מכתב ארוך ומעניין, בכת"י וחתימת האדמו"ר רבי אברהם ווינברג מטבריה. מעבר לדף מוסיף האדמו"ר בשורה טובה על הולדת נכדו בן-בתו. בשולי הדף מכתב מרבי שלום נח ברזובסקי המבשר אף הוא על הולדת בנו. ערב ראש השנה תרצ"ו (1935).
רבי אברהם כותב: "ב"ה אחר כתיבת המכתב ב"ה ילדה בתי חוה בן זכר למז"ט, יזכנו הי"ת שיזכו הוריו ביחד אתנו לגדלו לתורה וחומעש"ט ולהכניסו בבריתו של א"א בעתו ובזמנו. נולד זכר נתרפא כל המשפחה ברפואות וישועות וכל טוב".
אבי הבן רבי שלום נח, הוסיף במכתב בשולי הדף: "ג"א מאחל לכ' ידידי הנעלה ברכת שנה טובה לבבי, שימלא ה' כל משאלות לבו לטובה, והנני מבשרו בבשורת הבן זכר הנולד לי לאויוש"ט, לבשר להידידים השמחים בשמחתי. שלום".
רבי אברהם וינברג - השלישי, בעל "ברכת אברהם" (תרמ"ט-תשמ"א), נולד בטבריה לאביו רבי נח נכד רבי אברהם וינברג הראשון בעל "יסוד העבודה", מראשי ישיבת "אור תורה" בטבריה וממייסדי החינוך החרדי בארץ ישראל. לאחר השואה פנו אליו זקני עדת חסידי סלונים וביקשוהו להכתירו לאדמו"ר, אך הוא סירב ופעל להכתרת רעו רבי מרדכי חיים סלונים. רק לאחר פטירת האדמו"ר רבי מוטל סלונימער בשנת תשי"ד הסכים רבי אברהם [שהיה אז כבר כבן שישים וחמש] לעמוד בראשות העדה. אז עבר לירושלים, והנהיג את קהל החסידים כעשרים ושבע שנים.
חתנו האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי בעל "נתיבות שלום" (תרע"א-תש"ס), גאון מופלג, מגדולי האדמו"רים בדורנו, מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי". עלה מבראנוביץ לארץ בשנת תרצ"ו, והקים את ישיבות חסידי סלונים בארץ ישראל. כיהן כעשרים שנה כאדמו"ר לחסידי סלונים, ובתקופתו פרחה החסידות להפליא. ספריו העמוקים במחשבת החסידות ועבודת ה', מפורסמים ביותר ורבים הולכים לאורם.
הנכד שנולד בערב ראש השנה תרצ"ו, הוא בנו האדמו"ר מסלונים רבי שמואל ברזובסקי שליט"א.
2 עמ', 25.5 ס"מ. מצב טוב, מעט קמטים ובלאי.