מכתב בכתב ידו וחתימתו, של הגאון רבי יואל קלופט, אב בית הדין הרבני בחיפה. מוצאי שבת פקודי [ד' אדר ב'] תשכ"ב [1962].

נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי אב"ד לונדון, שהיה גם מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק. במכתבו מבקש הרב קלופט להפעיל את השפעתו על הנהלת ישיבת סלבודקה בבני ברק, בקביעת סדרי המסכתות הנלמדות בישיבה, באופן שלא יכבידו הלימודים על הבחורים הצעירים להתמודד כמה זמנים רצופים עם סוגיות קשות: "...כי בישיבה ישנם צעירים ויותר מבוגרים כרגיל בכל הישיבות, ועובדא היא כי לא כל המסכתות שוות מבחינה פדגוגית להתפ[ת]חות הצעירים, ועכ"פ ככה מקובל וזה כבר שני זמנים שלומדים מסכתות קשות (נדרים ויבמות) וכפי ששמעתי עומדים ללמוד בקיץ מסכת שבועות. יש להודות כי אי אפשר תמיד להתחשב עם הצעירים וללמוד תמיד מסכתות המתאימות להם יותר, אבל עכ"פ יש לעשות זה לסירוגין, אבל שלשה זמנים כסדרן ללמוד מסכתות קשות, זה יכול להרוס צעיר, ואם אין גדיים אין תיישים... אבקש שכת"ר ידבר עם ההנהלה ויסביר להם שיש להתחשב גם עם הצעירים. אני צריך לציין שיש לי ג"כ בן צעיר בישיבת סלובודקה...".

הגאון רבי יואל קלופט (תרס"ו-תשמ"ה), מגדולי התורה הנודעים בארץ ישראל, איש אשכולות, גאון ולמדן, דיין ואב בית דין, ובקי בתורת הקבלה. נולד בריגה למשפחה חב"דית. מתלמידי רבי איסר זלמן מלצר בישיבת סלוצק ומראשוני תלמידי הישיבה בקלצק של רבי אהרן קוטלר (בה היה מתלמידיו החביבים של רבי אלעזר מנחם שך מרמ"י הישיבה). לאחר שלמד תקופה בישיבת מיר בפולין, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ו, והיה ממקורבי ה"חזון איש". כיהן בהרבצת תורה כר"מ בישיבת קלצק בפרדס חנה וברחובות, ואף כיהן תקופה קצרה כר"מ בישיבת "אחי תמימים" (ליובאוויטש) בתל אביב. משנת תש"י כיהן כדיין ברחובות. בשנת תשי"ח עבר לכהן כאב בית הדין הרבני בחיפה, וכרב קהילת "עדת ישראל" בחיפה (על מקומו של הגרא"י קליין אב"ד נירנברג). כתביו בהלכה ובאגדה נדפסו בספרו "דעת יואל" (חיפה, תשנ"א).

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים, קמטים וסימני קיפול.