מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
מציג 1 - 10 of 10
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $4,750
כולל עמלת קונה
כתב-יד, ספר תהלת יצחק, פירוש על ספר תהילים, לרבי יצחק חיות אב"ד סקאלי. "טשערנואץ" [צ'רנוביץ Chernivtsi, תקצ"ח 1838]. שער מאויר בכתיבה קליגרפית ומסגרת מעוטרת בדגמים צמחיים.
בשער הספר חותמת (עם איור אריה), של האדמו"ר רבי "נחום דובער פרידמאן" מסדיגורה, וחותמת נוספת שלו: "קנין כספי".
"ספר תהלת יצחק - אשר הניח אחריו ברכה ה"ה [הרב הגאון] המפורסם מורינו יצחק חיות אב"ד דק"ק סקאלי זצלל"ה, בעל המחבר ספר זרע יצחק על משניות, וכמה ספרים שעדיין לא באו בדפוס". בעמוד האחרון העתקת הקולופון של המעתיק הראשון תלמיד המחבר רבי "יהושע בהאלוף התורני מו"ה יעקב כ"ץ", וקולופון נוסף משנת תקצ"ח של המעתיק הנוכחי רבי "פסח בן לא"א מוהר"ר שלום מטשערנוואץ", המספר על עבודתו בהעתקת כתב היד מחדש מתוך העתקה ישנה ומטושטשת. הוא מציין כי הוא גם נתן לספר את שמו "תהלת יצחק": "והספר הלז פירוש על תהילים, מתוק מדבש ונופת צופים, ומחמת שבהעתקה הישנה לא נמצא שום שם על הספר, אמרתי ליקרא שמו 'תהלת יצחק', כי יש בשם הלז שם המחבר, וגם ענין החיבור שהוא ספר תהילים".
המחבר הגאון המקובל רבי יצחק חיות בעל "זרע יצחק" (ת"כ-תפ"ו, אוצר הרבנים 10663), אב"ד סקאליא (גליל לבוב), מתלמידי הרבי ר' העשיל מקראקא, ומראשי המתנגדים לשבתי צבי. בנו של הגאון רבי יעקב חיות, בן רבי מנחם מאניש חיות אבד"ק וילנא, שהיה בנו של רבי יצחק חיות (הראשון) אב"ד פראג בעל "אפי רברבי".
סיפורים רבים התפרסמו על גודל קדושתו של רבי יצחק חיות בעל "זרע יצחק", על גילויי מופתים נוראים בחייו ולאחר פטירתו: ידוע הסיפור (שנדפס במקומות רבים) על הגעתו לפני בי"ד של מעלה בעודו חי. ידועה גם הבטחתו שכאשר יבואו בני ישראל להתפלל על קברו בעת צרה יוושעו. בהקדמת בנו לספר זרע יצחק הוא מספר על התגלותו של אביו המנוח בחזיון לילה, כדי לעודדו להתגבר על קשיי ההדפסה.
חיבורו זה על ספר תהילים הוא אחד משלשה-עשר החיבורים שנותרו ממנו בכתבי-יד, הנזכרים בהקדמת בנו לספר "זרע יצחק" על ששה סדרי משנה, שנדפס בפרנקפורט דאדר בשנת תצ"ב (1732). העתקה משובשת של החיבור על תהילים התגלגלה לבית גנזיו של צאצא המחבר האדמו"ר מפיסטין רבי חיים יוסף ברוקשטיין בעל "תוספות חיים". לאחר פטירתו בשנת תרכ"ה, מצא בנו רבי פנחס ברוקשטיין את כתה"י על התהילים בתוך אמתחת כתבי אביו, ובחשבו בטעות לאחד מחיבורי אביו הדפיסו על שם אביו, בשם "נשמת חיים" (לבוב, תרכ"ט). לאחר כשמונים שנה נתגלתה הטעות, ורבי ישראל נתן בריקנשטיין (מצאצאי האדמו"ר רבי חיים יוסף מפיסטין) השיב את האבידה לבעליה והדפיס את הספר במהדורה חדשה (תל-אביב, תש"ז) על שמו של המחבר האמיתי רבי יצחק חיות. מאז נדפס במהדורות נוספות. המהדורות הנ"ל נדפסו בשיבושים והשמטות רבות, ואילו כתב היד שלפנינו מסודר ומתוקן היטב (ראה אודות כך במאמר רבי יוסף דוב לאנדא, ממכון י"ד אברהם, קובץ אשל אברהם, א', ניו יורק, תשע"ב, עמ' רפה-רצו). לאחרונה נדפס הספר "תהלת יצחק" (ניו-יורק, תשע"ד 2014 - בהוצאת מכון "זכור לאברהם", שע"י כולל "וישכם אברהם ד'זלאטשוב", ניו יורק) במהדורה מחודשת עפ"י כת"י (כנראה, עפ"י כתב-יד זה), בעריכת רבי משה לאנדא, בנו של רבי יוסף דוב לאנדא הנ"ל.
[1], נד, [3] דף. 21 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים קלים וסימני עש. כריכת עור עתיקה, מפוארת ומעוטרת בהטבעות נאות [מהמאה ה-19].
מקור:
1. ספריית האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורא (נפטר תרמ"ג). נכדו של רבי ישראל מרוזין. בן רבי שלום יוסף וחתן רבי אברהם יעקב מסדיגורה. [כפי הידוע היו לו שלוש סוגי חותמות, ספרים שקיבל מבית אבא נחתמו בחותמת "נחלת אבותי". אלה שקיבל מחסידיו נחתמו בחותמת "מנחת שי", ואלה שקנה בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי"].
2. אוסף האספן F.T. Dent, לונדון.
3. ספריית יהודה, אוסף כתבי יד, מס' 223 (מוסד הרב קוק, מס' 175).
בשער הספר חותמת (עם איור אריה), של האדמו"ר רבי "נחום דובער פרידמאן" מסדיגורה, וחותמת נוספת שלו: "קנין כספי".
"ספר תהלת יצחק - אשר הניח אחריו ברכה ה"ה [הרב הגאון] המפורסם מורינו יצחק חיות אב"ד דק"ק סקאלי זצלל"ה, בעל המחבר ספר זרע יצחק על משניות, וכמה ספרים שעדיין לא באו בדפוס". בעמוד האחרון העתקת הקולופון של המעתיק הראשון תלמיד המחבר רבי "יהושע בהאלוף התורני מו"ה יעקב כ"ץ", וקולופון נוסף משנת תקצ"ח של המעתיק הנוכחי רבי "פסח בן לא"א מוהר"ר שלום מטשערנוואץ", המספר על עבודתו בהעתקת כתב היד מחדש מתוך העתקה ישנה ומטושטשת. הוא מציין כי הוא גם נתן לספר את שמו "תהלת יצחק": "והספר הלז פירוש על תהילים, מתוק מדבש ונופת צופים, ומחמת שבהעתקה הישנה לא נמצא שום שם על הספר, אמרתי ליקרא שמו 'תהלת יצחק', כי יש בשם הלז שם המחבר, וגם ענין החיבור שהוא ספר תהילים".
