מיד עם הקמת צה"ל ב-1948 נוסדו גם להקות צבאיות (עוד בפלמ"ח ובבריגדה היהודית היו להקות מדגם זה, כשהמפורסמת בהן היא להקת "הצ'יזבטרון"). תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות החלה במלחמת ששת הימים, אז הורחב מספרן של הלהקות, כך שלכל חיל וחטיבת חי"ר היו להקות משל עצמם. הבולטות ביניהן היו להקות הפיקודים (צפון, מרכז ודרום, וכן להקת חיל הים). הלהקות הצבאיות פורקו בסוף שנות השבעים בפקודת הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן (רפול), והניסיונות המאוחרים לחידושן לא צלחו.
להקות אלה היו חשובות מאוד לשמירה על המורל ולהעברת מסרים, והצלחתן העניקה יוקרה ו"גאוות יחידה" לחילות ולפיקודים השונים. ההשקעה בלהקות הצבאיות הייתה גדולה והמפקדים הבכירים ביותר היו מעורבים בעיצובן. הלהקות הצבאיות זכו להצלחה תוך זמן קצר, הן בקרב החיילים והן בקרב הציבור הרחב. הן קיימו הופעות רבות גם מחוץ לצה"ל, הפיקו תקליטים ושיריהן נוגנו בתדירות גבוהה בתחנות הרדיו והפכו ללהיטים. תוכניות הלהקות היו מורכבות משירים עבריים, רובם מקוריים, וממערכונים קצרים, כמעבר קומי ביניהם. במאי הלהקות הדגישו במיוחד את ההעמדה של השירים, כך שתנועות גופם של הזמרים תבטאנה את משמעות מילות השירים בעזרת משחק ופנטומימה. סגנון העמדה זה התקבע בלהקות הצבאיות במשך שנים רבות.
ללהקות הצבאיות תרמו מיטב יוצרי הזמר העברי, כמו נעמי שמר, חיים חפר, יאיר רוזנבלום ויורם טהרלב, ועמם עבדו במאים ומעבדים מהשורה הראשונה, כגון נעמי פולני, יוסי בנאי, דני ליטאי ואחרים. בשנות השבעים חזרו בוגרי הלהקות הצבאיות לשירות מילואים, שבמסגרתו עבדו עם חברי הלהקות הצבאיות. כך, למשל, נוכל למצוא בתכנית של להקת חיל השריון משנת 1973, קרדיטים ליוצרים כמו יהונתן גפן, שלום חנוך, צבי שיסל, בועז דוידזון, ואחרים. אמנים אלו גויסו לשירות מילואים כדי לכתוב את התוכניות של הלהקות הצבאיות.
ההתקבלות הנלהבת של הלהקות הצבאיות בקרב הקהל הישראלי, והעובדה שמסלולי החניכה של רוב אמני הבידור הישראלים בשנות השבעים והשמונים התגבשו במסגרות צבאיות, היא תופעה תרבותית ייחודית, המשקפת את הגבולות המטושטשים בין הצבאי והאזרחי. דוגמה מובהקת לטשטוש זה, היא הקמתה של להקת פיקוד דיזנגוף (פעלה בין 1970-1969), שהורכבה מ"סטארים" של להקות צבאיות; זו הייתה להקה אזרחית בדגם צבאי.
האוסף כולל חומרים המתעדים את תקופת הלהקות הצבאיות, את הזמרים-שחקנים ואת היוצרים של מופעיהם, תצלומים מחזרות ומהופעות בסיני, בבונקר ואפילו תחת הפגזה. מהחומר המוצג ניתן ללמוד על החשיבות העצומה שייחסו ללהקות מפקדי צה"ל. מלבד השתקפות של המערכת הצבאית והתרבותית בחומר, ניתן לראות את תהליכי החניכה ומסגרת הלימוד של האמנים שיצרו למעשה את המוסיקה הישראלית, משנות השישים ואילך. אספקט זה של החומר, עשוי לתאר את השילוב ההיברידי הייחודי בין הצבאי והאזרחי שהתגבשה בתרבות הישראלית ולהבנה עמוקה יותר של תהליכי המודרניזציה המיוחדים לחברה בישראל.
כ-780 תצלומים של להקות צבאיות ו-7 תשלילים.
הלהקות המופיעות באוסף שלפנינו: להקת חיל האוויר, להקת חיל הים, להקת פיקוד דיזנגוף, להקת פיקוד צפון, להקת פיקוד דרום, להקת פיקוד מרכז, צוות הווי הנדסה קרבית, צוות הווי צנחנים, צוות הווי גולני, צוות הווי נח"ל, צוות הווי סדנאי השריון, צוות הווי סיני, להקת השריון, להקת הנח"ל, להקת התותחנים, להקת הצ'יזבטרון ותזמורת צה"ל. האוסף כולל גם תצלומים של אמנים מהארץ ומחו"ל מופיעים מול חיילים, ושל קציני צבא עם אמנים.