מכתב ארוך (שני דפים) מאת רבי אליעזר זאב קירזנר מרבני קליבלנד ומראשי "הסתדרות בני ישיבת טעלז". קליבלנד (אוהיו, ארה"ב), ב' טבת תש"ט [ינואר 1949].

מודפס במכונת כתיבה, עם תיקונים בכתב יד וחתימתו: "אליעזר זאב בהרימז"ל קירזנר החופ"ק".

נשלח ללונדון אל ידידו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. והוא מבקש ממנו לעזור להתארגנות העולמית של "הסתדרות בני ישיבת טעלז", ולעמוד כ"נשיא הכבוד" של ההסתדרות בארצות בריטניה.

בתחילת דבריו הוא מקדים לתאר את שגשוגה של ישיבת טלז, שהתחדשה בקליבלנד: "...מחזה נפלא של מאות תלמידים גדולים וצעירים, שבאו מכל רחבי ארצות הברית ומדינות הקרובות והרחוקות... והרבה מהם הם גדולי תורה באמת, ובאמַת המדה של טעלז מקדם קדמתה...". הוא מבקש להודיע על כינוס כללי בניו יורק, בשבוע שחל בו יום הזיכרון של רבי אליעזר גורדון מייסד ישיבת טלז. "מה מאד נשמח להמציא להדר"ג שליט"א... כשיואיל נא להודיע לנו בהקדם הכי אפשרי את חפצו ורצונו להשתתף בעבודת הכינוס הנעלה הזה". את המכתב הוא מסיים "בברכת התורה לגאולת ישראל בארה"ק ובכל תפוצות ישראל כחפץ לבו הטוב והטהור וכנפש הכו"ח בכל רגשי הכבוד והידידות, אליעזר זאב בהרימז"ל קירזנר החופ"ק".

הגאון רבי אליעזר זאב קירזנר (תרנ"ו-תשנ"א), מימי נעוריו נודע בישיבות ליטא בשם "העילוי מאניקסוט", ולמד בישיבות סלבודקה, טלז וה'קיבוץ' של הגאון רבי איצל'ה רבינוביץ בפוניבז'. לאחר אירוסיו עם בתו היתומה של הגאון רבי שמריה יצחק בלוך מלונדון (תרכ"ג-טבת תרפ"ד), היגר לאנגליה ונתמנה על מקומו לעמוד ברבנות הקהילה בסטמפורד-היל בלונדון. בשנת ת"ש נשלח לכהן ברבנות בקייפטון שבדרום אפריקה. לאחר המלחמה כיהן ברבנות בקליבלנד ובמקסיקו, ומשנת תשי"א התמנה לרב בית הכנסת "בני יהודה" בשכונות בורו פארק, שם שימש קרוב לארבעים שנה (ראו: חצי גבורים, ט, עמ' תתקמד הערה 52).

[2] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. קרעים קטנים בשולי הדפים וסימני הקיפול.

מכתב ארוך (2 דפים) בכתב ידו הרב ד"ר משה דוד טנדלר אב"ד מונסי (חתנו של הגאון רבי משה פיינשטיין). ארה"ב, י"א אב תשל"א [1971].

נשלח אל הרב אברמסקי, ראש "מועצת גדולי התורה", בתגובה למכתב המחאה ששלחו גדולי התורה בארץ ישראל אל חמיו הרב פיינשטיין, על תכניות חתנו להשתתף בהקמת מכללה חרדית בארץ ישראל, עבור בני ישיבות המעוניינים בלימודי רפואה.