המחבר הגאון המקובל רבי יצחק חיות בעל "זרע יצחק" (ת"כ-תפ"ו, אוצר הרבנים 10663), אב"ד סקאליא (גליל לבוב), מתלמידי הרבי ר' העשיל מקראקא, ומראשי המתנגדים לשבתי צבי. בנו של הגאון רבי יעקב חיות, בן רבי מנחם מאניש חיות אבד"ק וילנא, שהיה בנו של רבי יצחק חיות (הראשון) אב"ד פראג בעל "אפי רברבי".
סיפורים רבים התפרסמו על גודל קדושתו של רבי יצחק חיות בעל "זרע יצחק", על גילויי מופתים נוראים בחייו ולאחר פטירתו: ידוע הסיפור (שנדפס במקומות רבים) על הגעתו לפני בי"ד של מעלה בעודו חי. ידועה גם הבטחתו שכאשר יבואו בני ישראל להתפלל על קברו בעת צרה יוושעו. בהקדמת בנו לספר זרע יצחק הוא מספר על התגלותו של אביו המנוח בחזיון לילה, כדי לעודדו להתגבר על קשיי ההדפסה.
חיבורו זה על ספר תהילים הוא אחד משלשה-עשר החיבורים שנותרו ממנו בכתבי-יד, הנזכרים בהקדמת בנו לספר "זרע יצחק" על ששה סדרי משנה, שנדפס בפרנקפורט דאדר בשנת תצ"ב (1732). העתקה משובשת של החיבור על תהילים התגלגלה לבית גנזיו של צאצא המחבר האדמו"ר מפיסטין רבי חיים יוסף ברוקשטיין בעל "תוספות חיים". לאחר פטירתו בשנת תרכ"ה, מצא בנו רבי פנחס ברוקשטיין את כתה"י על התהילים בתוך אמתחת כתבי אביו, ובחשבו בטעות לאחד מחיבורי אביו הדפיסו על שם אביו, בשם "נשמת חיים" (לבוב, תרכ"ט). לאחר כשמונים שנה נתגלתה הטעות, ורבי ישראל נתן בריקנשטיין (מצאצאי האדמו"ר רבי חיים יוסף מפיסטין) השיב את האבידה לבעליה והדפיס את הספר במהדורה חדשה (תל-אביב, תש"ז) על שמו של המחבר האמיתי רבי יצחק חיות. מאז נדפס במהדורות נוספות. המהדורות הנ"ל נדפסו בשיבושים והשמטות רבות, ואילו כתב היד שלפנינו מסודר ומתוקן היטב (ראה אודות כך במאמר רבי יוסף דוב לאנדא, ממכון י"ד אברהם, קובץ אשל אברהם, א', ניו יורק, תשע"ב, עמ' רפה-רצו). לאחרונה נדפס הספר "תהלת יצחק" (ניו-יורק, תשע"ד 2014 - בהוצאת מכון "זכור לאברהם", שע"י כולל "וישכם אברהם ד'זלאטשוב", ניו יורק) במהדורה מחודשת עפ"י כת"י (כנראה, עפ"י כתב-יד זה), בעריכת רבי משה לאנדא, בנו של רבי יוסף דוב לאנדא הנ"ל.
[1], נד, [3] דף. 21 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים קלים וסימני עש. כריכת עור עתיקה, מפוארת ומעוטרת בהטבעות נאות [מהמאה ה-19].
מקור:
1. ספריית האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורא (נפטר תרמ"ג). נכדו של רבי ישראל מרוזין. בן רבי שלום יוסף וחתן רבי אברהם יעקב מסדיגורה. [כפי הידוע היו לו שלוש סוגי חותמות, ספרים שקיבל מבית אבא נחתמו בחותמת "נחלת אבותי". אלה שקיבל מחסידיו נחתמו בחותמת "מנחת שי", ואלה שקנה בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי"].
2. אוסף האספן F.T. Dent, לונדון.
3. ספריית יהודה, אוסף כתבי יד, מס' 223 (מוסד הרב קוק, מס' 175).
קטגוריה
כתבי יד - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $1,400
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
כת"י חידושי סוגיות, על טור חושן משפט ובסוגיא דפתח פתוח. כתיבה מקורית של הגאון הנודע רבי מאיר ברבי אב"ד פרשבורג. טבת תקמ"ו (1785).
החידושים לחושן משפט לא נדפסו עדיין. חידושים אלה עוסקים בנושא שדן בו בספרו שו"ת מהר"ם ברבי שנדפס באותה שנה (דיהרנפורט, תקמ"ו), והם כנראה תוספת שחידש לאחר שהדברים עלו לדפוס.
הגאון רבי מאיר ברבי (תפ"ה-תקמ"ט), תלמיד רבי יעקב כ"ץ בעל "שב יעקב", ראש ישיבה וראב"ד בהלברשטט. בשנת תקכ"ג נתמנה לרבה של קהלת פרשבורג, שהיתה אחת הקהלות החשובות באותה תקופה, ונודע כאחד מגדולי דורו. חידושיו נדפסו בשו"ת מהר"ם ברבי, ב' חלקים. על מקומו ברבנות פרשבורג עלה הגאון רבי משולם איגרא.
3 דף (4 עמ' כתובים). 31 ס"מ. מצב טוב.
הנכתב הוא עפ"י אישור מומחה (מצורף) לזיהוי כותב כתב-היד ותוכנו.
החידושים לחושן משפט לא נדפסו עדיין. חידושים אלה עוסקים בנושא שדן בו בספרו שו"ת מהר"ם ברבי שנדפס באותה שנה (דיהרנפורט, תקמ"ו), והם כנראה תוספת שחידש לאחר שהדברים עלו לדפוס.
הגאון רבי מאיר ברבי (תפ"ה-תקמ"ט), תלמיד רבי יעקב כ"ץ בעל "שב יעקב", ראש ישיבה וראב"ד בהלברשטט. בשנת תקכ"ג נתמנה לרבה של קהלת פרשבורג, שהיתה אחת הקהלות החשובות באותה תקופה, ונודע כאחד מגדולי דורו. חידושיו נדפסו בשו"ת מהר"ם ברבי, ב' חלקים. על מקומו ברבנות פרשבורג עלה הגאון רבי משולם איגרא.
