כ-260 מכתבים שכתב המשורר יעקב פיכמן למאהבת שלו, מינה ליפשיץ, 1939-1954. רוסית.
המכתבים שופכים אור הן על חיי האהבה של המשורר ואהובתו והן על חייו הציבוריים והספרותיים. מתוך מדגם של 10 מכתבים שתורגמו, עולה כי המשורר משתף את אהובתו בעבודתו הספרותית, בספרים שקרא, ביחסיו עם המו"לים, וכן מזכיר את ועד הלשון, אגודת הסופרים, פרס ביאליק (בו זכה פעמיים), העיתונים "דבר" ו"הארץ" בהם פרסם שירים, ועוד. בין היתר מזכיר פיכמן את שיריו "חנה סנש", "אביב בשומרון" (בו, על פי דבריו, הוא כותב על רגשותיו כלפיה) ו"חומות ירושלים"; את הנובלה "בדרכים אבלות" של ש.ז. ויינברג, את "ריחיים שבורים" של הזז, ומציין כי שוקן מעוניין להוציא לאור את כל שיריו בכרך אחד. בנוסף, חושף פיכמן מעט מתהליכי עבודתו ותחושותיו לגבי הכתיבה, כשהוא כותב "אחרי שאני כותב שירה, יוצאת לי בדרך כלל פרוזה מעולה, כאילו בדמי עוד פועם מקצב השירה". פיכמן אינו מציין את שמו על המעטפות, בשל אופיה החשאי של ההתכתבות, וחותם לעתים בשמו המלא ולעיתים בראשי תיבות.
~כמו-כן, הארכיון כולל כמאה מכתבים ודברי-דואר שנשלחו אל פיכמן בעיקר בשנים 1956-1958 (שנת מותו). ביניהם: ברכות ליום הולדתו ה-75, לקבלת פרס ישראל, ברכות שנה טובה, התכתבויות עם מו"לים ועורכי כתבי עת, מכתבי קוראים, מכתבים משפחתיים, ועוד. בין הכותבים - גרשון שופמן, אברהם שרון (שבדרון), יהושע ברטונוב, רבקה גורפיין, לייב אוליצקי, אהרון ציזלינג (ממנסחי מגילת העצמאות, חבר כנסת ושר במועצת המדינה הזמנית), ועוד.
~עוד בארכיון – עשרה תצלומים של פיכמן מתקופות שונות, מספר טיוטות-מכתבים בכתב ידו, ככל הנראה משנותיו האחרונות, וכן רשימות וכרטיסיות המנסות למפות את כל כתביו.
~נמענת המכתבים, מינה ליפשיץ, נולדה ב-1902 בחארקוב למשפחה ציונית. אביה, נחמן ליפשיץ היה פעיל בתנועה הציונית ויושב ראש של אגודת "תרבות" בעיר. בשנת 1919, בעקבות המהפכה, עקרה משפחתה מחארקוב ועברה לורשה. מינה למדה באוניברסיטת וינה פיזיקה ומתמטיקה וקיבלה תואר ד"ר. ב-1936 עלתה לארץ, כאן שימשה כספרנית וכמורה למתמטיקה.
סה"כ מאות פריטים, גודל ומצב משתנים.