ובחתימות הדיינים רבי "יעקב שפירא מגזע צבי" ורבי "ברוך במוהר"ר יצחק ---". [צפת], טבת תרי"א [1850].
נושא הפסק: התדיינות בין שני שכנים, בעניני תיקוני מרזבים וארובות בבתים ובחצרות בצפת.
הרב הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא וצפת (תקל"ד-תרט"ז, אישים בתשובות החת"ס, עמ' ש) בעל "תולדות אדם" ו"באר שבע", חותנו של האדמו"ר בעל 'ייטב לב' מסיגעט ואביו של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. לגזעו הקדוש מתייחסים האדמור"ים מסאטמר ומקלויזנבורג. כבר בגיל צעיר נתקבל לאב"ד העיר טולטשווא, ובמשרה זו כיהן כארבעים שנה. עלה לצפת בשנת תר"ד והיה ממקימי הישוב החסידי בצפת שלאחר הרעש. זמן קצר לאחר עלייתו ארצה, הדפיס את ספרו "תולדות אדם" בדפוסו של רבי ישראל ב"ק בירושלים. את הספר חיבר בשנות השלושים לחייו, ורבי יעקב מליסא בעל "חוות דעת" כתב עליו בהסכמתו לספר: "הרב הגאון המפורסם מ' משה דוד... האי גברא לא צריך לדידי ולדכוותי, אך רצונו של אדם זהו כבודו ואין מסרבין לגדול". ביתו ובית מדרשו בצפת שוקמו ע"י נכדו האדמו"ר מקלויזנבורג, והיום שוכנים בהם מוסדות צאנז בעיה"ק צפת.
[1] דף, מקופל לשניים ומודבק בקיפול (הצד הכתוב מודבק על גבי הקטע החלק), 14.5 ס"מ. כ-20 שורות בכתב יד. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי.
נושא הפסק: התדיינות בין שני שכנים, בעניני תיקוני מרזבים וארובות בבתים ובחצרות בצפת.
הרב הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא וצפת (תקל"ד-תרט"ז, אישים בתשובות החת"ס, עמ' ש) בעל "תולדות אדם" ו"באר שבע", חותנו של האדמו"ר בעל 'ייטב לב' מסיגעט ואביו של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. לגזעו הקדוש מתייחסים האדמור"ים מסאטמר ומקלויזנבורג. כבר בגיל צעיר נתקבל לאב"ד העיר טולטשווא, ובמשרה זו כיהן כארבעים שנה. עלה לצפת בשנת תר"ד והיה ממקימי הישוב החסידי בצפת שלאחר הרעש. זמן קצר לאחר עלייתו ארצה, הדפיס את ספרו "תולדות אדם" בדפוסו של רבי ישראל ב"ק בירושלים. את הספר חיבר בשנות השלושים לחייו, ורבי יעקב מליסא בעל "חוות דעת" כתב עליו בהסכמתו לספר: "הרב הגאון המפורסם מ' משה דוד... האי גברא לא צריך לדידי ולדכוותי, אך רצונו של אדם זהו כבודו ואין מסרבין לגדול". ביתו ובית מדרשו בצפת שוקמו ע"י נכדו האדמו"ר מקלויזנבורג, והיום שוכנים בהם מוסדות צאנז בעיה"ק צפת.
[1] דף, מקופל לשניים ומודבק בקיפול (הצד הכתוב מודבק על גבי הקטע החלק), 14.5 ס"מ. כ-20 שורות בכתב יד. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $6,500
לא נמכר
כתב-יד (ששה עמודים), תשובה הלכתית ארוכה בדיני עגונה, בכתב-ידו (ללא חתימה) של האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש. אהרישאר (אורישור Urisor), [תרי"ד 1854].