3 דף (4 עמ' כתובים). 31 ס"מ. מצב טוב.
הנכתב הוא עפ"י אישור מומחה (מצורף) לזיהוי כותב כתב-היד ותוכנו.
קטגוריה
כתבי יד - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $300
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
כתב-יד, רעיונות דרוש ומשלים לפרשת השבוע. שירי תהילה לקבלת רב בעיר טאפלשאן, ואגרון גדול של נוסחאות מכתבים. [טאפלשאן (טאפולטשאן Topolcany), תרט"ז בקירוב 1856].
כתב היד כולל שלשה נושאים: 1. כשלושים וששה מאמרי דרוש קצרים לפרשיות השבוע (חומשים ויקרא-דברים), עם משלים מקוריים ומעניינים. 2. אגרון מכתבים [שכנראה נשלחו, או נכתבו על מנת לשולחם] בשפה מליצית ומלאת תוכן - למעלה משישים מכתבים בנושאים שונים: עניני משפחה ונישואין, מכתבים לרבנים, מכתבים בעניני הקהילה, פניות לאחראי על קרן צדקה מעזבונו של יהודי עשיר מקופנהגן שבדנמרק, לטובת בנין בית הכנסת בעיר מחדש; מכתבים בענין חנוכת בית הכנסת אשר נתייסד בשנת תקס"ו (1806) ושופץ ונבנה שנית לאחר חמישים שנה בשנת תרי"ו (1856); מכתבים בשבח ה"הקיסר יר"ה"; ומכתבי שכנוע למספר רבנים שיאותו לבוא לכהן פאר בקהילתם. ברוב המכתבים נשמט בכוונה שם הקהילה ושמות הרבנים מקבלי המכתבים, אולם מבין השיטין ניתן ללמוד שמדובר בקהילת טאפלשאן (המוזכרת בכתב היד גם בשם "טאפלטשאן", ובכינוי מקוצר "ט"ש"), חלק מהמכתבים כנראה נשלחו אל מורו ורבו של הכותב המכונה במכתבים "אדמ"ו" [אולי הכוונה לבעל ה"כתב סופר" אב"ד פרשבורג. באחד המכתבים מובא ש"הרב אב"ד פ"ב" מעורב בענין קבלת הרבנות בעיר]. מספר מכתבים נכתבו אל בן הרב הקודם, בבקשה שיבוא למלאות מקום אביו ברבנות. 3. שני שירי תהילה בחרוזים, שנכתבו לכבוד רב שאמור לבוא לכהן בעיר. לפי אקרוסטיכון ראשי השורות ("יחי אדונינו עטרת ראשינו מורינו ורבנו הרב הגאון הגדול המפורסם בתורה וביראה... מהור"ר ירמיהו אב"ד טאפלאשאן והגליל ישמרהו צורו ...") כנראה, מדובר ברבי ירמיהו לעוו בעל "דברי ירמיהו" אב"ד מגנדורף ואוהעל, בנו של רבי בנימין וואלף לעוו בעל "שערי תורה" שכיהן בעבר כעשר שנים ברבנות טאפלאשאן. [בסופו של דבר כנראה שרבי ירמיהו לעוו לא הגיע לכהן ברבנות העיר. באותה תקופה בערך, נתמנה הגאון רבי זאב וואלף תרצי'ס לרבה של טאפלשאן].
מסמך נדיר, לתיעוד חיי הקהילה בטאפולטשאן (כיום: סלובקיה) במחצית המאה ה-19.
[36] עמודים כתובים בכתב זעיר וצפוף, 24 ס"מ + דף מתקופה מאוחרת יותר: [2] עמ', 20 ס"מ. נייר עבה וירקרק. מצב טוב. כתמים קלים ובלאי. כריכת בד.
כתב היד כולל שלשה נושאים: 1. כשלושים וששה מאמרי דרוש קצרים לפרשיות השבוע (חומשים ויקרא-דברים), עם משלים מקוריים ומעניינים. 2. אגרון מכתבים [שכנראה נשלחו, או נכתבו על מנת לשולחם] בשפה מליצית ומלאת תוכן - למעלה משישים מכתבים בנושאים שונים: עניני משפחה ונישואין, מכתבים לרבנים, מכתבים בעניני הקהילה, פניות לאחראי על קרן צדקה מעזבונו של יהודי עשיר מקופנהגן שבדנמרק, לטובת בנין בית הכנסת בעיר מחדש; מכתבים בענין חנוכת בית הכנסת אשר נתייסד בשנת תקס"ו (1806) ושופץ ונבנה שנית לאחר חמישים שנה בשנת תרי"ו (1856); מכתבים בשבח ה"הקיסר יר"ה"; ומכתבי שכנוע למספר רבנים שיאותו לבוא לכהן פאר בקהילתם. ברוב המכתבים נשמט בכוונה שם הקהילה ושמות הרבנים מקבלי המכתבים, אולם מבין השיטין ניתן ללמוד שמדובר בקהילת טאפלשאן (המוזכרת בכתב היד גם בשם "טאפלטשאן", ובכינוי מקוצר "ט"ש"), חלק מהמכתבים כנראה נשלחו אל מורו ורבו של הכותב המכונה במכתבים "אדמ"ו" [אולי הכוונה לבעל ה"כתב סופר" אב"ד פרשבורג. באחד המכתבים מובא ש"הרב אב"ד פ"ב" מעורב בענין קבלת הרבנות בעיר]. מספר מכתבים נכתבו אל בן הרב הקודם, בבקשה שיבוא למלאות מקום אביו ברבנות. 3. שני שירי תהילה בחרוזים, שנכתבו לכבוד רב שאמור לבוא לכהן בעיר. לפי אקרוסטיכון ראשי השורות ("יחי אדונינו עטרת ראשינו מורינו ורבנו הרב הגאון הגדול המפורסם בתורה וביראה... מהור"ר ירמיהו אב"ד טאפלאשאן והגליל ישמרהו צורו ...") כנראה, מדובר ברבי ירמיהו לעוו בעל "דברי ירמיהו" אב"ד מגנדורף ואוהעל, בנו של רבי בנימין וואלף לעוו בעל "שערי תורה" שכיהן בעבר כעשר שנים ברבנות טאפלאשאן. [בסופו של דבר כנראה שרבי ירמיהו לעוו לא הגיע לכהן ברבנות העיר. באותה תקופה בערך, נתמנה הגאון רבי זאב וואלף תרצי'ס לרבה של טאפלשאן].
