סדר תפלה ישרה וכתר נהורא השלם – סידור נוסח האר"י "כמו שנדפס בברדיטשוב", עם פירוש "כתר נהורא" מאת רבי אהרן ב"ר צבי הירש הכהן מאפטא. דינים ומנהגים כפי שנדפס בסדור ראדוויל, קונטרס 'נתיב מצוותיך', ועוד הוספות. פשמישל, תרפ"ט 1929. עם ספר תהלים. פשמישל, תרפ"ז 1927.
עותק האדמו"ר רבי לוי יצחק לייפער מנדבורנה-אראד-חיפה. רישומים ושרבוטים רבים בדפים הראשונים. בדף השער הקדשה ארוכה: "זה הסידור שייך להאי מרבנן... קדוש ופרוש ה"ה הה"צ הק' המפורסים... מוהר"ר לוי יצחק לייפער שליט"א אראד יצ"ו בן... הרה"צ הק' מוהר"ר יחיאל לייפער זצוקללה"ה זי"ע... א"ד [=אלו דברי] בן גיסו הק' מאיר ווייסבלום מק"ק בארשא... התש"ו לפ"ק פה אראד...". באותו עמוד הוסיף האדמו"ר בכת"י קדשו את תאריכי היארצייט של אמו ואחיו שנרצחו בשואה:"יא"צ של אמי הקדושה ע"ה הי"ד... ושל אחי הקדוש מוה"ר בנימין ע"ה הי"ד... ושל אחי הקדוש מוה"ר ישכר בערצי ע"ה הי"ד...". בסוף הספר הקדשה דומה מאת רבי מאיר ויסבלום הנ"ל, ורשימת שמות בכת"י האדמו"ר של שמות הזקוקים לישועה.
האדמו"ר רבי לוי יצחק לייפער מנדבורנה-אראד (תרנ"ה-תשכ"א, אנצ' לחסידות ג', עמ' כה), בן האדמו"ר רבי יחיאל ממיהלוביץ, בן אחר בן לרבי מאיר הגדול מפרמישלאן. חתן רבי מאיר ויסבלום אב"ד נדבורנה (שושלת ליז'נסק). רוב משפחתו נרצחה בשואה, ומתוכה שרדו רק הוא ואחיו האדמו"ר רבי אהרן אריה מטמשוואר. קבע את משכנו בעיר חיפה ושם הקים את החסידות וכיהן כאדמו"ר.
[6], ג-ו, [3], יח, ג-רלב, [12]; מ; כ דף (ללא דף ההסכמות השני). 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים, מספר קרעים, עקבות עש קלים. רישומים. כריכה בלויה.