כתיבה אוטוגרפית של מהרמ"מ פאנט. בירור דברים אודות עגונה מהידלמאש שבעלה נסע לגרוסוורדיין ונעלם, והנדון הוא על בירור עדות (לא ודאית) שהגיעה בקיץ תרי"ג (1853), שמצאו את גופת הנעדר צפה במי הנהר ליד העיר טעליג [טעלעגד, ליד גרוסווארדיין]. התשובה כוללת פרוטוקולים של גביית עדות בעברית ויידיש. בתוך הדברים מוזכרים רבני גרוסוורדיין שדנו עמו בפרשה זו, "ידידי הרב הדיין מה"ו מרדכי נ"י מגוו"ד" [רבי מרדכי אריה ליב שטיין (נפטר תרכ"א), תלמיד החתם סופר. דיין וראב"ד בגרוסוורדיין משנת תק"צ בערך], ו"הרב המאוה"ג מו"ה יצחק אהרן נ"י האבד"ק גוו"ד" [רבי ישראל יצחק אהרן לנדסברג (תקס"ג-תרל"ט), תלמיד החתם סופר שכיהן ברבנות גרוסוורדיין בין השנים תרי"ג-תרל"ט].
כתב היד שלפנינו לא נדפס, והוא טיוטה מוקדמת לתשובה שנדפסה בשו"ת אבני צדק, אבן העזר, סימן מז (ראה שם תשובות נוספות בענין בסימנים מח-נ). בכתב היד מופיעים התמלילים ביידיש של גביות העדות (המוזכרות בקיצור בתשובה הנדפסת). בשורה האחרונה בכתב היד מופיע תאריך גביית העדות בעיר אהרישאר בחודש אייר תרי"ד.
הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש (תקע"ח-תרמ"ה), בנו של האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל" (תלמיד רבי מנדיל מרימנוב, שכיהן כאב"ד קארלסבורג ומדינת זיבנבירגן). למד בשנת תקצ"ז אצל ה"חתם סופר", והוא היה הבחור היחידי בכל ישיבת פרשבורג שלבש בשבת מלבושי-משי חסידיים. רבו ה"חתם סופר" קירבו בחביבות רבה והיה מטייל עמו בשיחה בכל ערב שבת [הוא היה מכנהו בכינוי "דער גאלדענער" =בחור זהב]. בזמן לימודיו אצל ה"חתם סופר" זכה ל"גילוי אליהו" ונתן לו שלום כשהופיע בבית-המדרש בדמות עני. משנת תר"ב כיהן כאב"ד ארישאר ומשנת תרי"ח אב"ד דעעש. משנת תרט"ו בערך שימש כרב הכולל של מדינת טראנסילבניה. מחבר ספר "מעגלי צדק" על התורה וסדרת ספרי השו"ת "אבני צדק", "שערי צדק" ו"משפט צדק".
[6] עמ' כתובים, 21 ס"מ. מצב טוב. נקבי עש קלים. שיקומי בלאי בשולי הדפים.
כתיבה אוטוגרפית של מהרמ"מ פאנט. בירור דברים אודות עגונה מהידלמאש שבעלה נסע לגרוסוורדיין ונעלם, והנדון הוא על בירור עדות (לא ודאית) שהגיעה בקיץ תרי"ג (1853), שמצאו את גופת הנעדר צפה במי הנהר ליד העיר טעליג [טעלעגד, ליד גרוסווארדיין]. התשובה כוללת פרוטוקולים של גביית עדות בעברית ויידיש. בתוך הדברים מוזכרים רבני גרוסוורדיין שדנו עמו בפרשה זו, "ידידי הרב הדיין מה"ו מרדכי נ"י מגוו"ד" [רבי מרדכי אריה ליב שטיין (נפטר תרכ"א), תלמיד החתם סופר. דיין וראב"ד בגרוסוורדיין משנת תק"צ בערך], ו"הרב המאוה"ג מו"ה יצחק אהרן נ"י האבד"ק גוו"ד" [רבי ישראל יצחק אהרן לנדסברג (תקס"ג-תרל"ט), תלמיד החתם סופר שכיהן ברבנות גרוסוורדיין בין השנים תרי"ג-תרל"ט].