מסמך נדיר, לתיעוד חיי הקהילה בטאפולטשאן (כיום: סלובקיה) במחצית המאה ה-19.
[36] עמודים כתובים בכתב זעיר וצפוף, 24 ס"מ + דף מתקופה מאוחרת יותר: [2] עמ', 20 ס"מ. נייר עבה וירקרק. מצב טוב. כתמים קלים ובלאי. כריכת בד.
קטגוריה
כתבי יד - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
כתב-יד - התכתבות בדברי תורה בין שני גדולי תורה מחכמי ירושלים [כנראה: בין רבי טוביה רוזנטל, ורבי יהושע בצלאל קנטרוביץ ראש ישיבת "עץ חיים"]. [ירושלים, שנות התר"מ בערך].
מכתב ארוך לא-חתום (3 עמ' גדולים) בכתב-ידו של הכותב הראשון. בעמוד הרביעי מכתב תשובה ממקבל המכתב, הכותב "לידידי עוז הרב הג'... ר' טוביא נ"י". בסוף המכתב הוא חתום "יה"ב". נושא הדיון בהתכתבויות הוא: השגות על דבריו של רבי "יה"ב" - בדין אם יכולים "ליתן מתנות כהונה לבעל-כהנת או לבעל לויה, בלי רשות אשתו".
על סמך בדיקה והשוואה של כתבי היד (ראה צילום מצורף) נראה, כי הכותב הראשון הוא הגאון רבי טוביה רוזנטל (נפטר תרס"ג), מחכמי ירושלים. מלומדי ישיבת "עץ חיים" בחורבת רבי יהודה החסיד. בשמיטת תרמ"ט (1889) היה מגדולי הלוחמים ב"היתר המכירה". מחבר הספר "הלכה מבוררת" בדיני שמיטת הארץ (וורשא תרנ"ה). כן באו חידושי תורה שלו בספר "פרי מרדכי" (ירושלים, תרמ"ה) מאת בנו רבי מרדכי רוזנטל. על קברו בהר הזיתים נכתב: "הרב הג', חריף ובקי, סיני ועוקר הרים בבקיאות בש"ס ובפוסקים...". (אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל, א', עמ' תט).
הכותב השני החותם "יה"ב" הוא כנראה, הגאון רבי יהושע בצלאל קנטרוביץ (תקפ"ה-תרמ"ה), אחד מגדולי ליטא. נכד הגר"א מווילנא. כיהן 27 שנים כאב"ד מאלטש (פולין-ליטא). בשנת תרל"ה עלה לירושלים ונתמנה לראב"ד ולראש ישיבת "עץ חיים". מחבר הספרים "חינוך בצלאל" (ירושלים, תרמ"א), וספר "משכן בצלאל" (וורשא, תרל"ב). בשער הספר "משכן בצלאל", נכתב כי הוא "ספר ראשון מהשבעה ספרים אשר מלא ד' רוח לבצלאל לעשות המשכן...". שאר ששת החלקים נותרו עד היום בכתבי-יד - ושמותם נתבארו בשער הספר: "אוהל בצלאל", "בנין בצלאל", "שלחן בצלאל", "מנורת בצלאל", "ארון בצלאל" ו"תורת יהושע". (ראה צילום חתימת ידו בקטלוג "קדם", מכירה 37, פריט 243).
[4] עמ' 29X23 ס"מ. מצב בינוני, בלאי. קרעים בקיפולי הדפים (כמעט ללא פגיעה בטקסט).
מכתב ארוך לא-חתום (3 עמ' גדולים) בכתב-ידו של הכותב הראשון. בעמוד הרביעי מכתב תשובה ממקבל המכתב, הכותב "לידידי עוז הרב הג'... ר' טוביא נ"י". בסוף המכתב הוא חתום "יה"ב". נושא הדיון בהתכתבויות הוא: השגות על דבריו של רבי "יה"ב" - בדין אם יכולים "ליתן מתנות כהונה לבעל-כהנת או לבעל לויה, בלי רשות אשתו".
על סמך בדיקה והשוואה של כתבי היד (ראה צילום מצורף) נראה, כי הכותב הראשון הוא הגאון רבי טוביה רוזנטל (נפטר תרס"ג), מחכמי ירושלים. מלומדי ישיבת "עץ חיים" בחורבת רבי יהודה החסיד. בשמיטת תרמ"ט (1889) היה מגדולי הלוחמים ב"היתר המכירה". מחבר הספר "הלכה מבוררת" בדיני שמיטת הארץ (וורשא תרנ"ה). כן באו חידושי תורה שלו בספר "פרי מרדכי" (ירושלים, תרמ"ה) מאת בנו רבי מרדכי רוזנטל. על קברו בהר הזיתים נכתב: "הרב הג', חריף ובקי, סיני ועוקר הרים בבקיאות בש"ס ובפוסקים...". (אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל, א', עמ' תט).
הכותב השני החותם "יה"ב" הוא כנראה, הגאון רבי יהושע בצלאל קנטרוביץ (תקפ"ה-תרמ"ה), אחד מגדולי ליטא. נכד הגר"א מווילנא. כיהן 27 שנים כאב"ד מאלטש (פולין-ליטא). בשנת תרל"ה עלה לירושלים ונתמנה לראב"ד ולראש ישיבת "עץ חיים". מחבר הספרים "חינוך בצלאל" (ירושלים, תרמ"א), וספר "משכן בצלאל" (וורשא, תרל"ב). בשער הספר "משכן בצלאל", נכתב כי הוא "ספר ראשון מהשבעה ספרים אשר מלא ד' רוח לבצלאל לעשות המשכן...". שאר ששת החלקים נותרו עד היום בכתבי-יד - ושמותם נתבארו בשער הספר: "אוהל בצלאל", "בנין בצלאל", "שלחן בצלאל", "מנורת בצלאל", "ארון בצלאל" ו"תורת יהושע". (ראה צילום חתימת ידו בקטלוג "קדם", מכירה 37, פריט 243).
[4] עמ' 29X23 ס"מ. מצב בינוני, בלאי. קרעים בקיפולי הדפים (כמעט ללא פגיעה בטקסט).
קטגוריה
כתבי יד - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $1,800
לא נמכר
שתי מחברות גדולות של חידושי תורה בכתב ידו של הגאון רבי בנימין דוד לוין. רב ואב"ד בקולנה (Kolno). תשובות בהלכה, חידושים על הנ"ך ועל הש"ס, דרשות והדרנים, מגילת יוחסין, ועוד רשימות שונות.
