אוסף מגוון של תשעה ספרים וקונטרסים הכרוכים יחד – ספרי דרשות והספדים, מוסר ועניינים שונים. דפוסי גליציה, ירושלים ומונקאטש. חלקם מהדורות ראשונות ויחידות:

• ספר קול יהודא, על אגדות הש"ס על פי חכמת הטבע, מאת רבי יהודא צבי געלבארד מיאזלאוויץ. קולומייא, דפוס אלטער טייכער, תרנ"ב [1892]. מהדורה יחידה.

• ספר כתר תורה, על לימוד התורה וכבוד התורה, מאת המגיד מפולוצק רבי פנחס תלמיד הגר"א. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפו, תרנ"ו [1896].

• ספר ראש הגבעה, צוואה ודרוש, מאת המגיד מפולוצק רבי פנחס תלמיד הגר"א. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, תרנ"ח [1898].

• ספר מחשבת מרדכי, על התורה, מאת רבי מרדכי בנעט אב"ד ניקלשבורג. מונקאטש, דפוס השותפים קאהן & פריעד, תרס"ב [1902]. מהדורה ראשונה. חסר בסוף הספר.

• ספר הדרת קודש, הספד על האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, מאת רבי יחיאל מיכל היבנר אב"ד ניזנוב. מונקאטש, דפוס קאהן & קליין, תר"ס [1900]. מהדורה יחידה.

• ספר נשמת אדם, על עניני תיקון הנשמה, מאת רבי אהרן שמואל מקרעמניץ. פאדגורזע אצל קראקא, דפוס שאול דייטשער, תרנ"ו 1896.

• ספר דברי משה, חידושים על משניות, מדרשים ואגדות, מאת רבי משה פעלדמאן "יושב בשבת תחכמוני ק"ק קאפיטשיניץ". מונקאטש, דפוס קאהן & קליין, תר"ס [1900]. מהדורה יחידה.

• ספר יקרא דחי'[ה], מספד על מות אמי מורתי מרת חיה איטינגא, בת רבי חיים יהודה קלוגר ונכדת רבי שלמה קלוגר, מאת בנה רבי אברהם סג"ל איטינגא בעל "אנשי מופת". למברג (לבוב), תר"ס 1900. מהדורה יחידה.

• ספר צל העולם, חכמת הטבע וענייני מדע, מאת רבי מתתיהו דלקארט. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ז 1897.

כרך הכולל 9 ספרים. 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים בלאי וקרעים. מספר דפים מנותקים. כריכה ישנה בלויה ומעט מנותקת. הספרים לא נבדקו ביסודיות, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף מגוון של שישה ספרי ביוגרפיה רבנית:

1. ספר שם הגדולים, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א, בעריכת יצחק אייזיק בן יעקב, חלקים א-ב. וינה, דפוס Josef Schlesinger, [תרכ"ד] 1864. חתימות רבי אברהם צבי פרייז [פרייס] וחותמים נוספים.

2. ספר שם הגדולים השלם, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א, עם הגהות "שארית ציון" ו"מנחם ציון" מאת רבי מנחם מנדל קרנגיל מקראקא, חלק ראשון. פאדגורזע אצל קראקא, דפוס שאול חנניא דייטשער, [תרס"ה] 1905.

3-4. ספר עדת צדיקים, סיפורים מהבעש"ט ותלמידיו, וכמה מנפלאות הרמ"א. לובלין, דפוס אברהם פעדער, תר"ס 1899.

כרוך עם: ספר מעלות היוחסין, מאת רבי אפרים זלמן מרגליות. לבוב (למברג), דפוס Ch. Rohatyn, [תר"ס] 1900.

5-6. ספר יריעות שלמה, תולדות רבני ישראל, מאת רבי שלמה יהודה רפפורט (שי"ר). וורשא, דפוס דובערוש טורש, תרס"ד 1903.

כרוך עם: ספר דורות האחרונים, מאת בנציון איזנשטט, חלק א (א-ו). ניו יורק, דפוס א. ח. רוזנברג, תרע"ג [1913].