כתב היד שלפנינו לא נדפס, והוא טיוטה מוקדמת לתשובה שנדפסה בשו"ת אבני צדק, אבן העזר, סימן מז (ראה שם תשובות נוספות בענין בסימנים מח-נ). בכתב היד מופיעים התמלילים ביידיש של גביות העדות (המוזכרות בקיצור בתשובה הנדפסת). בשורה האחרונה בכתב היד מופיע תאריך גביית העדות בעיר אהרישאר בחודש אייר תרי"ד.
הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש (תקע"ח-תרמ"ה), בנו של האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל" (תלמיד רבי מנדיל מרימנוב, שכיהן כאב"ד קארלסבורג ומדינת זיבנבירגן). למד בשנת תקצ"ז אצל ה"חתם סופר", והוא היה הבחור היחידי בכל ישיבת פרשבורג שלבש בשבת מלבושי-משי חסידיים. רבו ה"חתם סופר" קירבו בחביבות רבה והיה מטייל עמו בשיחה בכל ערב שבת [הוא היה מכנהו בכינוי "דער גאלדענער" =בחור זהב]. בזמן לימודיו אצל ה"חתם סופר" זכה ל"גילוי אליהו" ונתן לו שלום כשהופיע בבית-המדרש בדמות עני. משנת תר"ב כיהן כאב"ד ארישאר ומשנת תרי"ח אב"ד דעעש. משנת תרט"ו בערך שימש כרב הכולל של מדינת טראנסילבניה. מחבר ספר "מעגלי צדק" על התורה וסדרת ספרי השו"ת "אבני צדק", "שערי צדק" ו"משפט צדק".
[6] עמ' כתובים, 21 ס"מ. מצב טוב. נקבי עש קלים. שיקומי בלאי בשולי הדפים.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימות האחים הקדושים האדמו"רים מדעעש, רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש, ורבי יצחק יחיאל פאנעט. דעעש, סיון תרפ"ב [1922].
נכתב על נייר מסמכים רשמי של "נשיאות כוללות זיבענבירגען וסילאדי בד' ארצות הקודש - ירושלים צפת טבריה חברון תובב"א". מכתב מפורט עם הוראות לניהול כספי ונכסי הכולל בעיר צפת. כתיבת ידי סופר. בסוף המכתב שורה בכתב-ידו של האדמו"ר רבי יחזקאל: "הכ"ד ידידיו הכותבים דוש"ט באה"ר [דורשי שלומם וטובתם באהבה רבה] וברגשי כבוד ויקר - הק' יחזקאל פאנעט". בצד ימין של המכתב חתימת אחיו "הק' יצחק יחיאל פאנעט". בשולי המכתב שתי חותמותיהם (עם איור ה"כותל המערבי"): "נשיא ואמרכל דג' אה"ח [דשלשת ארצות החיים] ירושלים צפת וטבריה ת"ו - מכולל זיבענבירגען וסילאדי".
האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט בעל "כנסת יחזקאל" (תר"ל-תר"צ, אנצ' לחסידות ב', עמ' קעד-קעה), מגדולי צדיקי הונגריה בדורו. בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי משה פאנעט אב"ד דעעש, ונכד האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש. כיהן ברבנות באהרישאר ובמאראש-אויוואר, ובשנת תרס"ג עלה על כסא אבותיו בדעעש.
אחיו הבכור, האדמו"ר רבי יצחק יחיאל פאנעט (תרכ"ג-ת"ש), עסק רבות בעניני ארץ ישראל, ועמד יחד עם אחיו בנשיאות הכולל "אהבת ציון" לאנשי זיבנבירגן. לתפקיד זה נתמנה לאחר פטירת אביו, בשנת תרס"ג, כאשר נתחלקה ירושתו לשתים, רבי יחזקאל נבחר לרב העיר, ואילו רבי יצחק יחיאל נתמנה לנשיא קופת ארץ ישראל, יחד עם אחיו האדמו"ר [שכונה אף הוא "נשיא ואמרכל" הכולל]. בנוסף, כיהן רבי יצחק יחיאל כאדמו"ר בעיר לצד אחיו האדמו"ר רבי יחזקאל, ושמו היה נקרא בפי תושבי העיר "דער רבי ר' איציק מיכל'ה".