* מצורף: ספר שמן ששון, שאלות ותשובות, מאת רבי בנימין דוד לוין. ווארשא, תרס"ה 1904. מהדורה ראשונה. כרוך עם ספר אמרי נועם, על מסכתות הש"ס. מאת רבי בנימין דוד לוין. ווארשא, תרס"ה 1904. מהדורה ראשונה. תיקונים בכתב יד.
כתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם הוספות, מחיקות והגהות. הכרך הראשון בלול מנושאים רבים ללא סדר קבוע, תשובות הלכתיות ודרשות, חידושים על הש"ס, על התורה ועל נ"ך, קטעים ממגילת יוחסין ורשימות ביוגרפיות, נוסחאות של שבועת נאמנות לצאר הרוסי, ועוד. הכרך השני כולל חידושים מסודרים על מסכת ברכות ומסכתות נוספות. כתבי היד שלפנינו הם ככל הנראה מחברות הכנה לקראת הדפסתם של שלושת ספרי המחבר: צוף דבש (דרשות), וורשה, תרנ"ט 1898, שמן ששון, (שו"ת) ואמרי נועם (חידושים), וורשא, תרס"ה 1904. בשני כתבי היד נמצאים קטעים רבים שלא נדפסו כלל, ומאמרים המופיעים בניסוח שונה בספריו הנדפסים.
בין הדברים המופיעים בכתב היד: דרשה למוצאי שבת קודש פרשת כי תצא, [אלול] תר"מ, דרוש לשנת השמיטה או לחג שבועות, הקדמה לספרו צוף דבש [שככל הנראה לא נדפסה], הדרן למסכת מגילה, מגילת יוחסין של המחבר, נוסחאות של שבועת נאמנות למלכות [שבועה אשר נשבעים על הקיסר בשנת תרמ"א].
המחבר הגאון רבי בנימין דוד הלוי לוין (תקפ"ה בערך-תרס"ו), נולד בעיירה ברעזין (ברזה, פלך מינסק) לאביו רבי שמשון רפאל הלוי מנכבדי הקהילה, שהיה צאצא ישיר (בן אחר בן) של רבי שמואל אליעזר הלוי בעל חידושי מהרש"א, ושל רבינו יהודה החסיד בעל "ספר חסידים". מתלמידיו המובהקים של רבי יעקב מאיר פאדווא בעיר פינסק ובעיר בריסק. בשנת תר"ה (1845) נבחר לשמש כרב ואב"ד בעירו ברעזין (על מקומו של רב העיר רבי יצחק אלחנן ספקטור, שעבר אז לכהן ברבנות נעשוויז). אח"כ עבר לכהן ברבנות העיר קאפוליא (Kopyl, פלך מינסק), ובשנת תרכ"ט נתמנה לרבה של קולנה (קולנא Kolno, פלך גרודנה) בה כיהן במשך שלושים ושבע שנים עד פטירתו בשנת תרס"ו (1906). מהרבנים הנודעים בזמנו, עמד בקשרי שו"ת עם רבי יוסף מסלוצק (ראה בכתב היד על מסכת ברכות, דף יג/1), עם רבי אליעזר שמחה רבינוביץ ועם רבי יצחק אלחנן אשר מכנהו בתואר: "ידיד נפשי הרב הגאון המפורסם" (ראה שו"ת שמן ששון, סימן כ"ח וסימן ל"ב). פעל רבות בתחום הרבצת תורה והחינוך בעירו קולנה, ועזר בייסוד הישיבה המקומית בעיר כסניף לישיבת לומז'ה של רבי אליעזר שוּלֶבִיץ. רבים מילדי קולנה שנולדו בשנת פטירתו נקראו בשם "בנימין דוד", על שם רבם הזקן והנערץ.
2 כרכים של כתבי יד, וכרך של ספר מודפס.
* כרך א': כ-32.5 ס"מ. כ-190 עמ' כתובים. מצב בינוני. דפים מנותקים, בלאי וקרעים. כתמים, כריכה קרועה.
* כרך ב': 31 ס"מ. למעלה מ-40 עמ' כתובים בשני טורים, עם מסגרות לטורים. דפים רבים ריקים. מצב טוב. כריכה מקורית.
* ספר שמן ששון ואמרי נועם: [3], 4-86 עמ'; [2], 3-42 עמ'; 87-92 עמ'. 31.5 ס"מ. מצב משתנה. נייר שביר עם קרעים ופגמים במספר דפים. שאר הדפים במצב טוב. כריכה מקורית בלויה.
* מצורף: ספר שמן ששון, שאלות ותשובות, מאת רבי בנימין דוד לוין. ווארשא, תרס"ה 1904. מהדורה ראשונה. כרוך עם ספר אמרי נועם, על מסכתות הש"ס. מאת רבי בנימין דוד לוין. ווארשא, תרס"ה 1904. מהדורה ראשונה. תיקונים בכתב יד.
כתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם הוספות, מחיקות והגהות. הכרך הראשון בלול מנושאים רבים ללא סדר קבוע, תשובות הלכתיות ודרשות, חידושים על הש"ס, על התורה ועל נ"ך, קטעים ממגילת יוחסין ורשימות ביוגרפיות, נוסחאות של שבועת נאמנות לצאר הרוסי, ועוד. הכרך השני כולל חידושים מסודרים על מסכת ברכות ומסכתות נוספות. כתבי היד שלפנינו הם ככל הנראה מחברות הכנה לקראת הדפסתם של שלושת ספרי המחבר: צוף דבש (דרשות), וורשה, תרנ"ט 1898, שמן ששון, (שו"ת) ואמרי נועם (חידושים), וורשא, תרס"ה 1904. בשני כתבי היד נמצאים קטעים רבים שלא נדפסו כלל, ומאמרים המופיעים בניסוח שונה בספריו הנדפסים.
בין הדברים המופיעים בכתב היד: דרשה למוצאי שבת קודש פרשת כי תצא, [אלול] תר"מ, דרוש לשנת השמיטה או לחג שבועות, הקדמה לספרו צוף דבש [שככל הנראה לא נדפסה], הדרן למסכת מגילה, מגילת יוחסין של המחבר, נוסחאות של שבועת נאמנות למלכות [שבועה אשר נשבעים על הקיסר בשנת תרמ"א].