6 ספרים ב-4 כרכים. גודל ומצב משתנים. חתימות וחותמות. כריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ארבעת החלקים (בארבעה כרכים) של הספר "ישמח משה", דרושי חסידות וקבלה מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל:

• ספר "ישמח משה" על התורה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה" – חלק ראשון על בראשית ושמות וחלק שני על ויקרא, במדבר ודברים. סיגט, דפוס משה בלומנפלד ויחיאל מיכל דאוויד, תרנ"ח [1898]. מהדורה שלישית ומתוקנת של הספר "ישמח משה", שהובאה לדפוס בידי האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד בעל ה"ייטב לב" מסיגט), עם הוספות ותיקונים. בהקדמתו בדף [2/ב], הרב מלאפוש מספר כי זקנו ה"ייטב לב" ביקש ממנו להדפיס מהדורה חדשה של ה"ישמח משה": "...מסר לי בכתי"ק הרשות להעלות שנית על מזבח הדפוס הספר 'ישמח משה'... אך לא עלתה בידי כי עצום עלי דברו של מוזלל"ה להדפיס כתבי קדשו הספר 'ייטב פנים' והספר שו"ת 'אבני צדק' והס' 'רב טוב'... ודפסתי מרובה לא דפסתי הס' 'ישמח משה'... כי לאב"ד נמכרתי ועול הציבור והתלמידים עמוסה עלי...". בהמשך מספר הרב מלאפוש על שנים מנכדי ה"ייטב לב" שסייעו לו בהדפסת הספר: האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים", והגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור. מעבר לשער של חלק ב, ספר יוחסין של המחבר ומשפחתו, כפי שנמצא בכתב יד המחבר.

שני חלקים בכרך אחד. חלק א: [2], רג דף; חלק ב: [2], קנד דף; מו עמ'. חסרים עמ' מז-נ עם לוח התיקון. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.

• ספר "ישמח משה" על נ"ך ועל המועדים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה" – חלק ראשון על נ"ך וחמש המגילות וחלק שני על מועדי השנה. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ו 1906 / תרס"ח [1908]. מהדורה ראשונה של ספר ישמח משה על נ"ך, מגילות ומועדים, אשר "היה האוצר נחמד ספון וטמון זה יותר משישים שנה". הקדמות המו"ל האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד האדמו"ר ה"ייטב לב" מסיגט), מעבר לדפי השער של שני החלקים.

שני חלקים הכוללים עשרה חיבורים – חלק א ובו שישה חיבורים: א. "ישמח משה" על נביאים וכתובים. ב. "ישיר משה" על שיר השירים. ג. "כליל תפארת" על רות. ד. "אבל משה" על איכה. ה. "מור ולבונה" על קהלת. ו. "עסיס רמני" על אסתר; חלק ב ובו ארבעה חיבורים נוספים: ז. "יין הרקח" על אגדות הש"ס ופלפולים. ח. "שיח ספונים" על תפילות, פיוטים וזמירות לשבת. ט. "תוכחת חיים אמירה נעימה" דרשות לחודש אלול וימים נוראים. י. "אבקת רוכל", לקוטים.

בראש חלק א (דפים א-יב), מבוא לתולדות המחבר, בשם "תהלה למשה" – מאת נין המחבר הגה"ק רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים מוואלאווע (תקצ"ח-תרפ"ד), ובנו המו"ל רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש ("והצעתי... לפני... אאמ"ו... מו"ה ישראל יעקב יוקל טייטלבוים שליט"א... ויכתב... תולדות... האי סבא קדישא. ומלא רצוני וכתב הדברים על הספר והנני מעתיקם רובן ככתבן וכלשונו הטהור ומעט אשר הוספתי בתוך דבריו... משה דוד טייטלבוים").

בסוף הספר נדפסה לראשונה האגרת-מוסר ששלח בעל ה"ישמח משה" אל בנו הגה"ק רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד דראהביטש לאחר חתונתו ("וידוע מחסידי קדמאי שהיה להם קביעות ללמוד את האגרת הזאת מזמן לזמן" – מגן אברהם, ליקוטי דברות קודש, עמ' ו).

בחלק הראשון, רישום בעלות: "קבלתי במתנה מאת דודי הרבני החסיד מוהר"י מנחם נ"י הירש א' ראו תרצ"א, הק' משה שטראהלי". חתימה של "יהושע צייטלין[?]".

שני חלקים בשני כרכים. חלק א: [3], ב-צו דף. חלק ב: [3], ב-צז דף. 23-25.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים בכרך הראשון. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים עם מספר פגיעות בטקסט בכרך השני. רישומים. כריכות חדשות.

שלוש מהדורות של ספר תהילים, עם הפירוש "תפלה למשה", מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, בעל ה"ישמח משה" – מהדורה שנייה, שלישית ורביעית:

1. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה", מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". סוואליווע, דפוס חיים יהודא גאלדענבערג, תרס"ז 1906. מהדורה שנייה עם הוספות. בראש הספר, הקדמת העורך והמביא לדפוס, נכד ה"ייטב לב", האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה של "תפלה למשה", קראקא תר"מ). בהקדמתו מספר על ההוספות מכתב-יד המחבר ועל התיקונים שנערכו במהדורה שלפנינו: "כמה וכמה הוספות לטובה אשר מצאתי דאתי לידי בהכתבים אשר סדרתי... הנשמטים בדפוס הראשון ונדפסו כעת במקומם וגם נתקנו השגיאות, והנה הוא כעת ב"ה כליל ביופיו והדרו".