המכתב שנכתב בלשון בוטה ופולמוסית, מתקיף את גדולי התורה בארץ ישראל, אשר יצאו במחאה נגדו על פעולותיו בהקמת מכללה זו. הוא פותח את המכתב בזלזול ובתארים ריקים מכבוד ("הרה"ג המפורסם כגדולי הרבנים בירושלים עיה"ק וכמנהיג הדור..."; וכמו כן הוא פונה אל הרב אברמסקי בלשון נוכח: "מכתבך", במקום לכתוב בגוף שלישי: "מכתב כת"ר" וכיו"ב, כמקובל לפנות לרבנים ולנכבדים), וכה הוא כותב לו: "בחזרתי לארה"ב מסר לי מורי חותני שליט"א את מכתבך מי"ט תמוז, אשר בו כתוב מחאה חריפה ואיום גדול על מה שמי מצורף לועד להקים בי"ס לרפואה לבני ישיבה, שכבר גמרו את סדר לימודים בלימודי חול... וגם שלמו חובתם לצה"ל".

הרב טנדלר כותב על כך: "...שודאי אקבל המחאה כגזירת מלך שאין לשאול עליו, אע"פ שסברת המחאה חסרה הבנה בשבילי, ואינני רואה בתכנית זו אפילו ספק ספקא רחוקה שאני 'חותר חתירה תחת מוסדות התורה', בודאי יש בזה דברים הנסתרים מעיני, אבל אני רואה בזה ג"כ חסרון כבוד חברים שאני מדגיש לכת"ר", וכאן ממשיך הרב טנדלר בסדרת טענות על הנהגת גדולי התורה בארץ ישראל, במחאתם נגד תכניותיו: "א. מה שמע כת"ר עלי-לרע, שכתב מכתב חריף... למורי חותני הרה"ג שליט"א רשכב"ג, קודם שכתב או הודיע לי שיש התנגדות של גדולי הרבנים בא"י? איזה ארס של הנחש נכנס בי שכבר דן אותי לכף חובה? ב. מי הוא זה שפרץ גדר ראשונים... להוציא צילום של מכתבך לחוגים בירושלים, אפילו קודם שהגיע בדואר למורי חותני? וכי זהו דרכו של תורה ולומדיה?...", וכך הוא ממשיך בטענות מעין אלו, ואף מזכיר את סירובו של הרב אברמסקי לפגוש אותו בביקורו בארץ ישראל: "כשצלצלתי לכת"ר ביום ב'. (ד' מנחם אב) מיד קודם צאתי מירושלים בחזרה לארה"ב, אמר לי כת"ר שאינו מרגיש טוב ולא יוכל לקבל אותי אותו היום...".

[2] דף. 27-28 ס"מ. נייר מכתבים רשמי. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי הידוק.

מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אפרים דוב לנדו (כיום, מראשי ישיבת סלבודקה שליט"א), אל מורו ורבו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי בעל ה"חזון יחזקאל", מראשי ישיבת סלבודקה. [בני ברק, שנות התש"כ בקירוב].

בפתיחת המכתב, הוא מעתיק לבקשת מורו ורבו קטע מספר "חזון איש" על מכשירין: "הנני ממלא בשמחה את משאלת מרן שליט"א, להעתיק עבורו הדברים הבאים...". לאחר ההעתקה מוסיף רבי דוב לנדו עמוד הערות בדברי תורה: "יורשה לי להעיר...", וממשיך בדברי התנצלות: "אקוה כי לא אהא בדברי לטורח על הדרכ"ת מרן שליט"א, כי באשר ראיתי רוב החפץ אצל מרן שליט"א למצא פשר בירורה של תעלומת ההלכה הלזו, חפשתי ובדקתי ואשר מצאתי העליתי בזה אולי ייטבו הדברים לנושא הנדון ויפיקו רצון הדרת גאונו".

בחתימת המכתב הוא כותב וחותם בשמו ובשם אמו: "...דורש שלום תורת מרן שליט"א ומחלה ומצלי לטוב בריאותו להחליף אונים ולאמיץ כוח ולהאיר תבל באור יקרת תורתו לאי"ט, אפרים דוב [בן דבורה]".

[2] דפי מחברת (מחוברים). 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. קרעים חסרים קטנים בחיבור בין שני הדפים.