המחבר הגאון רבי בנימין דוד הלוי לוין (תקפ"ה בערך-תרס"ו), נולד בעיירה ברעזין (ברזה, פלך מינסק) לאביו רבי שמשון רפאל הלוי מנכבדי הקהילה, שהיה צאצא ישיר (בן אחר בן) של רבי שמואל אליעזר הלוי בעל חידושי מהרש"א, ושל רבינו יהודה החסיד בעל "ספר חסידים". מתלמידיו המובהקים של רבי יעקב מאיר פאדווא בעיר פינסק ובעיר בריסק. בשנת תר"ה (1845) נבחר לשמש כרב ואב"ד בעירו ברעזין (על מקומו של רב העיר רבי יצחק אלחנן ספקטור, שעבר אז לכהן ברבנות נעשוויז). אח"כ עבר לכהן ברבנות העיר קאפוליא (Kopyl, פלך מינסק), ובשנת תרכ"ט נתמנה לרבה של קולנה (קולנא Kolno, פלך גרודנה) בה כיהן במשך שלושים ושבע שנים עד פטירתו בשנת תרס"ו (1906). מהרבנים הנודעים בזמנו, עמד בקשרי שו"ת עם רבי יוסף מסלוצק (ראה בכתב היד על מסכת ברכות, דף יג/1), עם רבי אליעזר שמחה רבינוביץ ועם רבי יצחק אלחנן אשר מכנהו בתואר: "ידיד נפשי הרב הגאון המפורסם" (ראה שו"ת שמן ששון, סימן כ"ח וסימן ל"ב). פעל רבות בתחום הרבצת תורה והחינוך בעירו קולנה, ועזר בייסוד הישיבה המקומית בעיר כסניף לישיבת לומז'ה של רבי אליעזר שוּלֶבִיץ. רבים מילדי קולנה שנולדו בשנת פטירתו נקראו בשם "בנימין דוד", על שם רבם הזקן והנערץ.
2 כרכים של כתבי יד, וכרך של ספר מודפס.
* כרך א': כ-32.5 ס"מ. כ-190 עמ' כתובים. מצב בינוני. דפים מנותקים, בלאי וקרעים. כתמים, כריכה קרועה.
* כרך ב': 31 ס"מ. למעלה מ-40 עמ' כתובים בשני טורים, עם מסגרות לטורים. דפים רבים ריקים. מצב טוב. כריכה מקורית.
* ספר שמן ששון ואמרי נועם: [3], 4-86 עמ'; [2], 3-42 עמ'; 87-92 עמ'. 31.5 ס"מ. מצב משתנה. נייר שביר עם קרעים ופגמים במספר דפים. שאר הדפים במצב טוב. כריכה מקורית בלויה.
קטגוריה
כתבי יד - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $250
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
צרור דפים בכתב יד, חידושי תורה ותשובות בהלכה, בכתב ידו של רבי שמואל צבי וויין אב"ד וויזאן (Wizajni, ליטא), שנות התר"ל [1870-1875 בקירוב].
הגאון רבי שמואל צבי הלוי וויין - הרב מוויז'אן (אוצר הרבנים 19623), בן הגאון הנודע רבי משה אריה הלוי אב"ד איישישוק, פוניבז' ויאנובה [מגדולי הדור שהסכימו בשנת תרל"ב על ספר "חפץ חיים" במהדורתו הראשונה, נפטר תרנ"ב]. רבי שמואל צבי כיהן בדיינות בפוניבז' וביאנובה ובשנת תר"ל בערך נתמנה לרבה של העיירה וויז'אן (Wizajni הסמוכה לקלווריה), ונודע לגאון חריף ומפולפל. לאחר מכן נסע לארה"ב [לפני שנת 1888] וכיהן בה ברבנות למעלה מארבעים שנה. מגדולי רבני העיר ניו יורק בה כיהן ברבנות בבורו-פארק וכאב"ד "בית דין הגדול" שהוקם כנגד "אגודת הקהלות". נפטר בשנות התר"פ בערך.
[31] דפים כתובים. כ-20 ס"מ. מצב בינוני. נייר יבש ודק. בלאי וקרעים חסרים בשולי הדפים.
הגאון רבי שמואל צבי הלוי וויין - הרב מוויז'אן (אוצר הרבנים 19623), בן הגאון הנודע רבי משה אריה הלוי אב"ד איישישוק, פוניבז' ויאנובה [מגדולי הדור שהסכימו בשנת תרל"ב על ספר "חפץ חיים" במהדורתו הראשונה, נפטר תרנ"ב]. רבי שמואל צבי כיהן בדיינות בפוניבז' וביאנובה ובשנת תר"ל בערך נתמנה לרבה של העיירה וויז'אן (Wizajni הסמוכה לקלווריה), ונודע לגאון חריף ומפולפל. לאחר מכן נסע לארה"ב [לפני שנת 1888] וכיהן בה ברבנות למעלה מארבעים שנה. מגדולי רבני העיר ניו יורק בה כיהן ברבנות בבורו-פארק וכאב"ד "בית דין הגדול" שהוקם כנגד "אגודת הקהלות". נפטר בשנות התר"פ בערך.
[31] דפים כתובים. כ-20 ס"מ. מצב בינוני. נייר יבש ודק. בלאי וקרעים חסרים בשולי הדפים.
קטגוריה
כתבי יד - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $400
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
צרור כתבי-יד, קונטרסים ודפים בודדים - דרשות בכתב-ידו של רבי חנוך הכהן ארנטרוי אב"ד מינכן, בגרמנית עם שערים וציטוטים בעברית וביידיש. מינכן, תרמ"ח-תר"פ 1888-1920.
רוב הדרשות לסעודת ברית מילה, ועל רבים מהם נרשם שם הילד הנימול ותאריך המילה. אחת הדרשות נאמרה לכבוד מילת בנו יונה, ובכותרת נרשם: "ב"ה אשר אמרתי כאשר זכיתי להכניס את בני יונה שיחי' לברית אברהם, כן יזכני ה' לגדלו לתורה לחופה ולמע"ט אמן, ביום טוב שני של שבועות דהאי שתא תרו"ן לפ"ק" [בנו רבי יונה ארנטרוי (תרנ"ו-תשמ"ב), מילא את מקום אביו ברבנות מינכן משנת תרפ"ז עד שנת תרצ"ט בה נמלט לאנגליה, בה כיהן כחבר בית הדין בלונדון]. בדרשה אחרת למילת בנו אלחנן כתב: "אמרתי כשזכיתי להכניס את בני אלחנן שיחי' בברית אברהם ביום ג' א' דר"ח אדר ו'ב'ר'כ'ת'י'ך' תרנ"ח לפ"ק (898.Feb.22), יהי"ר שאזכה לגדלו לתורה לחופה ולמע"ט אמן!".