חותמות (מחוקות) של רבי חיים ראנד מברלין (מו"ל המהדורה הבאה, ראו להלן).

[4], ד-שנד דף. 21 ס"מ. נייר יבש ושביר.

2. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה", מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". ברלין, הוצאת "פרדס", תרפ"ט 1929. מהדורה שלישית. בפתח הספר הסכמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה והשנייה של "תפלה למשה"), המספר על מביא המהדורה שלפנינו לדפוס: "בהשגחה פרטית וסבות נפלאות הקרה ה' לפני... בנש"ק... כש"ת מוה"ר חיים ראנד... חד מבני עליה בעיר הבירה ברלין... אומר ועושה לחדש הדר זיו תפארת הספרים הקדושים ישמח משה עה"ת וספר תפלה למשה על תהלים... ויעש ביופי והידור" [כפי הנראה, רבי משה דוד היה מעורב גם בהכנת מהדורה זו לדפוס, ראו קטלוג "קדם", 19, פריט 89].

[4], ד-שנד דף. שער צבעוני. 18 ס"מ בקירוב.

3. ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה", מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". בודפשט, הוצאת "מבשר", תש"א [1941]. מהדורת כיס מוקטנת. המהדורה הרביעית של תהילים "תפלה למשה", שנדפסה בעיצומם של ימי מלחמת העולם השנייה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. במהדורה זו לא נדפסו ההקדמות מהמהדורות הקודמות.

[2], ד-שמז, שנ-שנב, [3] דף. 12 ס"מ.

3 כרכים. מצב כללי טוב. כתמים. במהדורה הרביעית, מספר סימני עש. קרעים בשולי מספר דפים, עם שיקומים בנייר דבק. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.

ספר תהלים עם פרוש "תפלה למשה" הובא לדפוס בפעם הראשונה בקראקא תר"מ. בראש הספר נדפסה הקדמת והסכמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שערך את החיבור מתוך כתבי-היד של סבו המחבר. לאחר דברי ה"ייטב לב" מופיעה "הקדמת נכד המחבר המלבה"ד" – רבי משה דוד טייטלבוים (לימים, אב"ד מאדיאר-לאפוש), שערך את הספר יחד עם סבו ה"ייטב לב", והביאו לדפוס.

בהקדמותיהם מספרים ה"ייטב לב" ונכדו רבי משה דוד, שפירוש "תפלה למשה" לא נכתב במקור כחיבור שלם בפני עצמו מתחילתו ועד סופו, אלא על גבי ניירות מזדמנים, עליהם כתב המחבר בעל ה"ישמח משה" רעיונות וחידושים שעלו בדעתו בשעת אמירת התהלים. עוד כותבים הם בהקדמותיהם, שהכתבים המקוריים היו מנוסחים בקצרה וברמיזה, ושבמקומות רבים נאלץ ה"ייטב לב" להוסיף ביאורים והסברים ולפענח את הכתובים והמקורות.

בהקדמתו מוסיף רבי משה דוד וכותב על עריכת הספר מתוך טיוטות בכתב יד המחבר: "...כי הספר הזה אשר אני נותן לפניכם היום, לא כיום הולדו הנהו, ולא כאשר כוננו מעשה ידי יוצרו אציגהו, כי הוא אך פרי עשתונותיו בעת הולידם, בעטו צר ציורם... אך בין הפרקים, כמציץ מן החרכים, מפוזרת במקומות שונים..."; וממשיך ומתאר את עבודת זקנו ה"ייטב לב" בפענוח הרשימות הקצרות: "ומה כהחכם – ה"ה כ"ק אאזמ"ו הגאון הקדוש מנורה הטהורה שר התורה מרן יקותיאל יהודה טייטלבוים שליט"א אבדפ"ק והגליל – יודע פשר דבר, כוונת המחבר, רמזיו וחידותיו, מסתריו ותעלומותיו...".

מסופר בשם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שחלק מפירושי זקנו ה"ישמח משה" לתהלים נכתבו על צדם השני של "קוויטלעך" שהביאו לו חסידיו לבקשת ישועה ורחמים.

הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל.

בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא.

משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".