מכתב בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי יעקב יצחק הלוי רודרמן ראש ישיבת "נר ישראל" בבולטימור, ארה"ב. [בולטימור] ערב ראש השנה תשל"ד [אלול תשל"ג 1973].

נשלח לירושלים אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון ונשיא "ועד הישיבות" בארץ ישראל, בברכות שנה טובה: "אברך את הדר"ג והנלוים לו בכתיבה וחתימה טובה, שנת גאולה ופדות לכל ישראל, ויזכה עוד כ"ת להפיץ את חידושיו הנחמדים בעולם להאיר עיני הלומדים עפ"י [על פני] תבל, עד מאה ועשרים שנה. מוקירו מאד כערכו הרם והנישא, יעקב יצחק הלוי רודערמאן". בשולי המכתב הוא מוסיף אודות משלוח תרומה להדפסת ה"חזון יחזקאל" על מסכת פסחים: "לוטה כאן [ה]מחאה לסיוע קטנה בהדפסת ספרו על מ' פסחים. הנ"ל".

הגאון רבי יעקב יצחק הלוי רודרמן (תר"ס-תשמ"ז), גאון מופלג, מראשוני וגדולי ראשי הישיבות בארה"ב, ממנהיגי היהדות החרדית ומראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב, מגדולי תלמידי ה"סבא מסלבודקה" שעיצב את דמותו, כאשר למד בימי בחרותו בישיבת סלבודקה ונודע בשם "העילוי מדלהינוב". אביו היה הגה"ח רבי יהודה ליב רודרמן רבה של דלהינוב (מחסידי האדמו"ר רש"ב מליובאוויטש). בשנת תרפ"ד נשא את בתו של הגאון רבי שעפטיל קרמר (גיסם של רבי משה מרדכי אפשטיין ורבי איסר זלמן מלצר; ממייסדי וראשי ישיבת ניו-הייבן – הישיבה הראשונה בארה"ב שנוסדה על טהרת הקודש בדרך ישיבות אירופה).

לאחר שהדפיס את ספרו "עבודת לוי" בקיידאן בשנת תר"צ, היגר הגרי"י רודרמן לארה"ב וכיהן כר"מ בישיבת ניו הייבן. בשנת תרצ"ג עבר לבולטימור לכהן ברבנות בקהילת "תפארת ישראל", והקים בה את ישיבת "נר ישראל", אשר עד היום היא אחת הישיבות המרכזיות בארה"ב. כבר משנות התש"י נמנה הרב רודרמן על ראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב, יחד עם רעיו רבי אהרן קוטלר, רבי משה פיינשטיין ורבי יעקב קמנצקי. בשנת תשט"ז הוא חתם יחד עם גדולי ראשי הישיבות בארה"ב על האיסור המוחלט על כל שיתוף-פעולה עם הזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים ביהדות ארה"ב.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.