נמצאת גם הדרשה שנשא בסעודת ברית המילה של המתמטיקאי הנודע פרופ' אברהם הלוי פרנקל (תרנ"א-תשכ"ו): "בע"ה לס' כי תשא יום ג' על סעוד' ברית מילה של הילד אברהם בן החב' ר' אביעזרי פראנקעל נ"י". על דרשה אחת שבסופו של דבר לא נאמרה, רשום: "ב"ה לס' ויקהל תרס"ג ולא אמרתיו, עיי' בקונטרס השכר".
הדרשות כתובות במלואן, ולא כראשי פרקים. בכמה מהן כתב המחבר שחזרו ונאמרו פעמיים או שלש במשך השנים, "עם הוספות ושנויים". למיטב ידיעתנו הדברים שבכתבי-היד שלפנינו לא נדפסו.
הגאון הנודע רבי חנוך הכהן ארנטרוי (תרי"ד-תרפ"ז, אוצר הרבנים 6626), מתלמידי ה"כתב סופר". אב"ד מינכן למעלה מארבעים שנה. מחבר ספר "מנחת פתים", "קומץ המנחה", ועוד. התפרסם גם בעקבות מאמריו המבריקים על לשונות חז"ל, שנקבצו ויצאו לאור בספר עיונים בדברי חז"ל ובלשונם.
[336] עמ' כתובים. גודל משתנה. קונטרסים קטנים תפורים, ופיסות נייר מזדמנות. מצב טוב.
חלק מהרשימות על דפים בודדים, נעשו כשימוש משני מעברם של מכתבים ומסמכים שונים: מכתב בקשת עזרה אל המחבר מאת "אליעזר בהרב מו"ה יצחק אייזיק הכהן זללה"ה מקאוונא"; טופס שאלון למוזמני הכנסייה הגדולה הראשונה של "אגודת ישראל" בווינה שנת תרפ"ג; הודעת אירוסין ממשפחות בונדי (מיינץ) ופלאטא (קלן-לונדון), ינואר 1898; תעודת נישואין בין משה כ"ץ ורגינה שטרן; קבלות ומסמכים שונים.
רוב הדרשות לסעודת ברית מילה, ועל רבים מהם נרשם שם הילד הנימול ותאריך המילה. אחת הדרשות נאמרה לכבוד מילת בנו יונה, ובכותרת נרשם: "ב"ה אשר אמרתי כאשר זכיתי להכניס את בני יונה שיחי' לברית אברהם, כן יזכני ה' לגדלו לתורה לחופה ולמע"ט אמן, ביום טוב שני של שבועות דהאי שתא תרו"ן לפ"ק" [בנו רבי יונה ארנטרוי (תרנ"ו-תשמ"ב), מילא את מקום אביו ברבנות מינכן משנת תרפ"ז עד שנת תרצ"ט בה נמלט לאנגליה, בה כיהן כחבר בית הדין בלונדון]. בדרשה אחרת למילת בנו אלחנן כתב: "אמרתי כשזכיתי להכניס את בני אלחנן שיחי' בברית אברהם ביום ג' א' דר"ח אדר ו'ב'ר'כ'ת'י'ך' תרנ"ח לפ"ק (898.Feb.22), יהי"ר שאזכה לגדלו לתורה לחופה ולמע"ט אמן!".
נמצאת גם הדרשה שנשא בסעודת ברית המילה של המתמטיקאי הנודע פרופ' אברהם הלוי פרנקל (תרנ"א-תשכ"ו): "בע"ה לס' כי תשא יום ג' על סעוד' ברית מילה של הילד אברהם בן החב' ר' אביעזרי פראנקעל נ"י". על דרשה אחת שבסופו של דבר לא נאמרה, רשום: "ב"ה לס' ויקהל תרס"ג ולא אמרתיו, עיי' בקונטרס השכר".
הדרשות כתובות במלואן, ולא כראשי פרקים. בכמה מהן כתב המחבר שחזרו ונאמרו פעמיים או שלש במשך השנים, "עם הוספות ושנויים". למיטב ידיעתנו הדברים שבכתבי-היד שלפנינו לא נדפסו.
הגאון הנודע רבי חנוך הכהן ארנטרוי (תרי"ד-תרפ"ז, אוצר הרבנים 6626), מתלמידי ה"כתב סופר". אב"ד מינכן למעלה מארבעים שנה. מחבר ספר "מנחת פתים", "קומץ המנחה", ועוד. התפרסם גם בעקבות מאמריו המבריקים על לשונות חז"ל, שנקבצו ויצאו לאור בספר עיונים בדברי חז"ל ובלשונם.
[336] עמ' כתובים. גודל משתנה. קונטרסים קטנים תפורים, ופיסות נייר מזדמנות. מצב טוב.
חלק מהרשימות על דפים בודדים, נעשו כשימוש משני מעברם של מכתבים ומסמכים שונים: מכתב בקשת עזרה אל המחבר מאת "אליעזר בהרב מו"ה יצחק אייזיק הכהן זללה"ה מקאוונא"; טופס שאלון למוזמני הכנסייה הגדולה הראשונה של "אגודת ישראל" בווינה שנת תרפ"ג; הודעת אירוסין ממשפחות בונדי (מיינץ) ופלאטא (קלן-לונדון), ינואר 1898; תעודת נישואין בין משה כ"ץ ורגינה שטרן; קבלות ומסמכים שונים.
קטגוריה
כתבי יד - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $300
לא נמכר
שני דפים בכתב-יד, שער והקדמה לחיבור "אש ומים", על כללי הש"ס, בכתב-ידו ובחתימותיו של רבי אברהם שטרן דומ"צ נאווע-זאמקי (Nové Zámky; ערשעקאויוואר, נייהייזל). [תרצ"ט 1939].
דפי הכנה לדפוס של חיבור ספר כללי הש"ס (שלא נדפס לבסוף).
הגאון הנודע רבי אברהם שטרן הי"ד (תרמ"ד-נספה בשואה תש"ד), מחבר פורה ומפורסם - מחבר הספרים: "מליצי אש", "גפי אש", "כתבי אש", "מסדר חילוקים ושיטות", ועוד ספרים. תלמיד המהר"ם שיק, ותלמיד של בעל ה"שבט סופר" ושל בעל "ערוגות הבושם". חתנו ויד-ימינו של הגאון הישיש רבי יוסף מאיר טיגרמן (תרי"ב-תש"ד), אב"ד נאווע-זאמקי (בגרמנית: נייהייזל, ביידיש: ערשעקאויוואר). נהרג באושוויץ בתאי הגזים, בחודש סיון תש"ד, יחד עם חותנו הגאון הישיש שהיה כמעט בן 93, ועם בני משפחתם ואנשי קהילת ניהייזל, הי"ד.