נייר מסמכים רשמי, 27.5 ס"מ. כתוב בכתב-יד בשני הצדדים. מצב טוב-בינוני. סימני בלאי בקפלי הנייר.
נכתב על נייר מסמכים רשמי של "נשיאות כוללות זיבענבירגען וסילאדי בד' ארצות הקודש - ירושלים צפת טבריה חברון תובב"א". מכתב מפורט עם הוראות לניהול כספי ונכסי הכולל בעיר צפת. כתיבת ידי סופר. בסוף המכתב שורה בכתב-ידו של האדמו"ר רבי יחזקאל: "הכ"ד ידידיו הכותבים דוש"ט באה"ר [דורשי שלומם וטובתם באהבה רבה] וברגשי כבוד ויקר - הק' יחזקאל פאנעט". בצד ימין של המכתב חתימת אחיו "הק' יצחק יחיאל פאנעט". בשולי המכתב שתי חותמותיהם (עם איור ה"כותל המערבי"): "נשיא ואמרכל דג' אה"ח [דשלשת ארצות החיים] ירושלים צפת וטבריה ת"ו - מכולל זיבענבירגען וסילאדי".
האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט בעל "כנסת יחזקאל" (תר"ל-תר"צ, אנצ' לחסידות ב', עמ' קעד-קעה), מגדולי צדיקי הונגריה בדורו. בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי משה פאנעט אב"ד דעעש, ונכד האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש. כיהן ברבנות באהרישאר ובמאראש-אויוואר, ובשנת תרס"ג עלה על כסא אבותיו בדעעש.
אחיו הבכור, האדמו"ר רבי יצחק יחיאל פאנעט (תרכ"ג-ת"ש), עסק רבות בעניני ארץ ישראל, ועמד יחד עם אחיו בנשיאות הכולל "אהבת ציון" לאנשי זיבנבירגן. לתפקיד זה נתמנה לאחר פטירת אביו, בשנת תרס"ג, כאשר נתחלקה ירושתו לשתים, רבי יחזקאל נבחר לרב העיר, ואילו רבי יצחק יחיאל נתמנה לנשיא קופת ארץ ישראל, יחד עם אחיו האדמו"ר [שכונה אף הוא "נשיא ואמרכל" הכולל]. בנוסף, כיהן רבי יצחק יחיאל כאדמו"ר בעיר לצד אחיו האדמו"ר רבי יחזקאל, ושמו היה נקרא בפי תושבי העיר "דער רבי ר' איציק מיכל'ה".
נייר מסמכים רשמי, 27.5 ס"מ. כתוב בכתב-יד בשני הצדדים. מצב טוב-בינוני. סימני בלאי בקפלי הנייר.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $1,000
לא נמכר
מכתב מחאה נגד אדם שחירף וגידף וביזה "בדברי עזות וחוצפה יתירה" את "הרה"ג מו"ה ליפמאן דוד" [שובקס, ראב"ד בי"ד החסידים], מאת הבד"ץ החסידים בירושלים. בחתימת רבי "יוסף יהודה בר"ד הלוי ז"ל" [שטרזברג, הדיין מקוסוב], רבי "אברהם אליעזר מינצבערג", רבי "אברהם בלא"א מו"ה דוד הכהן ז"ל" [חתנו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר], ורבי "דוד צבי שלמה בידרמאן". ירושלים, תרס"ג [1903].
הרב הקדוש רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח) - האדמו"ר מלעלוב. בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל (תקפ"ז-תרמ"ג), קדוש וטהור מנעוריו, מנהיג קהלות החסידים בירושלים. היה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן" מקארלין. הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה", רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך שנים רבות היה הוא "צדיק הדור".
14 ס"מ. מצב טוב. קרעים זעירים בשוליים. סימני קיפול.
