מכתב עם כתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם. קראקא, [שנות התר"פ-תר"צ בערך].
נכתב על גלויה רשמית מבית האדמו"ר בקראקא, אל "הרבני הנגיד החסיד... מו"ה צבי הירש גרינבערג". האדמו"ר מודיעו כי קיבל את דמי ה"פדיון נפש" בסך חמשה זהובים ומברכו: "אני תפלה לנורא תהלה כי יחדש עליו השנה הבע"ל [הבאה עלינו] לטובה ולברכה וישפיע לו רב שפע ופרנסה טובה ויוכל לבשר בשו"ט [בשורות טובות] דברי ידידו דו"ש ומברכו בשמחת החג".
האדמו"ר הקדוש רבי יצחק ישעיה הלברשטאם הי"ד (תרכ"ד-תש"ג, אנצי' לחסידות ב', עמ' תיב-תיג) בן זקוניו של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. חתן רבי יחיאל העשיל מקרילוביץ, ובזוו"ש חתן רבי יעקב צבי מפוריסוב.
אביו רבי חיים מצאנז אמר שנשמתו קדושה וכי חיפשה ב"כל העולמות". קיבל בחסידות מאחיו הגדולים: רבי יחזקאל שרגא משינווא, רבי ברוך מגורליץ ורבי דוד מקאשנוב, ולאחר נישואיו ישב בבלז וקבל מסב-אשתו, האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא. בהיותו בן תשע עשרה התקבל לרב בטשחויב ועל שמה נקרא כל ימיו "ר' ישעי'לה טשכויבר". מטשכויב עבר לסטמאר ולאחר מכן הקים את חצרו בקראקא. נודע כצדיק מפורסם במופתיו ובצדקותיו ואל חצרו נהרו אלפי חסידים. עם כניסת הגרמנים לקראקא הוכנס לגטו. משם עבר ללבוב, ונדד ממקום למקום עד שהתיישב בבוכניה. הגרמנים ערכו חיפושים אחריו ולבסוף מצאו את הבונקר בו הסתתר ורצחו את כל יושביו. לפי גרסה אחרת, נרצח יחד עם רבי מאיר מוויליפולי בככר העיר, כששניהם עטופים בטליתותיהם.
גלויה רשמית, בצדה השני מודפסים שמו וכתובתו של האדמו"ר בפולנית. נשלח בדואר, הבול חסר. 14X10 ס"מ. מצב טוב, כתמים רבים וקמטים.