מכתב בכתב-יד וחתימת רבי "שניאור זלמן שהיה אבדק"ק לובלין". חברון, תרנ"ט (1899).
המכתב נשלח ל"הרב הגאון המפורסם... מוהר"ר דובער נ"י שליט"א כ"ץ ראפפורט אבד"ק ראווא".
תוכן המכתב: ברכות לחתונת נכד הרב מראווא "השי"ת יתן ברכתו על הזוג שיהיה למז"ט". בהמשך המכתב הוא מעתיר "ויתעוררו רחמי שמים על שני נכדיו שיחיו שצ"ל תחת שבט הבקורת בעתות אלה, שיצאו לחופשי ויזכו להיות עובדי ה' אין עוד מלבדו" [כנראה, עמדו לפני גיוס לצבא]. הכותב מודה "עבור מכתביו וידיעתו אלי מעניניו".
הגאון מלובלין רבי שניאור זלמן [פראדקין-לאדיער], בעל ה"תורת חסד". נולד בשנת תק"ץ בלאדי, נודע מגיל צעיר כ"עילוי" וגאון מופלג. מגדולי חסידי ה"צמח צדק" ואדמו"רי ליובאוויטש לדורותיהם. כיהן משנת תרכ"ח כאב"ד לובלין והיה אחד מגאוני דורו המפורסמים. בשנת תרנ"ב עלה לירושלים והוכר כאחד מגדולי התורה בירושלים, (יחד עם המהרי"ל דיסקין ורבי שמואל סלנט). בשנת תרנ"ט עבר לגור בחברון (עפ"י בקשת האדמו"ר הרש"ב), אך לאחר תקופה קצרה חזר לירושלים. נפטר בשנת תרס"ב ועל מצבתו נכתב "רבן של כל ישראל".
מקבל המכתב: הגאון רבי דוב בעריש הכהן רפפורט בעל "דרך המלך" (תקפ"ד-תרס"ו), מתלמידי ה"דברי חיים" מצאנז, חסיד וידיד נאמן של האדמו"ר רבי יהושע מבעלז [ראה חומר מצורף]. אב"ד שינווא ומשנת תרל"ט אב"ד ראווא-רוסקא. מגדולי גאוני דורו ורבים מרבני גליציה נסמכו על ידו להוראה.
כ-22 ס"מ. מצב בינוני, בלאי, קרעים וכתמים קלים.