הרב הקדוש רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח) - האדמו"ר מלעלוב. בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל (תקפ"ז-תרמ"ג), קדוש וטהור מנעוריו, מנהיג קהלות החסידים בירושלים. היה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן" מקארלין. הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה", רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך שנים רבות היה הוא "צדיק הדור".
14 ס"מ. מצב טוב. קרעים זעירים בשוליים. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,188
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו ובחתימת יד-קדשו של רבי "אברהם" וינברג האדמו"ר השלישי לבית סלונים, [ביאליסטוק, קיץ תרפ"ט 1929].
נשלח לחסיד מארץ ישראל שנסע לעיר וינה לצרכי רפואה. במכתב מדבר האדמו"ר על האדמו"ר מהוסיאטין והאדמו"ר מטשורטקוב [מאדמו"רי בית רוזין שהתגוררו בוינה באותה תקופה], ועל תכניותיו להגיע לוינה ל"כנסיה הגדולה" של אגודת ישראל [שנערכה בחודש אלול תרפ"ט]. בתוך הדברים מורה האדמו"ר מסלונים לחסיד להכנס להתייעץ עם האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב: "...ומאוד קשה עלי הכתיבה להצדיקים. את הרה"צ מהוסיאטין ראיתי רק פ"א זה הפעם הראשונה. עכ"ז הנני רצו"פ מכ'[תב] להה"ק מטשארטקוב. ותכנוס פנימה בק'[ודש] ותמסור לידו הק'[ושה]...". בהמשך המכתב כותב האדמו"ר על יציאתו לדרך להשתתף בכנסיה הגדולה, מתעניין בשלום תלמידו ושלום זוגתו ומברך אותה ברפואה שלמה "חיש מהר".
האדמו"ר רבי אברהם ווינברג (השני) מברנוביץ, בעל "בית אברהם" (תרמ"ד-תרצ"ג). בנו של האדמו"ר בעל "דברי שמואל", משנת תרע"ו הנהיג את עדת חסידי סלונים יחד עם אחיו הבכור רבי יששכר ליב, אך רוב החסידים נטו אחריו. הוא התיישב בברנוביץ ושם הקים את ישיבת "תורת חסד". היה בקשר רב עם החסידים בארץ ישראל וביקר בה פעמיים. ספריו "בית אברהם" ידועים ברוב עמקותם במחשבת החסידות.
דף 16.5 ס"מ. כ-14 שורות בכת"י. מצב טוב.
נשלח לחסיד מארץ ישראל שנסע לעיר וינה לצרכי רפואה. במכתב מדבר האדמו"ר על האדמו"ר מהוסיאטין והאדמו"ר מטשורטקוב [מאדמו"רי בית רוזין שהתגוררו בוינה באותה תקופה], ועל תכניותיו להגיע לוינה ל"כנסיה הגדולה" של אגודת ישראל [שנערכה בחודש אלול תרפ"ט]. בתוך הדברים מורה האדמו"ר מסלונים לחסיד להכנס להתייעץ עם האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב: "...ומאוד קשה עלי הכתיבה להצדיקים. את הרה"צ מהוסיאטין ראיתי רק פ"א זה הפעם הראשונה. עכ"ז הנני רצו"פ מכ'[תב] להה"ק מטשארטקוב. ותכנוס פנימה בק'[ודש] ותמסור לידו הק'[ושה]...". בהמשך המכתב כותב האדמו"ר על יציאתו לדרך להשתתף בכנסיה הגדולה, מתעניין בשלום תלמידו ושלום זוגתו ומברך אותה ברפואה שלמה "חיש מהר".
האדמו"ר רבי אברהם ווינברג (השני) מברנוביץ, בעל "בית אברהם" (תרמ"ד-תרצ"ג). בנו של האדמו"ר בעל "דברי שמואל", משנת תרע"ו הנהיג את עדת חסידי סלונים יחד עם אחיו הבכור רבי יששכר ליב, אך רוב החסידים נטו אחריו. הוא התיישב בברנוביץ ושם הקים את ישיבת "תורת חסד". היה בקשר רב עם החסידים בארץ ישראל וביקר בה פעמיים. ספריו "בית אברהם" ידועים ברוב עמקותם במחשבת החסידות.
