מכתב בדברי תורה מהגאון רבי יוסף זונדל הוטנר. איישישוק, תרס"ג (1903). [לא נדפס].
המכתב נשלח לרבי יצחק מייזיל (אוצר הרבנים 10810) ובו תשובה על השגות שהקשה לו רבי יצחק על דבריו בספרו. בתוך הדברים הוא מתאמץ ליישב קושיא על בעל ה"תפארת ישראל" והוא כותב לו: "...קושיא גדולה הקשה, ונפלא מאד טעות כזה על אדם גדול דרב גובריה, וכדי לקיים דברי חכמים שלא יהיה כטועה ח"ו, נראה לי לדחוק בסברתו...".
רבי יוסף זונדל הוטנר (תר"ו-תרע"ט), מגדולי גאוני ליטא. למד בחברותא מספר שנים עם רבי מאיר שמחה הכהן, וכשהציעו לרבי יוסף זונדל את רבנות עיר מולדתו דווינסק, חשש שעול רבנות עיר גדולה יפריעהו מלימודו, והעביר את ההצעה לרעו בעל "אור שמח". כיהן משנת תרמ"א ברבנות דרעטשין ומשנת תרנ"ז אב"ד ור"מ איישישוק. מחבר ספרי "חבל יוסף" [שם כולל לספריו הנודעים על ארבעה חלקי שו"ע, "אולם המשפט", "חדרי דעה", "גנזי חיים" ו"חוקי העזרה"].
נערץ כאיש קדוש אצל בעל ה"חפץ חיים", שהיה רגיל לשלוח אליו אנשים שפנו אליו לעצה וישועה, באמרו כי "הוא צדיק גדול - סעו אליו והוא יתפלל בעדכם". מפורסם הסיפור שה"חפץ חיים" שלח אליו שליח מיוחד שיברכהו, והשליח לא הבין וחשש להשיב את ברכתו של רבי יוסף זונדל, שברך את החפץ חיים כי יזכה לילך יחף ולסחוב אבנים [כלומר שיזכה להיות כהן-גדול הנושא את אבני החושן והולך יחף בעבודת בית המקדש]. כששמע החפץ חיים את הברכה, אמר כי די לו גם בברכה האחת, כלומר שיזכה לעבוד בבית המקדש ככהן הדיוט... החפץ חיים אף ביקש ממנו הסכמה לספרו "לקוטי הלכות".
21 ס"מ, כ-20 שורות בכת"י קדשו וחתימתו. מצב טוב מאד.