שלשת בניו הם הגאונים הנודעים: רבי בצלאל שטרן (תרע"א-תשמ"ט), בעל "בצל החכמה" אב"ד וינה ומלבורן; רבי מרדכי שטרן (תרס"ט-תרצ"ה), בעל "רב חסד"; ורבי משה שטרן (תרע"ד-תשנ"ז), הרב מדברצין-ארה"ב בעל "באר משה".
[4] עמ', 17X21 ס"מ. מצב בינוני, בלאי, קרעים וכתמים. הדבקות בנייר דבק-סלוטייפ.
דפי הכנה לדפוס של חיבור ספר כללי הש"ס (שלא נדפס לבסוף).
הגאון הנודע רבי אברהם שטרן הי"ד (תרמ"ד-נספה בשואה תש"ד), מחבר פורה ומפורסם - מחבר הספרים: "מליצי אש", "גפי אש", "כתבי אש", "מסדר חילוקים ושיטות", ועוד ספרים. תלמיד המהר"ם שיק, ותלמיד של בעל ה"שבט סופר" ושל בעל "ערוגות הבושם". חתנו ויד-ימינו של הגאון הישיש רבי יוסף מאיר טיגרמן (תרי"ב-תש"ד), אב"ד נאווע-זאמקי (בגרמנית: נייהייזל, ביידיש: ערשעקאויוואר). נהרג באושוויץ בתאי הגזים, בחודש סיון תש"ד, יחד עם חותנו הגאון הישיש שהיה כמעט בן 93, ועם בני משפחתם ואנשי קהילת ניהייזל, הי"ד.
שלשת בניו הם הגאונים הנודעים: רבי בצלאל שטרן (תרע"א-תשמ"ט), בעל "בצל החכמה" אב"ד וינה ומלבורן; רבי מרדכי שטרן (תרס"ט-תרצ"ה), בעל "רב חסד"; ורבי משה שטרן (תרע"ד-תשנ"ז), הרב מדברצין-ארה"ב בעל "באר משה".
[4] עמ', 17X21 ס"מ. מצב בינוני, בלאי, קרעים וכתמים. הדבקות בנייר דבק-סלוטייפ.
קטגוריה
כתבי יד - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $800
לא נמכר
כרך גדול (קרוב ל-500 עמודים) של כתב-יד. ביאור על ספר הבה"ג (הלכות גדולות), הלכות כתובות, הלכות נדרים, הלכות גיטין, הלכות קידושין, והלכות נדה ויולדות. [ארה"ב?, תר"צ בקירוב 1930].
כתיבת יד אשכנזית רהוטה. חיבור שלם שכנראה לא נדפס, ממחבר בלתי מזוהה. לפי תוכן החיבור, הכולל בירורים ארוכים של הסוגיות, נראה שמחברו הינו תלמיד חכם מופלג, אשר ידו רב לו בעמקי הסוגיות וההלכות.
[496] עמ' כתובים, 30 ס"מ. פגינציה מודפסת של המחברת משמאל לימין, 3-500. מצב טוב. כריכה חדשה.
כתיבת יד אשכנזית רהוטה. חיבור שלם שכנראה לא נדפס, ממחבר בלתי מזוהה. לפי תוכן החיבור, הכולל בירורים ארוכים של הסוגיות, נראה שמחברו הינו תלמיד חכם מופלג, אשר ידו רב לו בעמקי הסוגיות וההלכות.
[496] עמ' כתובים, 30 ס"מ. פגינציה מודפסת של המחברת משמאל לימין, 3-500. מצב טוב. כריכה חדשה.
קטגוריה
כתבי יד - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $3,125
כולל עמלת קונה
צרור גדול של מאות דפים עם רשימות בכתב-ידו של האדמו"ר רבי יוחנן סופר אב"ד ערלוי. דפים של חידושי תורה, טיוטות מכתבים, רשימות שונות ומראי מקומות, דפי-הגהה מודפסים ודפים מוקלדים במכונת כתיבה, עם הגהות בכתב-ידו.
הגאון הקדוש רבי יוחנן סופר הרב מערלוי (תרפ"ג-תשע"ו), מזקני האדמו"רים בדורנו, ראש "מועצת גדולי התורה" של "אגודת ישראל". עסק בתורה כל ימיו בעמל ובמסירות נפש, חיבר ספרים של חידושי תורה ופסקי הלכות, ונודע כאחד מגדולי הרבנים בארץ ישראל. מלבד זאת עסק רבות בההדרת ספרים של אבותיו וזקניו הגאונים, וספרים אחרים של גדולי גאוני הונגריה. החל לכהן כרב ומורה הוראה בעיר בודפסט לאחר השואה, בה נספו אביו בעל ה"יד סופר" הגאון רבי משה סופר דומ"צ ערלוי (תרמ"ח-תש"ד), וסבו הישיש בעל "התעוררות תשובה" הגאון רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי (תר"י-תש"ד, בן ה"כתב סופר"). עם עלותו לארץ הקים את ישיבת "אהל שמעון - ערלוי", ואת קהילת חסידות ערלוי - שהיא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות שנוסדו בארץ ישראל לאחר השואה.
מאות דפים ופתקאות, גודל ומצב משתנים. נתונים בקופסת קרטון ובד מהודרת.
הגאון הקדוש רבי יוחנן סופר הרב מערלוי (תרפ"ג-תשע"ו), מזקני האדמו"רים בדורנו, ראש "מועצת גדולי התורה" של "אגודת ישראל". עסק בתורה כל ימיו בעמל ובמסירות נפש, חיבר ספרים של חידושי תורה ופסקי הלכות, ונודע כאחד מגדולי הרבנים בארץ ישראל. מלבד זאת עסק רבות בההדרת ספרים של אבותיו וזקניו הגאונים, וספרים אחרים של גדולי גאוני הונגריה. החל לכהן כרב ומורה הוראה בעיר בודפסט לאחר השואה, בה נספו אביו בעל ה"יד סופר" הגאון רבי משה סופר דומ"צ ערלוי (תרמ"ח-תש"ד), וסבו הישיש בעל "התעוררות תשובה" הגאון רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי (תר"י-תש"ד, בן ה"כתב סופר"). עם עלותו לארץ הקים את ישיבת "אהל שמעון - ערלוי", ואת קהילת חסידות ערלוי - שהיא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות שנוסדו בארץ ישראל לאחר השואה.
מאות דפים ופתקאות, גודל ומצב משתנים. נתונים בקופסת קרטון ובד מהודרת.
קטגוריה
כתבי יד - חכמי אשכנז
קָטָלוֹג