דף 16.5 ס"מ. כ-14 שורות בכת"י. מצב טוב.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $400
לא נמכר
שני מסמכים עם חתימות רבי יעקב הלוי הלשטוק, ראב"ד אוסטרובצה, בנו של האדמו"ר הקדוש רבי יחזקאל הלוי הלשטוק מאוסטרובצה.
* מכתב "שטר הרשאה" בכתב-יד, על נייר מסמכים רשמי של בית הדין בעיר אוסטרובצה ("אָסטראָווצא, פלך קיעלץ") בנוגע לרכישת קרקעות בארץ ישראל ע"י חברת "עבודת ישראל" מווארשא. בשולי המכתב אישור בחתימת ידו וחותמתו של הראב"ד רבי "יעקב הלוי האלשטאק", המאשר כי בפניו נחתם השטר הרשאה. אוסטרובצה (פולין), ניסן תרצ"ה [1935].
* פנקס "תעודת חבר" מודפס של אגודת "עבודת ישראל - ורשה, פטשה 4 - חברה לרכישת קרקעות בארץ ישראל". מילוי בכתב-יד וחתימות שונות. באחד העמודים שטר מכירה של הקרקע לאחר, עם אישור בחתימת ידו וחותמתו של הראב"ד רבי "יעקב הלוי האלשטאק", המאשר כי בפניו נחתם השטר. שבט, תרצ"ד [1934].
הגאון הקדוש רבי יעקב הלוי הלשטוק, בנו של האדמו"ר רבי יחזקאל מאוסטרובצה, וחתנו של האדמו"ר מקרימילוב-ראדומסק רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ. כיהן כראב"ד בעירו של אביו האדמו"ר הקדוש, ועל פיו נחתכו כל עניני הקהילה. נספה בשואה עם זוגתו הרבנית לאה וכל בני משפחתו, הי"ד.
חברת "עבודת ישראל", לרכישת קרקעות והתיישבות בארץ ישראל, נוסדה ע"י האדמו"ר מקוז'ניץ רבי ישראל אליעזר הופשטיין וחסידי קוז'ניץ בווארשא. אגודה זו התאחדה עם אגודת "נחלת יעקב" של חסידי יאבלונה, ורכשו יחד את האדמות עליהם הוקם המושב "כפר חסידים" בעמק זבולון. בהמשך המשיכה אגודת "עבודת ישראל", יחד עם "האדמו"ר החלוץ" רבי ישעיה שפירא וחסידי פיאסניצ'ה, ברכישת קרקעות והתיישבות בכפר-אתא הסמוך.
מכתב 15X22.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים ובלאי.
פנקס [12] עמ' מודפסים. 14 ס"מ. מצב בינוני. קרעים ובלאי.
* מכתב "שטר הרשאה" בכתב-יד, על נייר מסמכים רשמי של בית הדין בעיר אוסטרובצה ("אָסטראָווצא, פלך קיעלץ") בנוגע לרכישת קרקעות בארץ ישראל ע"י חברת "עבודת ישראל" מווארשא. בשולי המכתב אישור בחתימת ידו וחותמתו של הראב"ד רבי "יעקב הלוי האלשטאק", המאשר כי בפניו נחתם השטר הרשאה. אוסטרובצה (פולין), ניסן תרצ"ה [1935].
* פנקס "תעודת חבר" מודפס של אגודת "עבודת ישראל - ורשה, פטשה 4 - חברה לרכישת קרקעות בארץ ישראל". מילוי בכתב-יד וחתימות שונות. באחד העמודים שטר מכירה של הקרקע לאחר, עם אישור בחתימת ידו וחותמתו של הראב"ד רבי "יעקב הלוי האלשטאק", המאשר כי בפניו נחתם השטר. שבט, תרצ"ד [1934].
הגאון הקדוש רבי יעקב הלוי הלשטוק, בנו של האדמו"ר רבי יחזקאל מאוסטרובצה, וחתנו של האדמו"ר מקרימילוב-ראדומסק רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ. כיהן כראב"ד בעירו של אביו האדמו"ר הקדוש, ועל פיו נחתכו כל עניני הקהילה. נספה בשואה עם זוגתו הרבנית לאה וכל בני משפחתו, הי"ד.
חברת "עבודת ישראל", לרכישת קרקעות והתיישבות בארץ ישראל, נוסדה ע"י האדמו"ר מקוז'ניץ רבי ישראל אליעזר הופשטיין וחסידי קוז'ניץ בווארשא. אגודה זו התאחדה עם אגודת "נחלת יעקב" של חסידי יאבלונה, ורכשו יחד את האדמות עליהם הוקם המושב "כפר חסידים" בעמק זבולון. בהמשך המשיכה אגודת "עבודת ישראל", יחד עם "האדמו"ר החלוץ" רבי ישעיה שפירא וחסידי פיאסניצ'ה, ברכישת קרקעות והתיישבות בכפר-אתא הסמוך.
מכתב 15X22.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים ובלאי.
פנקס [12] עמ' מודפסים. 14 ס"מ. מצב בינוני. קרעים ובלאי.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $500
לא נמכר
מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי "מנחם נחום במוה"ר אברהם יהושע העשיל שליט"א". [שטפנשט], י"ב חשון [ראשית שנות התר"צ בקירוב].
תשובה למכתב ברכות לשנה החדשה, ובמענה ברכה: "שיזכה ללמד תורה מתוך אֹשר ועֹשר ומתוך לב שמח, ויה"ר שנזכה כּלנו לילך בשנה זו קוממיות לארצנו".
האדמו"ר הצעיר משטפנשט, רבי מנחם נחום פרידמן מאיציקאן (תרל"ט-תרצ"ג), מחבר הספרים "דברי מנחם", "על האמת והשקר", "החלום ופתרונו", ועוד ספרים. עבר לשטפנשט כדי למלאות את מקום דודו הזקן (אחי אמו) האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו משטפנשט (שהיה חשוך בנים), אבל נפטר בגיל צעיר, על פני דודו ואביו האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל פרידמאן (תרי"ח-ת"ש, בנו של האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש וחתן דודו האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפנשט), שכיהן באדמורו"ת באדז'וד שברומניה ובגאלאץ.
דף 25 ס"מ. 8 שורות בכתב-יד האדמו"ר. מצב טוב. קמטים קלים ונקבי תיוק. בראש הדף חותמת האדמו"ר מתקופת שטפנשט.
תשובה למכתב ברכות לשנה החדשה, ובמענה ברכה: "שיזכה ללמד תורה מתוך אֹשר ועֹשר ומתוך לב שמח, ויה"ר שנזכה כּלנו לילך בשנה זו קוממיות לארצנו".
האדמו"ר הצעיר משטפנשט, רבי מנחם נחום פרידמן מאיציקאן (תרל"ט-תרצ"ג), מחבר הספרים "דברי מנחם", "על האמת והשקר", "החלום ופתרונו", ועוד ספרים. עבר לשטפנשט כדי למלאות את מקום דודו הזקן (אחי אמו) האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו משטפנשט (שהיה חשוך בנים), אבל נפטר בגיל צעיר, על פני דודו ואביו האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל פרידמאן (תרי"ח-ת"ש, בנו של האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש וחתן דודו האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפנשט), שכיהן באדמורו"ת באדז'וד שברומניה ובגאלאץ.
דף 25 ס"מ. 8 שורות בכתב-יד האדמו"ר. מצב טוב. קמטים קלים ונקבי תיוק. בראש הדף חותמת האדמו"ר מתקופת שטפנשט.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $500
לא נמכר
מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים ברוך ראבין (רובין). ניו יורק, [שנות התר"פ-תר"צ בערך].
בתוך הדברים מספר האדמו"ר על השידוך שעשה לבתו עם בן הרב הצדיק מקאלושיץ "והבחור הוא ב"ה תלמיד חכם מופלג וירא שמים, ומושלם במעלות ובמדות טובות" [החתן הוא כנראה רבי אהרן הלברשטאם אב"ד אשיעק, בנו של רבי סיני הלברשטאם מקאלושיץ וזמיגרוד]. בהמשך המכתב הוא כותב כי הוא מתכונן לנישואי בנו החתן בחודש חשון "ולע"ע אין לי אפילו פ"א [פרוטה אחת] ואין לי שום דרך הטבע מאין יבא עזרי, אבל היד ה' תקצר, אקוה להשי"ת אשר בודאי יעזור לי ברפואה וישועה עכט"ס...".
האדמו"ר רבי חיים ברוך רובין (תרמ"ב-תש"ג), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי נפתלי רובין אב"ד ווישניצא, ונכדו של האדמו"ר רבי יחזקאל משיניווא. בשנות השואה שהה בגיטו בוכניה והסתתר יחד עם האדמו"ר רבי אהרן מבעלז. כאשר גילו הנאצים את מחבואם בחיפושיהם אחר האדמו"ר מבעלז, יצא רבי חיים ברוך והציג את עצמו כאדמו"ר מבעלז על מנת להציל את חיי רבי אהרן. הנאצים דקרוהו בכידוני הרובים והוא נפל מתבוסס בדמו, הי"ד. משפחתו וצאצאיו הרבים נספו כולם בשואה, מלבד בנו הצעיר רבי אברהם יהושע העשיל רובין, שנמלט מבור ההריגה בו נקבר חיים, ולאחר גלגולים שונים במחנות המוות ניצל והגיע לארה"ב.
נייר מסמכים רשמי 29 ס"מ. כ-15 שורות בכתב יד קדשו. מצב בינוני-טוב, קרעים בקפלי הנייר, ללא חסרון.
בתוך הדברים מספר האדמו"ר על השידוך שעשה לבתו עם בן הרב הצדיק מקאלושיץ "והבחור הוא ב"ה תלמיד חכם מופלג וירא שמים, ומושלם במעלות ובמדות טובות" [החתן הוא כנראה רבי אהרן הלברשטאם אב"ד אשיעק, בנו של רבי סיני הלברשטאם מקאלושיץ וזמיגרוד]. בהמשך המכתב הוא כותב כי הוא מתכונן לנישואי בנו החתן בחודש חשון "ולע"ע אין לי אפילו פ"א [פרוטה אחת] ואין לי שום דרך הטבע מאין יבא עזרי, אבל היד ה' תקצר, אקוה להשי"ת אשר בודאי יעזור לי ברפואה וישועה עכט"ס...".
האדמו"ר רבי חיים ברוך רובין (תרמ"ב-תש"ג), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי נפתלי רובין אב"ד ווישניצא, ונכדו של האדמו"ר רבי יחזקאל משיניווא. בשנות השואה שהה בגיטו בוכניה והסתתר יחד עם האדמו"ר רבי אהרן מבעלז. כאשר גילו הנאצים את מחבואם בחיפושיהם אחר האדמו"ר מבעלז, יצא רבי חיים ברוך והציג את עצמו כאדמו"ר מבעלז על מנת להציל את חיי רבי אהרן. הנאצים דקרוהו בכידוני הרובים והוא נפל מתבוסס בדמו, הי"ד. משפחתו וצאצאיו הרבים נספו כולם בשואה, מלבד בנו הצעיר רבי אברהם יהושע העשיל רובין, שנמלט מבור ההריגה בו נקבר חיים, ולאחר גלגולים שונים במחנות המוות ניצל והגיע לארה"ב.
נייר מסמכים רשמי 29 ס"מ. כ-15 שורות בכתב יד קדשו. מצב בינוני-טוב, קרעים בקפלי הנייר, ללא חסרון.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג